הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, קיימה היום (שני) דיון בדוח מבקר המדינה בנושא כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
מהדוח שהוצג בפני הוועדה עלה, כי עוד לפני אירועי 7 באוקטובר הייתה מדינת ישראל מצויה במשבר כליאה מתמשך. מספר הכלואים עמד על כ-16,000, מהם למעלה מ-5,000 אסירים ביטחוניים - כ-12% מעל תקן הכליאה שנקבע.
בעקבות המלחמה גדל מספר הכלואים לכ-23,000, מתוכם כ-10,000 אסירים ביטחוניים.
עוד עלה, כי נכון לפברואר 2025 חסרו במערכת הכליאה כ-3,500 מקומות כליאה וכי המדינה לא השלימה היערכות מספקת לתרחישי חירום הכוללים קליטת אלפי אסירים ביטחוניים בזמן קצר.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר: "המלחמות אינן תופעה איזוטרית במדינת ישראל. השאלה אינה רק כמה כלואים מוחזקים כיום, אלא האם מדינת ישראל ערוכה לקלוט בתוך זמן קצר אלפי עצורים ואסירים נוספים במקרה של מערכה רחבה. היערכות כזו אינה מסתכמת בבינוי בלבד; היא מחייבת תכנון של כוח אדם, פיקוד, שליטה, מתקנים חלופיים ויכולת תגובה מהירה למצבי קיצון.
"מדינת ישראל חייבת להבטיח שמערכת הכליאה תוכל לעמוד גם באתגרים ביטחוניים חריגים, מבלי להסתמך לאורך זמן על פתרונות של צפיפות והרחבת הקיים. פסיקת בג"ץ מחייבת את המדינה ועלינו לוודא כי קיימת תוכנית סדורה לעמידה ביעדי שטח המחיה שנקבעו. בסופו של דבר נדרש יעד ברור, מדיד ובר־ביצוע, לצד מנגנון מעקב שיבחן באופן שוטף את הפער בין המצב הקיים לבין היעדים שנקבעו. תפקידה של הוועדה לוודא שהמדינה לא רק מזהה את הבעיה אלא גם מתקדמת באופן עקבי לפתרונה."
איתן דהן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, הציג את ממצאי הדוח ואמר: "במסגרת תקן הכליאה לא נעשתה הפרדה בין תקנים המיועדים לאסירים פליליים לבין אלו המיועדים לאסירים ביטחוניים. עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל לא ביצעו צה"ל ושב"ס עבודת מטה לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים. תוכניות ההיערכות התבססו במידה רבה על צפיפות והרחבת מתקנים קיימים, ולא על יצירת עתודות כליאה מספקות לתרחישי חירום.
"מצאנו כי למצוקת הכליאה היו גם השלכות מבצעיות. כאשר אין די מקומות כליאה, עלולות להיווצר מגבלות על ביצוע מעצרים וחקירות, באופן המשפיע על יכולת הסיכול של גורמי הביטחון."
עוד עלה בדיון כי בחודש יולי 2024 שוחררו 19 לוחמים בלתי חוקיים, בהם מנהל בית החולים שיפא, ללא עדכון ואישור הדרג המדיני.
בדוח צוין כי היה יסוד סביר להניח ששחרורם עלול היה לפגוע בביטחון המדינה, בפרט בתקופה שבה עדיין הוחזקו חטופים ישראלים ברצועת עזה.
נציג המשרד לביטחון לאומי מסר לוועדה כי סוגיית מצוקת הכליאה מטופלת במל"ל עוד מלפני מלחמת חרבות ברזל וכי בשנים האחרונות נוספו אלפי מקומות כליאה חדשים במסגרת עבודת מטה משותפת של כלל הגופים הרלוונטיים.
לדבריו, הוקמו עשרות אגפים חדשים במתקני הכליאה, והמערכת נמצאת כיום במצב טוב משמעותית מזה שבו הייתה ערב המלחמה, אף שעדיין נדרשת הרחבה נוספת כדי לעמוד ביעדים ארוכי הטווח.
עו"ד אוהד בוזי מהאגף המשפטי בשירות בתי הסוהר אמר: "שירות בתי הסוהר ידע להגיב בצורה מהירה ונחושה למציאות שנוצרה לאחר 7 באוקטובר ולהתאים את עצמו לקליטה נרחבת של כלואים ממספר גזרות לחימה במקביל. בוצעו התאמות מהירות בתוך המתקנים, הוסבו שטחים ציבוריים למקומות כליאה, וקודמו פרויקטי בינוי בהיקפים שלא נראו במשך שנים.
"לצד העלייה החדה במספר הכלואים הביטחוניים, חלה גם עלייה משמעותית במספר הכלואים הפליליים, ונדרשנו לתת מענה לשתי התופעות במקביל תוך שמירה על רציפות תפקודית של המערכת."
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
