ועדת החינוך, בראשות ח"כ יוסף טייב מש”ס, אישרה היום (ראשון) לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

מטרת הצעת החוק היא “הנחלת תורתו ומורשתו לדורות הבאים חשובה לעיצוב דור העתיד – שכל ילד בישראל ידע את גדולתו של מרן”.

לפי הצעת החוק, מידי שנה ביום פטירתו של מרן זצ"ל -  ג’ בחשוון, או במועד סמוך, יערוך המשרד לשירותי דת כנס עיוני לזכרו ובכנסת יצוין יום זה. באשר למערכת החינוך, מוסדות חינוך יקדישו זמן לקיום פעולות חינוכיות ערכיות, ככל שיחליט על כך שר החינוך.

לפי הצעת החוק, יחלק המשרד לשירותי דת מלגות לשם מחקר בנושאים הקשורים לפועלו ולחזונו של מרן זצ"ל ותמיכות למוסדות ציבור הפועלים להנצחתו. בנוסף, תוקם מועצה ציבורית שתמנה בסופו של דבר 11 חברים, והיא תייעץ לשר לשירותי דת בכל הנוגע ליישום החוק ולביצועו.

תקופת הכהונה של חבר המועצה תהיה חמש שנים והוא לא יהיה זכאי לשכר בעד חברותו במועצה, אך חבר המועצה הציבורית שאינו עובד המדינה או עובד גוף נתמך או מתוקצב, יהיה זכאי לתשלום בעד השתתפות בישיבות המועצה.

לפי סעיף הקמת מרכז הנצחה המופיע בהצעת החוק, עיריית ירושלים רשאית להקים בתחומה תאגיד עירוני שישמש מרכז להנצחת מורשתו ופועלו של מרן זצ"ל.

הקמת המרכז, החזקתו ופעילותו השוטפת, ימומנו מכספי תרומות והוא יהיה פתוח לציבור.

יוזם הצעת החוק ויו”ר ועדת החינוך ח”כ יוסף טייב: “הנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה זצוק״ל חשובה דווקא בתקופה זו כשעם ישראל נמצא בעת צרה. מרן היה רבם של כלל ישראל, איחד את כולם וקירב כל אחד. הנחלת תורתו ומורשתו לדורות הבאים חשובה לעיצוב דור העתיד – שכל ילד בישראל ידע את גדולתו של מרן”.

נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר דוריה גנות העריכה את עלות הצעת החוק בכ-10 מיליון ש"ח בשנה וציינה: “אין לנו מקור תקציבי לזה כרגע”.

יו”ר הוועדה ביקש שהסכום לא יפחת מעשרה מיליון שקלים ואמר: "עד שזה יגיע למליאה, נגיע להבנות בשיח מכבד ונמצא מקור תקציבי".

נציגת הלשכה המשפטית של משרד האוצר שקד כסלו הביעה את עמדתה, שלא התקבלה על ידי חברי הוועדה: "כשאתם מציינים בחוק במפורש את הסכום, זה לקבוע הקשחה של תקציב המדינה עבור פעילות ייעודית שמצוינת בחוק הזה. זהו תקדים".

היועצת המשפטית לוועדת החינוך תמי סלע: "קיימת חקיקה להנצחת אישים, בעיקר להנצחת ראשי ממשלה ונשיאים. קיימים שני מודלים – האחד של הקמת תאגיד סטטוטורי והשני של מועצה ציבורית. ההצעה שבפנינו דומה לחוקים בודדים להנצחת אישיים שאינם ראשי ממשלה כמו הרצל, ז'בוטינסקי ורחבעם זאבי. היה ראוי שתיעשה חשיבה שיטתית על אופן הנצחת אישים במדינת ישראל."

שר הרווחה יעקב מרגי אמר בדיון בוועדת החינוך: "הדור שלנו זכה במנהיג בעל שיעור קומה גדול וייחודי כמו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהשאיר אחריו מורשת מפוארת של הנהגת הדור, הרמת קרנה של תורה, שיטת פסיקה ייחודית של כח דהיתרא ודאגה לחלשים.

" הצעת החוק החשובה הזו היא מלאכת קודש שתנציח לדורות הבאים, שלא זכו לחיות בתקופתו, את מורשתו המפוארת של מרן זצ"ל ואת תרומתו האדירה לחברה הישראלית כולה".

עמית סגל, הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12, העריך הערב (רביעי) שלא יהיה שיתוף פעולה אמיתי בין ש"ס ויש עתיד נגד עליית יהודים  להר הבית -  ומתח ביקורת חריפה על התנהלותו של ראש האופוזיציה.

"אם זו התחלה של שיתוף פעולה, דקה של שיחה בכנסת, אז הסלפי של אורן חזן עם טראמפ היה מבוא לוועידת פסגה בינלאומית. יש הבדל אחד בין השניים: חזן לא מכר את הערכים שלו בשביל הסלפי עם טראמפ. לפיד מכר אותם", אמר סגל.

הוא הוסיף: "אני חושב על כל האנשים שמבחינתם לפיד הוא בן לשושלת שכל הקטע שלה בחיים, ומיליוני הקולות במצטבר שהשיג על 'אדוני אנחנו גמרנו לקבל ממך הוראות'.

"עכשיו התקדים שהכנסת תאשר פסק הלכה? הרי לרב עובדיה היו כמה פסקי הלכה שלפיד פחות אהב. כעת ראש מפלגת האופוזיציה, חילוני בן חילונים, הולך לכנסת ומבקש שתאמץ פסק של הרב עובדיה".

 

אם מה שקרה בין לפיד ודרעי זה שיתוף פעולה פוליטי, אז הסלפי של אורן חזן עם טראמפ זו פסגה בינלאומית pic.twitter.com/Cq23otK5Nb

— עמית סגל (@amit_segal) August 14, 2024

כפי שדווח אמש בחרדים 10,  גורם בכיר בש״ס טען כי מדובר ב'פייק ניוז': "דרעי נכח בפרסה שבירכתי המליאה, באחת ההצבעות בסיום מושב החורף. לפיד ניגש לדרעי ושוחח איתו לעיני כולם על הפסק של מרן הרב עובדיה זצ״ל. לפיד אמר שהרב אסר עליה להר הבית. דרעי אמר לו לעיני כולם: 'אמת', ובזה זה נגמר".

 

יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני ברק, הגיש הצעת החלטה, אותה יאלץ ראש העירייה חנוך זייברט לעלות להצבעה במועצת העיר השבוע - בה הוא דורש להנציח את זכרם של הרבי  מליובאוויטש והרב עובדיה יוסף זצ"ל בעיר.

מי זה הנגיד ר’ אהרן שליפא הופיע אצלו בחנוכת הבית? • צפו עד הסוף

למרות שזכרם של שני גדולי ישראל הונצח בערים רבות בישראל, דווקא בבני ברק שמם טרם הונצח.

חבר המועצה וידר הצליח לפני שנתיים להעביר  פה אחד בוועדת השמות העירונית את ההצעה להנצחתם. אולם ההחלטה, שאמורה הייתה לעלות לאישור סופי במועצת העיר, נגררה במכוון על ידי ראש העיר הקודם, במטרה למנוע את ההצבעה עליה.

וידר כותב בהצעתו: "תושבי העיר דורשים ומצפים לכך, כפי שקרה ברוב ערי ישראל".

הוא הוסיף: "לא מדובר בנושא פוליטי אלא בשניים מגדולי הדורות שאין מחלוקת שהיו אמורים להיות מונצחים בעיר כבר לפני שנים רבות, ולמרות הבקשות והתזכורות הרבות שלי, עסקני העירייה בחרו לצערי לדחות שוב ושוב את הדיון במועצת העיר בנושא ולנסות להנציח במקומם כל מיני עסקנים ומקורבים".

כעת וידר מנצל את המצב הפוליטי הרעוע במועצת העיר, כאשר גם סיעת ש"ס וגם חברי המועצה באגודת ישראל מטעם סיעת שלומי אמונים, טרם קיבלו את מבוקשם ואינם משתתפים עם הקואליציה בהצבעות - ומנסה להעביר את ההחלטה שתעשה סוף לביזיון המתמשך.

לצפייה בגודל מלא - לחצו על התמונה:  

[גלריה]

בפתח מושב החורף של הכנסת: יו״ר ש״ס אריה דרעי הדליק היום (שני) בישיבת סיעת ש"ס בכנסת נר לזכר מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

מתמודדים עם חרדה? תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה • כנסו

דרעי אמר: "מחר חל יום השנה העשירי לפטירתו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ״ל.

"מרן, תכננו בשבוע הזה לעשות אירוע ענק בבנייני האומה כדי להביא את המורשת האדירה שלך לעשרות אלפי איש, תלמידים ותלמידות ברחבי הארץ, שיחשפו למורשת אהבת ישראל שלך, את גדלותך בתורה.

"לצערינו הרב, הכל נדחה. אפילו לעלות לציון ביום ההילולה אנחנו לא יכולים בגלל הוראות פיקוד העורף, אותם אנחנו מכבדים ומקיימים, ולכן על פי הוראת מועצת חכמי התורה, כל אחד ידליק נר בביתו לעילוי נשמתו".

דרעי הוסיף: "מרן, כפי שהיית שליח שלנו במשך עשרות שנים, איחדת וליכדת את עם ישראל והורית להם את הדרך, גם עכשיו, עמוד מתחת לכיסא הכבוד תאמר לבורא עולם שיאמר לצרותינו די, ויקוים בנו - עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע.

"מהצרה הזו עם ישראל יוושע, באחדות, באהבת ישראל. יהי זכרו של מרן ברוך ונצור לעד".

>> לכל העדכונים מהיום העשירי למלחמה בעזה

אמש (חמישי) התכנסה מועצת העיר בני ברק כדי להצביע על הצעתו של יעקב וידר, חבר המועצה ויו"ר סיעת הליכוד, להנציח בעיר באופן מיידי את הרבי מליובאוויטש ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

חברי המועצה מיהדות התורה, ש"ס ועץ הצביעו נגד ההצעה להנציח את הרבנים בעיר. ראש העירייה, אברהם רובינשטיין, תירץ כי "הם יושבים על זה".

וידר השיב לו: "מה זה 'יושבים על זה'? אנחנו 4 שנים במועצה. 4 שנים! מה זה 'יושבים על זה'? על ג'ובים ומינויים למחלקות חדשות לקח בקושי שבוע. תתביישו לכם! תתביישו לכם!"

במהלך הישיבה נשא וידר נאום סוער ותקף בחריפות את חברי סיעות יהדות התורה וש"ס: "אמרתם שאתם לא מייצגים את הציבור אלא רק את גדולי ישראל, אבל ההצבעה שלכם שוב ושוב נגד גדולי ישראל מוכיחה שאתם מייצגים רק את עצמכם ולא מעניין אתכם שום דבר חוץ מג'ובים וקומבינות. מי הרב שאמר לכם להצביע נגד? מתי בכלל התייעצתם עם רב בפעם האחרונה?".

כזכור, חבר המועצה וידר מוביל מאבק ארוך להנצחת זכרם של מרן הרב עובדיה יוסף והרבי מליובאוויטש זצ"ל בבני ברק ולפני כשנתיים רשם וידר פריצת דרך, כאשר ועדת השמות העירונית אישרה פה אחד את הצעתו.

לאחר החלטת ועדת השמות, השלב הסופי בתהליך הוא אישור של מועצת העיר, אך למרות שחלפו מאז כמעט שנתיים שבהן התקיימו עשרות ישיבות של מועצת העיר ועל אף הבקשות הרבות של חבר המועצה וידר, סיעות יהדות התורה וש"ס דוחות שוב ושוב את ההחלטה בנושא.

כאמור, ההצעה ליישום ההחלטה שהגיש וידר ועלתה אמש להצבעה נדחתה ברוב קולות כאשר סיעות יהדות התורה, ש"ס ועץ הצביעו נגד ויעקב וידר היה היחיד שהצביע בעד.

צפו בנאום הסוער של וידר.

השבוע צפויה להתכנס מועצת העיר בני ברק כדי להצביע על הצעתו של יעקב וידר, חבר המועצה ויו"ר סיעת הליכוד בעיר: להנציח בעיר באופן מיידי את הרבי מליובאוויטש ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

וידר מוביל מאבק ארוך להנצחת זכרם של מרן הרב עובדיה יוסף והרבי מליובאוויטש זצ"ל בבני ברק. לפני כשנתיים רשם חבר המועצה פריצת דרך, כאשר ועדת השמות העירונית אישרה פה אחד את הצעתו.

לאחר החלטת ועדת השמות, השלב הסופי בתהליך הוא אישור של מועצת העיר, אך למרות שחלפו מאז כמעט שנתיים, שבהן התקיימו עשרות ישיבות של מועצת העיר, ועל אף הבקשות הרבות של חבר המועצה - סיעות יהדות התורה וש"ס דוחות שוב ושוב את ההחלטה בנושא.

ההצעה לסדר שהגיש וידר צפויה לעלות להצבעה כבר ביום חמישי הקרוב - וסיעות יהדות התורה וש"ס נמצאות כעת בדילמה קשה, מכיוון שברור כי הצבעה נגד ההצעה תפגע בהן בקרב קהילות רבות בעיר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות.

יעקב וידר, חבר מועצת העיר ויו"ר סיעת הליכוד, אומר לחרדים 10: "אחרי שנתיים של דחיות הבנתי שיש עסקנים שמבחינתם הרבנים נועדו להיות רק תמונה בקמפיין הבחירות שלהם, ובשאר הזמן הם עסוקים רק בג'ובים וקומבינות.

"הזלזול הזה ברבנים לא מקובל עלי ואני קורא לחברי מועצת העיר מיהדות התורה וש"ס לתמוך בהצעה שהגשתי".

לצפיה במכתב - לחצו על התמונה:

[גלריה]

המחבל סלאח חמורי, שניסה להתנקש בעבר ברב עובדיה יוסף  זצ"ל ושוחרר במסגרת 'עסקת שליט', גורש הבוקר (ראשון) בשעה 06:00 לצרפת - בעקבות החלטת שרת הפנים, איילת שקד, לשלול את תושבותו בישראל לפני כשבועיים.

צלאח חמורי הוא אזרח צרפתי ותושב קבע בישראל, יליד 1985. הוא נולד בכפר עקב שבאזור ירושלים, ופועל מזה שנים רבות בשורות ארגון הטרור הפלסטיני 'החזית העממית'.

במהלך חייו ארגן, הסית ותכנן לבצע פיגועים בעצמו ועבור הארגון כנגד אזרחים ודמויות בולטות בישראל. לאור מעורבותו המתמשכת בארגון הטרור, נעצר חמורי מספר פעמים במעצר מנהלי.

הגירוש היום הינו סופו של תהליך בו על רקע מעורבותו של חמורי בפעילות טרור, נשללה תושבותו.

ההרחקה התבצעה על ידי נציגי מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה שילוו אותו עד לצרפת, שם ממתינים לו אישתו וילדיו.

שרת הפנים, איילת שקד, הביעה שביעות רצון: ״היום בשעה טובה מוצה הדין עם הטרוריסט סאלח חמורי והוא גורש מישראל.

"מדובר בתהליך ארוך וממושך וזה הישג אדיר שרגע לפני סיום תפקידי הצלחתי להביא לגירושו, בכלים שעמדו לרשותי, ולקדם את המאבק בטרור. אני מקווה שהממשלה הנכנסת תמשיך בקו הזה ותגרש מחבלים מישראל״.

יו״ר ש״ס ושר הפנים המיועד אריה דרעי: "אני מברך על מיצוי הליך גירוש המחבל סאלח חמורי עליו הכרזתי כשר הפנים בספטמבר 2020.

"המחבל היה חבר בארגון הטרור החזית העממית, היה מעורב הפעילות הסתה וטרור ואף תכנן לרצוח את מרן רבי עובדיה יוסף זצ״ל. כשר הפנים קיבלתי את ההחלטה לבטל את תושבות הקבע שלו בישראל ובכך לגרשו מהארץ.

"גירושו בפועל הבוקר הוא סיומו של הליך משפטי ארוך אך צודק, ומצטרף לשורת החלטות שקיבלתי לשלילת אזרחות ותושבות קבע ממחבלים וסייעני טרור. זהו מסר הרתעתי הכרחי לכל מי ששוקל להצטרף לארגון טרור וחותר תחת קיום המדינה".

שרת הפנים, איילת שקד, בהסכמת שר המשפטים ובהמלצת שירות הביטחון, שללה את תושבותו של המחבל סלאח חמורי - והורתה לגרשו לצרפת.

חמורי הוא מחבל של החזית העממית, בעל אזרחות צרפתית שעצור בימים אלה במעצר מנהלי. מחר הוא עתיד להשתחרר.

עם סיום המעצר, הוא יגורש בהקדם לצרפת.

מגיל צעיר חמורי מקדם פעולות טרור וניצל את היותו תושב ישראל למעשים אלה.

הוא שהה מספר פעמים במעצר ובמאסר, בגין פעילות ביטחונית. הוא גם  פעל למימון פעילות וגיוס נוספים ואף קשר קשר לביצוע רצח של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בעקבות מעשיו אלה נגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל.

בהמשך, שוחרר מהכלא במסגרת עסקת שליט, והיה נתון להגבלות מצד ישראל. בין היתר נמנע ממנו להיכנס ליהודה ושומרון והוא הורחק מאשתו ומילדיו.

גם לאחר שחרורו מהמאסר המשיך בפעילותו העוינת, החמורה והמשמעותית כנגד מדינת ישראל.

גורמי הביטחון התריעו, כי יש לקדם את מהלך הגירוש בדחיפות, לאור פעילותו של חמורי.

השרה שקד חתמה באוקטובר 2021 על ביטול התושבות של חמורי, אך בעקבות פסק הדין שניתן ביולי 2022 בבית המשפט העליון, נדרש קיום הליך שלילת המעמד מחדש וקבלת החלטה נוספת, לאור קביעות בית המשפט בהיבטי התכלית ההצהרתית.

שרת הפנים, איילת שקד: "עלינו להיאבק בטרור בכל הכלים הקיימים ברשותנו. לא ייתכן כי מחבלים כמו חמורי יזכו למעמד בישראל אני מברכת על סיום ההליך, ביטול מעמדו וגירושו מהארץ".

 

1.

טוב, אני מודה. זה לא הנושא בו אני הכי בקיאה. אבל לאחר שחוק הגיור עלה על סדר היום בכל הכוח, לא נותרה לי ברירה אלא לנבור בו קצת.

למעשנים בלבד: ככה תוכלו לחסוך למעלה מ-8.500 שקלים בשנה

כשהגעתי לפני כמה שבועות ללשכתו של השר לשירותי דת מתן כהנא, לשיחה מעמיקה על השקפת עולמו, דילגתי די באלגנטיות על רפורמת הגיור, בידיעה שהיא נושא לתלמידי חכמים, ומה לי ולהבנה בזה. שנים ניסה הרב חיים אמסלם, עוד בשבתו כח"כ במשכן הכנסת, וגם שנים אחרי, ללמדני בינה בתחום - ללא הצלחה. די סירבתי לשמוע. לא בשבילי, לא מבינה בזה. שלום.

אני זוכרת איך עוד בהיותי כתבת בשבועון 'בקהילה' היו משגרים אותי בכל ערב חג שבועות לראיין גר או גיורת. הסיפורים היו מרתקים, אהבתי את זה, כולם היו חרדים ששמרו מצוות, כך שזה היה גלאט למהדרין. אבל בזה תם מבחינתי הסיפור.

עם השנים הבנתי, שלא תמיד זה פשוט כל-כך, שיש מקרים שהם 'על התפר', שהמורכבות רבה. גדולי עולם נדרשו לנושא, ובמיוחד בשנים האחרונות - מאז הגיעה ארצה העלייה הגדולה מברית המועצות.

2.

אחת מהן הייתה רבקה, חרדית תושבת העיר מודיעין עילית, שביקשה לשמור על עילום שם. על הקיר שבביתם היו תמונות ממוסגרות של גדולי ישראל, מכל החוגים והעדות.

בית פשוט, עם המון מסירות נפש לתורה של "כבוד בעלי", כפי שחזרה וכינתה אותו. "אני יודעת שיש גרים רבים העושים כל מאמץ כדי להסתיר את העובדה הזו בפני הקהל הרחב", אמרה לי אז. אבל אצלה בבית לא הסתירו. הילדים ידעו, גם השכנים. כולם.

כשמטפחת הדוקה וצנועה לראשה סיפרה איך עשתה את הדרך הארוכה מלימודי תיאטרון בצרפת עד קריית ספר. הילדים יודעים "שאין לנו קשר עם המשפחה, הם גויים", אמרה.

היא גדלה בכפר קטן ליד העיר גרנובל, כפר למרגלות האלפים. ההורים היו אנשים אמידים, התגוררו בוילה גדולה ויפה. אבא קתולי, אמא פרוטסטנטית. בגיל 8 הם עברו להתגורר בעיר הגדולה גרנובל, שם למדה כבר בבית ספר בו היו גם יהודים. כאן החל הקשר שלה עם העם היהודי.

סבתה היהודייה של אחת מחברותיה, ניצולת שואה, היא שהציתה בה את האש. עוד כמה שנים חלפו עד שיום אחד הגיעה אל הרב וביקשה... להתגייר. הוא יעץ לה לעלות ארצה ולבצע פה את התהליך, שכן "אם תתגיירי בצרפת, הקהילה החרדית תתקשה לקבל את הגיור הזה".

וזה מה שהיא עשתה.

כיום היא אמא ל-12 ילדים, אשת אברך, יהודיה כשרה לכל דבר. בימים האחרונים קראתי שוב את סיפורה, וחשבתי לעצמי: מה היה קורה אילו כן הייתה מתעקשת להתגייר בצרפת, ואז עולה ארצה. האם היו ממהרים לגייר אותה כהלכה, ברבנות? מן הסתם כן, כי כל חזותה העיד עליה שהיא חרדית.

3.

הפעם היחידה בה הוזכרה רפורמת  הגיור בשיחה שלי עם מתן כהנא הייתה, כשאמר לי שקשה לו עם זה שהחרדים משווים אותו לליברמן. "כי אני בא ממקום אחר לגמרי".

מצד שני, הוא הדגיש, ש"אנשים מפספסים שליברמן נלחם על הזכות של הציבור שלו להתגייר לפי ההלכה. הרי באותה מידה הוא יכל לומר: עזבו אתכם מרבנים, תתגיירו אצל גלעד קריב. הוא לא אומר את זה! הוא נלחם על גיור לפי ההלכה".

לדעתו, יש כאן פספוס של הזדמנות, והוא מתוסכל מכך שחברי הכנסת החרדים לא מבינים זאת.

בזה תמו דיבורנו סביב החוק.

4.

אני עוד זוכרת את דודו רותם ז"ל, אז ח"כ ב'ישראל ביתנו', מסתובב בכנסת עם דפי חוק הגיור הצבאי - וחש תסכול ענק. יצא לי לשוחח איתו ממושכות, ופעם אחת הוא פתח מולי את סיבת תסכולו. "הרב הראשי (- הגר"ש עמאר) עבר על החוק שלי, תיקנתי את כל מה שביקש. תראי, הנה, החתימה שלו מופיעה אצלי על כל דף ודף, מה החרדים רוצים ממני?" - הוא התקשה להבין.

לא פעם חשבתי, שהסיפור הזה עוד יעשה אותו חולה. אז אני לא יודעת אם מחלת הסרטן שקיננה בגופו זמן קצר לאחר מכן קשורה לכך, אבל בשלב מסוים הוא לא הצליח להישאר בתפקידו, ופרש תוך שהוא מנסה להסתיר את סיבת פרישתו ודבר מחלתו.

החוק שלו כמעט עבר. אפילו הרב עובדיה יוסף זצ"ל סמך עליו את שתי ידיו, עד שנכנסו לתמונה מי שנכנסו, הלכו עם החוק אל הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שפסל אותו מכל וכל. וכל השאר, כפי שאומרת הקלישאה, היסטוריה.

רותם נותר עם הדפים, עם החתימות, אבל בעצם בלי כלום ביד.

5.

אלא שהשבוע התגלגל לידי מסמך שהבהיר לי עד כמה הנושא נטחן עד דק... כבר בכנסת השמינית, בשנת 1976, עוד לפני עלייתו של מנחם בגין לשלטון.

תחת הכותרת "הצורך הדחוף בהקמת בית דין ארצי לגיור", התכנסה ועדת הפנים של הכנסת, אז  בראשות יורם ארידור, לדון בהצעה לסדר של ח"כ מנחם הכהן מסיעת 'המערך'.

היו"ר זימן לדיון את שני הרבנים הראשיים דאז -  הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן, שאף הופיעו בהמשך בפני הוועדה ונשאו דברים.

כעת, שימו לב לאנקדוטה. בכ"ב טבת תשל"ז התכנסה מועצת הרבנות הראשית לדון בנושא - וקבלו הפתעה: "מועצת הרבנות הראשית מציינת בסיפוק את החלטת וועדת הפנים של הכנסת מיום ו' טבת תשל"ז 27.12.76 אשר אימצה את הצעת מועצת הרבנות הראשית לישראל לאפשר לרבני הערים לטפל בגיור, כפי שהדבר נעשה לגבי נישואין.

"רבני הערים ירכיבו לצורך הגיור בעירם בית דין מיוחד בהרכב של שלושה רבנים מוסמכים המכהנים כרבנים בפועל באזור ובית דין זה יהיה מוסמך לטפל בכל הליכי הגיור בהתאם להלכה ובגמר ההליכים יכתוב מעשי בית דין ויעביר אותו למועצת הרבנות הראשית לישראל".

שימו לב לנאמר במסמך: "רב עיר המבקש לטפל בענייני גיור בהתאם להחלטה זו יפנה למועצת הרבנות הראשית לישראל לשם קבלת אישור והסמכה בכתב לכך".

הבה ננחש, שהרב דוד סתיו, למשל, רבה של שוהם, לא היה זוכה להסמכה בכתב שכזו ממועצת הרבנות הראשית כיום.

כדאי גם לזכור:  בשנות ה-90', לאחר שראו את הקלקולים שיצר השינוי, הוא בוטל.

אבל אגב הדיון, הצלחתי למצוא כמה סיפורים מעניינים שהציג אז ח"כ מנחם הכהן, סיפורים שמסבירים את הדילמות שמעורר חוק הגיור.

נקדים ונאמר, שמדובר בנושא בו יכריעו גדולי ישראל, והם בלבד. רק חשוב להבין את הבעיה עצמה.

הנה הסיפור הראשון:

עולה מארה"ב, הוריה המגדירים את עצמם כ'אנשים ללא דת' עודדו את הבת לבחור לה דת כראות עיניה. בנערותה הגיעה ליהדות, חונכה בין יהודים, התעמקה בתנ"ך עוד בהיותה בבית הספר התיכון, הרבתה לשוחח עם רבנים על ענייני היהדות. באזור מגוריה בארה"ב באה במגעים עם הקהילה הרפורמית, התגיירה גיור רפורמי והצטרפה לבית הכנסת הרפורמי במקום.

לימים הרגישה כי יהדותה דורשת עלייה לישראל. שליח העלייה שטיפל בעלייתה לא אמר לה כי תעודת הגיור הרפורמי תעורר בעיות בישראל, היא איננה מתעקשת על תקפותו של הגיור הרפורמי והיא מוכנה ורוצה לעבור גיור אורתודוקסי כדת וכדין, אולם מזמן שפתחה תיק ברבנות לפני כשנתיים מנת חלקה סבל ודחיות מיום ליום, משבוע לשבוע ומחודש לחודש.

המקרה השני:

ילידת צ'כיה שנישאה ליהודי ועלתה אחריו לישראל, שני ילדיהם נולדו בישראל וחיים כיהודים ואינם יודעים כלל שאמם איננה יהודיה. באופן פורמאלי אין לה בעיות כלל, שכן היא רשומה בכל תעודותיה כיהודיה ואילו רצתה יכלה להשאיר מצב זה על כנו ואיש לא היה יודע שאיננה יהודיה.

אולם רצונה להתגייר הוא בשבילה צורך נפשי עמוק. בזמנה הבטיחה לאביה שלא תשנה את דתה, אולם מאז פטירתו של אביה היא רואה את עצמה חפשיה מהבטחה זו. בקשתה מטופלת על ידי בית הדין זה יותר משנתיים וללא תוצאות.

המקרה שלישי:

פליט שואה מרומניה שנשא את בתו של מי שהציל אותו מהשמדה, שהוא עצמו היה יהודי אך אשתו הייתה נוצריה, עלה ארצה בשנת 1971 ושנתיים אחריו עלתה בתו שנשארה שם כדי לסיים את לימודיה באוניברסיטה - אך הורחקה מלימודיה בעקבות עליית אביה לישראל. הבת ניגשה לגיור ברצינות רבה, למדה בקורס למתגיירים אולם כשהופיעה בבית הדין שאלו אותה אם יש לה חבר. כשענתה שיש לה חבר, ביקשו שהוא יבוא לפניהם. מאחר שהחבר אינו דתי לפי ראות עיני בית הדין, דוחים את גיורה מיום ליום.

הבחורה אף ניסתה לשלוח יד בנפשה משום שהחבר, שאינו יכול לשאתה לאשה, איים לעזוב אותה. אני רוצה לציין כי לאביה של הבחורה, שהוא יהודי, שמונה אחים בישראל המעורים בחיי הארץ ואחד מהם אף נכה מלחמת השחרור.

ח"כ הכהן סיכם: "מקרים המקפלים בתוכם טראגדיות אישיות ומשפחתיות שנתקלו בחוסר הבנה, בקשיחות, נוקשות ואטימות לב מצידם של המטפלים בגיור".

ח"כ קלמן כהנא זצ"ל מפא"י כעס. הוא מיהר לשאול את היו"ר שניהל את הישיבה: האם בסדר היום יש להשמצות יותר מעשר דקות, והאם היו נותנים להשמיץ ככה גם את בתי המשפט?

היו"ר אברמוב ענה לו שכבר אותת לנואם שתם זמנו, "עם זאת, יש לי חולשה כשחברי כנסת דתיים נואמים, אינני מפסיק אותם כל כך מהר".

כהנא השיב: "אנצל את החולשה שלך..."

6.

ואז עלה לדוכן ח"כ שלמה יעקב גרוס ז"ל מהחזית הדתית התורנית.

"יש עקרון אחד ויחיד לקבלת גרים, ללא שום קשיים. תפתח את ה'שולחן ערוך' במסכת גרים וכך נאמר שם, אינני מצטט רק מתוך הזכרון אני אומר – מי שבא להתגייר מתוך הכרה מלאה, בא לקבל עליו עול תורה ומצוות באמת והוא מקיים זאת, צריכים לגייר אותו. מלבד זאת אין שום חומרות".

ככה, פשוט.

לעניין הנאום של מנחם הכהן, לדעת גרוס הוא היה "רצף של התקפות על בתי הדין הקיימים. אילו היו אומרים זאת על בתי המשפט כפי שאמר חבר הכנסת קלמן כהנא היו מפסיקים את הנואם. 'מערימים חומרות', 'טיפול נוקשה', 'בתי דין בלתי מתפשרים', 'סחבת', 'סבל', 'עינוי דין' וכדומה.

ואז, הביא דוגמה. הוא סיפר על תופעת המתנדבות הרבות המגיעות לקיבוצים השונים, "וקושרים קשר עם בחורים, חברי הקיבוץ".

מנחם הכהן מ'המערך' מיהר לקרוא בקול: "מזל טוב"...

אבל ח"כ גרוס המשיך בסיפורו. "הבחורה נכנסת להריון" ואז, "מופיעה לפני בית הדין ומבקשת לגייר אותה כדי שהילד יהיה חוקי. ובית הדין יודע בבירור שהיא חוזרת לקיבוץ ולא מתוך שכנוע התגיירה היא לא באה לידי הכרה שהדת היהודית היא הדת האמיתית אלא כדי להציל את כבודה. והיא חוזרת לקיבוץ, אוכלת טריפות ומחללת שבת"...

בארי, מהליכוד, קרא: "אולי תציע לה לעשות הפלה?"

גרוס התעלם.

הבעיה, הובנה.

7.

כמה זמן לאחר מכן התקיימה עוד ישיבה בוועדת הפנים. הראשל"צ  דאז, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הגיע.

וכך סיפר:

"כשהייתי לפני שלושים שנה סגן הרב הראשי ואב"ד במצרים, בא לפנינו זוג להתדיין. אחר כך התברר שהאיש התגייר ונשא את האשה, בת ישראל. האיש הזה חזר בסופו של דבר לדתו ונהיה כומר. כשהתחננו לפניו שייתן לאשתו גט על מנת שלא תישאר עגונה - אמר: זה לא לפי כבודו שהוא לובש בגדי כומר לתת לאשה גט. רק לאחר מאמצים גדולים הסכים לבוא אלי ולתת לה את הגט.

הרבה תקלות כאלה יכולות לקרות, שאחרי שהאיש ממלא את זממו עם האשה שהוא רוצה בה, הוא חוזר לסורו ויכול להשאיר אותה לאנחות. כי הגמרא אומרת: אפילו חזר לסורו - דינו כדין ישראל מומר. לא שמבטלים את הגרות שלו, אלא בשעה שהתגייר עשה זאת מתוך כוונה טובה, ואחר כך פרק עול, והאשה נשארת מסכנה ועגונה. וזאת באמת ספחת. חכמים עיניהם בראשם ובתי הדין צריכים לשקול מראש מה ייצא מהדבר הזה. זאת הסיבה של הדחיות של ה'כבדהו וחשדהו'".

הנה עוד סיפור מעניין מפיו של הגר"ע זצ"ל:

"במסכת שבת נאמר 'לעולם יהא אדם ותרן כהלל ולא יהא קפדן כשמאי. מעשה בגוי אחד שעבר בפתח תלמוד תורה של ישראל ושמע את הרב מסביר לילדים את הבגדים של הכהן הגדול, החושן והאפוד ונזר הזהב וכו'. אמר הגוי: זה דבר יפה, אני רוצה להתגייר ולהיות כהן גדול.

"בא אצל שמאי ואמר לו: אני רוצה להתגייר על מנת שתעשה אותי כהן גדול. גירשו מעל פניו. הלך אצל הלל, והלל אמר לו: בבקשה, אעשה אותך כהן גדול, אבל קודם כל תתגייר. כשהתגייר אמר לו: עכשיו אתה יהודי, תלמד את התורה ואת החוקים, עד שתדע הכל. התחיל ללמוד, עד שהגיע לפסוק 'והזר הקרב יומת'. אמר: דוד מלך ישראל עצמו לא יכול היה להיות כהן גדול, ואני יכול? כהן גדול לא אהיה אבל אני אמשיך ללמוד. כך הייתה ותרנותו של הלל לתועלת יותר מקפדנותו. כך גם כאן. כשבא אדם להתגייר, מלכתחילה, אולי איננו חושב לשם שמים, אבל מתוך שלא לשמה בא לשמה".

"אמנם", סיכם הרב, "הרב זאב וולף לייפר בעל הספר 'ציון לנפש חיה' כותב: הלל ראה זאת ברוח הקודש ואין ללמוד מכך בכל מקרה. מכל מקום, אין ספק שקבלת עול תורה ומצוות היא חיונית לעניין הגרות. בלעדיה אין גרות כלל. כך סבור גם הרב הרצוג, שהיה חרד מאד שמא אדם אומר מהשפה ולחוץ שהוא מקבל תורה ומצוות ולמעשה איננו מקבל. מכאן שצריך להתייחס כלפי הגרים בחשדנות יתרה וצריך לדעת מתי לקרב ומתי לרחק.

"אברהם אבינו היה מקרב גרים. הוא היה מגייר גברים ושרה אמנו מגיירת נשים. פעם בא אליו זקן בן תשעים שנה, עובד אלילים. אחרי שהאכיל אותו אברהם והשקה אותו והסביר לו... הוציא הזקן את האלילים שלו מכיסו, נישק אותו ואמר: זהו האלוקים שברא את העולם. שש שעות דיבר איתו אברהם, והוא התעקש.

"עד שכעס אברהם אבינו ואמר לו: אם כן, צא מביתי. אמר לו אלוקים: אברהם, אני חיכיתי בסבלנות לזקן הזה תשעים שנה, לך אין זמן לחכות עוד שעתיים? הלך אברהם אחריו, חיפש אותו והחזירו לביתו, האכיל אותו שוב, ואחרי שעתיים נוספות הוציא הזקן את האלילים שלו ושבר אותו לרסיסים ואמר 'ה' אחד ושמו אחד'. דרושה כאן אפוא סבלנות רבה מאד גם מצד בתי הדין".

עד כאן, פיסת היסטוריה.

מה זה אומר לגבי חוק הגיור של מתן כהנא? לא אנחנו הפוסקים, רק הבאנו תמונה קצת יותר רחבה. ותודו שהיא מרתקת.

יוקר המחיה: כך את יכולה לייצר לעצמך עוד הכנסה יציבה ובטוחה

בעקבות חשש של הורים לחסן ילדיהם נגד נגיף הקורונה: במכתבים שכתבו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ובנו הראשל"צ הרב יצחק יוסף, לפני כשמונה וחצי שנים, כאשר גם אז היו רבים שחששו לחסן את ילדיהם כנגד ה'פוליו', הם הבהירו את "החובה הקדושה" ו"המצוה" לחסן את הילדים.

איפה מתבצעות בדיקות הקורונה? איזו בדיקה עושים ומתי? כל המידע

היה זה כאשר הגר"י יוסף נענה לבקשת אנשי משרד הבריאות ופרסם מכתב מיוחד, כאשר אל מכתבו צירף אביו מרן זצ"ל את חתימתו - פחות מחודשיים קודם הסתלקותו.

כמו כן, גם ביום למחרת, נשאל מרן הגר"ע יוסף על ידי אברכים מישיבת 'אור החיים' בירושלים, מהי דעתו אודות החיסונים היות ויש החוששים מחיסון זה - כאשר הגר"ע יוסף השיב בכתב ידו: "היום הוצאנו מכתב שעל ההורים לציית לרופאים ולחסן את הילדים נגד הפוליו"  - כשכוונתו למכתב בנו הראשון לציון שנכתב יום קודם.

בקריאת קודש, תחת הכותרת "אל אחינו בית ישראל" מתאריך ט"ז אלול תשע"ג, כותב הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף: "היות ושמעתי מאנשי משרד הבריאות כי יש מי שחוששים ליטול את החיסון המונע את מחלת ה'פוליו' והיות ויש בזה משום ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וגם ביררנו את העניין עם מומחים שאמרו לנו שיש בזה חשש גדול וסכנת נפשות ממש".

"אשר על כן", כותב הראשון לציון במכתבו, "מוטלת חובה קדושה ומצוה על כל הורה לחסן את ילדיו כנגד מחלת ה'פוליו' על פי ההוראות המדויקות של משרד הבריאות העושים מלאכת קודש, ושומע לנו ישכון בטח. ויה"ר שיתקיים בנו מה שנאמר 'כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך'''.

אל המכתב, כאמור, צירף את חתימתו אביו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל והוסיף בכתב ידו: "אני מצטרף לכל הנ"ל, עובדיה יוסף".

[גלריה]

לצפייה בגודל מלא - לחצו על התמונה

יצויין כי זהו החתימה היחידה שצירף הגר"ע יוסף את חתימתו למכתב על בלאנק רישמי של בנו, שהחל לכהן באותם ימים כרב ראשי. זהו גם המכתב הציבורי הראשון שכתב הגר"י יוסף, מלבד מכתב דומה שכתב באותו נושא יחד עם עמיתו הרב הראשי האשכנזי הגאון רבי דוד לאו.

במכתב נוסף ששלחו אברכים מישיבת 'אור החיים' בירושלים ובו מספר שאלות למרן הגר"ע יוסף זצ"ל, אחת השאלות שהוצגה במכתב הינה בזה הלשון: "לאחרונה פרסמו במשרד הבריאות שצריך לחסן את הילדים בחיסון נגד מחלת הפוליו, רצינו לדעת מה דעת כבוד מרן שליט"א היות ויש החוששים מחיסון זה?"

מרן הגר"ע יוסף זצ"ל השיב בכתב ידו וז"ל: "היום הוצאנו מכתב שעל ההורים לציית לרופאים ולחסן את הילדים נגד הפוליו."

פרסום המכתבים מהווים תשובה ברורה לכל ההורים החוששים לחסן את ילדיהם, כאשר מתברר לכל מהו דעתו הברורה של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בכל הנוגע לחיסונים ולהוראות הרופאים ואנשי משרד הבריאות.

עותק נדיר של המהדורה הראשונה של הספר 'יביע אומר' שכתב הרב עובדיה יוסף זצ"ל כשהיה בן 17 בלבד עומד למכירה פומבית. כך דווח הערב (שני) ב'ישראל היום'.

איפה מתבצעות בדיקות הקורונה? איזו בדיקה עושים ומתי? כל המידע

מדובר בספר הראשון שכתב הרב עובדיה, ושמהווה פתח לסדרת הספרים המפורסמת תחת אותו השם, ששינתה את פני הפסיקה המזרחית.

את הספר, שבו עסק בחידושי תורה בסדרי התנאים והאמוראים על פי סוגיות הגמרא, כתב הרב בעודו תלמיד בישיבת פורת יוסף בירושלים. הספר נכתב והודפס ב-1938.

בביוגרפיה שנכתבה על הרב עובדיה יוסף נכתב: "חיבורו הראשון בגיל 17 - בחודש ניסן שנת ה’תרח”צ (1938), בהיותו כבן שבע עשרה שנה, הדפיס מרן זצוק”ל את חיבורו הראשון, קונטרס 'יביע אומר' על מסכת הוריות, בו התגלתה חכמתו הגדולה ובקיאות נפלאה בתחומים נרחבים בתורה הקדושה, וכן בסדר הדורות לחכמי התלמוד. מיד לאחר שיצא הקונטרס לאור, שלח מרן זיע”א את חיבורו אל עיר מולדתו, בגדאד שבבבל, עיר שהייתה למגדלור וממנה יצאה תורה מתקופת החורבן עד לדורות האחרונים. ואב בית הדין שם, הגאון רבי סלמן חוגי עבודי, שלח לו דברי שבח וברכת שלום בכתב יד קודשו".

[גלריה]

צילום: בית המכירות ווינרס

בפתח הספר כתב הרב עובדיה הצעיר: "והנה אמת שידעתי דל ערכי, וכל מכירי המה ראו כן תמהו, ויאמרו הגם זהו, ספרים חבר, מה לתבן עם הבר, ומי הוא זה, שפל ונבזה, להיות מן המחברים, מחברי חיבורים. אבל שמתי פני כחלמיש, ומדרכי זה לא אמיש, וכאשר יעצני מורי ורבי עטרת ראשי, הרה”ג המפורסם כמוהר”ר אליהו לופס (שליט”א). ואודה ה’ מאד בפי, מציון מכלל יופי, על אשר זיכני לחדש חדו”ת בהלכה ובאגדה, על התורה החמודה, הוא יזכני לחדש עוד חידושים בפרד”ס. אמן".

הרב אליהו לופס עצמו שיבח את התלמיד הצעיר והבהיר כי הוא רואה בו פוטנציאל רב.

בדברי הסכמה שכתב בפתח הספר הוא ציין: "מאז שהתחיל ללמוד אצלי הכרתיו שהוא עתיד לעשות חיל בתורה".

כחלק ממיזם "פה גר" של עיריית תל אביב-יפו, אשר חרטה על דגלה להנציח את ענקי הרוח והתרבות אשר התגוררו בתחומי העיר, הוצב שלט הנצחה מול הבית בשדרות רוטשילד 96, שם התגורר הרב עובדיה יוסף זצ"ל בעת שכיהן כרבה הראשי של העיר.

זה בלתי נתפס: פציעה, רעב וצמא • אז איך כן צריכים ללכוד עכברים?

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

כל אחת מאמצת מתחסנת אחת: שכנעת כבר חברה, שכנה או קרובה?

שלט ההנצחה מצטרף להנצחתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בפרס עירוני לכתיבה הלכתית.

ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי: ״ארבע שנים שימש הרב עובדיה יוסף כרבה הראשי של העיר תל אביב-יפו, ואולם ברוחו נותר תמיד בעירנו, עיר של אחדות ישראל, של 'כל ישראל חברים' ו'ישראל ערבים זה לזה'. והרי זה בדיוק הקו המאפיין את מפעלו הפסקני העצום של הרב עובדיה - קו של פסיקה מחבקת שתגביר את האחדות בעם ישראל. הרב עובדיה אינו איתנו - אבל מורשתו ותורתו עמנו."

סגן ראש עיריית תל אביב יפו ונציג תנועת ש״ס בעירייה, אלחנן זבולון, שהוביל את המהלך לקביעת השלט: "כשליחו של מרן במועצת העיר תל אביב-יפו שמחתי לראות את השלט שהוצב לאחרונה בפתח ביתו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל על ידי העירייה.

"זוהי החלטה הראויה לכל שבח והיא מצטרפת להנצחתו בפרס העירוני לכתיבה הלכתית 'פרס הרב עובדיה יוסף'. מרן היה אביהם של ישראל, הטביע את חותמו ההלכתי תורני באופן שאין שני לו והיה גשר בין קהלים רבים בחברה הישראלית. הנצחת מקום משכנו בשעה שכיהן בעיר ראויה ביותר למען דורות ההמשך."

לראשונה מאז הבחירות למועצת העיר בני ברק, תתכנס השבוע ועדת השמות העירונית, כדי להחליט על זהות האישים הבאים שיונצחו בבני ברק.

עד 65% הנחה: יריד הספרים השנתי של ‘מוסד הרב קוק’ חוזר בענק

בוועדה חברים חברי מועצת העיר מטעם ש"ס, יהדות התורה והליכוד.

יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני ברק ויו"ר סיעת הליכוד פרסם בדף הפייסבוק שלו: "כחבר ועדת השמות העירונית, בכוונתי להמשיך להילחם לתיקון העוול הממושך עד שגם בבני ברק, כמו ברוב ערי ישראל, יונצח זכרם של הרב עובדיה יוסף, הרבי מלובביץ' והרב מרדכי אליהו זכר צדיקים לברכה"

וידר תקף את ראש העירייה וסגניו וכתב: "לא ייתכן שהעסקנים ישתמשו בתמונות של רבנים בקמפיין הבחירות לצרכים האישיים שלהם אבל אחר כך יבזו את זכרם וכבודם וינציחו במקומם כל מיני מקורבים".

לשכתו של צביקה כהן מש"ס, ממלא-מקום וסגן ראש העיר ירושלים, הפיצה לקראת חג הפסח 'הגדה של פסח על פי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל' אותה כתב הסופר הרב אברהם אוחיון.

ההגדה הופקה על ידי המינהל הקהילתי בשכונת הר נוף.

בהגדה מוצג, בין היתר, סיפור ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אצל מרן הגר"ע:

"היה זה כאשר ראש ממשלת ישראל, מר נתניהו, הגיע לביקור בביתו של מרן, יחד עם יושב ראש תנועת ש"ס באותם ימים. קודם הביקור סרקו מאבטחי השב"כ את הבי, וברגעים שקדמו לביקור גדשו צלמים את החדר והקימו המולה רבתי.

"אבל מרן היה שקוע בתלמודו עד למעלה מראשו, וגם כאשר פסע ראש הממשלה פנימה - המשיך מרן לעין בספריו, כשהוא אינו חש במתרחש. תדהמה אחזה בראש הממשלה והוא נעמד והתבונן במחזה המופלא, עוד ועוד, עד שמרן הרים את ראשו והבחין בו".

[גלריה]

חרדים 10 פנה אל גורם חרדי בעירייה: מי זה "יו"ר תנועת ש"ס באותם ימים"? באמת אסור להזכיר את שמו של אלי ישי?

לדבריו, "העירייה רכשה שירות ממינהל קהילתי הר נוף. לא התערבה בתוכן". אחר כך הוסיף:  "העירייה רכשה שירות. מי שלא ציין את השם זה עורך הספר... כנראה הבין שזה לא מתאים חינוכית".

אלי וייזר ממנהל הר נוף. למה לא כתוב מי זה יו"ר ש"ס "באותם ימים"?

"התוכן אושר על ידי כל הגורמים הרלוונטיים בעירייה".

מי הם?

"היועץ המשפטי, החשב, המנכ"ל והסמנכ"ל".

הם אלה שקובעים אם לכתוב את שמו של אלי ישי או לא?

"הם אישרו את התוכן, כאמור".

עיריית ירושלים החליטה שלא לשנות את שמה של שכונת הר נוף - ובניגוד לכוונתו של ראש העיר משה ליאון, השכונה לא תיקרא על שמם של הגר"ע יוסף והגרי"ש אלשיב זצ''ל.

אל תצאו פראיירים: ייתכן ומגיע לכם הרבה מאד כסף מביטוח לאומי

ההחלטה התקבלה לאחר שתושבים רבים המתגוררים בשכונה התנגדו להחלטה, שהתקבלה בוועדת השמות בניגוד לרצונם.

הסוד שלו: לעשות תואר יוקרתי ללא מכינה וללא תנאי סף • רוצה גם?

לאחר מאבק התושבים, בגיבוי חברי מועצת העיר, הודיעה העירייה כי תמצא דרך חלופית להנצחת הגר"ע יוסף זצ"ל.

עופר ברקוביץ מהתעוררות: "שמח שבעירייה שינו את ההחלטה המקורית והקשיבו לתושבים. לא משנים שם של שכונה עם מסורת, ללא תמיכת התושבים. המאבק שתמכנו בו הצליח. בה בעת אני שמח שתיפסק רמיסת כבודו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, על ידי בעלי אינטרסים פוליטיים צרים.

''ננציח את מרן במקום ראוי ובתמיכה רחבה כפי שראוי. תמיד נעמוד לצד התושבים הירושלמים וכנגד קומבינות פוליטיות שניסו לקדם על חשבונם של תושבי הר נוף".

חשיפה בלעדית בחרדים 10: הרב אליעזר ברלנד, העצור עד תום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת 'עושק שחור' - תועד באחת משיחותיו הסגורות, בהשתתפות נכדו חיים רייכר ומקורבים נוספים, כשהוא פוער את פיו בדברי זלזול מחפירים על מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל.

"הרב עובדיה יוסף, השיעורים שלו זה סתם בדיחות".

כשחיים רייכר מעיר: "הלכות ובדיחות נגד אשכנזים" - ממשיך מנהיג שובו בנים:

"הלכות וקצת בדיחות נבובות וקצת הוא מזכיר את ביבי. אני אמרתי יותר אני לא יזכיר את ביבי בדרשות שלי, אל תדאגו".

בשיחה עם חיים רייכר הוא אמר לחרדים 10: "זה חלק ערוך חתוך ומזוייף ועל כן הוצאתם דברים מהקשרם. לקחו במגמתיות חלק מהשיחה והוציאו אותה מהקשרה. זה חלק משיחה ארוכה שנהלתי איתו וממש לא זאת היתה כוונת השיחה, וזו ממש אינה דעתו על מרן. הוא ניסה להסביר כדרכו איזה עניין למה הוא מתנהג בצורה מסויימת".

בהמשך שינה גרסה ואמר: "כעת, כשאני משחזר את הדברים בראש, אמנם אני דיברתי עם הרב, אבל הרב ממש לא ענה לי את המילים האלו! פשוט איזה חקיין מעולה שאני גם מבין מי הוא הלביש על השיחה הזאת את קולו של הרב. בקיצור הרב ברלנד מעולם לא דיבר את הדברים הללו נגד מרן הרב עובדיה זצוק״ל ח״ו".

יש לציין, כי בפגישה מתוקשרת שנערכה בין הרב ברלנד לבין מרן הגר"ע זצ"ל בשנת 2000, מנהיג 'שובו בנים' מרעיף עליו דברי שבח רבים, מנשק אותו פעם אחר פעם ומצהיר בפניו כי בישיבת 'שובו בנים' לומדים באופן קבוע את ספריו ותלמידי הישיבה אף משתתפים בשיעוריו.

כמו כן, ב'הספד' שנשא הרב ברלנד על הרב עובדיה זצ"ל הוא מכנה אותו "משיח בן יוסף, כפשוטו, שאילו זכינו הוא היה מתגלה כמשיח".

[youtube url="https://www.youtube.com/watch?v=TYn3F2ALx_A&t=12s" width="600" height="400" responsive="yes" autoplay="no"]

אך מההקלטה אותה אנחנו חושפים כעת מתברר כי הדברים הללו נאמרו מן השפה ולחוץ ולצרכים של קבלת לגיטימציה או צבירת כוח פוליטי.

שכן, בשיחות סגורות - הרב ברלנד מתבטא באופן הפוך לחלוטין.

כפי שדווח בחרדים 10, עורכי דינו של הרב ברלנד אף הציגו במהלך דיון הארכת מעצר בבית המשפט,  מכתב הסמכה לרבנות, כביכול, שהעניק הגר"ע יוסף לרב ברלנד - מסמך שהתברר כמזויף.

הרב ברלנד לאחר מעצרו. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מנהיג 'שובו בנים', שבעבר הודה והורשע בגין מעשים חמורים שביצע בנשים, עצור כעת בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון עושק וניסיון לשידול לגרימת חבלה חמורה.

כיצד הצביע הבוקר (שני) ראש הישיבה מגור, הגר”ש אלתר, בבחירות לכנסת ה-23?

לפי גורמים בקהילתו, ראש הישיבה שנשאל למי להצביע ומה הצביע - השיב: "הצבעתי ואני מורה להצביע למפלגה חרדית. מובן מאליו שאני לא אתמוך באנשים שהולכים נגד רצון אבי זצ"ל ה'פני מנחם', ההולכים באלימות ובכוחנות".

בהמשך גולל ראש הישיבה על  הידידות שהיתה לאביו, האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' עם מרן הגר"ע יוסף  ועל גדולתו.

כפי שדווח אמש בחרדים 10, בקהילה שפרשה מחצר גור אמרו אתמול: "רבינו ראש הישיבה ביקש שלא להביע דעתו בשלב זה".

לדבריהם, "רבינו ראש הישיבה מגור שליט"א ייצא להצביע על הבוקר בכדי שהציבור יידע כי אין להימנע וכי צו השעה הוא להצביע למפלגה שתשמור על האידישקייט".

כפי שנחשף בשבוע שעבר בחרדים 10, גורם בקהילה, הסובלת מרדיפות והחרמות מצד חסידות גור, אמר כי התנהלו מגעים בלתי רשמיים עם גורמים בש"ס, לפיהם החסידים המסתופפים תחת הנהגתו של ראש הישיבה יצביעו הפעם עבור ש”ס.

עם זאת, גורמים בקהילה של הגר”ש לא אשרו ולא הכחישו את הידיעה. בש”ס הכחישו מכל וכל כי מתנהלים מגעים כלשהם.

אמש אמר גורם בקהילה לחרדים 10: "קשה לי להאמין שאחרי מה שעברנו עם ליצמן - יהיו כאלו שיצביעו ליהדות התורה, אבל אין שום הוראה מראש הישיבה".

החלטה היסטורית של הרבנות הראשית: אחרי ארבעה עשורים - מועצת הרבנות הראשית אימצה את את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, המכירה מבחינה הלכתית ביהדותם של יוצאי אתיופיה מקהילת 'ביתא ישראל'.

כך דיווח הערב (ראשון) אוריה אלקיים ב'כאן חדשות'.

את ההחלטה קיבלה מועצת הרבנות לפני כחודשיים וחצי, בישיבה שהתקיימה בביתו של מרן זצ"ל, במלאת שש שנים לפטירתו.

במהלך הישיבה ביקש הרב יהודה דרעי, רבה של באר שבע, לאמץ את הכרעתו ההלכתית של הגר"ע, לפיה בני הקהילה האתיופית מ'ביתא ישראל' הם יהודים לכל דבר מבחינה הלכתית.

ההצעה, כאמור, אושרה.

מסיבות שאינן ברורות, ההחלטה נשמרה בסוד מתחת לרדאר עד כה. ייתכן שהסיבה לכך היא חשש מהתנגדות בקרב חוגים חרדים.

גורמים ברבנות אומרים כי ההחלטה מבטלת מסמך ישן משנות ה־80 שהטיל ספק ביהדותם של יוצאי אתיופיה ודרש מהם פעולות שונות לאישור יהדותם.

רבים מהישראלים מכירים את דמותו התורנית של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, הראשל"צ שהיה חתן פרס ישראל לספרות תורנית. אך מעטים יודעים כי תורתו וחייו היו מבושמים בנגינות, בשירה ובפיוטים.

מבעד לריתמוס המוזיקלי פער מרן צוהר למכמני היהדות. כשם שבגישתו התורנית הדהד התדר בין קדם לקדמה, בין מזרח למערב, כך נקט בעיצוב התרבות המוזיקלית המפוארת של יהודי ארצות ערב: החיבור בין המולדת למדינה, המפגש בין עולם האסלאם והעולם היהודי, המזיגה בין מסורת לחדשנות.

המוזיקה ליוותה את הרב כפסקול חייו, והוא הכיר בערכה הרוחני. הוא עצמו היה מוזיקלי מאוד, ונודע בנעימוּת קול מיוחדת.

"לכבוד היה לי לבוא אליו כשביקש", מספר החזן והפייטן הרב אליהו אוזן, "כך, למשל, בין כסה לעשור נהגתי להגיע עם נגנים אותנטיים ולשיר לפי בקשתו. ובקשותיו היו מרחיקות לכת: הוא היה מבקש ניגונים עתיקים, מלפני כ־120 שנה. הנגנים היו משתאים. אופקיו המוזיקליים היו אדירים, והוא שלט בתורת המקאמים עד דק. היו לו קליטה נדירה וזיכרון פנומנלי, לא רק טקסטואלי אלא גם בחוש המוזיקלי המשוכלל. הרב הכיר לחנים מורכבים ומילים בעל פה, מייד שם לב אם פייטן החסיר בית, דילג על מילה, זייף".

• אילו כלי נגינה אהב לשמוע?

"מבין כלי הנגינה אהב ביותר את העוּד, וכן את הקאנוּן".

• אילו סגנונות מוזיקליים היו חביבים עליו?

"הסגנון הירושלמי והחלאבי, הסגנון המצרי וכן השירים הבבליים".

בין שלל כישוריו היה הרב חזן מחונן. את ההכשרה החזנית קיבל בישיבת פורת יוסף, שבה לימדו בצהרי שישי פרקי חזנות ומקאמים. מקורביו מציינים כי עד גיל 90 קרא בתורה כבחור צעיר, בסבלנות אין קץ ובמלאוּת הנשמה. "משפחתו מרובת הילדים היתה קשת יום", מספר הרב משה חבושה, מי שהיה זנו, פייטנו וידידו  של הרב. הוא זמר ונגן וירטואוז, שולט בעוּד, בנאי ובכינור. "נעים זמירות ישראל", כינה אותו הרב, ואהבה עמוקה שרתה ביניהם "מגיל 14 היה הרב מתחזן לפרנסתו בבתי כנסת בעיר. בכספי משכורתו רכש ספרים".

"הוא היה חזן מדופלם בעל קול צלול וערב", מוסיף הרב אוזן, "קריאתו היתה מדויקת להפליא בהטעמתה. אוזנו היתה עדינה, וקולו היה עדין". הרב מנחם דוד, פייטן, מוזיקאי ומלחין: "הרב עיצב את החזנות הירושלמית של הסליחות, הנחיל את מעמד הסליחות ההמוני בכותל וביתר עצרות ברחבי הארץ. במפגשים שר עימנו, החזנים, וראה עצמו חלק מהחבורה החזנית".

ירושה מוזיקלית מבית אבא

הפרקטיקה המרתקת של הפיוט היהודי שזורה ומשתרגת בחיי הרב. השפעתו על מיסוד המוזיקה הערבית כחלק מהקאנוֹן של שדה הפיוט והתפילה היתה מכרעת.
"אביו של מרן, חכם יעקב עובדיה, היה צורף ידוע בבגדד ובעל שבחות (כינוי לפייטן מוביל; ר"ט)", אומר הרב מנחם, "במיוחד חזקה היתה לו בהקפות שמחת תורה על הפיוט 'גלה גלה זיו הודי'. כך דבק בו הכינוי 'חכם יעקב גלה'. נהגו לומר כי בזכות שמחתו של חכם יעקב גלה זכה לבן שגילה את זיווה של תורה".

הרב חבושה שופך אור על האופן שבו חינוכו התורני של הרב השתלב בזה המוזיקלי.

רשימות של שירים ערביים ממחברתו של הרב. צילום: בית המכירות הפומביות 'winners'

"בשנת תרפ"ט", הוא מספר, "הגיע לשכונה הפייטן חיים שאול עבוד, שהיה רב, משורר ואיש חינוך. עבוד לימד חזנות ופיוט בהתנדבות לילדי ירושלים, ובהם תלמידי מדרש פורת יוסף, שם למד הרב. עבוד הושפע מיצירות מוזיקליות ערביות, וכך התוודע מרן לשירה הערבית.

"כאמור, משפחתו חיה בדוחק רב. כשהתבגר, ביקש אותו אביו לסייע לו במכולת השכונתית. רב הישיבה עזרא עטיה התייצב במכולת, הפשיל שרווליו בפני האב ואמר לו: 'אני מוכן לעבוד במכולת'. כוונתו היתה - ובלבד שתאפשר לנער המבריק להמשיך וללמוד".

מעטים יודעים כי הרב עצמו כתב פיוטים. "בנערותו חיבר מספר פיוטים, במשקל ובחרוז תקין", מספר הרב יעקב סיני, הנשוי לנכדת הרב, מרגלית, "רק אחד מהפיוטים שחיבר נדפס (בידי יוסף יחזקאל בשנת תשכ"ו; ר"ט). פיוט זה כתב בשנת תרצ"ט, כשהיה בן ח"י שנים".

הרב חבושה מגלה כי מרן אף חיבר פיוט נוסף למנגינת הזמרת אום כולתום. "כשהצעתי להקליט אותו, רמז לי בצניעותו: 'עד כאן! אני בן תורה'. אף כשהצעתי ללמד אותו לנגן בעוּד, הודיע לי: 'עד כאן!'"

הרב סיני מוסיף כי למרן "היתה יכולת כתיבה סוחפת שאין כדוגמתה, לא רק בתוכנה ובשפתה אלא בנגינתה: במשקלים, בחריזה ובפואטיקה שבה. הכתיבה בחרוזים אינה מקובלת בספרות השו"ת, ואילו הרב כתב שו"ת מחורז, בשימת לב למצלולים ולשימושי לשון נופל על לשון. זו כתיבה תורנית־שירית חד־פעמית".

עוצמת ההשגה וההקשבה לניגון ניכרו בכל חושיו. מקורביו מספרים כי היה מתרכז ונכנס ל"טראב", תחושת כֶּשֶף והתענגות על המוזיקה. הרב אהב את המוזיקה הערבית, והיא משוכה על אותם קטעי אלתור כליים או קוליים ("תקסים"), ההסתעפויות והמתיחות מן הקו המלודי הראשי. המתח המוזיקלי מתפתל ונטען עד לפריקתו בתחושת התעלות אקסטטית בקרב המבצע והמאזין כאחד, כניעה מוחלטת בפני המוזיקה.

"פעם הופיע בפניו אברהם סלמן, נגן קאנון סגי נהור", מספר הרב מנחם דוד, "והרב צפה בו בראייתו החלשה. שניהם חבושים במשקפיים כהים, כעין 'עיוורים־רואים', חשים את פנימיות המוזיקה ברטט ליבם חזק מכולם".

להכניס את הטייפ למקרר

הביוגרפיות של הגר"ע ומשה מצטלבות קמעה: "בשנת 1951 עלינו ארצה מבגדד לירושלים. עוד כילד נתפסתי בשירת הבקשות (משיאי אירועי הפיוט, המתרחש בלילות שבת בחורף בין שלוש לשבע בבוקר; ר"ט). עם השנים פיתחתי את איכויות הקול. כן נמשכה נפשי אחר המוזיקה הערבית. בכל יום רביעי היו משדרים ברדיו שירים של עבד אל־והאב. בגיל 14 השגתי טייפ להקליט את השירים, אבל הטייפ היה מיושן ולא תקין. היה אפשר להקליט רק בווליום גבוה מאוד, ואמי היתה גוערת בי על הרעש. מה עשיתי? הכנסתי את הטייפ למקרר ושם הקלטתי את המוזיקה הערבית.

"בגיל 16 התחלתי לנגן בעוּד, את כל חסכונותיי הוצאתי על כלי זה, שהשגתי ברמאללה. כך הייתי מופיע ומשתכר למחייתי. בגיל 17 ניגנתי בבית הכנסת עדס (בנחלאות; ר"ט), ובאירוע נכח הרב עובדיה. אחרי ימים ספורים התקשרה אלי הרבנית מרגלית והזמינה אותי לביתם לחגיגת שבע ברכות. 'ותביא איתך את העוּד', ביקשה. לאחר שניגנתי לאורחים, התבקשתי להיכנס לחדר ולנגן לרב ביחידות. והרב בעדינותו שאל אותי אם איני עייף מדי או ממהר. 'מה פתאום עייף', עניתי, כולי נרגש מהמעמד, 'הרי אני בחלום'.

"הרב הקשיב לנגינתי והתעניין בעוּד. 'תגיד', הוא שאל, 'האומנם ככל שהעוּד יותר חֵרֵשׁ (כלומר חלול; ר"ט) אזי הוא מצלצל יותר טוב?' כך נקשרה נפשי בנפשו, ומאז כ־35 שנים ליוויתי אותו בשירה ובנגינה. לאחר ליל נגינה מוצלח היה הרב מביע את אושרו באהבה: 'ליל זה חלומו של עולם'".

"לשיר הערבי יש לב נשבר"

מאביב ימיו הלך הרב שבי אחר המנגינות הערביות ושלט ברפרטואר עצום של שירים ערביים. הרב חבושה מתאר בפיוטיות כיצד נמזגה מוזיקה זו לחיי הנער יוסף, וכיצד מחלחלת השירה אל דפי הגמרא.

"ישיבת פורת יוסף הראשונה שכנה בעיר העתיקה", הוא פותח, "הרב נהג לחסוך את הכסף שנתן לו אביו עבור נסיעות באוטובוסים לישיבה, ותחת זאת צעד לשם הלוך־חזור ברגל. כך צבר מִיל למִיל, ובמילים רכש עולמות של מילים: מחברות וספרים. בדרך אל הישיבה עבר הרב בסמטאות העתיקות. הסוחרים ובעלי בתי הקפה הערבים היו מנגנים תקליטים של מוזיקה ערבית. אוזנו של הרב נכבשה בנגינותיהם. ליוסף, שמעולם לא ביטל דקה מזמנו, היתה חברותא לדרך; בהלוך היו לומדים דף גמרא, ובחזור דף נוסף, ותוך כדי עוד שיננו את השירים הערביים".

במסורת המקאם (מערכת הסולמות המוזיקליים הערביים; ר"ט) נכרך השימוש בסולם בהלכי הרגש - שמחה, צער, געגוע - והרב "ניווט את הרוח" בציבור בעזרת בחירת המקאם. "הוא היה בקיא במנעדי הסלסול, ברזי המקאם ובמודולציות (המעברים בין המקאמים; ר"ט)", אומר הרב אוזן.

"'לשיר הערבי יש לב נשבר'", נהג הרב לומר (למקאם מרווחי רבעי טון, המקנים למוזיקה אופי יגוני; ר"ט). זאת ינק מהמקובל והמשורר מנחם די לונזאנו, שכתב כי 'רוב השירים שלי על פי ניגוני הערבים, לפי שמגביהים קולם ומנעימים שירתם יותר מזולתם [...] בחרתי בלחן הישמעאלים לפי שראיתי לחן לב נשבר ונדכה...'" (שתי ידות, דף קמב).

בשנת 1947 הוזמן אחר כבוד לשמש רב במצרים. תקופה זו היכתה בו חזק גם מבחינה מוזיקלית. "הרב מגיע למצרים בתקופת השיא של פריחת המוזיקה המקומית - סייד דרוויש, מוחמד עבד אל־והאב, אום כולתום", מספר הרב חבושה, "באותה עת במצרים המוזיקה היתה בכל מקום ובכל דבר. במספרה משמיעים מוזיקה, במסעדה מנגנים שירה. במצרים כולם זמרים. בן אדם עם עגלת תירס מסלסל פריד אל־אטרש".

לאחר כארבע שנים חזר לארץ. שהותו וחוויותיו במצרים הותירו בו חותם עמוק. "כשחזר", אומר הרב חבושה, "סיפר לי מרן כי בבית הכנסת בקהיר יש חזנים 'המהפנטים את הקהל'". הרב נסחף אחר שילוב המוואלים בקריאת התורה, שהתארכה במיוחד. מלודיות של עבד אל־והאב חדרו לליטורגיה המצרית ובקריאה נשזרו מנגינות ערביות נוספות. הרב מצא כי הדבר מעורר התורה לחיים.

כששב הרב ארצה עיבד מסורת זו ויצק אותה בתרבות המתרקמת. הרב מחזק מהלך מרתק של "גיור" מנגינות ערביות לוקליות לתוך התפילה. בתשובה הלכתית הכתובה בכישרונו המופלא, במשלב מקורות ובשיבוץ מקראי אירוני, בחן הרב אם אפשר להכשיר השאלת לחנים "ישמעאליים" לקודשי ישראל. לשיטתו, הבעיה קיימת רק נוכח נטילת המילים של השיר הנוכרי, ואילו בניכוס המנגינה לבדה לא מצא כל פסול: "... ועל זה סמכו גדולי הדורות של עדות המזרח לחבר שירים ופזמונים בלחן שירי ערביים לשורר ולזמר להשם יתברך... בשירים המיוסדים על פי לחן שירי ערביים, ויש להמליץ על זה: 'עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ' [תהילים קלז, ב]... ואין להקפיד כי אם על תוכן המילים. וגם אני נטפלתי לייסד שירים ופיוטים על משקל שירי הערביים" (שו"ת יחווה דעת, ח"ב סימן ה).

עוד מקדם אימצו יוצרי הפיוט רפרטואר תרבותי לא יהודי. החזנות האיטלקית עוצבה בצורות אוֹפֶּרָאִיות; הניגון החסידי ספח שירי מארשׁ ושירי רועים; פייטנים במרחב הערבי הושפעו מהשירה הספרדית, המוסלמית, הסוּפית. ההשפעות היו הדדיות. עולם הפיוט סופג את תנועת האזור והחטיבה המוזיקלית העוטפת אותו, כדי לקרב את הקהל היהודי המקומי. כך, למשל, בולט החכם והמשורר ר' ישראל נג'ארה, שהתאים את השירה למנגינות עממיות ערביות ו"קידש אותה" בטקסט עברי מקורי.
באופן דומה עודד מרן הרכבת מילות קודש על אדני השירים הערביים. בין אלו היו כמובן שירים במטען ארוטי מובהק. הרב ביקש "לטהר" אותם: שיר על אהבת גבר לאישה, למשל, הוסב לשיר על אהבת האל.

"מרן ביקש משירי עבד אל־והאב, ואלו הרי מלאים בדברי פתיינות ואהבה", מספר הרב חבושה, "ואני ניצבתי מהוסס בפניו, כי השיר בעייתי. 'אז תסדר אותו', אמר הרב, 'אדרבה, תטהר את המנגינה'. וכך היה. בד בבד השתבצו מילות קודש במנגינות הערביות. למנגינות ללא מילים הוספנו מילים עבריות, מנגינות הנושאות מילים ערביות החלפנו במילים עבריות, לעיתים שימרנו את מצלול השיר, ואף חיקינו את מילת המקור במילה עברית דומה (לדוגמה, 'אינתא עומרי' הפך ל'אתה עזרי'), והרב התכייף מזה מאוד".

מהלכי הרב מכוונים להבניה של זהות אותנטית, שהמרכיב הערבי מהותי בה. מהלכים המבטאים התרסה נגד השתקת תרבות העבר, והקיטוע שחשים יוצאי ארצות האסלאם בבואם לארץ. באמצעות שפת המוזיקה מנכיח הרב את עברם התרבותי של יהודי ארצות ערב בתוך ההווה המערבי של ישראל, על מדיניות ההיתוך שבה. הרב שב אל הצבע האותנטי של התרבות המחוקה־המפכה ואל הקול הגולֶה. תנועה זו, הנראית לנו כיום טריוויאלית, דרשה אז אומץ רב. יתרה מזאת, בעולם הלמדני הבחירה במוזיקה כנתיב מהותני נועזת ביותר, קל וחומר השיבה אל נתיבות ערב. אין ספק כי למרן נתח בתחיית תופעת הפיוט בתרבות הישראלית, כמו גם ההיפתחות לתכנים מוזיקליים מזרחיים.

סיפורה של מחברת אחת

בכתב ידו המופלא ערך הרב רשימות שירים בערבית בתעתיק עברי. תחת הכותרות "השירים שיש לנו" ו"עבד אל־והאב" נקבצו עשרות שירים בסדר א"ב ובקטגוריות שונות. פריט היסטורי זה אינו מצוי כיום בידי המשפחה. רבות הסברות בשאלה מה אירע לו; כל מקורב לרב וניגונו הוא. יש שטענו כי אלו דפי מחברת שנגנבה או נמסרה (ונמכרה), ובה מצאי שירי קלטות האודיו שאסף, או שירים שאהב, או שסימן את השירים שמנגינותיהם "נכבשו". "החלוקות הז'אנריות מעידות שהוא הסתייע במומחה כדי להכין אותן", אומר הרב מנחם, והרב חבושה מפרט: "בשנות ה־60 התקרב לרב בחור מלומד, מאיר כדורי, שהיה בקיא בעבד אל־והאב, ואולי סייע בידו".
הרב יעקב ששון, אחד מנכדיו של הרב, גורס אחרת. לדבריו, "אלו לא דפים ממחברת אלא דפים בודדים שנלקחו מגניזת הרב. הרישום כולל שירים שכבר לא היו לרוחו, כנראה רשמם עבוּר כדורי".

• הרב הקשיב למוזיקה מודרנית עברית או ערבית?

הרב חבושה: "הרב לא אהב מוזיקה מודרנית. במוזיקה הערבית בלטו ידיעותיו עד שנות ה־60. כששמע את שיריו החדשים של עבד אל־והאב, ששילבו אקורדיון וגיטרה חשמלית, נהג לשאול: "מה קרה לו לעבד אל־והאב? נהיה משוגע'".

הרב חבושה והרב אוזן: "בערוב ימיו הלך הרב והתחרש. בשנים האחרונות לחייו חש שזמנו דוחק; הוא מיעט לשמוע מוזיקה והעדיף להקדיש את כל כולו לעשייה התורנית". בחשוון תשע"ד נפטר הרב. בבית הקברות סנהדריה, תחת מצבה צנועה נקבר מרן. "הפעם הראשונה שהרב נח היתה בקבר", מציין חבושה ברקוויאם עורג. משעולים רבים אל האל עולים, נראה כי הרב ניגן דרכיו בכל כְּלֵי התזמורת המעולים. ירעד זכרו במיתרי עוּד ליבנו לעד.

צילום: ישראל היום

לראשונה: פיוט של הרב, שנכתב בהיותו בן 15

המחבר: עובדיה יוסף

(מקאם) עג'ם: אלי הבט כי עבר קץ זמני, דגול מרבבה, נפשי דאבה, חי, ממעונך האזן לי מגני, נאמן תרחם, אותי תנחם, אב הרחמן, החש נא ציר הנאמן.

צבא: חון וחמול עלי יה, ופקוד מהרה גפן פוריה, ועמי בחסדך, יעלה לארץ צביה, ולביתך אל נאדר, איש לא נעדר, ותחזינה עיניה, בבוא אליה.

עג'ם: אולמי בנה נא, אשר ידך כוננה, ואז ישיר, דל ועשיר, רם, אגיל אפרח, וזיוך יזרח, על עם ישראל, בבוא הגואל, חביבי שכון נא מהרה במקדש אריאל.

חג'אז: אודה לך גואלי, במהללי, הרחב גבולי, ודביר היכלי, ועדת קהלי, נא החזר, ולאויבנו מהר פזר, והיה לי עזר, עטרה ונזר, ובאהבה אשיר לך תוך עם עובד־יה.

השכונה החרדית 'הר נוף' צפויה לשנות בקרוב את שמה, כמעט 35 שנה לאחר שאוכלסה לראשונה וקיבלה את שמה הנוכחי.

על פי החלטת ועדת השמות של עיריית ירושלים, שמה החדש של השכונה יהיה "נאות יוסף", על שמם של הגר"ע  יוסף זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל.

הבקשה, שאושרה הערב (שלישי) על ידי ועדת השמות של העירייה, הוגשה על ידי סגן ראש העיר אליעזר ראוכברגר וחבר ההנהלה צביקה אסולין.

עוד החליטה ועדת השמות לקרוא רחוב ע"ש יהודה קן דרור הי"ד. קן דרור, יליד ירושלים, הוא בעל עיטור גבורה על פעולתו במבצע קדש.

את עיטור הגבורה קיבל קן דרור בעקבות אירוע במהלכו נהג בג'יפ מול אש המצרים על מנת להסיח את דעתם של המצרים בזמן שכח צה"ל איתר את נפגעי כוחותינו וחילץ אותם.

יהודה ביצע את המשימה למרות שסיכויו לצאת ממנה בחיים היו קלושים.

בזמן ביצוע המשימה אכן נפתחה אש כלפי יהודה, הוא נפצע מפצעיו באורח אנוש ונפטר מפצעיו מאוחר יותר.

ראש העיר ירושלים משה ליאון יודיע מחר (חמישי) על שינוי שמה של שכונת הר נוף לשכונת 'נאות יוסף'. השכונה תיקרא על שמם של הגר"ע יוסף זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל.

להחלטה קדמו דיונים עם רבני השכונה, נציגי ציבור ותושבים רבים, כשלאחריהם הוחלט לשנות את שם השכונה.

טרם קבלת ההחלטה נועד ראש העיר עם מרן הגר"ח קנייבסקי ובראשון לציון הגר"י יוסף, שבירכו על ההחלטה.

על השינוי צפוי ראש העיר משה ליאון להודיע בישיבה מיוחדת של מועצת הרבנות הראשית שתתכנס לקראת יום הזיכרון למרן הגר"ע יוסף בביתו ברחוב הקבלן 45, שם יחשוף עוד תוכניות של עיריית ירושלים להנציח את מורשתו של מרן זצ"ל.

ההחלטה תובא להחלטת ועדת השמות של העירייה, ושינוי השם באופן פורמלי צפוי להתרחש כבר בתקופה הקרובה, בכפוף לאישור מועצת העיר.

שכונת הר נוף, הממוקמת במערב ירושלים, היא בעלת צביון חרדי שנוסדה בשנת 1980.

היא נקראה כך כדי לשקף את ההר עליו בנויה השכונה ואת הנוף הנשקף ממנה.

הגר"ע יוסף התגורר בשנותיו האחרונות ברחוב הקבלן שבשכונה. ההצעה לשנות את שם הרחוב נתקלה בהתנגדות בני משפחתו של הקבלן, מבוני ירושלים, שעל שמו נקרא הרחוב.