דוח המבקר: ב-43 הימים הראשונים של ‘חרבות ברזל’ – 1,329 תלונות

1,329 פניות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ב-43 הימים הראשונים ל'חרבות ברזל' - מרביתן על הקושי לקבל שירות מרשויות המדינה • ב-40% מהפניות ניתן מענה מיידי בדרך של מתן מידע והכוונה • כ- 68% מהתלונות באו על תיקונן
יוני גרין
ז' טבת התשפ"ד / 19.12.2023 15:59

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח מיוחד על תלונות הציבור מול התנהלות רשויות המדינה בעורף בשבועות הראשונים למלחמת “חרבות ברזל”.

במקביל, מבקר המדינה התחיל לקיים פעילות ביקורת על העורף, וכפי שכבר הודיע – בכוונתו לפתוח אף בביקורת על הסוגיות הביטחוניות הן לפני טבח ה- 7.10 והן בהתנהלות הדרג המדיני והצבאי באותו יום ולאחר מכן.

הביקורת על סוגיות הליבה הביטחוניות תיפתח כאשר המציאות תאפשר זאת.

על פי האמור בדוח המיוחד של נציב תלונות הציבור, ב-43 ימי המלחמה הראשונים התקבלו 1,329 פניות הקשורות למצב החירום בקו החם שפתחה הנציבות בדגש עבור תושבי קווי העימות בדרום ובצפון. ב-40% מהפניות ניתן מענה מיידי בדרך של מתן מידע והכוונה. כ- 68% מהתלונות שהנציבות סיימה את הבירור בהן באו על תיקונן.

משרדי הממשלה ומוסדות המדינה שבעניינם התקבל מספר הפניות הגדול ביותר הם פיקוד העורף (130 פניות), המוסד לביטוח לאומי (119), משרד העבודה (74), רשות המסים (70) והמשרד לביטחון לאומי (57).

המכנה המשותף של הפניות שהתקבלו נעוץ הן בקושי של התושבים לקבל שירות מרשויות המדינה והן בעניינים הקשורים באופן ישיר למצב המלחמה, כגון מיגון, פעילות מוסדות חינוך, זכאות למענקים מיוחדים וטיפול במפונים.

הנושא שהתקבלו בעניינו הכי הרבה פניות הוא בנושא השירות לציבור. לאחר מכן התקבלו מספר רב של פניות בפיצויים ומענקים, בחינוך והשכלה, בהגנת העורף, בפינוי ובטיפול במפונים ועוד.

מהדוח עולה כי בניגוד לימים רגילים, בתקופת המלחמה יותר נשים הגישו תלונות (53.6% לעומת 43.4% בדוח השנתי לשנת 2022).

יצוין, כי יישומה של תוכנית סיוע כלכלי לציבור התעכב זמן ממושך, והדבר היווה כשל מהותי. הדבר נכון ביתר שאת לגבי תושבי הדרום והצפון מהמגזר הפרטי, ובהם עצמאים, אשר תיארו בפני מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור את מציאות חייהם בתנאים של אי-וודאות: הם סובלים מהיעדר הכנסות ומנגד מחויבים להוצאות דוגמת תשלום שכר עובדים, תשלומים לספקים ותשלום החזר אשראי לבנקים. היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת.

דוגמאות לתלונות המופיעות בדוח תלונות הציבור:

פיצויים על פגיעות ברכוש:

פיצוי על פגיעה ברכבו של ניצול מסיבת “נובה”: בקו החם התקבלה פנייה מאדם ששני אחיו היו במסיבת “נובה” – אחד האחים נרצח והשני ניצל אך רכבו נשרף. בעל הרכב קיבל אישור מהמשטרה שהרכב נשרף, אך כאשר פנה לרשות המיסים לצורך קבלת פיצוי על הרכב נמסר לו כי עליו ללכת לזהות אותו קודם קבלת הפיצוי.

האח פנה לנציבות בשם בעל הרכב, שבשל מצבו מתקשה לקדם את הטיפול בענייניו. לדבריו, לא ניתן לאתר ולזהות את הרכב, וכל ניסיונותיו ליצור קשר עם רשות המיסים בנושא לא צלחו. הפנייה הועלתה בקבוצת הוואטסאפ הפנימית שפתחה הנציבות לצורך התייעצויות והחלפת מידע. נציגת הנציבות, ששהתה במרכז מפונים עם נציגת רשות המיסים בזמן ההתייעצות בקבוצה, פנתה אליה לצורך בירור הפנייה. בבדיקה של נציגת רשות המיסים נמצא כי הרכב אינו כלול במאגר כלי הרכב שאותרו. לבקשת הנציבות, נציגת הרשות יצרה קשר עם הפונה והנחתה אותו כיצד לפעול לצורך קבלת הפיצוי. הנציבות עקבה אחר הפנייה עד לקבלת תשלום הפיצוי בחשבון בעל הרכב.

 הכרה בנפגע פעולות איבה משדרות: עובדי הנציבות פגשו מפונה משדרות במלון באילת שטען כי באירועי 7.10.23 הוא רץ להגיש עזרה לנפגעים בעיר וכמעט שנפגע מירי. מאז אותו אירוע הוא נזקק לכדורים פסיכיאטריים. המתלונן פנה לביטוח הלאומי לצורך ההכרה בו כנפגע פעולות איבה אך נדחה בטענה כי הוא אינו מתגורר באחת השכונות בשדרות שנפגעו מהמחבלים. המתלונן ציין כי הוא מתועד בצילומים מזירות האירוע והוא זקוק בדחיפות להכרה בו כנפגע פעולות איבה. הנציבות פנתה לביטוח הלאומי, ובתגובה נמסר כי המתלונן הוכר כנפגע פעולות איבה.

קושי בקבלת תגמולי מילואים: משרת במילואים בדרגת אלוף משנה פנה לנציבות ב-19.11.23 וטען כי אף שגויס כבר ב-7.10.23 בצו 8, הוא לא קיבל את תגמול המילואים למשך חודש וחצי מלבד תשלום עבור יומיים. המתלונן ציין כי עובדה זו מקשה עליו מאוד כלכלית. לדבריו, כאשר פנה לביטוח הלאומי נמסר לו כי לא התקבל מצה”ל דיווח על תקופת השירות, ואילו כאשר פנה לצה”ל נמסר לו כי הדיווח המלא נשלח אל הביטוח הלאומי. המתלונן ביקש את סיוע הנציבות בהסדרת הנושא. הנציבות פנתה הן לביטוח הלאומי והן לצה”ל. בעקבות פניית הנציבות שלח צה”ל דיווח מעודכן נוסף לביטוח הלאומי. הנציבות וידאה שהדיווח התקבל בביטוח הלאומי ושהוא מטופל בהקדם. בחלוף חמישה ימים מקבלת התלונה הועבר התשלום לחשבון הבנק של הפונה.

האב הנכה התאחד עם בתו בבית מלון: תושבת קריית שמונה טענה שמאז פונתה היא מתגוררת עם בעלה הנכה בדירתה של בתה במרכז הארץ, מאחר שלא נמצא לה חדר במלון בטבריה בסמוך לחדרה של בת אחרת שלה, שפונתה אף היא.

לדברי המתלוננת, היא זקוקה לסיוע של הבת השוהה במלון בטבריה בטיפול בבעלה. המתלוננת פנתה בנושא למוקד של משרד התיירות, אך לא נמצא פתרון לבעיה, ובהמשך אף התקשתה ליצור קשר עם המוקד ולקבל מענה. הנציבות פנתה למשרד התיירות בנושא, ובעקבות הפנייה שוכנה המתלוננת במלון שביקשה להיות בו.

מפוני אשקלון:

מפניות שהתקבלו בקו החם ובמרכזי מפונים התבלטה המצוקה של תושבים מאשקלון. בתקופת הדוח התקבלו 169 פניות מתושבי אשקלון, שהן 12.3% מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בתקופה זו.

להלן שתי דוגמאות:

 סיוע בפינוי לנכה צה”ל: קשיש נכה צה”ל סיפר כי בתחילת המלחמה נפל טיל בסמוך לביתו, והבית נפגע מההדף. המתלונן ואשתו פנו לכמה גופים כדי לקבל אישור לפינוי למלון מחוץ לאשקלון, אך פנייתם לא נענתה. בעקבות פניית הנציבות יצרה נציגת עיריית אשקלון קשר עם המתלונן ואשתו. בשיחה התברר כי בנם של בני הזוג וכן בתם ושני ילדיה עברו לגור עימם במהלך המלחמה. האם עברה ניתוח וזקוקה לסיוע הבת, והבן סובל מקושי בריאותי. ככלל, לפי הקריטריונים שנקבעו, שאר בני המשפחה אינם זכאים לפינוי, אך בשל הנסיבות שתוארו הוחלט לפנות את כל ששת בני המשפחה למלון.

נמנע פינוי ממלון של משפחה שבנה נפצע קשה: בני משפחה מאשקלון פונתה למלון לאחר שביתם ספג פגיעה ישירה מטיל ובנם נפגע קשה. אושר להם פיצוי על ידי רשות המיסים, והם נדרשו לעזוב את המלון. המשפחה פנתה לנציבות תלונות הציבור וטענה כי אין לה אפשרות למצוא דירה חלופית בסכום הפיצוי שקבעה רשות המיסים ובאופן מיידי, במיוחד לאור מצבו של הבן. בעקבות פניית הנציבות יצרה נציגת הרווחה באשקלון קשר עם בני המשפחה והודיעה להם שבשל הנסיבות הם אינם צריכים להתפנות מהמלון עד שימצאו דירה.

בעיית חניה למפונים בת”א:

פינוי של משפחות רבות על רכביהן למלונות בערים מרכזיות ועמוסות יצר בעיה של היעדר מקומות חנייה מספיקים למפונים או חניה במגרשים פרטיים בעלות גבוהה. באחד הביקורים של צוות מהנציבות במלון בתל אביב בו שוכנו מפונים, ניגשה אליהם בסערת רגשות אישה שפונתה מהעיר שדרות. לדבריה דקות ספורות לפני כן גררה עיריית תל אביב את רכבה משום שחנתה במקום אסור לחנייה.

עוד באותו יום נערך בירור שהעלה כי עם תחילת המלחמה נמנעה העירייה מלאכוף עבירות תנועה אולם עקב הסיכון לציבור שנוצר בשל העמדת כלי רכב במקומות שאינם מיועדים לכך, חזרה העירייה לאכוף עבירות תנועה, לאחר שהודיעה על כך לציבור.

העירייה עדכנה כי ניתנה לתושבים המפונים אפשרות לקבל תו חניה זמני שמאפשר לחנות בסימון כחול לבן ללא עלות וכמו כן, ישנה אפשרות למפונים להחנות את רכבם בחניונים עירוניים בעלות מוזלת. באשר לדוח שקיבלה המתלוננת הוצע כי תגיש בקשה לביטול הדוח, ואכן בהתאם לכך הדוח בוטל והרכב הוחזר לה. כמו כן ניתנה לה אפשרות לעבור למלון במיקום אחר שבו יש חניה סמוכה.

מיגון:

מהתלונות שהתקבלו בנציבות בנושא מקלטים לא תקינים ומהסיורים שערך מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, עלה בבירור כי תוכניות הממשלה למיגון הצפון והדרום לא יושמו, כי פערי המיגון והמקלוט נותרו בעינם, וכי ההמלצות שצוינו בדוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא מאוגוסט 2020 לא יושמו.

להלן שלוש דוגמאות:

 מדרגות שבורות בדרך למקלט: תושבת עפולה התקשרה לקו החם והלינה כי הגישה למקלט הציבורי ליד ביתה אינה מוארת בחשיכה, והמדרגות בדרך הגישה למקלט שבורות. לדבריה, על אף פניותיה לעיריית עפולה העניין טרם טופל, ובשל המצב היא חרדה מאוד. בעקבות פניית נציבות תלונות הציבור תיקנה העירייה את הליקויים בתוך 24 שעות.

עו”ד שהשתלט על מקלט: תושב ירושלים התלונן כי המקלט המשותף בבניין שבו הוא גר משמש כמשרד עורכי דין. עיריית ירושלים הגישה כתב אישום בנושא, אך במשך כשנתיים המקלט לא פונה, והמחסור במקלט מורגש ביתר שאת בתקופה זו. נציבות תלונות הציבור פנתה לעירייה בנושא, ובאותו היום פונה המקלט. הסוגיה עדיין במעקב לוודא שהמקלט נגיש לדיירים.

מיכלי הגז שחסמו את המקלט: תושבת רעננה טענה כי מתקן שבו מיכלי גז של שכנתה הוצמד לסולם המילוט של המקלט המשותף. לדבריה, היא חוששת מאוד שהמתקן מהווה סיכון בטיחותי במיקומו בסמוך וחוסם את אפשרות השימוש בסולם. הנציבות פנתה לעיריית רעננה ולמשרד האנרגיה ובתגובה העירייה עדכנה כי פנתה לשכנה ולחברת הגז וכעבור יומיים הוזז מתקן מיכלי הגז מהמקום.

קשיים בחידוש רישיון נשק:

 אל”מ במיל’ לא קיבל את נשקו בחזרה: אלוף משנה במיל’ מהדרום פנה לנציבות תלונות הציבור והלין כי בטרם החלה המלחמה נאלץ להפקיד את נשקו האישי, בטענה כי כאשר חידש את רישיון הנשק בשנת 2021 הוא ציין כי הוא נוטל כדורי שינה. מאז פנה המתלונן למשרד לביטחון לאומי והמציא אישור רפואי שהוא כשיר להחזיק בנשק, אך הטיפול בעניין נמשך זמן רב, ובשל כך אין באפשרותו להשתתף בהגנת היישוב. בעקבות פניית הנציבות טופל הנושא במהירות, וחודש הרישיון של המתלונן לנשיאת נשק.

הרישיון חודש – אך הנשק לא נמסר: תושב אורנית פנה לנציבות תלונות הציבור בטענה כי מילא אחר כל התנאים לחידוש הרישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי, עוד לפני מלחמת “חרבות ברזל”. אף על פי כן הוא נדרש להפקיד את נשקו האישי במשטרה בטרם חודש רישיונו – ועשה זאת. למחרת רישיונו חודש, אך הוא לא קיבל את מסמך האישור לשחרר את נשקו האישי שהופקד במשטרה, על אף פניותיו למשרד לביטחון לאומי בכל ערוץ אפשרי. לטענת המתלונן, הצורך שלו בנשק אישי גבר עם פרוץ המלחמה, בשל מקום מגוריו. בעקבות פניית הנציבות קיבל המתלונן את האישור המבוקש באופן מיידי, ועוד באותו היום עדכן שקיבל לידיו בחזרה את הנשק והודה לנציבות על הטיפול המהיר בעניין.

סיוע למשפחה נפגעת חרדה מנתיבות:

ביתה של המתלוננת, תושבת נתיבות, אם לילד שסובל מדיכאון, נפגע מטיל וחלונותיו נשברו. מאז היא ובני משפחתה שרויים בחרדות. מכיוון שעיריית נתיבות לא נכללה ברשימת הרשויות המקומיות שהממשלה החליטה לפנות את תושביהן, התפנתה משפחתה של המתלוננת באופן עצמאי לאילת, אך בשל עלות השהייה במלון שבה לנתיבות; יצוין כי בני משפחתה המורחבת של המתלוננת שמתגוררים בשדרות, פונו לאילת. המתלוננת ביקשה את סיוע נציבות תלונות הציבור בהקלת מצבה. בתגובת לשכת הרווחה בעיריית נתיבות על פניית הנציבות נמסר כי לאחר קבלת הפנייה נוצר קשר עם המתלוננת, ומשפחתה קיבלה סיוע ביציאה להתרעננות של חמישה ימים במלון באילת. נוסף על כך, ניתן למשפחה סיוע כספי.

 

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות