שר הביטחון ישראל כ"ץ צפוי להודיע על זהות הרמטכ״ל הבא כבר בשבוע הבא.

לפי דיווח הערב (שלישי) ב'כאן חדשות', מטרת המינוי המהיר היא לאפשר כחודש של חפיפה לרמטכ"ל החדש אחרי האישור.

מלשכת שר הבטחון נמסר הערב, כי השר יתחיל כבר במהלך הימים הקרובים לראיין מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל.

כ"ץ הצהיר: "יש חשיבות עליונה לבחור את המועמד המתאים ביותר להוביל את צה"ל בתקופה מאתגרת זאת ובכוונתי לקיים הליך מסודר ומהיר לבחירת המועמד לתפקיד הרמטכ"ל הבא".

הוא הוסיף: "צה"ל הוא צבא העם ובידו מופקדת האחריות העליונה לשמירת חיי החיילים וההגנה על מדינת ישראל, ואבחר במועמד הטוב ביותר למילוי המשימה".

לפי גורמים שונים ישנם שלושה מועמדים עיקריים להתמנות לתפקיד הרמטכ"ל.

המועמד המוביל הוא אלוף במיל' אייל זמיר, כיום מנכ"ל שר הביטחון. בכיר בממשלה אמר ל'כאן חדשות': "כל מינוי אחר שלא יהיה איל זמיר, ייחשב כהפתעה גדולה".

בשבועות האחרונים נשאל יו"ר האופוזיציה על מועמדותו של זמיר, וטען שהוא מועמד "מצוין".

מועמד נוסף הוא אמיר ברעם, סגן הרמטכ"ל המכהן. ברעם מוגדר כ"התקפי ובעל גישה הפוכה מהרמטכ"ל הנוכחי", ולפני מספר שבועות ביקש לסיים את תפקידו בתור סגן הרמטכ"ל, כהכנה למרוץ לרמטכ"לות.

המועמד השלישי לתפקיד הרמטכ"ל הוא אלוף פיקוד הצפון המכהן, אלוף אלי גורדין. גורדין נחשב לקצין לוחמני, וביצע עד כה רק שני תפקידי אלוף.

הרמטכ"ל הרצי הלוי הודיע היום שיסיים את תפקידו ב-6 במרץ הקרוב, והסביר שהחלטתו להתפטר נובעת "מתוקף ההכרה באחריותי לכישלון של צה"ל בשבעה באוקטובר".

הוא הבהיר כי הוא מבקש לסיים את תפקידו אחרי סיום עסקת החטופים ולפני השלמת הנסיגה של צה"ל מציר פילדלפי. הרמטכ"ל בחר לתזמן את הודעת הפרישה "בנקודת הזמן בה צה"ל רשם הישגים משמעותיים, ומצוי במהלך מימוש הסכם לשחרור חטופים".

הוא הדגיש כי בחודשיים שנותרו לכהונתו יפעל להשלמת התחקירים וחיזוק מוכנות צה"ל לאתגרים הביטחוניים.

הסנאט האמריקני אישר הלילה (חמישי) את מינויו של טום ניידס לתפקיד שגריר ארה"ב בישראל.

אישור המינוי התעכב ביממה, לאחר שבצד הרפובליקני סירבו לאשר את המינוי פה אחד, וכן את מינויה של השליחה למאבק באנטישמיות, דברה ליפשטאט.

בעבר המינויים של שגריר לישראל היו עוברים ללא קושי. אלא שלפני ארבעה שנים פעלו הדמוקרטים לסכל את מינויו של השגריר הקודם דיוויד פרידמן לתפקיד, אך כשלו בכך.

טום ניידס הוא בנקאי יהודי, שכיהן בעבר כסגן מזכירת המדינה הילארי קלינטון ועסק בתפקידים שונים בממשל לאורך השנים.

עד בואו לישראל, ימשיך מייקל ראטני לשמש כממונה על שגרירות ארה"ב בישראל וכשגריר שלה בפועל.

בחצר קאפיטשניץ, שמרכזה ברחוב עזרת תורה בירושלים, זועמים על עיתון 'המודיע' - ובמודעה מיוחדת שפרסמו נאמר הוכרז כי האדמו"ר - זקן אדמו"רי בית רוז'ין - ביטל את המנוי על העיתון, אחרי 56 שנה.

הסיבה לביטול:  כתבה שפורסמה בעיתון הנחשב ביטאון חסידות גור, על סיום הש"ס שייתקיים הערב - יום ההילולא של בעל ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זצ"ל.

לטענת החסידים, בכל שנה מתעלמים בעיתון מיום היארצייט שלו, מסיבה שאינה ברורה, בעוד הפעם דיווחו על סיום הש"ס בבית מדרשו - אולם בצורה בלתי מכובדת.

בהודעה שהופצה לחסידים, תחת הכותרת "הודעה לאנ"ש", נאמר: "הננו למחות בכל תוקף על הפגיעה החמורה שנעשתה על ידי עיתון 'המודיע' אשר ששמו ללעג וקלס ולביזיון את כבודו של מרן האדמו"ר ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זיע"א, שהיה מראשי אגודת ישראל וממקימי החינוך העצמאי, ומסר נפשו לקיומם, וכן הפגיעה בכבודם של בני הקהילה החשובה המשמרים את בית מדרשו בתל אביב במסירות נפש.

"לאור זאת הננו להודיע שמרן אדמו"ר שליט"א ביטל היום את המנוי לעיתון, לאחר 56 שנות מינוי כמצוות אבותיו ורבותיו נבג"מ, ועל קהל אנ"ש להצטרף ולהשמיע את קולם על מעשה הנבלה שנעשית במזיד ובזדון כבר כמה שנים בעקביות לקראת יומא דהילולא של מרן זיע"א".

על המודעה חתמו "הגבאים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו התפטר ביום שישי מתפקידו כשר הבריאות - ובמקומו מונה היום סגן השר יעקב ליצמן לשר.

המינוי של ליצמן התאפשר לאחר שהתקבל אישור של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שאישרה לו באופן חריג לכהן בתפקיד שר - זאת למרות שחברי יהדות התורה לא מכהנים כשרים בממשלה.

בהודעה מלשכת ליצמן נמסר הבוקר: "בשל ההתפתחות הפוליטית והמשפטית, מונה ח”כ יעקב ליצמן לשר הבריאות בפועל, במקום תפקיד ‘סגן שר במעמד שר’ - מינוי שהחזיק בו עד עתה.

"זאת לאחר שהוברר כי סמכויות ‘סגן שר-במעמד שר’ שהועברו לליצמן בשעתו, אינן תקפות במינוי שר מעליו שאינו ראש ממשלה. המינוי בהתאם לאישור מועצת גדולי התורה".

לפני כשבועיים הודיע נתניהו כי יתפטר מכל תפקידו כשר עד ה-1 לינואר, זאת בשל הגשת כתב האישום נגדו.

מלבד תפקיד שר הבריאות, נתניהו מחזיק בידיו את תיקי החקלאות, העבודה והרווחה והתפוצות.

אכזבה למתנגדי מינויו של הרב אייל קרים לתפקיד הרבצ"ר: בסיומה של הפגישה אליה זימן הרמטכ"ל את הרבצ"ר הנבחר, הודיע אייזנקוט כי הוא עומד מאחורי המינוי.

"אל"מ קרים הבהיר במהלך השיחה את כלל הסוגיות שעלו בימים האחרונים וכן סוגיות נוספות, והבהיר מעל לכל ספק כי הוא וכלל חיילי צה"ל כפופים באופן מלא לפקודות הצבא ולרוח צה"ל", נמסר בתום הפגישה. "הרב קרים התחייב כי הוא באופן אישי והרבנות בראשותו יכבדו כל אדם באשר הוא אדם, ללא הבדלי דת, גזע והעדפה מינית".

"הרמטכ"ל ציין כי הוא מסתייג ואינו מסכים לניסוח שעלה בדבריו של אל"מ קרים, כפי שפורסמו בשנים בהן היה אזרח וציין כי דברים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ערכי צה"ל והאופן שבו הוא רואה את צה"ל תחת פיקודו", נמסר עוד. "יחד עם זאת, הרמטכ"ל התרשם כי הרב הבהיר את כל הסוגיות".

הרב קרים, כך על פי ההודעה, הביע, "צער עמוק במידה וחייל או חיילת נפגעו". עוד ציינו בדובר צה"ל כי פעילותו של הרב בעשור האחרון אפשרה שירות משותף לגברים ולנשים בצה"ל. "אל"מ קרים הדגיש כי הוא רואה חובה וצורך בגיוס נשים לצה"ל".

כזכור אתמול התפרסם כי הרב קרים פסק כי, "אין לנהוג במחבלים כבני אדם שהרי הם 'חיות' ופועל לגביהם הכלל שציינת כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים", וכן, "אם יש סתירה בין הלכה לפקודת צה"ל, ההלכה היא שתכריע". בנוסף פורסם כי הרב קרים התנגד לגיוס בנות לצה"ל.

הפרסום עורר סערה וגורמים פוליטיים קראו לרמטכ"ל לבטל את מינויו של הרב הצבאי החדש.

מאידך, יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם רפאלי, אמרה כי, "הקמפיין האגרסיבי והפוליטי נגד הרב קרים נובע מבורות מפחידה וחרדה עמוקה מאותה 'הדתה' שמשתלטת לטענתם של המפחידים על צה"ל מפקדיו וחייליו".

היום הזמין רב אלוף אייזנקוט את הרב קרים לשיחה, בסופה פורסמה כאמור ההודעה כי, הרמטכ"ל עומד מאחורי המינוי.

למה מתעכב איוש תפקיד ראש המנהלת לזהות יהודית?

המנהלת לזהות יהודית הוקמה כדי להעביר תכנים על עולם היהדות לתלמידי תיכון, בני מכינות קדם צבאיות, סטודנטים וצעירים.

אלא שלפי דיווח בגלי צה"ל, מינוי ראש המנהלת נדחה, כך  על פי מקורות במשרד, רק מפני שהמועמדים הינם בני הציונות הדתית, השונים בתפיסת עולמם מהשר הממונה - דוד אזולאי מש"ס.

עם פרסום המכרז בפברואר 2015 נפתח הליך סינון, בסופו נבחרו ארבעה מועמדים סופיים, אלא שכולם, כאמור, אנשי הציונות הדתית. התהליך הסתיים באוגוסט האחרון, ומאז, כחצי שנה, מחכים המועמדים להחלטת ועדת איתור.

גורמים ממשרד הדתות, כך לפי גלי צה"ל, מעידים כי המינוי של ראש המנהלת מועכב במכוון על ידי השר לשירותי דת ועל ידי יושב ראש ש״ס, השר אריה דרעי, דווקא בגלל הזהות של המועמדים.

במשרד לשירותי דת מסרו בתגובה: "אנו בוחנים מספר שאלות בנוגע למבנה המחלקה שלכולן יש השפעה על הליך הבחירה. כל אלה נמצאים בשלבי גיבוש ודיון ולאחר גיבושם ימשך ההליך המכרזי.

"מדובר במשרה חדשה ובתחום פעילות חדש ולהחלטות שיתקבלו יכולה להיות השלכה על מאייש התפקיד המתאים ביותר למשרה".

יו"ר ש"ס ושר הפריפריה אריה דרעי ימונה, כפי הנראה כבר בתחילת השבוע הקרוב, לתפקיד שר הפנים של מדינת ישראל, זאת לאחר שהיועהמ"ש לממשלה יהודה וינשטיין אישר את המינוי.

דרעי ביקש בשבוע האחרון מהיועץ חוות-דעת משפטית, לקראת מינויו הצפוי לשר הפנים.

היום (חמישי) הודיע וינשטיין לראש הממשלה כי לאחר שבחן את הנושא הגיע למסקנה כי אין כל מניעה משפטית למנות את דרעי לתפקיד שר הפנים.

במכתבו כתב ויינשטיין: "אמות המידה שהתווה בית המשפט העליון בפסיקתו בסוגיה שלפנינו אינן מובילות למסקנה כי מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים לוקה, במישור המשפטי, באי סבירות קיצונית".

לצד זאת מתח היועץ ביקורת על מינויו של דרעי כשר: "עצם מינויו של דרעי לתפקיד שר נמצא כמעורר קשיים משפטיים ואף הוגדר על ידי בית המשפט העליון כמצוי על גבול מתחם הסבירות".

ויינשטיין מתייחס גם לחזרתו של דרעי למשרד בו הואשם במעשים פליליים, אך מציין כי לכך יש היבט ציבורי בלבד: "יש לטעמי בהחלט בסיס לסברה כי מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים עלול להעצים במידה מסוימת את הפגיעה הצפויה באמון הציבור עקב מינויו לשר בכלל וזאת על שום המסר הציבורי הבעייתי העולה ממנה".

מינוי דרעי לשר הפנים מתאפשר לאחר ההתפטרות של השר לשעבר סילבן שלום – שפרש מהחיים הפוליטיים בשל חשדות למעשים חמורים.

אריה דרעי כיהן כשר הפנים לפני כ-22 שנים ופרש מן המשרד בעקבות התפתחות חקירות המשטרה כנגדו בתחילת שנות ה-90.

ההערכות הן, כי סבב המינויים בעקבות התפטרותו של סילבן שלום יימשך: השר יריב לוין ימונה לשר הכלכלה, וחברי הכנסת צחי הנגבי ובני בגין צפויים גם הם להתמנות לשרים.

ראש הממשלה נתניהו התייחס היום [חמישי] לפרסומים סביב התבטאויותיו של ד"ר ברץ, שמונה לראש מערך ההסברה הלאומי, והבהיר כי הם אינם מקובלים עליו, וכי ברץ יזומן לבירור בתחילת השבוע הבא. עד לבירור שיקיים ראש הממשלה, לא יובא מינויו של ברץ לאישור הממשלה.

"קראתי לראשונה את הדברים שפרסם ד"ר רן ברץ ברשת, לרבות על נשיא המדינה, נשיא ארה"ב ואישי ציבור בארץ ובארה"ב", אמר נתניהו. "הם אינם ראויים ואינם משקפים לא את עמדותיי ולא את מדיניות הממשלה. ד"ר ברץ התנצל על הדברים, ביקש ללבן אותם בפגישה עמי וסיכמנו להיפגש עם שובי ארצה".

ברץ עצמו התנצל על דבריו וכתב הערב בדף הפייסבוק שלו: "אני מתנצל על הדברים הפוגעניים שפרסמתי ברשת ביחס לנשיא המדינה, נשיא ארצות הברית ואישי ציבור נוספים. אני מצטער שלא עדכנתי את ראש הממשלה על דברים אלה קודם לכן. הדברים שפרסמתי נכתבו בקלות הדעת ולעתים גם בבדיחות הדעת, בשפה שמתאימה לרשתות החברתיות ולאדם פרטי. ברור לי היטב שבתפקיד ממלכתי יש להתנהג ולהתבטא אחרת. ביקשתי מראש הממשלה הזדמנות ללבן איתו את הדברים בימים הקרובים".

הרצוג: "לבטל את המינוי"

כפי שפורסם היום יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, קרא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את מינויו של ראש מערך ההסברה הלאומי החדש, ד"ר רן ברץ, בעקבות התבטאויותיו נגד נשיא ארצות הברית ברק אובמה והנשיא רובי ריבלין.

"ראש ממשלת ישראל אמור להיפגש עם הנשיא אובמה ביום שלישי הקרוב. מה הוא יגיד לאובמה? 'מיניתי ראש מערך הסברה חדש שקרא לך אנטישמי'? מה הוא יגיד לשר החוץ קרי? 'מיניתי ראש מערך הסברה שכינה אותך ילד בן 12'?" שאל הרצוג.

ד"ר ברץ כתב לפני 10 ימים כי ד"ר רן ברץ כתב בפוסט לפני 10 ימים, כי "הנשיא ריבלין הוא דמות שולית כל כך שאין חשש לחייו".

הוא גם התבטא כנגד נשיא ארה"ב ברק אובמה, שר החוץ קרי – והציבור החרדי.

"הוא זרק אותנו מתחת לגלגלי האוטובוס עם חיוך כובש. אז כן, בוז", כתב ברץ על הנשיא האמריקני, ועל ג'ון קרי כתב: "מובטחת לו קריירה משגשגת באחד ממועדוני הסטדנאפ בקנזס סיטי, מוסול, או המתקן בחולות".

על החרדים כתב: "האלימות השוכנת מתחת לפני השטח בעולם החרדי לא נעלמה, אלא פשוט ניצחה".

האירוע: החלטת מועצת גדולי התורה, המאפשרת לסגן השר ליצמן לקבל תפקיד שר

תאריך: י"ב אלול, 27 באוגוסט

אין ספק שזו הייתה שנה משמעותית ומיוחדת.

שנת שמיטה שלאורכה ציפינו אם לא בקול גדול, אבל בשקט מזדחל מייחל ועקבי, לבואו של בן דוד במוצאה... ועדיין אנו מייחלים לו, בכל לב.

היו בה אירועים מכל הסוגים: הפוליטיקה הטלטלה כמו גרף הסינוס, כשבנקודות השיא ממוקמים אירועים בלתי צפויים בעליל, כשר חינוך לשעבר, גדעון סער, שחוזר לחיק היהדות, לעומת שר חינוך שנמצא בחיקה לכאורה, ומחפש מקומות חדשים להתגדר בהם.

הסוציאליזציה הישראלית התפתחה לכיוונים רבים ובלתי צפויים, כגון הקהילה הישראלית בברלין, שהעדיפה לא להוציא אנרגיה על מחאה חברתית חוזרת. ועוד ועוד ועוד....

לא אזכיר את הטרגדיות הנוראות בהר נוף ואצל משפחת ששון.

כן אזכיר את הכלות הצעירות בנות ה-30 וה-40 שזכו לעמוד תחת החופה, והיולדת בת ה-65.

אבל כל זה, אמנם היסטוריה, אך זה עדיין לא האירוע שלי.

האירוע שלי מתייחס להחלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לאפשר ליעקב ליצמן להיות מכונה ולתפקד כשר הבריאות.

•

נפל דבר בישראל.

לא עוד סגן. לא עוד בלתי אחראי ומעורב. שר הבריאות על כל המשתמע מכך.

שר חרדי בממשלה.

 לא אתייחס כאן לסיבה ולמסובב, למי שרצה לקלל ונמצא מברך.

הרהורי שר הבריאות הביאו אותי למחשבות רבות ומגוונות, אחלוק אתכם רק רעיון אחד:

בנוהג שבעולם שבארגוני חינוך קיימת היררכיה של תפקידים: מפקח מחוז, מפקח כללי, מנהל כללי, מנהל אדמיניסטרטיבי, מנהל פדגוגי, מורה, רכז, וגם תלמיד.

תארו לכם שהסמנטיקה לא הייתה משנה?

תארו לכם, שלא היה משנה, אם את האדם נושא התפקיד היו מכנים תלמיד או מפקח? אולי זו גוזמא, אז נניח ולא היה משנה, אם המנהל הוא פדגוגי או אדמיניסטרטיבי?

הרי לכל אחד מהם, תפקיד אחר לחלוטין.

כיצד הייתה נראית מערכת החינוך במצב הנזכר?

משמע, שכינוי כן משנה, השם מהווה  את כתר האחריות.

במסגרות חינוכיות רבות, קיימים תפקידי קש. שיהיה. כל עוד מכנים אדם מפקח, טוב לו, הוא לא מזיק ולא מועיל, נוח לו ונוח לבריות, שיהיה במזל טוב.

אך מה דעתכם על מנהל חינוכי שלא מנהל? ועל סגן שהוא גם סגן וגם מנהל? על מנכ"ל שהוא גם מנהל המחוז? האם מערכת חינוך יכולה להעמיד על אדם אחד שני תפקידים? יש משמעות מעשית לשני הכינויים. האם הגיוני שאדם אחד, יעמוד באחריות הגדולה הכפולה?

אינני קובלת על ליצמן, חלילה. הוא אכן היה האדם שידע שהוא מכונה סגן, אבל הכינוי לא מורה על תפקידו.

ליצמן ידע שבפועל הוא שר, והוא תפקד כשר לכל דבר ועניין.

אך נפל דבר בישראל, בזכות מועצת גדולי התורה, בוטלה לאלתר סמנטיקת הקש.

לא עוד כינויים ללא תפקיד, לא עוד תפקידים ללא כינוי. איש על דגלו, ועל כתרו, ובעיקר על אחריותו.

ההחלטה ההיסטורית לכנות את השר ליצמן שר כפי שראוי לו מתוקף תפקידו קוראת לכולנו לבדק בית.

האומנם הכינוי-הכתר שאנו נושאים על ראשינו מתאר את האחריות והעשייה שלנו בתפקיד?

האמנם המערכות שאנו מופקדים עליהם, מאוישות בכוח אדם המכונה בתפקיד שהוא נושא, או שהחלטנו על חלוקת שמות שרירותית, שאין בינה לבין האחריות המעשית, ולו קשר מקרי אחד?

כנראה שמועצת גדולי התורה מרמזים לנו אחרת....

יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה,  שנזכה לשאת את כינויי תפקידנו, באחריות ובגאון למען עשות מלאכת החינוך באמונה.

• תקווה עובדיה היא מרצה העוסקת בחינוך מדעי מתמטיקה וניהול חינוכי, ובעלת תואר דוקטור מהטכניון

הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום (רביעי) בלשכתה של שרת המשפטים ציפי לבני, ובחרה 23 שופטים, שיכהנו כשופטים מחוזיים, שופטי שלום, שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, בבית המשפט לענייני תעבורה, ורשמת בכירה אחת.

בוועדה, שהתכנסה אחר הצהריים בלשכת שרת המשפטים בירושלים, חברים יו"ר הוועדה - שרת המשפטים ציפי לבני; נשיא בית המשפט העליון - השופט אשר גרוניס; שופט בית המשפט העליון - אליקים רובינשטיין; שופטת בית-המשפט העליון - עדנה ארבל; שר התקשורת  גלעד ארדן; חבר כנסת יצחק כהן; חבר כנסת  יצחק הרצוג; עורכת דין רחל בן-ארי; ועורך-דין חאלד זועבי.

אחד  המינויים הוא של עורכת הדין ד"ר פנינה נויבירט, בתו של נשיא אוניברסיטת בר-אילן ושר המדע והטכנולוגיה לשעבר דניאל הרשקוביץ, וחברה בפורום 'בית הלל'. היא נבחרה כשופטת בבית משפט שלום בתל-אביב.

נויבירט קראה בעבר למנות נשים כמשגיחות כשרות, והיא מכנה  עצמה רבנית.

שרת המשפטים לבני והנשיא גרוניס התקשרו לשופטים שנבחרו ובירכו אותם.