הערב בכפר חב"ד: הלווית שליח חב"ד באמירויות הרב צבי קוגן הי"ד

הלווייתו של הקדוש הרב צבי קוגן הי"ד, משלוחי חב"ד באמירויות שנחטף ונרצח בידי חוליית טרור אוזבקית תערך הערב (שני) בכפר חב"ד, ברחבת בית '770' - החל מהשעה 20:00.

בהלווייה יישאו נאומים קצרים רבנים, בני משפחה ואישי ציבור.

מסע הלוויה ימשיך מכפר חב"ד להר הזיתים בירושלים, עם עצירה בבית הלוויות 'שמגר' בשעה 23:00.

הרב קוגן הי"ד נרצח על ידי בני עוולה, בעודו על משמרת הקודש שלו בשליחות בדובאי.

פעילותו נגעה והשפיעה על רבבות יהודים, מקומיים ותיירים.

לאורך כל תקופת שליחותו, פעל הרב קוגן הי"ד בהשראת המשלח הרבי מליובאוויטש זצ"ל, באהבת ישראל, במאור פנים ובנתינה אינסופית.

חיים וינגרטן סמנכ"ל מבצעים בזק"א סיפר ב'קול ברמה' על הטסת הארון לישראל: מטוס אל-על המריא לאחר שהמטוס המתין כשעתיים לגופה. המטוס ינחת הערב בשעה 17:00.

"עד אתמול בערב לא היה כיוון לשחרור הגופה אך לאחר שהרוצחים נתפסו, הרשויות באיחוד האמירויות הסכימו לשחרר את הגופה. נכון לשעה זו מתנדבי זק"א  עוד לא הורשו לטפל בזירת הרצח וממתינים לאישור על מנת לטפל בכבוד המת".

רס"ל עידן קינן הי"ד נהרג מירי צלף חמאס בפאתי ג'באליה

רס"ל (מיל׳) עידן קינן הי"ד, בן 21, מרמת גן, לוחם בגדוד נחשון, חטיבת כפיר, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.

עידן שירת כצלף בחטיבת כפיר. הוא סיים את שירותו הצבאי ב-15 באפריל השנה והמשיך להילחם בשירות מילואים.

הוא יובא למנוחות היום בשעה 16:00 בבית העלמין בקריית שאול.

עדי קינן, אימו של עידן הי"ד, פרסמה פוסט בפייסבוק שבו הודיעה על מות בנה: "בצער רב אני נאלצת להודיע על הרצח של בני, רס"ל עידן קינן, על ידי מחבל שפל בצפון רצועת עזה. השם ייקום דמו".

לינוי, אחותו של עידן, כתבה כי הוא "מת כגיבור": "אני בחיים לא אשכח אותך, אני כל כך אוהבת אותך וכל כך תחסר לי כל חיי. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים לעד. אני לא מאמינה שעזבת אותי ככה והלכת לעולם הבא אחי האהוב, זה פשוט לא בסדר שעשית את זה. אחי הגיבור, הילד הכי טוב לב בעולם, איך לקחו לי אותך ככה? אני בחיים לא אצליח להתגבר על אבידה שכמוך. אתה כל עולמי. שמור עלינו מלמעלה צדיק שלי.

"כמה אלוהים אוהב אותך שהוא נתן לך ללכת ביום שבת, השבת השחורה שלנו. תישאר חרוט בלב של כולנו".

ב-7 באוקטובר אשתקד כתב קינן באינסטגרם: "אף אחד פה לא ישן עד שתרגישו בטוחים. אני מבטיח לכם. תושבי המרכז והדרום, תשמרו על עצמכם. אין לנו ארץ אחרת".

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, כתב: "בוקר מר! עידן קינן שלנו, מלאך וצלף גיבור, נפל בקרבות בעזה. רס"ל עידן קינן בן 21, מילואימניק בגדוד נחשון בחטיבת כפיר בוגר בית הספר 'הלל' ותיכון אלון. עידן כתב מהחזית לסבתא שלו: 'זו הדרך שבחרתי וזו הדרך שאני מאמין שכל גבר במדינה שלנו צריך לבחור. אין ולא יהיה מי שישמור עלינו אם לא אנחנו'.

"עידן היה ערכי, אוהב ואהוב וחדור אהבה למדינה ולעם ישראל. האם עדי, האב אבי והאחים לינוי ואוהד משפחת רמת גן איתכם בכאבכם ותהיה לצידכם בכל דבר שתצטרכו".

מפרוץ המלחמה נפלו 796 חיילי צה"ל.

52 משפחות כבר ביקשו להוסיף למצבת בנם את הכיתוב הי"ד

במסגרת בקשת חופש מידע: משרד הבטחון מפרסם כי מאז שהמועצה הציבורית להנצחת החייל המליצה לאפשר להוסיף את הכיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל -  52 משפחות ביקשו להוסיף למצבת בנם את הכיתוב.

לפי דיווח בערוץ 7, בתגובה לפניית עו"ד מיכאל ליטווק בשם עמותת ''מוסרי-ארגון זכויות אדם יהודי' כתבו במשרד הביטחון כי לאחר תיקון התקנות בנושא התקבלו 4 בקשות להוספת הכיתוב ז"ל על גבי מצבות של חללי צה"ל ו-52 בקשות להוספת הכיתוב הי"ד.

במשרד הבטחון מציינים כי בנוסף ישנן בקשות שהועברו לדיון של המועצה הציבורית להנצחת החייל.

כפי שדווח בחרדים 10, בעקבות המאבק של משפחת יודקין, אימץ שר הביטחון יואב גלנט  בתחילת חודש יולי את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל על הוספת הכיתוב “השם יקום דמו” למצבות צבאיות של חללים שנפלו בקרב – אם משפחותיהם יבקשו זאת.

לפני כן המליצה המועצה הציבורית להנצחת החייל, בראשות פרופ’ שלמה מור יוסף, לאפשר להוסיף את הכיתוב הי”ד על מצבות חללי צה”ל.

שינוי הכיתוב על המצבות בוצע אחרי ש”וועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה את התיקון שהובילו שר הביטחון יואב גלנט ואגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, בהמלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל, לתיקון התקנות לכיתוב על גבי מצבות חללי מערכות ישראל בבתי העלמין הצבאיים.

“חברי הועדה שמעו את דבריו של ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ובתום הדיון אישרו את התיקון, שבמסגרתו תינתן האפשרות לכתוב על מצבת חלל מערכות ישראל לבקשת קרוב משפחה את צירוף האותיות השם יקום דמו (הי״ד) בנסיבות של נפילה בקרב או בפיגוע חבלני או את צירוף האותיות זכרונו לברכה (ז״ל)”.

 

 

 

 

 

נפטר מפצעיו הקצין שנפצע באורח קשה בפיגוע הדריסה בצומת ניר צבי

סרן אריאל טופז הי"ד, בן 24 מפרדס חנה, קצין מודיעין בחטיבת המחקר, נפטר מפצעיו - לאחר שנפצע באורח קשה בפיגוע דריסה בצומת ניר צבי לפני 12 ימים.

אמו, הדס ווקס, ספדה לו בפוסט בפייסבוק: "מי בכלל יכול להאמין שזה העולם שאנחנו חיים בו? בעשרה חודשים האחרונים כל המדינה שלנו חיה, אבל לא באמת. כל היום תפילות להחזרת החטופים וכל בוקר הותר לפרסום חדש. לפני 12 יום כשדפקו הקצינים אצלנו בדלת לא יכולתי להאמין. הילד שלי נפצע אנושות בפיגוע.

"לא מאמינה שאני אימא שצריכה לכתוב את המילים האלה עכשיו על הבן שלה, אבל למרות כל התפילות, הבקשות וההמתנה לנס - לצערי ההותר לפרסום הבא הוא כל עולמי, בני יקירי, אריאל שלי המלאך שלי".

בפיגוע הדריסה נפצעו 4 לוחמי צה"ל שחלקם נפצע בלחימה ברצועת עזה והיו בדרכם לשיקום בבסיס צריפין.

המחבל שביצע את הפיגוע הוא מחמד ע'אלב מחמוד שהאב, בן 27 מכפר עקב שמצפון לירושלים, בעל תעודת זהות כחולה. הוא הגיע לזירת הפיגוע ברכב מסוג טויוטה, ודהר לעבר תחנת אוטובוס שבה עמדו החיילים, המשיך בנסיעה ואז עשה פניית פרסה ופגע בה שוב.

שלושה לוחמי מג"ב במילואים, שהיו במשימת ביטחון שוטף באזור לוד, נטרלו את המחבל.

 

דידן נצח: כיתוב "הי"ד" על מצבת קברו של ישראל יודקין

המאבק הוכתר בהצלחה: כרית מצבתו של הלוחם ישראל יודקין הי"ד מכפר חב"ד שנפל בקרב ברצועת עזה הונחה היום על קברו בהר הרצל עם הכיתוב "הי"ד".

מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל בה נכתב הביטוי "הי"ד" על מצבה בבית עלמין צבאי.

משפחתו מסרה: "בזכות המאבק, האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה. תודה לכל עם ישראל. תודה לכנסת ישראל. תודה לתקשורת. משפחת יודקין מודה לכם. עם ישראל חי".

בעקבות המאבק של משפחת יודקין, אימץ  שר הביטחון יואב גלנט את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל על הוספת הכיתוב "השם יקום דמו" למצבות צבאיות של חללים שנפלו בקרב - אם משפחותיהם יבקשו זאת.

לפני כן המליצה המועצה הציבורית להנצחת החייל, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, לאפשר להוסיף את הכיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל.

לפי הודעת משרד הבטחון, הכיתוב בוצע אחרי ש"וועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה את התיקון שהובילו שר הביטחון יואב גלנט ואגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, בהמלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל, לתיקון התקנות לכיתוב על גבי מצבות חללי מערכות ישראל בבתי העלמין הצבאיים.

"חברי הועדה שמעו את דבריו של ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ובתום הדיון אישרו את התיקון, שבמסגרתו תינתן האפשרות לכתוב על מצבת חלל מערכות ישראל לבקשת קרוב משפחה את צירוף האותיות השם יקום דמו (הי״ד) בנסיבות של נפילה בקרב או בפיגוע חבלני או את צירוף האותיות זכרונו לברכה (ז״ל)".

הניצחון של יודקין: עוד משפחות מבקשות להוסיף 'הי"ד' על המצבות

ה'דידן נצח' של משפחת יודקין:  לאחר החלטת שר הביטחון יואב גלנט לאמץ את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל,  לאפשר הוספת התואר 'השם יקום דמו' על מצבות חללי צה"ל -  משפחות שכולות נוספות מביעות את רצונן להוסיף את התואר על מצבות יקיריהן.

מספר משפחות - ביניהן משפחות חג׳אג׳, קוקיא, לוברסקי, כהן, ויסמן, גולובנציץ, מור יוסף, מזרחי וגרגו -  פנו עוד בטרם החלטת המשרד בדרישה להוסיף הי״ד על מצבות יקיריהם.

לאחר הודעת משרד הביטחון הודיעו המשפחות כי בכוונתן להגיש בקשה רשמית להוספת  "הי"ד" על קברי יקיריהן בשבועות הקרובים.

מפורום 'בוחרים בחיים' של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור נמסר: "אנו מברכים על ההחלטה לאפשר הוספת התואר 'הי"ד' על מצבתו של ישראל יודקין הי"ד וגם על מצבות יקירינו. זוהי הכרה חשובה במסירות הנפש של הנופלים ובכאב המשפחות.

"הבקשה נבעה מרצון עמוק לכבד את זכר הנופלים בדרך המשקפת את אמונתם ומורשתם. אנו מודים למשרד הביטחון על ההקשבה לקולנו ועל ההחלטה להיענות לבקשה זו".

נציגי הפורום ציינו, כי בשבועות הקרובים חלק מהמשפחות יגישו בקשה רשמית להוספת 'הי"ד' על קברי יקיריהן. "זהו צעד משמעותי בהנצחת זכרם של יקירינו ובשמירה על כבודם," אמרו. "נמשיך לפעול למען הנצחה ראויה ומכבדת של כל הנופלים."

גלנט: הכיתוב 'השם יקום דמו' יופיע על מצבת ישראל יודקין

שר הביטחון יואב גלנט, אימץ הערב (שלישי) את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל על הוספת הכיתוב "השם יקום דמו" למצבות צבאיות של חללים שנפלו בקרב - אם משפחותיהם יבקשו זאת.

השר אישר גם את ההמלצה להוסיף את הכיתוב "זכרו לברכה" על מצבות צבאיות של חללים, שמשפחותיהם יבקשו זאת.

ההחלטה התקבלה לאור בקשת משפחתו של סרן ישראל יודקין הי"ד מכפר חב"ד, שנהרג בקרבות בעזה - ולאחר שהמשפחה עברה סבל רב, כשמשרד הביטחון לא נעתר לבקשתה והתנהל באטימות.

לשכת שר הביטחון עדכנה הערב את המשפחה על ההחלטה.

במקביל גלנט הינחה את משרד הביטחון לפעול לתיקון התקנות להביאן לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כנדרש על פי החוק.

"שר הביטחון הודה למערך הנפגעים בצה״ל, לאגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, ולחברי המועצה הציבורית להנצחת החייל על מלאכת הקודש אותה הם מבצעים במלחמה הקשה שנכפתה על מדינת ישראל. השר גלנט מביע את אמונו בשיקוליהם הערכיים ועבודתם המקצועית", נאמר בהודעה מלשכתו.

לפני כן המליצה המועצה הציבורית להנצחת החייל, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, ברוב של 19 נגד אחד לאפשר להוסיף את הכיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל.

המועצה, המורכבת מבני המשפחות השכולות והארגונים היציגים 'יד לבנים' וארגון אלמנות ויתומי צה"ל, התכנסה היום לבקשת שר הביטחון.

בהודעת המועצה נאמר:

"המועצה הציבורית להנצחת החייל בראשות הפרופ' שלמה מור יוסף, המורכבת מבני המשפחות השכולות והארגונים היציגים -'יד לבנים' וארגון אלמנות ויתומי צה"ל, התכנסה היום לבקשת שר הביטחון יואב גלנט, לדון בבקשת משפחתו של סרן ישראל יודקין ז"ל, להוסיף את הכיתוב 'השם יקום דמו' למצבתו הצבאית.

"המועצה מעניקה גיבוי מלא לעובדי היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, שמאז 7 באוקטובר הביאו למנוחות מאות חללי מערכות ישראל באופן ממלכתי ומכובד הראוי לכל הערכה.

"עובדי היחידה להנצחת החייל פעלו גם במקרה זה בהתאם לחוק ולתקנות, על אף הלחץ הציבורי.

"המועצה הציבורית החליטה ברוב קולות כי הביטוי 'השם יקום דמו' הוא איננו ביטוי חריג, אלא משפט מקובל שהינו חלק מהאמונה היהודית. חברי המועצה שהשתתפו בדיון, המליצו לפעול לשינוי התקנות, כך שניתן יהיה להוסיף את הכיתוב 'השם יקום דמו' למצבות צבאיות של חללים שנפלו בקרב, למשפחות שיבקשו זאת.

"המועצה המליצה בהחלטתה להוסיף גם את האפשרות לכתוב 'זכרו לברכה' על גבי מצבות צבאיות, למשפחות שיבקשו זאת. המלצות המועצה יובאו בפני שר הביטחון, יואב גלנט".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "מברך על המלצת המועצה הציבורית שאימצה את הצעתי יחד עם ח"כ לימור סון הר-מלך לאפשר את הוספת הכיתוב ״הי״ד״ על מצבות חללנו הקדושים ועל מצבת הקדוש ישראל יודקין הי״ד.

"במדינה היהודים לא צריך להסתתר, כן אנחנו מתפללים שהשם יקום את דמם של כל הקדושים שנפלו למען ההגנה על ארצנו ועמנו".

ח״כ לימור סון הר מלך, אשר ליוותה את בקשת המשפחה למשרד הביטחון - ואף הגישה הצעה דחופה לסדר, אמרה בתגובה: "משרד הביטחון קיבל את ההחלטה הנכונה והיהודית, להיענות לבקשת משפחתו של ישראל ולציין על מצבתו את הכינוי 'הי"ד'. זהו רגע משמעותי ביותר שמכבד את זכרו של ישראל, שמסר את נפשו על קידוש השם.

"ההחלטה הזו מהווה הכרה במורשת המשפחתית ובמורשת הלאומית שלנו, ומספרת את סיפור מסירות הנפש הייחודית של ישראל.

"זהו ניצחון לערכים של כבוד והנצחה. אני מברכת את המשפחה על עמידתם האיתנה והמאבק המכובד, ומקווה שמעשה זה יהווה דוגמה להמשך שמירה על כבוד הנופלים והמשפחות השכולות. 'ומחה ה' דמעה מעל כל פנים'. יהי זכרו של ישראל ברוך ונצור בליבנו לעד".

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו שנאבקה להוספת הכיתוב הי"ד למצבה של הגיבור סרן ישראל יודקין ז"ל: "עם דמעות של התרגשות בעיניים אני כותבת את זה שהצלחנו במאבק למען משפחת יודקין ולמען זכרו של ישראל הי"ד.

"הגיבורים בסיפור הזה הם משפחת יודקין שלא ויתרו לרגע ואני רוצה להודות גם לכל השותפים למאבק הזה, לכל חברי הכנסת והשרים שנרתמו לאירוע בלי הבדלים של קואליציה ואופוזיציה.

"זה התחיל במאבק המוצדק של משפחת יודקין ומהמקרה הפרטי שלהם נוצרה מציאות חדשה שכל משפחה שכולה שתרצה להוסיף את הכיתוב הי"ד או ז"ל על המצבה של בנם, תוכל לקבל זאת.

"אנחנו חייבים את הציבור החרדי איתנו בצבא ואנחנו מוכרחים לעשות את ההתאמות עבורם גם בחיים וגם לצערנו במוות. המאבק הזה הוא המעט שיכולתי לעשות עבור זכרונו של הגיבור סרן ישראל יודקין הי"ד ומשפחתו האמיצה".

"אני הפיילוט, אני חרדית שנהרג לה בן": הקרב על הי"ד במצבה • צפו

נפתחה הגרלת דירה בהנחה: איך מוציאים זכאות? מי זכאי להשתתף?

סערת 'הי"ד' במצבה • גלנט הנחה: בקשת משפחת יודקין תיבחן מחדש

בניסיון לבלום את הצעת החוק של ח"כ יוליה מלינובסקי? שר הביטחון יואב גלנט הנחה היום (רביעי) להעלות לבחינה את סוגיית הכיתוב "הי"ד" על מצבת קברו של סרן ישראל יודקין הי"ד מכפר חב"ד -  לאור הדרישה הנחרצת של המשפחה השכולה.

עד כה משרד הבטחון מגלה אטימות אל מול זעקת בני המשפחה ומסרב לאשר את הבקשה לכתוב הי"ד ליד שמו ולא בכיתוב האישי למרגלות הקבר.

לפי דיווח של שילה פריד באתר ynet, הסוגיה תעלה לדיון במועצה הציבורית להנצחת החייל, לה יש סמכות סטטוטורית לייעץ לגלנט בעניין בתי קברות צבאיים ובענייני הנצחת חיילים ואנשי כוחות הביטחון.

במענה שניתן מטעם שר הביטחון לדיון במליאת הכנסת נכתב: "ישראל שירת כלוחם בחטיבת כפיר וחירף נפשו בצפון רצועת עזה לשם הגנה על ביטחונה של מדינת ישראל, ואנו חבים לו ולמשפחתו חוב מוסרי גדול.

"באשר לסוגיית הכיתוב על גבי מצבה צבאית, אציין כי משרד הביטחון נוהג להיעתר לבקשות של המשפחות במקום שבו הדבר מתאפשר ובדרך שתמעט את צערן ולא תוסיף עליו".

עוד נמסר: "הכיתוב 'הי"ד' אושר על ידי נציגי משרד הביטחון כתוספת לכיתוב האישי על גבי הקבר, במטרה לאזן בין עקרונות האחידות והשוויון בבתי קברות צבאיים ובכיתוב על גבי מצבות צבאיות מחד גיסא, לבין הצורך מאידך גיסא".

את הדיון במליאת הכנסת יזם ח"כ סימון מושיאשוילי - שאמר במליאה: "אתמול בשעת צהריים התקשרתי לאבא טוביה. קשה, כואב, זועק מדם ליבו - איבד ילד וצריך להילחם על כיתוב של 3 אותיות. הי"ד. אני מתבייש בשם צה"ל ומשרד הביטחון. השם יקום דמו זה מושג של כל היהודים בעולם, רק במדינה יהודית לא מאפשרים זאת. בושה וחרפה למדינה. משפחה שתרמה את בנה היקר לה מכל ונאלצת להתקוטט עם צה"ל. על מה – שומו שמיים!

"אני קורא מעל במה זו לצה"ל, למשרד הביטחון להפסיק את הביזיון הזה. עצם זה שאני מדבר על התעללות במשפחת יודקין וביזוי זכרו של ישראל הגיבור זה כתם למדינת ישראל. אנא אדוני שר הביטחון יואב גלנט תיכנס לעובי הקורה".

ח״כ מושיאשוילי לא הסתפק בתשובת משרד הבטחון  וביקש להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכנסת.

ביום חמישי שעבר, במלאות 'השלושים'  לנפילתו, עלתה משפחת יודקין אל חלקת הקבר, אך המצבה נותרה ריקה ללא כל כיתוב עליה, בשל האטימות של משרד הבטחון.

בעקבות הסערה הציבורית שפרצה, הגישה שלשום חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מ'ישראל ביתנו' הצעת חוק, המבקשת לאפשר לבני משפחות שכולות להוסיף על המצבה של יקיריהם שנפלו בשירותם הצבאי את הכיתוב "ז"ל" או "הי"ד" ליד שמו של המנוח, בכרית הראשית של המצבה.

על מכתב תמיכה בדרישת משפחת יודקין שיזמה ח"כ מלינובסקי חתמו חברי כנסת מהליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס, יש עתיד, המחנה הממלכתי, הימין הממלכתי, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית.

גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה והשרה למשימות לאומיות אורית סטרוק פנו לשר הביטחון במכתבים משלהם.

כעת צפויה המועצה הציבורית להתכנס ולבחון את הבקשה מחדש.

יצוין, כי כאשר התבקש משרד הבטחון לאשר כיתוב חריג של משפחה להט"בית,  לא נדרשה, משום מה, התכנסות של המועצה הציבורית.

הצעת חוק של מלינובסקי: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל

המאבק של משפחת יודקין מול משרד הבטחון: חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הגישה היום (שלישי) הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל - גם בבתי עלמין צבאיים.

העירייה בכנס תקדימי על ילדים שקופים ודחויים

ח"כ מלינובסקי אמרה: "הצעת החוק לזכרו של סרן ישראל יודקין הי"ד. אם מערכת הביטחון לא תשנה את העוול והכיתוב הי"ד על המצבה לא ירשם ליד שמו של סרן ישראל יודקין ז"ל, היא תקבל את זה בדמות חקיקה ראשית.
"הגשתי הצעת חוק שתקבע את האיזון הראוי בין הכלל האחיד על כיתוב מצבות לבין התחשבות ברצונה הפרטי של המשפחה השכולה כדי לתת ביטוי אישי לכאבם ולהוסיף ביטוי אישי על קדמת מצבת החלל בהלימה עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
"מעבר למקרה האישי, יש כאן אירוע הרבה יותר גדול, אם מדינת ישראל באמת רוצה את המגזר החרדי בצבא ובשירות הלאומי, אנחנו מוכרחים לעשות את ההתאמות גם בחיים ולצערנו גם במקרים של מוות.
"אני מבטיחה למשרד הביטחון שיש קונצנזוס רחב גם בממשלה וגם בכנסת לתמיכה בהצעת החוק הזו ומוטב שיענו לבקשת משפחת יודקין וישנו את התקנות".

בהסבר להצעת החוק נכתב: "בתאריך 20 ביוני 2024 פורסם כי משפחתו של סרן ישראל יודקין ז"ל, לוחם שנפל בקרב על הגנת המולדת ברצועת עזה, עלו לקברו במלאת שלושים יום לנפילתו וגילו כי מכיוון שמשרד הביטחון לא אישר לכתוב לבקשתם על המצבה השם יקום דמו (הי"ד) ליד שמו של הנופל, עדיין מונחת מצבה ריקה על הקבר ללא שמו, תאריך נפילתו או נסיבות הקרב שבו נהרג הקצין.

"הביטוי השם יקום דמו הינו ביטוי דתי, אשר מוכר בהיסטוריה של העם היהודי מזה אלפי שנים, ויש לו חשיבות רבה לציבור שומרי המצוות. בהתאם, בעקבות פניית המשפחה למשרד הביטחון לעניין זה, נמסר לה כי הם יוכלו להוסיף את הכיתוב על הקבר במקום שבו מותר כיתוב אישי בלבד בתחתית המצבה, אך לא לצד שמו של ישראל ז"ל, שכן מערכת הביטחון פועלת לפי כללי כיתוב אחיד על מצבות צבאיות".

בהסבר נאמר עוד: "במיוחד בימים אלו, הרי שישנה חשיבות לאומית בשותפות מלאה ואמיתית עם המגזר החרדי בצבא, ומערכת הביטחון מחויבת למען מטרה נעלה זו לביצוע התאמות עבורם בחיים ולצערנו הרב גם במותם. מכאן, אין עוררין כי המציאות השתנתה והכללים שהיו נהוגים לפני מלחמת חרבות ברזל היו נכונים לשעתם, וזאת בטרם התרחש האסון הלאומי שלא ידעה המדינה מאז יום הקמתה".

בהמשך נכתב בהצעת החוק: "לנו כמדינה יש חוב מוסרי כלפי בני משפחות הנופלים אשר יקיריהם חירפו את נפשם במלחמה לטובת ההגנה על המולדת וביטחון המדינה ועלינו לכבד את צרכיהם, אבלם האישי ואמונתם הדתית.

"לפיכך, הצעת חוק זו נועדה לקבוע את האיזון ה ראוי בין הכללים האחידים על כיתוב מצבות לבין ההתחשבות ברצונו האישי של הפרט ליתן ביטוי אישי לכאבו, כך שיינתן לקרוב משפחה של חייל שנפטר להוסיף בקידמת המצבה ביטוי אישי, כאשר הביטוי יהלום את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ויעמוד ביתר כללי האחידות שעל פי הדין הקיים".

האח השכול מאיים: "אנו שוקלים להוציא את אחי הי"ד מהר הרצל"

עוצמה יהודית אירחה היום (שני), בישיבת הסיעה בכנסת את דובי יודקין, אחיו של סרן ישראל יודקין הי"ד מכפר חב"ד, המנהל מאבק מול משרד הביטחון בגלל הסירוב לאשר למשפחה לכתוב "הי"ד" על מצבת האח.

דובי אמר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ולחברי הכנסת: "באתי הנה בבקשה שתעזרו לי ולמשפחתי לתת לאחי כבוד אחרון ולהיקבר בקבורה יהודית טהורה ושיכתב על המצבה ה' יקום דמו. אני יודע שזו האג'נדה שבה אתם מאמינים ודוגלים, ולכן היה חשוב לי להשתתף בישיבת הסיעה ולהעלות בפניכם את הבקשה.

"משרד הביטחון אטומים כלפינו. כרגע המצבה עומדת ריקה וחלולה, משפחתי בוכה וכאובה כל היום, עד כדי שהם שוקלים להוציא את אחי מהר הרצל ולערוך לו שוב לוויה בבית עלמין אזרחי. תעזרו לי".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר אמר: "הצדק איתכם, בכל הדברים שציינת כאן, אני הרבה פעמים מתבייש שאני היחיד בקבינט שהצביע נגד הכנסת הסיוע ההומניטרי, אני מתבייש שאני היחיד שרוצה לעצור להם את הדלק - אני חושב שהדברים האלו כל כך פשוטים. שאתה נאבק באויב אתה לא צריך לתת לו אוכל, לחמש אותו, לתדלק אותו ולתת לו את היכולת לפגוע בך.

"השתתפתי בלוויה של אחיך סרן ישראל יודקין הי"ד, ראיתי את המשפחה המופלאה שלך, שכל כולה שליחות לעם ישראל. עוצמה יהודית תמשיך ללוות אתכם, ח"כ לימור סון הר מלך, שמובילה את המאבק שלכם, תמשיך להוביל אותו ולזעוק את זעקתכם. אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי שהצדק שלכם ינצח".

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, אמר: "האם במדינת ישראל לא מאפשרים לציין נופלים יהודים בדרך יהודית? כבוד הנופלים הוא ערך עליון במדינת ישראל ואני קורא לשר הביטחון להענות לזעקת משפחות השכול המבקשות להוסיף את האותיות הי"ד ולהנציח את יקיריהן על פי האמונה היהודית".

השר למורשת עמיחי אליהו: "כשאני שומע את זעקתו של דובי היקר, אני שומע את זעקתם של אחינו החרדים המבקשים להיות חלק אינטגרלי משורות הצבא, אך נהדפים בידי בכירי צה"ל. מערכת שמסרבת לבקשה יהודית כה טריוויאלית, היא מערכת הזקוקה לתיקון שורש עמוק. כך לא משלבים. כך לא מתקנים".

ח״כ לימור סון הר מלך, ממובילות המאבק לאפשר להוסיף את המילה הי"ד על מצבתו, אמרה: "אנחנו מקווים שמשרד הביטחון יתעשת ויבין כי נקמה היא רגש לגיטימי, והכיתוב 'השם יקום דמו' זהו חלק מהזהות שלנו כיהודים מאמינים. אם הצבא מבקש לפתוח את שורותיו לגיוס חרדים הוא צריך לדעת כי צריך לכבד את אורח חייהם. אני סבורה כי עצם הסירוב של משרד הביטחון לאפשר את הכיתוב 'הי׳ד' על המצבה הוא סמל לחולשה ודישדוש".

ח״כ אלמוג כהן: "מחזק את ידיה של המשפחה בשעתה הקשה ומצר על העוול שנגרם לה. אפעל מול לשכת שר הביטחון על מנת שיכבדו את בקשתה של המשפחה, ויתנו מרגוע לכאבם העצום".

יו"ר סיעת עוצמה יהודית, ח"כ יצחק קרויזר: "חייבים לעשות סוף לסאגה העצובה הכואבת וההזויה הזו, לא יתכן שבמקום להתרכז באבל ובאובדן הקשה משפחה שכולה צריכה להלחם על הנצחת בנה בדרך מסורת ישראל מדורי דורות. כיו"ר הסיעה אפעל בכל הכלים העומדים לרשותי לתיקון העוול הנורא הזה, כדי שמשפחת יודקין וכל משפחות השכול שירצו בכך יזכו להנצחת יקיריהם בדרך מכבדת וראויה".

בראיון לערוץ 7, אמר דובי יודקין: "זו בושה למדינה ולמשרד הביטחון. זה כאב עצום. כבר שבוע אנחנו לא ישנים במשפחה מרוב תסכול מהגוף שאמור לעזור למשפחות השכולות ולסייע להם ולכבד אותם, אנחנו עוברים מסכת התעללות שקרים והכפשות, התנהגות לא הולמת שמתאימה לאחרון העבריינים".

על הטיעון לפיו בקשת המשפחה מנוגדת לחוק בתי העלמין הצבאיים - משיב יודקין ואומר כי גם את הטיעון הזה איש מעולם לא אמר למשפחה. "לפי סדר ההשתלשלות, מה שקרה הוא שביום שאחי, ישראל הי"ד, נפל, הגיעו נציגים של צה"ל לבשר את הבשורה למשפחה, משפחה חרדית בכפר חב"ד, משפחה פשוטה וברגע שהתחלנו לדבר על הלוויה, הטקס וכו' המשפחה מיד אמרה לנציגים שאנחנו משפחה חרדית והמנהגים שונים ממה שהצבא רגיל. נציגי הצבא אמרו שהם מתחייבים שכל בקשה שתהיה למשפחה תכובד ותתאפשר".

"אכן", אומר יודקין, "במשך שלושה שבועות כל המנהגים התקבלו ללא כל התנגדות ובכבוד. לאחר שלושה שבועות הגיעו למשפחה נציגי משרד הביטחון על מנת לקבל את נוסח המצבה. ההורים יצרו קשר עם רב הכפר שהסביר להם את הנוהג, וכאשר שמעו נציגי משרד הביטחון את האותיות הי"ד הבהירו שהם מתנצלים אבל זה לא יאושר כי מדובר בחריגה.

ביום למחרת התקשר אלמוני מטלפון חסום והודיע ש"הבקשה עם ה-ה' י' ט'... ה' י' ת' לא תאושר. הוא אפילו לא ידע מה המשמעות של זה ואמר שכדאי שנחתום על הנוסח המקובל ואם לא, נשאיר לכם מצבה חלקה. אימא שלי בכתה והוא אמר לה: 'אני מדבר איתך בדחילו ורחימו וכדאי לך להקשיב לי ולחתום'.

"שמעתי את השיחה וביקשתי להתקשר אליו אבל היא אמרה שאין למי לחזור כי הוא התקשר מחסום. אמרתי לה שמעכשיו שתפנה אותם אליי שאדבר איתם. אין לנו למי לפנות ועם מי לדבר. את כל ההודעות משרד הביטחון מוציא לתקשורת בלבד. מתנהגים כמו בריונים ועונים כמו בריונים ורומסים את כבוד המשפחות השכולות".

לשאלת הצורך בנוסח אחיד כדי למנוע מבוכות בעתיד, מזכיר יודקין כי היו בעבר עתירות לבג"ץ וגם אז משרד הביטחון התעלל כהגדרתו במשפחה ובמשך שלוש שנים לא הייתה מצבה למשפחה עד שבג"ץ "פסק שיש לכבד את הפרט ושהנופל שייך קודם למשפחה לפני שהוא שייך למשרד הביטחון, שצריך להתגמש ולכבד את המשפחות".

הוא מציין את הקושי להכיל את החלטת משרד הביטחון דווקא בתקופה בה המערכת שואפת להביא לגיוס צעירים חרדים. דובי עצמו, כקצין, בן למשפחה חרדית שבעקבותיו התגייסו אחיו ועוד רבים אחרים, אינו יכול לענות היום לצעירים נוספים ששואלים אותו אם נכון להתגייס לצה"ל.

"הם אומרים שהם בקשר עם המשפחה. שקר וכזב. מאז השיחה מהטלפון החסוי לא היה שום קשר. אף נציג לא הגיע להורים כדי לדבר איתם על זה. גם אם עכשיו יש החלטה של המשפחה אין לנו למי לפנות, אין לנו טלפון לפנות דרכו. מבחינת אבא שלי להוציא את גופת אחי מהר הרצל ולקבור אותו בבית קברות אזרחי ושם נכתבו את מה שמכבד את הנשמה שלו. אין למשפחה מנוחה ולהורים את האפשרות לעסוק בכאב ובשכול".

יודקין מודה שרעיון הוצאת גופת אחיו מהר הרצל מעורר בו צמרמורת, והוריו אינם אנשי פרובוקציות - וכי הם מבקשים רק לכבד את בנם על פי המסורת היהודית, אך אם לא תהיה להם אפשרות "נוציא אותו ונקבור אותו בבית קברות אחר ששם נוכל לכבד אותו ואת הנשמה שלו ולתת לו מנוחה בקבר. זו התעללות של משרד הביטחון".

הוא שב ומספר כי מאז נחשפה הפרשה פונות אליו עוד ועוד משפחות ומספרות על התסכול שמלווה גם אותן בהתמודדות עם משרד הביטחון בסוגיות דומות.

"יש כאן משרד שמקבל תקציבים מהכספים שלנו, מדובר במדינה יהודית והלכה יהודית, באותיות פשוטות כל כך ומדובר באנשים אטומים שמתנהגים כמו משרד יח"צ. אנחנו משפחה שהקריבה את היקר לה למען המדינה ומקבלים אפס כבוד",

פליטת הפה של בר לב חשפה את נסיבות מותו של ברק שרעבי • צפו

חליתם? כך אפשר להוציא מהביטוח הלאומי 6,800 ש”ח בחודש בקלות

אתה יודע לשמור סוד? מפרק סוגיה? אותך אנו מחפשים לתפקיד יוקרתי

הפתק המצמרר של אלי הי"ד: "לא שכחתי להזמין אותך לחתונה שלי"

סיפור מרגש נחשף תוך ימי ה'שבעה' על הקדוש אלי קיי הי"ד, שנרצח בפיגוע הירי בתחילת השבוע סמוך לכותל המערבי, היה מאורס - ועתיד היה להתחתן בקרוב.

זה בלתי נתפס: פציעה, רעב וצמא • אז איך כן צריכים ללכוד עכברים?

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

כל אחת מאמצת מתחסנת אחת: שכנעת כבר חברה, שכנה או קרובה?

מתברר כי ביום ראשון, שבועיים לפני הרצח, פגש יצחק שלמה פסטרנק, תלמיד מישיבת חב"ד בקרית גת, המתגורר בארגנטינה, את אלי קיי הי"ד בכותל המערבי, שם  עבד בהסברה במסגרת ה'קרן למורשת הכותל' - כשהוא מחזיק את ספר התניא בידו. בשל כך הוא ניגש לשוחח איתו.

אלי שאל את הבחור היכן הוא לומד, וכשענה לו שהוא לומד בישיבת חב"ד קריית גת, אלי סיפר לו שאף הוא למד בישיבת קריית גת וביקש ממנו להעביר מסר לרב שניאור זלמן ירוסלבסקי - מרבני הישיבה.

אלי לקח פתק קטן וכתב עליו כמה מילים ולאחר מכן מסר את הפתק לפסטרנק, על מנת שיעבירו אל הרב ירוסלבסקי.

'חרדים 10' חושף את תוכנו המצמרר של הפתק, שנפתח ב"ד"ש מאלי קיי" - וכך כתב: "לא שכחתי שאני צריך להזמין אותך לחתונה שלי. בשורות טובות".

מתברר, כי לפני חמש שנים, כשאלי קיי הי"ד סיים את הלימודים בקרית גת, הוא ניגש להיפרד מאנשי הצוות הרוחני, וביניהם גם מרבו, הגאון רבי שניאור זלמן ירוסלבסקי. בדברי הפרידה אמר הרב לאלי קיי הי"ד: "אל תשכח להזמין אותי לחתונה שלך..."

היום הגיע הגר"ז ירוסלבסקי אל בית הוריו של אלי הי"ד - ומסר להם את הפתק שקיבל.

[גלריה]

"הייתה זו דרישת שלום חמה מאוד עבורי, שכן במשך לימודיו בישיבה נהג לשוחח עמי בנושאים שונים, הן בלימוד והן כשביקש הדרכה בעניינים כאלה ואחרים. הקשר בינינו היה קרוב, וברגע שפגש תלמיד מהישיבה, שמח להעביר דרכו את הפתק אליי", סיפר הרב ירוסלבסקי.

הוא הוסיף וסיפר, כי מיד כששמע שתלמידו נרצח, חיפש את הפתק, אותו הניח באחד המדפים בבית. "התבוננתי במילים שכתב שוב ושוב, כמה שהם היו לכאורה פשוטות, היה בהם מסר מיוחד כל כך: הוא הרגיש צורך לכתוב לי בפתק שהוא לא שוכח להזמין אותי לחתונה שלו שהייתה אמורה להתקיים רק בעוד כמה חודשים. מה שלקחתי מהפתק הזה, בבחינת ו'החי ייתן אל ליבו', זה להמשיך ולהשקיע בכל תלמיד ותלמיד – הרבה מעבר למפגש בשיעור או בזאל.

"אליהו הי"ד היה דוגמא לכך, גם במהלך שהותו בין כותלי הישיבה, תמיד קיבל יחס אישי ומיוחד, וגם אחרי שיצא מהישיבה, עדיין נפגשנו ושוחחנו מעת לעת, והוא תמיד הרגיש בנוח לפנות ולשאול בכל עניין שרק חפץ. תשומת הלב האישית הזו, צריכה לעמוד אצלנו, אנשי החינוך, בנוגע לכל תלמיד ותלמיד, בלי שום קשר למעמדו ומצבו בלימוד. כל תלמיד ותלמיד הוא יהלום וכך צריך להתייחס אליו".

מדליק המשואה: האב שאיבד את בתו בפיגוע לא נותן לכאב לנצח • צפו

48 שעות אחרי הפיגוע: הימ"מ עצר את שני רוצחי דביר שורק הי"ד I צפו

כוחות הביטחון עצרו במהלך השבת שני מחבלים החשודים ברצח החייל דביר שורק הי"ד.

שירות הביטחון הכללי הוביל הלילה את לוחמי הימ"מ לכפר הפלסטיני בית כאחל, שם נעצרו שני החשודים במעורבות במעשה הרצח.

העצורים הם -

• נציר סאלח חליל עצאפרה, יליד 95, תושב בית כאחל, מחבל חמאס, ללא מעצרים קודמים.
• קאסם עארף חליל עצאפרה, יליד 89, תושב בית כאחל, ללא מעצרים קודמים.

השניים נעצרו ללא שימוש בנשק ולכוחותינו שלום.  החשודים הועברו לחקירת שב"כ.

חקירת הפיגוע נמשכת.

במשטרה אמרו: "מדובר שוב בתוצאה של שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי וצה"ל שעושים הכל יחד במטרה לעלות על עקבותיהם של מחבלים שמבצעים את זממם ונמלטים.

"במשמר הגבול גאים בלוחמי הימ"מ שמאז האירוע נמצאו בכוננות בשטח ובזמן יחסית קצר הצליחו לעלות על מיקומם של המחבלים, להכין תכנית מבצעית ולבצע את מעצרם במהירות ובמקצועיות המתבקשת. הימ"מ בפרט ולוחמי מג"ב ומשטרת ישראל בכלל ימשיכו לפעול בכל זמן ובכל מקום למיגור הטרור ולמעצרם של מחבלים".

מדובר צה"ל נמסר: "לוחמי צה״ל החרימו את רכב החשודים שעל פי החשד שימש את החשודים לביצוע הפיגוע. החוליה והרכב הועברו לחקירת כוחות הביטחון. במהלך הפעילות התפתחה הפרת סדר אלימה בהשתתפות כ-100 פלסטינים שיידו אבנים לעבר לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון בכפר בית כחיל שבמרחב החטיבה המרחבית 'יהודה'. הלוחמים הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות".

ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו בירך עם צאת השבת את כוחות הביטחון:"אני משבח את השב"כ וכוחות הביטחון שלכדו את רוצחיו של דביר שורק ז"ל תוך 48 שעות. בשנים האחרונות כוחותינו שמו ידם על כל המרצחים הפלסטינים שפגעו בישראלים והיום הם עשו זאת שוב. נמשיך להילחם בטרור בעוצמה בכל החזיתות".‎

 

[גלריה]

גם הפטישים של יום העצמאות לא החרישו את הבכי החזק של סבתא

בכל שנה, כשיום הזיכרון היה נראה באופק, נכנסתי אני הילדה, לכמעט מרה שחורה.

ידעתי, שביום הזה, סבתא זריפה (יפה), אמו של אבי שעל שמה אני קרויה, נכנסת לאבל עמוק ובוכה ללא הרף. בנה אהרן, אחיו הצעיר של אבא שלי, ר' יעקב זכרו לברכה, נפל במלחמת העצמאות, בתאריך כ"ד באייר תש"ח.

סבתא היתה בוכה כל-כך חזק, שגם הפטישים של ליל יום העצמאות, שרעמו בכיכר מלכי ישראל [-רבין היום] ששכן מול ביתה, לא החרישו את יפחותיה. הידיעה על נפילתו לא עזבה אותה עד יום מותה.

אנשים חושבים שהמעבר בין זיכרון לתקומה, בין אבל לשמחה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות מרפא את הלב. יש שגם רואים בחיוב את ההצמדה של יום עצמאות ליום הזיכרון בבחינת מהקרבה לבניין, מאפילה לאור גדול.

אצל סבתא זה לא עבד.

היא המשיכה להתאבל ימים אחרי יום הזיכרון. יום העצמאות, נצרב בי כיום עצוב שמחובר ליום הזיכרון הקשה של משפחתנו. הוא לא היה יום שמח.

סבתא אגב, כלל לא ידעה שאהרן מפקד הנטוע עמוק בליבם של הקרבות, אבל גם את אבא שידע על דרגתו של אחיו - תפסה הידיעה על נפילתו בהפתעה מרה.

באחת מהפוגות הקרבות, חזר אבא משדה הקרב, וחש כי משהו לא בסדר. הוא הרגיש שאהרן נפגע. הוא ניסה לברר, אך לא קיבל תשובה. אנשים שהסתובבו בבתי החולים המאולתרים שקמו במקום סירבו לענות לו, והמתינו מן הסתם שהבשורה תגיע אליו מגורמים מקצועיים.

אבא נכנס לחדר בו שכבו עשרות גופות מכוסות בסדינים, ניגש לאחת האלונקות והרים את הסדין. הוא ראה מיד את פניו של אהרן, ונפל מתעלף.

את הסיפור הזה לא שמענו ממנו, אלא מקרובים ומאנשים שנכחו במקום.

אהרן היה גיבור.

הוא למד ב'חיידר', ואחר כך בבית ספר יסודי ובבית ספר למסחר. כבר כשהיה בבית הספר הצטרף לארגון הנוער הספרדי 'דגל ציון' ושימש בו מדריך ומפקד, המשיך ב'נוער הציוני' ולבסוף הצטרף לבית"ר ולמחתרת אצ"ל.

כפי שמתואר באתר 'יזכור' הוא השתתף בהרבה טיולים-סיורים קשים, בפעולות נגד השלטון הזר, ונודע באצ"ל בכינוי "מפקד גונדה יהונתן". אהרן הכשיר את חניכיו הכשרה רוחנית וגופנית לקראת הבאות.

משפרצה מלחמת-העצמאות שימש כמפקד עמדת-מפתח בשכונת שפירא, השתתף בהדיפת הסתערות הערבים על שכונת התקווה, ובקרבות באבו-כביר ובנקודות אחרות במבואות תל-אביב.

בחול המועד פסח תש"ח השתתף בפיקוד ובקרבות כשכבשו כוחות אצ"ל את שכונת מנשיה, בצפונה של יפו. אחר-כך עבר עמהם לרמלה.

ברמלה שכן בית ספר על שם חסן סלמה, שנכבש מידי הערבים ואהרן היה מפקד העמדה במקום. זמן קצר לאחר מכן הובילו הערבים התקפה גדולה להחזרת הבית לרשותם. במהלך הקרבות נפצע אהרן, אך כמפקד אמיץ המשיך להילחם, למרות שהפצירו בו להתפנות ולקבל טיפול.

ההמשך היה עצוב ומר, במהלך קרבות פנים אל פנים עם האוייב הערבי נפל אהרן עם כמה מחייליו.

אהרן הי"ד בן 19 בנפלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

כשלושים שנים מאוחר יותר, בתאריך נפילתו - כ"ד אייר, נולד בני השני שיבדל לחיים שנקרא על שם אבי ז"ל.

39 בעד, 29 נגד: מדוע הערך על דפנה מאיר הי"ד נמחק מויקיפדיה

קהילת העורכים של ויקיפדיה העברית קיימה הצבעה על גורל הערך על דפנה מאיר הי"ד.

בהצבעה, שהסתיימה הבוקר (שני) סמוך לשעה 8:00, 39 עורכים תמכו בהסרת הערך בעוד 29 עורכים תמכו בהשארתו. בעקבות התוצאות הוסר הערך.

לפי דיווח בערוץ 7, הדיון על ההסרה נפתח בטיעון שויקיפדיה אינה מיזם הנצחה, ועל כן אין מקום לקיומו של ערך מיוחד על דפנה מאיר.

בראשית הדיון כתב העורך שפתח את הצבעת המחיקה: "לא יתכן שיהיו קרבנות טרור או חיילים שנפלו בקרב שיקבלו ערך ואחרים שלא. היות שהוחלט שאין מקום להנצחה בוויקיפדיה חשוב למחוק את הערך הזה".

בדיון עלו גם שורה ארוכה של טענות נגד, ובתוכן הטענה לפיה בויקיפדיה מופיעים ערכים על שורה של חללי צה"ל וחללי טרור, בתוכם למשל רועי קליין הי"ד.

אחד התומכים בהשארת הערך כתב: "אני אישית רואה שדפנה מאיר עומדת ברשות עצמה בקריטריונים של כתיבת ערך על חלל מערכות איבה או אף אישיות מפורסמת. בפרט 'חללים אשר לנפילתם הייתה חשיבות ציבורית יוצאת דופן, שעמדה במבחן הזמן (שנה לפחות). חשיבות שכזו יכולה להיות, למשל, במקרה של חלל שבעקבות מותו יצאו לפעולת תגמול, למבצע צבאי משמעותי או לפעילות מדינית או פוליטית חשובה; מי ששמו או האירוע שבו נפל הפך לסמל תרבותי, וכדומה'.

"אני אישית גם חושב שמפעל חייה ופועלה עונים על החשיבות בזכות עצמם. אך אין ספק שגם מותה והשפעות מותה והעובדה שהפכה לסמל תרבות מוסיפים לחשיבות".

צל"ש אלוף יוענק לינאי ויסמן הי"ד מהנחל: "חתר למגע בידיים חשופות"

הרמטכ''ל רא''ל גדי איזנקוט אישר הענקת ציון לשבח מטעם מפקד פיקוד המרכז אלוף רוני נומה לסמל-ראשון ינאי ויסמן הי"ד, צל"ש מטעם מפקד חטמ"ר בנימין אלוף-משנה ישראל שומר, לסמל ליחי מלכה וציון לשבח מטעם מפקד חטמ"ר שומרון אלוף-משנה שי קלפר, לסמל מתן שמיר.

ציון לשבח יוענק לינאי ויסמן הי"ד, לוחם בחטיבת הנח"ל, על פעילותו במהלך פיגוע הדקירה שאירע בשער בנימין בזמן שהיה בחופשה. ינאי נאבק במחבלים ונרצח בפיגוע. "ויסמן חתר למגע בידיים חשופות והפגין בפועלו דוגמה ומופת לערכי צה"ל", נקבע.

ציון לשבח יוענק לסמל ליחי מלכה, לוחמת בחטיבת החילוץ וההדרכה, על פעילותה במהלך פיגוע הירי שאירע בכיכר אדם בבנימין. ''סמל מלכה פעלה במהירות והפגינה גבורה, קור רוח ומקצועיות''.

ציון לשבח יוענק לסמל מתן שמיר, לוחם בחטיבת גבעתי, על פעילותו במהלך פיגוע הדקירה בו נפצע בעצמו, סמוך לעיר שכם. ''סמל שמיר הפגין אומץ לב, קור רוח ומקצועיות'', נכתב.

כמו כן, תעודות הערכה מטעם מפקד פיקוד המרכז, אלוף רוני נומה, תוענק לגדוד "צבר" של חטיבת "גבעתי" ותעודת הערכה מטעם מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת-אלוף ליאור כרמלי,  תוענק לפקד שי אוחיון, קצין המבצעים של גדוד "רמה" של משמר הגבול.

תעודת הערכה תוענק לגדוד "צבר" של חטיבת "גבעתי" על הפגנת נחישות, מקצועיות ויוזמה בעת ביצוע תעסוקה מבצעית בחטיבה המרחבית "יהודה".

תעודת הערכה תוענק לפקד שי אוחיון, קצין המבצעים של גדוד "רמה" של משמר הגבול, על הפגנת אומץ לב, חתירה למגע ותושייה במהלך איתור שני חיילי צה"ל אשר נכנסו עם רכב צבאי למחנה הפליטים קלנדיה.

אבא של זיו מזרחי הי"ד זעק בהלוויה: "לא תשברו את רוחנו"

הלוויתו של רב-טוראי זיו מזרחי הי"ד מגבעת זאב, שנרצח אתמול בפיגוע דקירה בתחנת הדלק בכביש 443 התקיימה היום (שלישי) בהר הרצל בירושלים, בהשתתפות מאות מלווים שבאו לחלוק לו כבוד בדרכו האחרונה.

האב השכול, דורון מזרחי, ששכל גם את אחיו אלון הי"ד לפני 13 שנים בפיגוע ב'קפה הלל' בירושלים ספד לבנ:. "לא תשברו את רוחנו, אנחנו נבכה ונתאבל. ביום רביעי הבא אני בעבודה".

האב הוסיף: "יימח שמם של שונאי ישראל, עם ישראל חי, לא יעזור לכם, לא תשברו את רוחנו. לפני 13 שנה שכלתי את אחי וחשבתי שבזה שילמתי את המחיר. זיו הציל את הקצינה שלו, הוא ירה במחבל עם סכין בלב, זה זיו, גיבור ישראל".

רבה של ירושלים, הראשון לציון הגר"ש  עמאר, ספד בהלוויה: "שוב אנחנו עומדים מול קדושים. כל מה שהיה בו היה בשביל ארץ ישראל, ה' יקום את דמו''.

"רבים שואלים עד מתי נסבול", אמר הרב, "אין לנו תשובה אבל כתוב - הכל מה', הכל. אנחנו לא יודעים הסברים, אבל אנחנו בוטחים בקב"ה. בואו ננצל את ההתכנסות העצובה הזו, זיו עולה עכשיו לפני אבינו שבשמים לעולם שכולו טוב. אבל לנו הצער הגדול שאנו צריכים להיפרד מאדם בגיל כזה.

הלווית זיו מזרחי

"העולם הזה הוא חלום אחד גדול. אנשים חושבים שפה העולם האמיתי. העולם למעלה זה העולם האמיתי. המלאכים עכשיו מקבלים אותך למעלה. הקב"ה שש ושמח לקבל נפש כזו. אנחנו מבקשים ממך, תהיה שליח ציבור של כל אלו שנלקחו ותשאל עד מתי ירדפו אחרינו, ואתה לך ותנוח עד לקץ הימים".

האח השכול, לידור מזרחי ספד לאחיו:"איך אני יכול להספיד אותך בגיל כל צעיר? כמה הייתי גאה בשם שלך שנקרא על שם סבא זכאי. אני רוצה למסור מסר לכל שונאי ישראל - לא תשברו את עם ישראל, לא תצליחו לשבור. זיו, אני מעריץ אותך. את הגורל אני לא אוכל לשנות. כך רצה ה'. ה' נתן וה' לקח".

איש החינוך שנרצח בגוש עציון: יעקב דון הי"ד אב ל-4 ילדים

הותר לפרסום שמו של אחד הנרצחים בפיגוע בגוש עציון: יעקב דון הי"ד. היהודי השני שנרצח, הוא צעיר אמריקני בן 18 שהיה חלק מקבוצה של מתנדבים הלומדת בישיבה בבית שמש.

יעקב דון הינו תושב אלון שבות בן 49, נשוי ואב לארבעה ילדים. הוא נולד בקרית אונו להורים ניצולי שואה, אביו פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן. דון שירת בחיל השריון ובוגר ישיבת הר עציון.

הלוויתו תיערך מחר (שישי) בשעה 10:30 בבית העלמין בכפר עציון.

דון שימש כמחנך וכרכז חינוך חברתי בתיכון ״דרך אבות״ באפרת והיה גם מדריך תקשוב של משרד החינוך ובנוסף לכך דוקטורנט לטכנולוגיה חינוכית באוניברסיטת חיפה. הוא ואשתו היו בעבר שליחי הוראה בטורונטו. באלון שבות סיפרו לאתר 'ערוץ 7' כי "יעקב היה איש חינוך בכל רמ״ח איבריו. אהב חינוך ומעל לכל אהב את תלמידיו. איש של חינוך וחיוך".

הפיגוע ארע היום אחר הצהריים (חמישי) סמוך לאלון שבות בגוש עציון, כאשר מחבל ירה מרכב חולף לעבר מיניבוס של תיירים. מתחקיר ראשוני של פיגוע הירי עולה כי לאחר שהמחבל ירה לעבר המכונית הראשונה, המשיך בנסיעה וירה לעבר כלי רכב אחרים. לבסוף הוא התנגש במכונית ונורה על ידי כוחות הביטחון.

"אני עובד במסעדה בצומת גוש עציון, ובהחלפת משמרות פתאום שמענו ירי. בהתחלה חשבנו שמדובר בירי מהמטווח, אבל אז הבנו שזה קרוב מידי. פתאום שמענו רעש של מנוע של מכונית שנוסעת במהירות גבוהה ומיד אחר כך התנגשות".
רפי אבא, מתנדב במגן דוד אדום ובזק"א, היה בצומת גוש עציון בשעת הפיגוע. בשיחה עם ערוץ 7 הוא משחזר את האירוע הקשה.

אבא תיאר את מה שאירע: "המחבל ירה לכיוון רכבים שנסעו, אחד הרכבים היה רכב הסעות של חבר'ה לא מהארץ, שאחד מהם נהרג לצערנו. הוא ירה כנראה על עוד רכב בזירה אחרת, אבל את זה לא ראיתי.

"היות ואני גם מתנדב מד"א וגם מתנדב זק"א ישר ניגשתי לרכב הסעות וטיפלנו בפצועים.

"כל יום יש פה פקקים בכביש הזה שמוביל מאלון שבות לצומת הגוש, מה שקרה זה שהמחבל פשוט עקף וירה על המכוניות שהיו בפקק. ראיתי את נשק העוזי שהוא ירה איתו.

"אחרי שהתנגש במכוניות, אנשים יצאו אליו עם נשקים שלופים והוא יצא מהרכב עם ידיים על ראש ללא שום פגיעה לצערי. המחבל נהג ברכב עם לוחיות זיהוי ישראליות", תיאר אבא.

לזכרו של חסנו הי"ד: צומת 'אל פוואר' תיקרא 'צומת אברהם'

עצרת לזכרו של הקדוש אברהם אשר חסנו הי"ד התקיימה היום (שישי) בצומת אל פוואר בו נרצח, סמוך לחברון.

בעצרת, שאורגנה על ידי ועד מתיישבי הר חברון, השתתפו עשרות תושבים מיישובי האזור שנסעו בשיירת מכונית עם דגלי ישראל.

במהלך העצרת הכריז ראש המועצה האזורית הר חברון יוחאי דמרי, כי הצומת תיקרא על שמו של חסנו: ''צומת אל פוואר ייקרא מעתה 'צומת אברהם', על שם אברהם אבינו שמוזכר השבוע בפרשה, גר בחברון ונוסע הנגבה, ועל שם אברהם חסנו הי"ד. באנו לצומת להביע נוכחות ישראלית שאנו ממשיכים מאז ימי אברהם בפסוקים אותם אנו קוראים בפרשות השבוע.

"נמשיך לנסוע בכל מקום בארצנו. אנו מחזקים את כוחות הביטחון ויחד עם זה קוראים ליד קשה. הצירים נועדו לנסיעה ולדו-קיום ומי שיהפוך אותם למקום של הרג לא צריך לנסוע בהם. הצירים שהיו סגורים נפתחו לרווחת הפלסטינים והם בתגובה השיבו בטרור ורצח", הוסיף דמרי.

בסמוך לעצרת התפרעו עשרות ערבים.

במהלך העצרת הופנתה ביקורת לעבר כוחות הביטחון שעמדו במקום, ולא עצרו את הערבים המתפרעים.

 

ההרוג בפיגוע האבנים והדריסה ליד חברון: אברהם אשר חסנו הי"ד

גל טרור ערבי: הנרצח בפיגוע האבנים והדריסה היום (שלישי) בצהרים דרומית לחברון הוא אברהם אשר חסנו הי"ד, תושב קרית ארבע, בן 54.

חסנו הי"ד, נשוי היה לרותי, אב לשבעה ילדים וסב לתשעה נכדים. הוא עבד כמנהל המטבח בישיבה התיכונית עותניאל.

בקריית ארבע, מקום מגוריו, מספרים: ''אשר היה פעיל חברתי ואהוב על כולם. עם חיוך תמידי ושמחת חיים. הוא הוביל פעילויות הפגה ושיעורי תורה במהלך כל השנה ובפרט בחופשת הקיץ ובחגים. מעבר להכל, שיעורי תורה היו תדיר בביתו ובהכנסת אורחים כיד המלך לכל באי שיעורי התורה''.

הלוויית הקדוש אברהם חסנו הי"ד תצא הלילה בשעה 24:30 מבית משפחת חסנו ברמת ממרא לבית העלמין העתיק בחברון.

חסנו הי"ד עצר בצד הדרך בעקבות יידוי אבנים מאסיבי של פורעים ערבים ויצא מרכבו.  הוא נדרס על-ידי משאית שנמלטה מהזירה לכיוון הכפר דהריה.

 המשאית הדורסת נתפסה בדהריה, לאחר שהנהג נמלט מהזירה.

לאחר כשעה הסגיר עצמו נהג המשאית למשטרה הפלסטינית וטען כי הייתה זו תאונת דרכים.

ברוך מרזל, תושב היישוב היהודי בחברון טוען: "הרשויות סירבו לבקשת הנרצח בפיגוע, אשר חסנו הי"ד להחזיק נשק".

לדבריו, "חסנו עבד אצלי במספר תפקידים. היה לו לב יהודי ענק ורחב למרות קשיי היום יום, הוא המשיך לתרום לנוער בקרית ארבע ולהיות פעיל בכל דבר שבקדושה.

"הרצח הזה כמו אחרים מוכיח שאין מדובר במפגעים בודדים אלא האוכלוסיה מורעלת בשינאה ליהודים, עד כדי נכונות למות בשביל לפגוע בהם".

הרוג נוסף בעזה: סמ"ר אביתר תורג'מן הי"ד מבית שאן

הותר לפרסום שמו של הרוג נוסף ברצועה: סמל ראשון אביתר תורג'מן, לוחם מחטיבת הצנחנים. תורג'מן בן 20 מבית שאן, נהרג הבוקר בהיתקלות בחאן יונס.

אביתר תורג'מן הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו. הוא למד בישיבת הכותל בירושלים, וזו הודיעה כי הוא יובא למנוחות הלילה בשעה 22:30 בהר הרצל בירושלים.

ראש עיריית בית שאן רפאל בן שטרית שהגיע הבוקר מלווה בקצין העיר לבית ההורים אמר לאתר וואלה חדשות "אשר יגורנו בא לנו. אנחנו המומים, כואבים ודואבים את נפילתו של בן העיר, מטובי בניה של בית שאן, אביתר תורג׳מן זכרו לברכה, שנפל הבוקר בעזה. השכול והעצב לא פסחו גם עלינו. בית שאן בוכה היום. ליבנו ומחשבותינו עם המשפחה האצילה ששכלה היום בן זקונים. יהי זכרו ברוך".

מוקדם יותר פורסמו שמותיהם של שישה הרוגים נוספים מחטיבת גולני שנהרגו במוצאי שבת: סמל-ראשון שחר תעשה, סמל-ראשון דניאל פומרנץ, סמל-ראשון אורן נח, סמל שון מונדשיין, סמל בן וענונו וסמל מקס שטיינברג.

גורלו של הלוחם השביעי סמל אורון שאל מפוריה עילית עדיין לא ברור והוא מוגדר כנעדר. חמאס טוענים כי הוא מוחזק בידיהם, אך צה"ל מכחיש את הידיעה.