ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש הערב (שני) בלשכתו עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר - לקראת אישור החוק להקמת הרשות למאבק בעוני.
ונהפוך הוא: איך חוזרים הביתה במהירות בשושן פורים? • כל המידע
בפגישה שוחחו ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הוועדה על פרטי החוק שהוכן לקריאה שניה ושלישית; ועל חשיבותו הרבה ככלי אפקטיבי ולאומי לטיפול ומניעת העוני - בדגש על משפחות חלשות שטרם פנו ללשכות הרווחה.
ראש הממשלה הודה לח"כ הרב אייכלר על עבודת ועדת העבודה והרווחה בתקופת המלחמה למען החטופים ובני משפחותיהם, ועל גיבוש תכניות סיוע למפונים, לנפגעי המלחמה ולחיילי המילואים ומשפחותיהם.
מדובר בפגישת תיחזוק של ראש הממשלה עם הח"כים החרדים שלא מאיימים להפיל את הממשלה.
כפי שדווח בחרדים 10, ביום חמישי שיגרו שלושה מחברי סיעת אגודת ישראל מכתב לראש הממשלה בו הבהירו כי לא יצביעו בעד תקציב המדינה - אם לא יחוקק חוק הגיוס לפני אישור התקציב.
על המכתב חתמו השר יצחק גולדקנופף, ח"כ יעקב טסלר וח"כ משה שמעון רוט. השר מאיר פרוש וח"כ ישראל אייכלר לא צירפו את חתימתם למכתב.
יצוין כי ל'ציר גור-ויזניץ'' יש שני קולות בלבד בכנסת, שכן משה רוט, נציג חסידות צאנז, הוא 'נורבגי'.
מועצת גדלי התורה של אגודת ישראל לא החליטה, לפי שעה, כי על הסיעה להצביע נגד התקציב.
ועדת העבודה והרווחה התכנסה לדיון על העומסים הכבדים בזכאות לסבסוד במעונות היום.
‘כושר טורס’ והמפיק מאיר מרגלית מציגים: חופשת פסח מהחלומות
במהלך הדיון הוצגו תלונות של אזרחים, כולל של מילואימניקים, שלא קיבלו את הזכאות הנדרשת להם עבוד הסבסוד, והם נדרשים לשלם סכומים גבוהים מאוד כדי שהילד יוכל לשהות במעון.
יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, פתח את הדברים במחאה חריפה נגד היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה ובג"ץ שהודיעו כי מתחילת חודש מרץ מסתיים הסבסוד למשפחות אברכים.
"בג"ץ עשה פיגוע חברתי מסיבות פוליטיות, כאשר קבע שלא כל ילדי ישראל שווים לקבל סבסוד במעונות", זעם אייכלר. "הגשתי הצעת חוק לעגן את זכויות האמא לסבסוד כדי שתוכל להתפרנס ולעבוד, בלי קשר למה שהבעל עושה. אם הבעל יושב בבית הסוהר, אף אחד לא ישלול את זכותה של האישה לסבסוד מעונות יום לילד.
"היועצת המשפטית הודיעה על דעת הבג"ץ שאלו שלומדים תורה - לא יקבלו סבסוד. רק הבוקר קיימנו פה דיון על שלילת זכויות ממחבלים, וכשדיברנו על הבטחת הכנסה, היעוץ המשפטי אמר שזו זכות בסיסית. אין לך זכות בסיסית יותר מאמא שתוכל לצאת לעבודה ולפרנס את המשפחה, על ידי שליחת הילד למעון עם סבסוד. החוק שהצענו אומר שזכות האישה על עבודתה, שכרה ועל תנאיה, אינו שייך כלל למעשי הבעל.
"הוועדה דורשת להמשיך את הסבסוד לפחות עד סוף השנה, כפי שבג"ץ פסק בפעם הקודמת - שאי אפשר להפסיק תנאי זכאות באמצע שנה".
ח"כ אייכלר סיכם את הדיון על העומסים הכבדים שיש על המשרד: "הוועדה דורשת להוסיף מיד לפחות עוד מאה עובדים כדי לעמוד בעומסים הכבדים ולשחרר את הפקק של הפניות לזכאות ההורים. כן דורשת הוועדה לקבל בתוך כמה ימים מהמשרד את ההודעה שהוציאו על אישור זכאותם של המילואימניקים, ושהדבר אכן בוצע".
ועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ ישראל אייכלר, החלה לדון היום (שלישי) בהצעת חוק של ח"כ אופיר כץ, לפיה ישללו באופן אוטומטי לצמיתות כלל הזכויות הסוציאליות, ממי שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני.
במהלך הדיון נחשף כי ישנם מחבלים רוצחים שישוחררו כעת במסגרת העסקה עם חמאס - שמקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי.
ההצעה מתייחסת הן לתקופת המאסר והן לאחריה ולמשך כל ימי חייו, וכוללת גם גמלאות המוענקות למשפחתו של האדם שהורשע בגינו או בגין ילדיו, פרט לגמלה בגין ילד נכה.
בראשית הדיון אמר ח"כ אופיר כץ: "מדינת ישראל משלמת לאלו שבאים לפגוע ולרצוח את אזרחיה מכספי המיסים של אותם אזרחים. מחבל שרצח יהודי יכול לקבל היום: קצבת נכות, גמלת סיעוד, קצבת שאירים, דמי שאירים, מענק לימודים לילד, דמי לידה, מענק לידה, קצבת ילדים, גמלה לשמירת הריון, חיסכון לכל ילד, הבטחת הכנסה ועוד ועוד.
"זה טירוף מערכות. איזו מדינה בעולם מתנהלת ככה מול מי שמבקש לרצוח את אזרחיה? אני מאוד נחוש לחוקק את החוק הזה ותוספות נוספות, כשהמטרה העיקרית היא שהם לא יקבלו שקל - בזמן המאסר, אחרי המאסר, בין אם הוא מת בפיגוע או לא. אני אעביר את החוק הזה גם אם יהיו התנגדויות, כי זה צדק וזה הדבר הנכון לעשות".
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר הביע תמיכה בהצעת החוק: "אני לא חושב שיש עוד מדינה בעולם שהייתה מקבלת מצב כזה, שבו שופטי עליון מגיעים לבדוק דווקא את התנאים של מי שניסו לרצוח את אזרחיה ולא של אסירים אחרים, ושהמדינה עוד ממשיכה לשלם להם גמלאות לאחר מכן".
בדיון נמסר, כי על פי החוק הקיים, ממי שיושב במאסר מעל 3 חודשים בגין כל עבירה, נשללות כבר היום כל הגמלאות למשך תקופת המאסר, למעט קצבת ילדים וגמלת ילד נכה. באשר לתקופה שלאחר המאסר - החוק הקיים שולל 50% מחלק מהגמלאות המשולמות למי שהורשע בעבירות טרור החל משנת 2007 ונגזרו עליו מעל 10 שנות מאסר.
לאור הדברים הבהיר ח"כ כץ, כי מטרת ההצעה הנוכחית היא להרחיב את השלילה לכלל הגמלאות, למעט גמלת ילד נכה, ולשלול 100% מהן, ולא 50%.
1.
זה היה הלילה הכי ארוך של ח"כ ישראל אייכלר וסביבתו.
זה גם היה לילה ארוך של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששוכב במיטת חוליו ב'הדסה עין כרם' ונאלץ לנהל משם את קרבות גן הילדים של הקואליציה שלו.
במהלך הלילה יצאו שליחים דחופים ובהולים אל בית האדמו"ר מבעזלא ובנו, שורטטו מפות של מקורבים למקורבים, וכל מי שהיה לו אי-פעם קשר עם חסידות גור נשלף כדי, אולי, לעזור.
גם ח"כ משה רוט, איש חסידות צאנז, שלכאורה מצוי בציר עם אייכלר ועם שלומי אמונים, אבל חייב את חברותו בכנסת לנורבגי של גולדקנופף - הוזעק. עוד מפות שורטטו בתקווה למצוא קצה חוט של קשר לחסידות צאנז המעטירה.
החוט אל ליבו של השר גולדקנופף נמצא הכי קרוב ללשכת ראש הממשלה - העוזר האישי מוטי בבצ'יק. אבל כשהאדמו"ר מגור החליט שכלו כל הקיצין עם חוק הגיוס ויש לעשות מעשה, איש לא יוכל לעזור. מי שקרא את הידיעה ב'המודיע', ביטאון חסידות גור, על ההצבעה של "ח"כי אגודת ישראל", הבין שאכן אקדח הקפצונים ירעיש במהלך ההצבעה על חוק 'הרווחים הכלואים'.
אני נוהגת להשליך הצידה את הרכילויות, לפיהם דווקא החוק הספציפי הזה הוא שהכריע, משיקולים לא ענייניים. המרכלים אינם מבינים איך פועלים הדברים אצל גדולי ישראל. השליכו גם את מי שפרשנו כאילו אגודת ישראל פועלת כמקשה אחת. זה רק אומר שהם דילגו על כמה קרבות אימים בין תתי-הסיעות החסידיות במשכן הכנסת. אפילו ב'דגל' כבר שוררת אחדות מלאה יותר - ולא ששם כלום לא חורק.
הראיונות של ח"כ יצחק פינדרוס בכלי התקשורת, בעת שחוק הגיוס הוא נושא מעורר תבערה, הם רק סימן לכך שב'דגל' לא מאוד מאוחדים, ושיש גם בסיעה הליטאית כמה אישים וכמה דעות.
אם תשאלו את מקלב או את גפני, איש בל יפתח את פיו בשעה רגישה כזו, בטח לא בנושא הרגיש, שכמעט אסור להזכיר את שמו.
2.
כאשר עלה השחר התברר שוב ש'יחצ"ן עם כפכפים' עשה בית-ספר לאישים רמי מעלה, בכירים בעלי ותק רב יותר. הוא אפילו הצליח לשמור על הסוד מבלי לשחרר לאיש. גם כשידע שאייכלר, ואיתו ח"כ משה רוט, ימנעו בהצבעה ויצילו את הקואליציה ממפלה ואובדן של 10 מיליארד שקלים (הכלואים בחוק 'הרווחים הכלואים'), סתם את פיו וטשטש תדרוכים. החשאיות הייתה חשובה, שאם לא כן מסע לחצים היה יוצא לדרך מצד בתי אדמו"רים אחרים.
היו גם מי שניסו לפנות אל ליבו הרחום של השר איתמר בן גביר, אלא ששם הסיכוי היה קלוש מלכתחילה. לבן גביר יש קרבות עקובים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כאשר שניהם מתחרים על אותו קהל יעד. השניים, שרצו יחד בבחירות האחרונות, פיתחו איבה כזו ביניהם, שאם האחד אומר כן, משנהו חייב לומר לא.
הכל, כמובן, עטוף בטענות, חלקן צודקות וענייניות. לבן גביר יש תחושה שסמוטריץ' יעשה הכל כדי להכשיל אותו בתפקידו כשר לביטחון לאומי, שהוא מעכב תקציבים לשוטרים. סמוטריץ', מצידו, מרגיש שהוא עושה את המעשה הכי נעלה, שומר על הקופה הציבורית. בקיצור, עזבו, לא תצליחו לעולם לצאת מזה בשלום. נסכם - ששניהם צודקים.
האם זו התנהלות נכונה להיות צודק ולא חכם? לא בטוח. בסופו של יום, גם בן גביר לוטש עיניים למצביעי 'רק ביבי', שמבקשים קצת יותר ימין מחושק. המצביעים הללו, צריך לדעת, ממש לא אוהבים את מי שגרם לראש הממשלה האהוב לצאת ממיטתו בבית החולים, יומיים אחרי ניתוח להסרת ערמונית, רק כדי להצביע במליאה.
3.
אבל מי שהציל בסופו של יום את הקואליציה מהתבזות היה ח"כ אלמוג כהן, מי שבאומץ-לב יצא ב-7 באוקטובר מביתו והתנהל בגבורה מול המחבלים. אם חשב בן גביר שהכעס של כהן עליו הוא משהו אזוטרי שאפשר להחליק, באה ההצבעה היום והוכיחה שאף פעם אסור לזלזל בח"כ בודד. כך, על חודו של קול ניצלה ההצבעה על חוק 'הרווחים הכלואים'.
מי שראה במליאה את פניו של נתניהו, רגע אחרי שקלט שבן גביר וסיעתו אכן עומדים להצביע נגד, הבין שהוא יעשה הכל, אבל ממש הכל, כדי שלא להזדקק לאצבעותיהם בקואליציה הבאה שירכיב.
בעצם, הוא כבר עשה 'הכל'. רק מי שמכיר את ההתנגדות העזה שהייתה בסביבתו הקרובה לצירוף של גדעון סער לממשלה, יודע כמה קשה היה לסלוח על הדם הרע שזרם ביניהם בעשור האחרון. ב'שטח' של הליכוד יש עדיין מי שמתקשה לסלוח, שלא מוכן לשמוע על צירוף 'תקווה החדשה' לשורות הליכוד. אבל סביר להניח שנתניהו לא יהסס, בטח לא אחרי היום הזה, כשהוכיחו נאמנות בהצבעה הגורלית.
כעת ניתן להבין, במבט לאחור, כמה חכם היה נתניהו כשקלט אותם אל שורותיו.
4.
וחוק הגיוס?
אם אתם מאלו שמאמינים להבטחות של נתניהו, הרי שכבר או-טו-טו, בימים הקרובים ממש, תימצא הנוסחה הגואלת והחוק יעבור. כן, ככה בדיוק הבטיחו בבעלזא.
אבל בימים בהם גולדקנופף מביט מאוכזב וחסר תקווה ב'צעטאלע' שבכיסו (הבטחה מפורשת של מזכיר הממשלה יוסי פוקס שהחוק יעבור 'באוקטובר' (ההוא, לא האחרון), ודרעי אולי ממלמל מתוך שינה 'ביבי הבטיח לי שתוך עשרה ימים' (אלא שכנראה לא אמר ממתי מתחילה ספירתן) - כדאי לאייכלר ורוט, לא מהר לבצע קנייה על בסיס ההבטחה הזו.
יש מצב שעוד לא נולד האיש שיצליח לרבע את המעגל, להוביל להסכמות בין המקסימום שמסוגלת סיעה חרדית כלשהי להעניק בחוק כמכסת גיוס, לבין המינימום שיירצה את יו"ר ועדת חוץ ובטחון יולי אדלשטיין ואפילו את שר הבטחון החדש-מהניילון ישראל כ"ץ.
גם אם האחרון חכם יותר ולא רץ להדביק בולים על מעטפות של צווי גיוס שיישלחו לבתי מועמדים לשירות צבאי (מתוך הבנה שחבל על הדבק, בטח על הבול), הוא עדיין מצפה לחוק שימלא את שורות צה"ל בחיילים קרביים.
וכן, יש מצב שנסיים את ימי הקואליציה הנוכחית בלי חוק גיוס.
5.
לחסידות גור נותר לעשות חשבון נפש: איך הגיעה החסידות שפעם שלטה ללא עוררין באגו"י למצב בו יתר חבריהם לסיעה פשוט 'לא סופרים אותם', שנותר לה בקנה רק קפצון אחד בדמות סגן השר יעקב טסלר מחסידות ויז'ניץ, איתה הם משלבים ידיים. זו לא עוצמה, זה לא מספיק. בטח לא מול משה גפני, שמתנהל עם ארבעה ח"כים.
כשוך הסערה, ואחרי ההימנעות של ישראל איכלר ומשה רוט בהצבעה, אומר לי הערב גורם ביהדות התורה כך:
לא הייתה שום הסכמה של האדמו"רים מבעלזא וצאנז להצביע נגד החוק, איש לא שאל את דעתם לפני פרסום הכתבה ב'המודיע'. הם לא חותמת גומי, ועם כל הכבוד לעיתון הבית של חסידות גור, יש עוד עיתונים חסידיים. הוא לא קובע יחידי.
להשתמש באדמו"רים, הוא אומר, כדי לכסות על אובדן ההשפעה, זה קצת מרחיק לכת.
לאחר הדחתו החלפתו של שר הביטחון יואב גלנט: ראש הממשלה בנימין נתניהו הפעיל לחץ על ח"כ ישראל אייכלר, יוזם הצעת 'חוק המעונות' של יהדות התורה, להוריד את החוק מסדר היום - והצליח.
לאחר שיחות שהתקיימו מאז אתמול בין הצדדים, סוכם לדחות את חוק המעונות "בעקבות חלון הזדמנויות חדש".
לשכתו של אייכלר הגיבה: "לאחר פגישה של יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אייכלר עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ סוכם כי לעת עתה יוסר חוק המעונות מסדר היום כדי לאפשר לממשלה לפתור את מצוקת האימהות העובדות".
כפי שדווח בחרדים 10, אמש הנחה ראש הממשלה את יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, להסיר את 'חוק המעונות' מסדר יומה של הכנסת.
הנחיית נתניהו הגיעה מאחר ולהצעת החוק לא הושג רוב כדי להעבירה במליאת הכנסת, בשל התנגדות חברי כנסת מהליכוד, הציונות הדתית והימין הממלכתי.
אלא שלמרות ההנחיה של ראש הממשלה, נתניהו לא יכול היה לשלוט בהחלטה של חבר כנסת המציע הצעת חוק פרטית - ולכן המשמעות היא שאם מגיש הצעת החוק ח”כ ישראל אייכלר יחליט להתעקש, הצעת החוק תעלה בכל זאת להצבעה במליאה בקריאה טרומית.
כאמור, אייכלר התקפל מול הדרישה של ראש הממשלה.
בגלל הקושי להשיג רוב: ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה הערב (שלישי) את יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, להסיר את 'חוק המעונות' של ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, מסדר יומה של הכנסת מחר.
הנחיית נתניהו הגיעה מאחר ולהצעת החוק לא הושג רוב כדי להעבירה במליאת הכנסת, בשל התנגדות חברי כנסת מהליכוד, הציונות הדתית והימין הממלכתי.
אלא שלמרות ההנחיה של ראש הממשלה, נתניהו לא יכול לשלוט בהחלטה של חבר כנסת המציע הצעת חוק פרטית - ולכן המשמעות היא שאם מגיש הצעת החוק ח”כ ישראל אייכלר יחליט להתעקש, הצעת החוק תעלה בכל זאת להצבעה במליאה בקריאה טרומית.
בעקבות פיטורי גלנט, ביהדות התורה בוחנים מחדש את העלאת חוק המעונות מחר, כדי להעניק לקואליציה זמן להתארגן.
למרות שהקואליציה מתקשה, לפי שעה, להשיג את הרוב הנדרש כדי לאשר בקריאה טרומית את 'חוק המעונות' - יוזם החוק, ח"כ ישראל אייכלר, מתעקש להעלות אותו להצבעה.
סיוע בשכר דירה? סיוע במשכנתא? כנסו: כל המידע בנושא סיוע בדיור
"חוק המעונות יעלה מחר להצבעה בכל מקרה, גם אם אין לו רוב", אומרים מקורבי הח"כ מיהדות התורה. "בהצבעה נראה אם נתניהו שולט במפלגה שלו ובקואליציה והאם יש עוד טעם בקיום הממשלה הזו".
חברי הכנסת שהודיעו עד כה כי יתנגדו הם ארבעת חברי הכנסת מהימין הממלכתי, חברי הכנסת דן אילוז ויולי אדלשטיין מהליכוד, ושר העלייה והקליטה אופיר סופר. עם זאת, לפי גורמים בקואליציה, השרים יואב גלנט ויולי אדלשטיין העבירו מסר כי הם צפויים להימנע או להיעדר מההצבעה.
כך או כך, בקואליציה עדיין לא מרימים ידיים וההצבעה מחר עדיין על סדר היום, בתקווה להשיג בסופו של דבר רוב. בשל כך מופעל לחץ כבד על המתנגדים מהקואליציה לכל הפחות להיעדר מן המליאה, אך לא להתנגד.
כך למשל, אחרי לחץ כבד מיו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ, פרסמו בצהרים חברי הכנסת משה סלומון ואוהד טל מהציונות הדתית - שהבוקר הודיעו כי יתנגדו לחוק - הודעה משותפת: "הידיעות שיצאו היום לא יצאו מטעמנו. עד להצבעה, את עמדתנו אנו אומרים ונמשיך לומר בישיבות הסיעה, מתוך שותפות ומחויבות לקבלת החלטות יחד".
השניים הוסיפו: "אנו סבורים כי בימים אלו, חייבים לפעול להגדלת ההשתתפות של כל חלקי האוכלוסייה במשימת בטחון ישראל ואנו מקווים שנצליח להגיע להסכמות בעניין עם כל חלקי הקואליציה".
לפי דיווח בחדשות 12, הקואליציה ביקשה מהייעוץ המשפטי הארכה של שלושה חודשים בהמשך סבסוד המעונות.
לפי דיווח בערוץ 7, במהלך ישיבת הסיעה של ש"ס בכנסת הובעה ביקורת על יהדות התורה המקדמת את 'חוק המעונות', למרות העובדה שאין לו היתכנות פוליטית לעבור. "לחוק אין כרגע היתכנות לעבור במליאת הכנסת. אין לזה היתכנות פוליטית ואף לא ציבורית, מה גם שהוא לא יעמוד במבחן בג"ץ", אמר אחד הנוכחים בישיבת הסיעה.
הוא הוסיף: "החוק הזה הוא אצבע בעיניים לאזרחים בישראל, הוא לא משקף את רצונם של בוחרי ש"ס שרבים מבניהם משרתים בצבא ובמילואים ורק יגביר את השנאה כלפי הציבור החרדי בקרב אזרחי ישראל".
הדובר העריך כי יהדות התורה מקדמת את החוק רק כדי להביך את נתניהו. "לטעמנו, ביהדות התורה עושים זאת אך ורק כדי להביך את ראש הממשלה". הוא הבהיר, כי "אנחנו סומכים ידינו על עבודת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הדנה בחוק".
ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בשבוע הבא בהצעת חוק של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח״כ ישראל אייכלר מיהדות התורה - "קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו" - שלפיה מספיק שאחד מבני הזוג יעבוד, כדי שמימון המעונות לחרדים לא ייפסק.
ההצעה תגיע אל ועדת השרים לאחר שבמהלך ישיבת סיעת יהדות התורה שהתקיימה היום (שני) סוכם כי הסיעה תדרוש מהנהלת הקואליציה להעביר את החוק של ח"כ אייכלר בהקדם - כשמנגד, בהוראת גדולי ישראל, הנציגים יורדים עד להודעה חדשה מהדרישה לקדם מיד את חוק הגיוס.
הפיצוי יהיה בסיכול של 'גזרת המעונות'. כידוע, מאחר שאין כיום חוק שפוטר את בני הישיבות והאברכים מגיוס, ההנחות במעונות היום לאברכים מחויבי גיוס בוטלו בהוראת היועמ"שית, ומשפחות חרדיות נאלצות לשלם סכום כבד בכל חודש.
לפי הצעת חוק של יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אייכלר מיהדות התורה, החוק יאפשר הנחה במעונות לנשות אברכים ללא קשר לעבודה של הבעל.
בהודעה רשמית של סיעת יהדות התורה נאמר: "ח"כ הרב ישראל אייכלר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, הציג בפני הסיעה את הצעת החוק שהעלה בכנסת, עליה חתומים כל חברי הסיעה, בנושא 'השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעונות'. לפי הצעת החוק, יובא בחשבון, לצורך בחינת השתתפות המדינה בעלות השכר, מצבה התעסוקתי של האם בלבד.
"הסיעה דורשת מהנהלת הקואליציה לקדם את הצעת החוק הזו ב-3 קריאות במהירות האפשרית".
אם הצעת החוק תאושר, היא תפתור את הבעיה העיקרית עמה מתמודד הציבור החרדי - סבסוד מעונות היום. יש הסבורים כי אם מימון מעונות היום יבוא על פיתרונו - ניתן יהיה להתעכב עם חקיקת חוק הגיוס, מה שימנע משבר קואליציוני.
לפי דברי ההסבר של הצעת החוק, "על אף האמור במבחני התמיכה ובנוהל, לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד, ובמשפחות שבראשן הורה עצמאי - של ההורה העצמאי בלבד; ואולם, הוראות סעיף זה לא יגרעו מאופן חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה והנוהל. הוראות חוק זה לעניין השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום יחולו החל משנת הלימודים התשפ"ה, ולעניין הקבלה למעון יום – החל משנת הלימודים התשפ"ו.
"זכויות אישה על עבודתה ופרנסתה הן זכויות חוקתיות ראשונות במעלה. דיני העבודה מגנים על זכויותיה לעניין תנאי השכר, תנאי ההעסקה, שעות העבודה, מניעת הפליה ועוד", נכתב בדברי ההסבר של הצעת החוק. ״כדי לאפשר לאישה לממש את פוטנציאל התעסוקה והפרנסה שלה נקבעו זכויות סוציאליות כמו הנחה למעון יום, שהמדינה מסבסדת מכספי משלמי המיסים מכלל המגזרים. זכויות אלה אינן יכולות להיות תלויות באיש אחר זולת האישה. לפיכך מוצע לקבוע כי לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד".
עוד נכתב בהצעת החוק: "יחד עם זאת, לעניין חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה תובא בחשבון גם הכנסת האב. הצעת החוק מבקשת לקבוע אי-תלות בין הזכויות וההנחות שמגיעות לאם עובדת ובכלל זה בהליכי לימודים לרכישת השכלה או מקצוע, ובין חייה המשפחתיים או האישיים, או מעשי בני משפחתה – שאינם רלוונטיים לזכויותיה כאם העובדת למחייתה. כל הפליה על רקע חברתי או דתי אסורה. כך גם כלפי נשים עובדות, שמנסים לפגוע בפרנסתן ולמנוע מהן זכויות כאימהות עובדות.
"ביטול ההנחה במעונות יום ומשפחתונים, לנשים עובדות, בזיקה לבני זוגם שבחרו להקדיש את חייהם ללימוד התורה, סותרת את יסודות כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לא ייתכן שבמדינת היהודים נמנע מאימהות לצאת לעבוד ולהביא פת-לחם לפי הטף על ידי ביטול ההנחות במעונות היום והמשפחתונים".
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר, נשא היום (שני) נאום בפני מליאת הכנסת - במהלך העברת חוק הארכת הגנה מפני פיטורין למפונים או חטופים ובני משפחותיהם.
לפני שהציג את החוק ביקש הח"כ מיהדות התורה לברך את כלל ישראל לפני תחילת השנה החדשה, כשהוא מצטט מפרשת השבוע - פרשת האזינו.
הוא הפתיע כשסיפר, כי לפני שנים רבות, במהלך יום הזיכרון שהתקיים בכנסת לראש הממשלה יצחק רבין המנוח, הוא התבקש לשאת דברים - וגם אז ציטט מפרשת האזינו.
לאחר מכן מסר הנשיא עזר ויצמן לח"כ אברהם רביץ ז"ל: "אייכלר דיבר יפה, הצרה היא שהוא צודק".
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר תקף היום (שלישי) בחריפות את האיסור שהטילה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לחתום על מבחני התמיכות לסבסוד מעונות היום לכלל הציבור - ההחלטה אותה כינה "שערורייה" ו"אכזרית".
החתימה תזכה אמהות חרדיות בהנחה ככל האימהות, בני כל הדתות.
"החלטה זו של היועמ"שית היא לא רק שערורייה אנטי משפטית אלא גם אכזריות לשמה. מדובר בשוד אלים נוסף של סמכויות הממשלה הנבחרת וסמכות הכנסת שמבצעים הדיקטטורים האנטי-דמוקרטים, שמעולם לא נבחרו לשלוט בעם ישראל", אמר.
הח"כ מיהדות התורה הדגיש את לגיטימיות החלטת הממשלה. "הממשלה החוקית אישרה להאריך את מבחני התמיכה. איש לא נתן לעריצות המשפטית את הסמכות להחליט נגד רצון העם ונבחריו".
אייכלר המשיך וביקר את ההחלטה וטען כי היא פוגעת בזכויות בסיסיות. "זו גם אכזריות נוספת לשמה. אין שום סיבה מוצדקת והגיונית למנוע מאימהות עובדות לשלוח את הילדים למעון בהנחה שמקבלת כל אזרחית אחרת, כדי שיוכלו להתפרנס. זו זכות אמהית בסיסית, שהשליטים המשפטיים מונעים בכוח הזרוע בסגנון משטרי דיכוי".
הוא הבטיח להיאבק בהחלטה והודיע על צעדים עתידיים. "לא נשלים עם ירידה לחייהן של משפחות הזכאיות להנחה ככל המגזרים והציבורים בישראל.
"בקשנו לזמן בהקדם דיון בוועדת העבודה והרווחה כדי לבחון צעדים חוקיים להתמודדות עם תופעות אפליה אנטי דמוקרטית שפוגעת במשפחות, באימהות ובילדים".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הבהירה היום לשר העבודה יואב בן צור, כי סבסוד זמני למעונות פוגע בכלל המשפחות הזכאיות.
בהרב מיארה כתבה לשר העבודה כי הוא אינו רשאי לפעול באופן הפוגע בכלל הציבור הזכאי לסבסוד מעונות יום, רק כדי להיטיב עם קבוצת בני הישיבות שחייבים בגיוס - ואינם זכאים לסבסוד מעונות יום, לדעתה, לאור פקיעתו של חוק הגיוס.
בהרב מיארה כתבה: "הימנעות משרדך מלפרסם את מבחן התמיכה בעבור שנת הלימודים הנוכחית אינה תקינה ופוגעת במשפחות רבות. ניתן ויש לפרסם את המבחנים לכלל האוכלוסייה".
הכוונה: כל עוד לא פורסם מבחן התמיכה לכלל האוכלוסייה, מתוך מטרתו של בן צור שלא יופסק סבסוד מעונות היום לחרדים שחייבים בגיוס - באוכלוסייה הכללית לא ידעו אם הם זכאים למתן הסבסוד עד לתום שלושת החודשים.
ב'כאן חדשות' דווח לפני כשבוע, כי שר העבודה בן צור תכנן להביא לממשלה החלטה שתאפשר סבסוד מעונות לשלושה חודשים - גם לאברכים חייבים בגיוס. ההחלטה תאפשר לממשלה לנסות להתגבר על התנגדות היועמ"שית במהלך התקופה.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר, תקף היום (ראשון) במליאת הכנסת, את סגנית נשיא ארצות הברית ומי שמסתמנת כמועמדת של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב.
הטבות חניה לתושבי ירושלים: מי זכאי? איך מממשים את ההטבות?
"באמריקה ישנם גורמים שהולכים ומתאבדים", אמר אייכלר. "הולכים עם הפרוגרס שהמועמדת מטעמם לנשיאות ארה"ב - אם שמעת אדוני היו"ר מה שהיא דיברה ואיך שהיא דיברה - זו סכנה עולמית.
"כי את המסר הזה פוטין שומע וחמינאי שומע. אנחנו נמצאים היום במצב שרק הקב"ה יכול לעזור לנו".
בפרפרזה על פסוק מישיעהו אמר אייכלר: "אמריקה לא תושיענו ועל סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלוקינו למעשה ידינו".
כפי שדווח בחרדים 10, קמאלה האריס ציינה בהצהרה שנשאה אחרי פגישתה עם ראש הממשלה נתניהו, כי "לא ניתן להתעלם מהסבל והרעב בעזה" למרות מדובר בשקר.
כמו כן היא טענה כי שתי מדינות זהו הפיתרון היחיד שמבטיח שישראל תישאר יהודית ודמוקרטית, במקביל לזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית חיים וכבוד.
חברי הכנסת של יהדות התורה דנו היום (שני) בישיבת הסיעה על היוזמה של מפלגות האופוזיציה לבטל את פגרת הקיץ של הכנסת - בכדי שניתן יהיה להעביר את חוק הגיוס.
חבר הכנסת ישראל אייכלר ציטט את יו"ר ועדת הכספים משה גפני בשם הגראמ"מ שך זצ"ל ש"כל יום שהכנסת סגורה - פחות נזק ליהדות".
אחד הח"כים של 'דגל' הגיב: "גם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אחז ככה, שעדיף שהכנסת תהיה סגורה".
משה גפני עצמו אישר כי אכן שמע מפיהם כך מספר פעמים.
אתמול הציע השר יצחק גולדקנופף, במהלך דיון בוועדת שרים לחקיקה, לתמוך בביטול הפגרה, כדי להעביר את חוק הגיוס. יו"ר הוועדה, השר יריב לוין, השיב לו: "כשחוק יהיה מוכן הוא יעבור גם אם זה יהיה בפגרה".
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, התייחס בישיבת סיעתו בכנסת לדברים, ותקף את שר הבינוי והשיכון: "גולדקנופף מוכן לקצר את הפגרה רק כדי לאשר את חוק ההשתמטות ולא בשביל החטופים והמפונים. זה אומר הכל"
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר אישרה היום (שני) לקריאה ראשונה הצעת חוק לשלילת קצבאות ביטוח לאומי מהורים לקטין ששוהה במאסר בגין מעשה טרור.
ההצעה מעגנת מחדש את ההסדר, לאחר שחוק דומה הושהה ביולי 2021 על ידי בג"ץ.
ח"כ אריאל קלנר, יוזם הצעת החוק, אמר: "ההצעה פונה לשכל הישר והפשוט בתוך מציאות מטורפת שבה קטין שבא לרצוח בנו בגלל היותנו יהודים יושב בכלא, אוכל וחי על חשבוננו - ובמקביל משפחתו ממשיכה לקבל מאיתנו קצבאות ילדים".
הוא הדגיש: "פסילת החוק הייתה שגויה אז וזה שגוי שבעתיים היום. אין הבדל בין חמאס חאן יונס לחמאס שועפט, רוצחים הם רוצחים. זה לא הגיוני ואת האבסורד הזה צריך להפסיק".
יו"ר הוועדה, ח"כ אייכלר: "אי אפשר לסבול את הרעיון שילדים שביצעו מעשי טרור מקבלים קצבאות. אותו בג"ץ שעומד על כך שבטרוריסט ובמשפחתו אסור לפגוע, שולל באחת כספים של ילדים שהוריהם יושבים ולומדים תורה - או של אימהות, בגלל שבעליהן לומדים תורה".
אייכלר התייחס גם לעמדת בג"ץ: "חשוב להדגיש - הכנסת כמחוקקת אינה כפופה להחלטות בג"ץ. מדובר ברשויות נפרדות. הכנסת סוברנית לחוקק על פי ראות עיניה ובית המשפט אמון על פרשנות החוק על פי כוונת המחוקק. וכוונת המחוקק ברורה".
למרות העמדה של בג"ץ המתנגדת לחוק בטענת "אי שיוויוניות", החליט יו"ר הוועדה להעלות את החוק להצבעה לקריאה ראשונה.
ההצעה עברה פה אחד בוועדה לקול מחיאות כפיים של משפחות שכול רבות שבאו להשתתף בדיוני הוועדה. לאחר הדיון הודו המשפחות על "התיקון החשוב ועשיית הצדק".
את הדברים אמר ח"כ הרב אייכלר
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה היום (שני) דיון על שלילת תקציבי הביטוח הלאומי מילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור.
במהלך הדיון נדהמו חברי הוועדה לשמוע כי, למרבה האבסורד, בית המשפט העליון פסל חוק דומה משום שהשופטים מסרבים לשלול את התקציב מילד שהואשם בטרור ואף יושב במאסר.
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "לעת עתה לכנסת יש זכות לחוקק חוקים כראות עיניה, בתור שליחי הציבור. אומנם בג"ץ פוסל אחר כך את החוקים של חברי הכנסת, אבל בינתיים הוא לא מונע מהם לחוקק את החוקים. אכן, אי אפשר לדעת כמה זמן זה ימשך עד שבג"ץ ישלול גם את זכות החקיקה".
לאחר מכן התייחס לצביעות של בג"ץ: "אני נדהם לשמוע שבג"ץ לא מאפשר להתערב בשלילת קצבאות של ילדים טרוריסטים, אבל מאפשר שלילת קצבאות סיוע ותקציבים לילדים שהחטא הגדול של אבא שלהם - שהוא לומד תורה, ובגלל זה מותר לשלול מהם תקציבי חינוך, תקציבי ישיבות, ומי יודע מה עוד".
הוא הוסיף: "ביד אחת שופטי בג"ץ מגנים על ילדי טרור, וביד השנייה שוללים הנחה במעונות מילדי אימהות חרדיות עובדות בעוון לימוד תורה של האב. זו רשעות וחרפה שאין דומה לה. ראוי שכל אזרחי המדינה יראו את הצביעות המזעזעת הזו".
בוועדה לביטחון לאומי התקיים היום (שלישי), לבקשת יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר, דיון על אלימות השוטרים בהילולת הרשב"י במירון.
מחר זה קורה: מי יזכה ב-120,000 ש”ח בהגרלה המדוברת?
אל הדיון זומנו בכירי המשטרה, כדי לתת דין וחשבון על האירועים האלימים.
בפתח הדיון הודה ח"כ אייכלר ליו"ר הוועדה צביקה פוגל על קביעת הדיון בהקדם.
אייכלר פתח: "כדי לנטרל את הטענה שזה היה שטח צבאי סגור, אני חייב לומר שתפקיד המשטרה הוא לאפשר חופש דת והילולות במסגרת החוק. בשנה האחרונה ראינו שגם להגן על הפגנות בלתי חוקיות, כולל סגירת כבישים בתל אביב ועוד מחאות שונות, אמנם המשטרה חייבת להפעיל כוח סביר בכדי לבצע את החוק. אולם גילוי היצרים הפראיים שראינו בסרטונים על אנשים חפים מפשע - הם בלתי נתפסים.
"ביום חמישי בלילה שלפני ל"ג בעומר שוטרים נכנסו מבית לבית במירון. יש לי עדות של תושב מירון ששלפו אותו מהבית באמצע הלילה, רק בגלל חזותו החרדית. למרות שהתיג תעודת זהות שהוא גר במירון עצרו אותו בהשפלה. זה מוכיח שלא מדובר בשמירה על החוק אלא בהתפרצות יצרים.
"באחד התיעודים ראינו שוטר מטיח ארצה יהודי מבוגר, ללא כל סיבה, עד שהוא נפצע בפניו. במקרה אחר שוטר היכה בת ישראל תוך פגיעה בכבודה. אני רוצה לדעת האם השוטר שירה באוויר במירון ללא סיבה יושב במעצר. ראינו שוטר שהתנפל על יהודי בכיסא גלגלים. הרי כל המטרה לאסור עלייה הייתה כדי למנוע אסון מצד חיזבאללה.
"אז נניח שכמה אנשים הצליחו להיכנס. אז מפנים אותם. יש דרך לפנות אותם. בטח לא באלימות הזו. נראה שהשוטרים האלימים חשים איבה כלפי החרדים בגלל ההסתה שהחרדים הם תתי אדם או לפחות חסרי זכויות אדם.
"אתם זוכרים את האלימות כלפי נער מוגבל בשכונת מקור ברוך? או את האלימות כלפי יהודי שהלך לתומו במאה שערים בשבת ללא סיבה? מישהו נתן את הדין על כך? יש בפניי מכתבים בנושא באלימות המשטרתית כבר לפני עשור. חיים מזרחי שהוכה באלימות בגאולה ונעצר על לא עוול בכפו. הוא סובל מכך עד היום ולא שמענו מי נתן את הדין על כך. זוכרים גם את הפריצה המשטרתית לבני ברק כאילו היו צריכים לכבוש אותה?
"בשנת 2017 פניתי לשרת המשפטים אילת שקד וביקשתי שמצלמות המשטרה יהיו מחוברים למח"ש, כדי לשים סוף לאלימות. אני שואל מה נעשה בעניין? התשובה לצערי היא - כלום. לכן אין הרתעה.
"לפני עשור כבר פניתי במכתב לשר אהרונוביץ' על אלימות המשטרה וביקשתי להוציא את הבריונות מהתנהלות המשטרה בעקבות מקרה מזעזע נוסף שהובא לפתחי. כתבתי לו שאני חושב שהשוטרים האלימים הללו מוציאים שם רע לכל משטרת ישראל.
"הרמב"ן בפרשת השבוע כותב על הפסוק 'ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד' שלא תילחמו זה בזה. מה שקרה במירון זה ההיפך של שלום בארץ. זה מלחמה זה בזה".
ח"כ אייכלר סיפר: "אחרי אסון מירון, כאשר המדינה כולה בכתה, כתב עיתונאי בכיר שהוא לא התרגש כלל ממה שקרה לחרדים כי הוא רואה בכל העולים למירון גוש בשר. זה עיתונאי בכיר שכבר חמישים שנה מטיף את הרעל לעם ישראל. השוטרים האלימים מוסתים מעיתונאים כאלו! האלימות הזו הייתה נראית כאילו אנחנו באינתיפאדה".
ח"כ אייכלר דרש: "שכל שוטר יהיה עם מצלמה שמפוקחת על ידי מח"ש. גם כדי שלא יוכלו להאשים אותו לשווא וגם כדי שלא יוכלו להכות באלימות בחפים מפשע".
הוא הדגיש: "אני לא פונה לתקשורת כי אי אפשר לשכנע אותה. אני כן פונה לציבור שלא ישתכנע מההסתה נגד החרדים. הארץ הזו שייכת לכל אחד מהעם היהודי. אני מציע לאדוני היו"ר לדרוש תשובות מספקות מכל המפקדים, כולל המפכ"ל, כולל השר".
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר התייחס היום (שני), בפתח דיון בוועדה - לאלימות המשטרתית נגד קשישים ונשים בהר מירון בל"ג בעומר.
משה ביטון ‘שיחק’ אותה. רוצה גם מסלול להצלחה? • כך מצטרפים
"התמונות הקשות של האלימות האכזרית במירון מוכיחות שאין זכויות אדם בישראל", אמר אייכלר. "אולי יש אנשים שיש להם זכויות, אבל לחרדים אין. המפקדים והשוטרים שאחראים על האלימות הזאת חייבים להיות מושעים לאלתר. לא כך מתמודדים עם אנשים שמגיעים להתפלל, בהם נשים וקשישים, גם אם עלו למירון שלא כחוק.
"שוטר שפצע יהודי מבוגר אסור לו להישאר במשטרה. שוטרים חייבים לדעת שאסור לנצל את הכוח השלטוני כדי לפגוע באנשים, גם כשהם צריכים לאכוף את החוק בגבולות הכח".
לדבריו, "בטוח שהם שואבים את השנאה בגלל ההסתה התקשורתית. לא פלא שאנשים שצופים כל יום במהדורות ההסתה נגד הציבור החרדי נוהגים באלימות".
הוא הוסיף: "מי שרוצה דו קיום עם העולם הערבי, עם השכנים ביהודה ושומרון ובעזה, צריך שיהיה קודם כל דו קיום בין יהודים ליהודים. חייבים לעצור את ההסתה נגד כל ציבור ובמיוחד הציבור החרדי שהפך לקורבן התמיד של התקשורת. עברנו את כל הגבולות".
מליאת הכנסת תתכנס מחר (חמישי) לישיבת מליאה מיוחדת, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, על מנת להעביר בקריאה שניה ושלישית את החוק לביטול ההילולה במירון.
ח"כ ישראל אייכלר, חבר הוועדה לבטחון לאומי של הכנסת, תקף היום, במהלך דיון על חוק סגירת מירון בל"ג בעומר השנה - את השמחה לאיד של כלי תקשורת.
"בשעה זאת יש התקפה של שיגור טילים על מירון. את מי זה משמח? מדוע אנו שומעים צלילי שמחה לאיד בתקשורת, על ביטול אירועי מירון", אמר אייכלר.
"גם אם תיאסר התקהלות המונית, משום פיקוח נפש, יש לעשות זאת בעצב ובכאב. התזמורת התקשורתית על 'צו הכרזת שטח צבאי סגור על מירון וסביבתה', מעידה כי עצם ההתכנסות של יראי השם, הוא לצנינים בעיני מתנכרי היהדות".
הוא הוסיף: "אנו כואבים יחד עם מליוני יהודים בעולם, הרוצים לזכות ולהתפלל על ציון הרשב"י ביום קדוש ל"ג בעומר. אנו יודעים שפיקוח נפש דוחה שבת. לכן צריכים לבדוק מתי והיכן, כן אפשר לחגוג רק באופן שלא תהיה סכנת נפשות".
לדבריו, "אם יוחלט על הדלקה מצומצמת שתתקיים על ציון התנא הקדוש במירון, יש לשתף בשמחה את כל האירועים ברחבי הארץ ולהתחבר בתפילה להשי"ת שיסיר את סכנת המלחמה מארץ ישראל ונוכל לקיים את מנהגי היהדות, בשמחה ובטוב לבב".
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר החלה בהכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק שנועדה לאפשר לנפגעי פעולות איבה לתבוע ולקבל פיצויים נזקיים ממי שנושא באחריות על פעולות טרור במקביל לקבלת תגמולים מהמדינה.
כיום, על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לא ניתן לקבל תגמול נזיקין גם מהחוק וגם פיצוי נזיקי לפי חוק אחר. כתוצאה מכך, נפגעי פעולות האיבה נאלצים להחזיר לביטוח הלאומי את מלוא הפיצויים שקיבלו ממנו, על מנת לתבוע פיצויי נזיקין ממי שנמצא כנושא באחריות על פעולת הטרור, דוגמת הרשות הפלסטינית.
על פי הצעות החוק, תתאפשר קבלת פיצויים מהמזיק בגובה 25% מהנזק שנפסק לנפגע, במקביל לקבלת התגמולים מהמדינה.
נציגת משרד המשפטים הסבירה: "החוק מעולם לא מנע את הזכות לתבוע, אלא את הזכות לקבל בד ובד את התגמולים מהביטוח הלאומי ופיצויים נזקיים מהמזיק. קיימות כבר היום עשרות רבות של תביעות ומאות של נפגעים מגלי פיגועים קודמים. ב-7 באוקטובר נוספו לזה מספר עצום של הרוגים ופצועים ולכן יהיה פוטנציאל גדול מאוד להגשת תביעות בגין התיקון המוצע, שיתפרס על פני כמה שנים. הנתבע בתביעת הנזיקין יכול להיות כל מי שמעורב בביצוע, במימון, או בסיוע לפעולת הטרור ולכן גם פוטנציאל הנתבעים הוא גדול ולא בהכרח רק הרשות הפלסטינית, לכן קשה לדעת כיצד ובאיזה אופן הוא ימומש".
לשאלת הוועדה האם ניתן יהיה לתבוע את אונר"א כאחראית על אירוע ה-7 באוקטובר - השיבה הנציגה: "נכון להיום לאנשים של אונר"א יש חסינות שניתנת להסרה, אולם אונר"א כמוסד, כמו כל מוסדות האו"ם, חסינה לחלוטין מתביעה"
בתגובה לדברים אמר יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "כשהקימו את האו"ם המטרה הייתה להגן על אנשים ובסוף הוא עצמו חסין מתביעות על פשעים שהוא מבצע. אבסורד".
ח"כ שמחה רוטמן אמר: "יש פה שתי תפיסות עקרוניות וחשובות. הראשונה אומרת - מי שאחראי על פיגועי טרור ופוגע באנשים ברחובות הערים או אירועי ה-7 לאוקטובר ובין אם לפני צריך לפצות את הנפגע.
"ההליך המשפטי הוא חלק מההליך השיקומי של אדם שנפגע להחזיר לאדם את השליטה שנלקחה ממנו בחטף. השניה היא שטרור לא צומח בחלל ריק. יש לו תשתית כספית, ארגונית, חינוכית וכל הדברים הללו עובדים על כסף, הוא המנוע לטרור. לכן המטרה היא לוודא שבאמצעות התביעות הללו לא רק נגרום להם לשלם על מה שביצעו אלא גם נמנע את פיגועי הטרור הבאים".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני נשא היום (שלישי), בעת הצגת תקציב המדינה במליאת הכנסת, נאום סוער בו התייחס לשכר המורות והמורים במגזר החרדי.
לאחר הצגת התקציב החל דיון של למעלה מ-24 שעות, כשבסיומו מליאת הכנסת תצביע מחר על התקציב בקריאה שניה ושלישית.
גפני אמר: "אני רוצה לדבר על דבר רגיש כי יש לי מחויבות כלפי המורה בשדרות שהיא אישה חרדית והיא רואה שהחברה שלה בחינוך הממלכתי מקבלת 'אופק חדש' והמשכורת שלה גבוהה יותר, והיא שואלת אותי - למה אני לא מקבלת ככה?
"אם היא הייתה מורה במקום אחר מישהו היה מעז לומר מילה? אתם לא רוצים חינוך חרדי? תגידו! אבל יש חינוך חרדי בחוק בסעיף 3א ומשרד החינוך, המשפטים והאוצר עוברים על החוק. למה לא משלמים להם?
הוא הוסיף: "אני יו"ר ועדת הכספים שצריך להביא את התקציב לאישור וגם חבריי לסיעה שמתמרמרים על זה צריכים להצביע בעד.
"נעשה פה עוול שלא יסולח ואני אמשיך להיאבק על זה שיקבלו משכורת שווה. לא יכול להיות אחרת. למה צריך להיות כאלה רשעים כלפי אותם מורים? אז מה אם הם מורים בחינוך חרדי?!"
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר, אמר בנאום במליאה במהלך הצגת חוק התקציב: "יש קמפיין תקשורתי אגריסיבי - ואני לא רוצה להשתמש במילים יותר קשות - שדווקא מורים ומורות מהחינוך החרדי שעושים את אותה עבודה כמו כל מורה אחר, לא יקבלו את 'אופק חדש', אך ורק בגלל שהם חרדים.
"אם הייתי חושב ששר האוצר או שר החינוך רוצים את זה הייתי תוקף את המדיניות. הצרה היא שהממשלה כן רוצה, אבל פקידים מסוימים לקחו לעצמם את הבעלות על החינוך של העם היהודי. הם חושבים שעל ידי הכסף הם יוכלו לכפות את האג'נדה שהם למדו בכל מיני קרנות למיניהם. יש פה עושק גזל ועוול.
"אנחנו מוחים על כך, ונביא את הדבר לידי תיקון. בסופו של דבר העם בחר בכנסת ובממשלה והיא צריכה להחליט שלא להפלות בתקציב החינוך בין ילדי ישראל".
על רקע ההסלמה בצפון: יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ הרב ישראל אייכלר, הגיש שאילתה לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי.
מזהים שהילד מוכשר מאד? תזניקו אותו קדימה עם קורסים לחרדים
"עשרות אלפים פוקדים את אתר ציון הרשב"י במירון, אך אין שם מיגוניות, מה שמסכן את המתפללים בפרט ברקע התקופה. ברצוני לשאול מתי יציבו שם מיגוניות"?
השר לשירותי דת השיב לשאילתה במליאה: "שאלתך מוצדקת! למרות שהצבת מיגוניות אינה בסמכות משרד הדתות, פנה מנכ"ל המקומות הקדושים למשרד הביטחון בתחילת המלחמה ונענה שבעקבות המצב בדרום - יש מחסור בדרום. לאחר מכן פנה שוב וטרם קיבל מענה. אנחנו נפנה שוב למשרד הביטחון עד להצבת מיגוניות".
ח"כ אייכלר הוסיף: "בעקרון השאילתה מופנית לשר הביטחון, אך אני יודע שהוא עסוק בזמן מלחמה ולכן העברנו את השאלה לשר הדתות שאחראי על המקומות הקדושים. אני מציע שהכנסת, יחד עם משרד הדתות ומשרד הביטחון, יפעלו בנושא. מה שאסור שיקרה זה שיסגרו את המקום. ולכן אנחנו חייבים לעשות כל מה שאפשר, מערך מיגוניות, לא מיגונית אחת או שתיים. וגם לסדר את האזעקה שתפעל כמו שצריך. זה חלק מחופש הדת והתפילה, וחייבים לעשות כל מה שאפשר כדי להבטיח את שלום המתפללים".
ח"כ אייכלר הודיע הערב (רביעי) כי הוא מתנגד עקרונית למהלך הפסילה של ח"כ עופר כסיף ממפלגת חד"ש, שכן "החרדים יהיו הבאים בתור", לדבריו.
מלשכת ח"כ אייכלר נמסר: "זו טעות חמורה לתמוך ביוזמת ליברמן ופורר שרוצים לזרוק את החרדים במריצות למזבלה. ברור כי הבאים בתור לפסילה, יהיו הח"כים החרדים. את הפסילה של חרדים בג"ץ יאשר, בניגוד לכסיף שבג"צ ישאיר אותו בכנסת".
עם זאת, מלשכתו הבהירו כי יצרף את חתימתו וכדי שלא לפרוש מעמדת עמיתיו לסיעה: "למרות הכל, אחרי שכל הח"כים החרדים חתמו, ח"כ הרב אייכלר לא יפרוש מן הציבור ויחתום עם כולם".
מוקדם יותר היום דווח כי 85 חברי כנסת חתמו על הצעת ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו להדיח את כסיף מהכנסת לאחר שצירף את חתימתו לעצומה שתומכת בתלונה נגד ישראל בהאג בגין "רצח עם".
הבקשה הועברה ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ המחויב, על פי התקנון, לקבוע מועד לדיון בתוך 21 ימים.
אם יושג בוועדה רוב של 75% מהחברים למהלך הדחת כסיף - היא תועבר לאישורה של מליאת הכנסת. שם יידרש רוב של 90 ח"כים כדי להפוך את כסיף לח"כ הראשון שמודח אי פעם בהליך כזה בכנסת.
מאחר שחברי ועדת האתיקה של הכנסת, יו"ר הכנסת, וראש הממשלה מנועים מתוקף תפקידם לחתום על הבקשה, אך יכולים להצביע במליאה - ישנו הרוב הדרוש.
ההערכה היא שאם יאושר המהלך תוגש עתירה לבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע אם המעשה של כסיף נופל תחת הקטגוריות שנקבעו בחוק ההדחה: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה.
ועדת העבודה והרווחה קיימה היום (רביעי) דיון על טיפול המוסד לביטוח לאומי בנפגעי פעולות איבה - על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'.
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "על פי הנתונים שהגיעו לוועדה, אנחנו עומדים בפני מעל 82,000 תביעות של אזרחים לביטוח הלאומי. לא היה דבר כזה מקום המדינה. הביטוח הלאומי צריך היערכות מיוחדת כדי לעמוד במשימה הזאת והמשימה שלנו היא לתמוך, לקדם ולתת לו את הכלים שהוא צריך כדי לוודא שלא יהיה אף אחד שזכאי לסיוע ולא יקבל אותו בגלל ביורוקרטיה".
המשנה ליועמ"ש הביטוח הלאומי, עו"ד שלומי מור דיווח לוועדה על היקף הבקשות להכרה שהוגשו, על המענים לנפגעים ועל פעילות המוסד לביטוח לאומי מאז פרוץ הלחימה.
"אנחנו עומדים כרגע על 82,453 בקשות להכרה של נפגעים מאז ה-7 באוקטובר, חלקם הגדול נפגעים בנפש. ההערכה היא שמרבית הבקשות יאושרו. לשם השוואה, מקום המדינה עד ה- 6/10/23 הוכרו 9,027 איש בלבד. מה-7 באוקטובר ועד היום שילם המוסד לביטוח הלאומי 768,923,403 שקלים לנפגעי המלחמה, זאת בנוסף לתשלומים השוטפים שהיו לפני כן. זה כולל תשלום וסיוע למשפחות החטופים, למשפחות של פצועים, לחטופים ששבו וסיוע ראשוני לנפגעים".
עו"ד מור הוסיף: "מדובר בתרחיש שאף אחד לא נערך אליו, ואנחנו עושים ככל שביכולתינו כדי לתת מענה מהיר ויעיל לכל הפונים. באוקטובר-נובמבר הענקנו מענה ראשוני על בסיס תצהירים בלבד, בלי לבקש יותר הוכחות ובלי להכביד בפרוצדורות, נתנו כל מה שאפשר על פי חוק, אבל לא נוכל לעולם להמשיך כך.
"אנחנו כבולים בשלשלאות החקיקה ואיפה שאין מסגרת חוקית שבה נוכל להשתמש - לא נוכל להמשיך ולסייע. צריך יהיה לתת מענה מתאים בחקיקה לאירועים מהסוג הזה, אחרת אני חושש שהמדינה לא תוכל לתת מענה טוב ומתאים לנפגעים".
עו"ד מור ציין מספר פערים שיש עדיין לתת להם מענה, כמו הצורך בהכרה קהילתית, במענים מותאמים לצעירים שנפגעו במסיבות, סיוע למעגלי תמיכה משפחתיים של משפחות חטופים, מתן שיקום מקצועי ונפשי לפני קביעת אחוזי נכות ועוד.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר נאם היום (שני) במליאת הכנסת על חוק הגנה מפני פיטורין - והתייחס לאפליה בקיצוץ תקציב החינוך החרדי.
חרדים מהמצב? אל תדחיקו: יש מוקד תמיכה נפשית במיוחד עבורכם
"אני רוצה להביא בפני חברי הכנסת נושא כואב, שהלב מתפלץ מולו. אי אפשר עוד לשתוק עליו. במשך שבועות של מלחמה שתקנו אל מול גל ההסתה נגד תקצוב ילדי תינוקות של בית רבן. אמרנו שזה לא הזמן, זה לא מתאים. ליבנו עם החטופים והמעונים. אבל אין ברירה - הוגדשה הסאה ועלינו להגיד את הדברים בקול צלול נגד ההסתה והשנאה הפורצת בחלקים רבים מכלי התקשורת.
"עם ישראל מאוחד ברובו, ואנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה. אבל בקצוות יש פוליטיקאים שלא מפסיקים להסית. ואני זועק כאן את זעקתם של קרוב למיליון ילדים שאין להם פה להשיב. הם מושפלים על ידי אנשים מלאי משטמה, חברי כנסת, גם שרים לצערי, פוליטיקאים ואנשי תקשורת שמבקשים לצבור הון פוליטי על חשבונם, על ידי רמיסת כבודם של היהודים השנואים והנרדפים במולדתם".
אייכלר תקף: "עשרות מיליוני שקלים תוספת לספורט זה שייך למלחמה? מאות מיליוני שקלים לתרבות על שלל ענפיה וסוגיה המיותרים ברובם, זה בסדר? אבל לתת כמה פרוטות לילד חרדי שלומד תודה בחיידר – כפי שלמד הסבא רבא של כל אחד ואחד מכם – זה יהרוס את הכלכלה?!
"מי יאמין שבזמן מלחמה ושפיכות דמים יעסקו בהסתה נגד לומדי התורה. חלק מהתקשורת מונעת מתוך איזו שנאה תהומית לכל מה שנודף ממנו ריח חרדי. ואני שואל אותם, אין לכם בושה? מול מי אתם גיבורים? בזמן שהעם כולו מתפלל לשלום החיילים והחטופים – אתם נלחמים נגד ילדי חיידר? מה נהיה ממכם? את כבשת הרש, את הלחם הבסיסי של הילדים האלו, אותו אתם רוצים לגזול?
"הרי כל בר דעת מבין שהסכומים הללו לא ישנו את מפת המיליארדים בתקצוב לכאן או לכאן. זה אחד חלקי שבריר אחוז מתוך התקציב הכולל שמעבירים. אז על מה הרעש? על מה המהומה? מאיפה נובעת השנאה הזו? רק שנאה וקנאה הקשה כשאול."
הוא הוסיף: "אחר כך באים ומבקשים מהילדים הללו 'להשתלב'. לפני עשרות שנים, כאשר הייתי נציג במשא ומתן קואליציוני עם ממשלת שמיר, ישבתי עם שני שרים צעירים מנערי שמיר, והם שאלו אותי למה אנחנו לא משתלבים בתחומים שונים.
"השבתי להם: 'כשאתם הייתם ילדים ולמדתם בכיתה מרווחת של שבעה מטרים על שבעה מטרים, עם כיסא ושולחן חדשים לכל ילד, והמורים שלכם קיבלו משכורת לבנק בכל ראשון לחודש, אנחנו למדנו בקיטונו של מלמד שלא היה לו מה לאכול, וישבנו על מסמרים שיצאו מתוך הספסלים'.
"עברו ארבעים שנה, ואתם עדיין מתעקשים להשאיר את המסמרים בספסלים של ילדי החיידר, ולהרעיב את המורים והמלמדים שלהם? אני מקווה שדבריי לכל הפחות יבטאו את הכאב הגדול. על זה לא נשתוק"!
במטה אגודת ישראל בירושלים התכנסו היום (שלישי) לקביעת מזוזות והנעת הפעילות של מטה הקהילות והפילוח לקראת מערכת הבחירות למועצת העיר ירושלים.
בואו לגלות: קבוצה שמגיעה יחד לנסוע ב’דנקל’, כולם צריכים לתקף?
במעמד השתתפו השר מאיר פרוש, סגן השר יעקב טסלר, ח"כ ישראל אייכלר, ח"כ משה שמעון רוט, חבר מועצת העיר מיכל הלברשטם, סגן ראש העיר לשעבר יוסי דייטש, ראשי המטה ונציגי קהילות בעיר.
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "נציגי הציבור שלנו בירושלים עבדו קשה מאוד לשרת את הציבור בחמש השנים האחרונות, למרות החלשת כוחם. אנו מצפים שהפעם כוחם יגדל והם יוכלו לעשות עוד יותר ב-5 השנים הבאות. אני מחזק את ידיהם של אנשי המטה, שמוטלת עליהם משימה קדושה בתקופה הקרובה, להוכיח את כוחה של אגודת ישראל בירושלים".
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "אלו ימים של חשבון נפש, ובוודאי שבכל הקשור לבחירות בעיריית ירושלים אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש. בקדנציה האחרונה, לראשונה מזה שנים רבות, היינו רק 3 מנדטים. בקדנציה הבאה המציאות חייבת להשתנות.
"על המטה מוטל למצוא את כל הדרכים ולפעול בהם בכדי שנוכל להגדיל את הכוח שלנו במועצת העיר ירושלים. יש את הציבור ויש לנו את הכוחות להגיע ליעד של ארבעה מנדטים ואפילו יותר מזה. אנחנו צריכים לרכוש את האמון של המצביעים, הציבור החסידי חש היטב על קהילתו את החסר שהיה לנו בקדנציה החולפת.
"בעבר לא פתחנו את המטה חודש וחצי לפני הבחירות. הפעם אנחנו מעבירים לציבור מסר שהמציאות יכולה להשתנות, רק אם ניקח את העניינים לידיים, נעבוד נכון, נחפש את הקהלים שלנו, שיבואו להצביע ביום הבחירות. רק כך נוכל להחזיר את המצב לקדמותו".
סגן השר במשרד התרבות, ח"כ יעקב טסלר: "פעם בחמש שנים אנחנו מקבלים את הכוח והיכולת לנסות ולהשפיע. אני רוצה להגיד פה את המובן מאליו, שהבחירות הקרובות בירושלים הם מבחן לאגודת ישראל. אגודת ישראל עומדת בפני מבחן חשוב, האם היא חוזרת להיות אגודת ישראל של פעם, אגודה שהקימו גדולי ישראל, עמלו עליה וראו בה את הצורך לדור, וראו באגודת ישראל כמפתח חשוב ביותר לעולם התורה, לעולם ההלכה ושמירת מצוות בארץ ישראל.
"כאן בירושלים היא עוד יותר חשובה, היא יכולה וצריכה לחזור להיות למה שהיא הייתה פעם, בכוח שלה בהשפעה שלה וביכולת שלה לסייע לציבור להוביל את אגודת ישראל בירושלים ביד רמה כמו שהיה כל השנים, וזה תלוי בנו. בכל קבוצה ובכל חסידות. כמובן עלינו להשכיל ולתת לכל קהילה תחושת שייכות ושותפות.
"הנציגים של אגו"י הם דמות ומופת לאנשי ציבור, לעסקנים שמסייעים לציבור. במשך שנים אגודת ישראל הובילה את סדר היום. כעת המשימה של כל אחד ואחד מאיתנו היא לגייס את כל הכוחות שלנו, ויש לנו הרבה כוחות בעיר. אגודת ישראל תוכל לצעוד ולהוביל מחדש את מה שהיה כאן כל השנים, וזה בידנו. אני בטוח שהמשימה והמטרה חשובים לכל אחד, וכולכם יודעים מה היה ואיפה אנחנו היום. אנחנו מתגייסים מעכשיו ועד לקלפיות שאגודת ישראל תחזור למקום שהיא יכולה וחייבת להיות".
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר: "יצאנו מהבחירות האחרונות בעירייה, בטעם מר, בגלל הירידה במנדטים. הטעם הזה נמשך 5 שנים.
"האמירה הידועה של מרן החזון איש על 'הרבה גופי תורה תלויים בזה' לא הייתה רק בבחירות לכנסת אלא דווקא על הבחירות לעיריית בני ברק. התמודדו שם מפלגות דתיות, בעיקר. אגודת ישראל צריכה להצליח, לא רק למען צרכי הציבור עצמו, אלא כי הרבה גופי תורה תלויים בזה".
אייכלר שוב השתלח בממשלה: "הקיום הרוחני שלנו לא מובטח, תחת המשטר העוין אותנו. הם רודפים אותנו ומחפשים לבדוק מה הכוח שלנו, לטוב ולרע. ברוך ה' יש לנו ראש עיר בירושלים, שמנהל את הדברים טוב, אבל גם הוא צריך לראות שאנחנו ציבור גדול וחשוב. הירידה של אגודת ישראל בירושלים עלתה לנו מחיר יקר בשירות הציבור בקדנציה החולפת. יש ציבור חסידי גדול שלא הצביע לנו ואפשר וצריך להחזירו לקלפי - ולהצביע ג".
ח"כ משה שמעון רוט: "צריך להרוויח ביושר את האמון של הציבור, לא רק שלא יהיה תירוץ למה לא 'לא להצביע', אלא שיהיה גם רצון וחשק להצביע. הנציגים עובדים קשה, אבל כשעובדים אצל הציבור אף פעם אי אפשר להגיד שעשינו מספיק. צריך להמשיך ולהשתדל להשתפר".
"זה לא סותר את זה שהציבור צריך לדעת את הציווי של ו'עשית ככל אשר יורך' והעובדה שגופי תורה תלויים בהצבעה הזו. אגודת ישראל קובעת במשך שנים את הסטנדרט ברוחניות ובגשמיות לציבור התורני בארץ ישראל, וכך צריך להמשך להיות ועלינו לעבוד על כך. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד קשה כדי להיות ראויים לאימון הציבור".
חבר מועצת העיר ירושלים, מיכל הלברשטם: "המאמץ להגיע ל-4 חברי מועצה הוא הרבה יותר ממאמץ לגדול בעוד מנדט. תוספת כוח מ-3 ל-4 הוא כמו הכפלה של הכוח שלנו בעירייה וביכולת שלנו לפעול לשרת את הציבור החסידי בירושלים".
חבר מועצת העיר ירושלים, יוחנן ויצמן: "הציבור צריך לדעת שהעובדה שהכוח של הנציגים בעירייה היה חלש בקדנציה האחרונה היא מאחר ולא הצלחנו להביא למימוש מלא של הפוטנציאל שלנו. הקדנציות הקודמות יוכיחו שכאשר אגודת ישראל הייתה חזקה, היה בירושלים יותר אידישקייט, יותר קדושת השבת ויותר קדושת ירושלים".
סגן ראש העיר ירושלים לשעבר, יוסי דייטש: "עצם ההתכנסות כאן תקופה משמעותית לפני הבחירות, עוד לפני הגשת הרשימות, היא חידוש מרענן. אני חושב שאחת הסיבות שהמצב שלנו בעירייה כך היא שבפעם הקודמת התמקדנו במירוץ לראשות העיר. שילמנו מחיר יקר. אם היה לנו עוד חבר מועצה, לא היו יכולים לעשות לחסידים מה שעשו להם".
[גלריה]