מרגש: קרניות עיניהם של הלל ויגל יניב הי”ד הושתלו בארבעה אנשים

ארבעה בני אדם קיבלו בחזרה את מאור עיניהם, לאחר שקיבלו את קרניות עיניהם של האחים הלל ויגל הי"ד שנרצחו בפיגוע בחווארה ההורים: "העיניים הטובות והיפות שלהם ימשיכו להאיר את העולם שלנו דרך שליחים יקרים" • המתאמת בביה"ח: "זו משפחה מאלפת. מהמשפחות המיוחדות"
תמי גיל
ט"ו אדר התשפ"ג / 08.03.2023 11:54

קרניות עיניהם של יגל והלל יניב הי”ד, האחים שנרצחו  בתחילת השבוע שעבר בפיגוע ירי בכפר חווארה, הושתלו בארבעה מטופלים בבית החולים בילינסון בפתח תקווה – וארבעה אנשים קיבלו בחזרה את מאור עיניהם.

ההורים השכולים אסתי ושלום יניב החליטו מיד לאחר הפיגוע לתרום את הקרניות של הלל ויגל הי”ד, שהיו חתומים על כרטיס אדי.

ציונה זלצברג, בת 68 ממגדל העמק, חזרה לראות בזכות הקרניות שלל הלל ויגל: “אני כל כך מתרגשת. לא הייתי מתארת לעצמי. איזו משפחה חזקה, אני כל כך מחכה לפגוש אותם כבר. רק לחבק אותם”.

גם רון כרמלי, בן 66, קיבל חזרה את מאור עיניו בזכות ההשתלה: “כשקרה המקרה הנורא הזה, הסתכלתי בטלוויזיה וראיתי את העיניים היפות שלהם, הכחולות הגדולות. לא דמיינתי את זה אפילו בחלומות הכי גדולים שלי, שאזכה לחזור לראות בזכותם. אני כל כך מעריך אותם ואת המעשה האצילי הזה”.

פרופ’ אירית בכר מנהלת מערך העיניים בבי״ח בילינסון: “השתלת קרניות היא מבצע רפואי שמפגיש בין עולם של שכול ואובדן מחד לבין הצלת ראיה והתרגשות של המושתלים מאידך. זהו אחד מהרגעים שמשרים בכולנו תחושה של אחדות, רעות, נתינה ללא תנאי.

“השתלתי מאות קרניות במהלך שנות עבודתי אך ההשתלות הללו היו מרגשות עבורי מאוד. ההחלטה האצילית של המשפחה ברגע של טרגדיית חייהם, מרגשת מאין כמוה.

“מאז הטרגדיה, בשבוע האחרון ביצענו ארבעה ניתוחים להשתלת קרניות עבור מטופלים שממתינים להשתלת הקרנית למעלה משנה. בזכות תרומה זו יכולנו להחזיר מאור עיניים לכל ארבעת המטופלים. המושתלים יוכלו לראות באופן מיטבי כחודש לאחר הניתוח”.

הוריהם של יגל והלל, אסתי ושלום, אמרו: “התרגשנו הבוקר לקבל את ההודעה על השתלת קרניות העיניים של הלל ויגל. אנו מאחלים לנתרמים לראות את העולם מתוך טוב ושמחה, כמו שראו אותו הלל ויגל המתוקים שלנו. העיניים הטובות והיפות שלהם ימשיכו להאיר את העולם שלנו דרך שליחים יקרים וזה ממלא אותנו בסיפוק שגם אחרי מותם זכו לעשות טוב לאחרים”.

ד”ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, סיפרה: “כשהתקשרתי לתמי פינק המתאמת בביה”ח היא כבר חיכתה למשפחה. כמה קשה לפנות למשפחה לבקש תרומת איברים מהורים שאיבדו את ילדם, וכמה מורכב לעשות זאת כשמדובר באובדן של שני ילדים. זה מצב נדיר וקשה במיוחד.

“בשיחה מאוחרת עם תמי, לדבר על הקושי שלה היא אמרה: ‘זו משפחה מאלפת. מהמשפחות המיוחדות. מלח הארץ, הכי יפים שאנחנו מכירים’. נראה לי שכל עם ישראל הבין את זה בראיונות שנעשו בהמשך עם משפחת יניב”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות