“אמרו לי להגיד לך ש…”: האישום המלא נגד משה איראם וצעיר מצפת

פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום (רביעי) לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד משה איראם, בן 44 מירושלים, ואלחנן אורן, בן 18 מצפת, בגין פעילותם כנגד רבנים ואישי ציבור בכירים בחברה החרדית.

חרדים 10 מגיש את כתב האישום המלא: 

מדינת ישראל– נגד – 1 .משה איראם. כתובת: ירושלים 2 .אלחנן אורן. כתובת: צפת

א. חלק כללי:

1. נאשם 1 משתייך לפלג קיצוני במגזר החרדי. במהלך החודשים אוגוסט עד דצמבר 2021 (להלן: “התקופה הרלבנטית”) פעל הנאשם 1 נגד אישי ציבור בכירים בחברה החרדית מתוך מניע אידיאולוגי-דתי, בעצמו ובאמצעות הפעלת אנשים מטעמו לבצע עבירות שונות כנגד רבנים ואישי ציבור בכירים, לתקוף אותם, לבזותם, לאיים עליהם, לסחוט אותם בכוח ובאיומים ולהרתיעם מלפעול ולקדם בציבור את עמדותיהם ואת פסיקותיהם ההלכתיות לפי העניין (להלן: “פעולות פגיעה ברבנים”).

2. הנאשם 1 מתגורר ברחוב …. בירושלים (להלן: “בית איראם”).

3. הנאשם 2, צעיר בן 18 בתקופה הרלבנטית, ביצע בשליחותו של הנאשם 1 מספר פעולות פגיעה ברבנים, וזאת עבור בצע כסף, בסכומים שנעו בין 100 ל-2000 ₪ בעבור פעולה. הנאשם 1 קבע והנחה את הנאשם 2 בדבר יעדי הפגיעה, סיפק לנאשם 2 הנחיות ואמצעים לביצוען, וכן את המסרים המאיימים שעליו להעביר במסגרת פעולות הפגיעה ברבנים, הכל כמפורט להלן.

4. בהמשך, ביקש הנאשם 1 מהנאשם 2 שיסיע לו באיתור אדם שיהיה מוכן לבצע עבורו רצח תמורת תשלום. הנאשם 1 מסר לנאשם 2 פרטים שונים ובירר עמו את יכולתו להוציא אל הפועל רצח של גרושתו בלא להיחשף, כל זאת כמתואר באירוע מס’ 6 שלהלן.

5. החלק הכללי מהווה חלק בלתי נפרד מעובדות כתב האישום. האירועים מפורטים להלן לפי סדר התרחשותם הכרונולוגי.

7 מיליון ילדים אמריקנים שהתחסנו לא טועים: התחסנו וחסנו גם אתם

עברו שלושה חודשים מהחיסון השני שלכם? ככה תתחמנו את הנגיף

התחלקת? אלפי שנים חלמנו על ירושלים, אז עכשיו ללכלך אותה?

בשבת: האמא נחה, הילד משך את המיחם – ואושפז כשמצבו קשה

ב. העובדות

אירוע ראשון – סחיטה בכוח של הרב אברהם ליטמנוביץ’

6. אברהם ליטמנוביץ’ (יליד 1949) משמש כרב מורה בקהילה החרדית בירושלים בד”ץ העדה החרדית (להלן: “הרב ליטמנוביץ'”), ועוסק בפסיקת הלכות בנוגע למקוואות המצויים תחת פיקוחו וכן ממונה על ענייני שמיטה. במסגרת פסיקותיו התיר התקנת מכשיר טיהור מסוים במקוואות שבפיקוחו בשם “מקווה ריין”.

7. ביום 21/8/30 בשעות הערב, הנאשם 1 עם קבוצת אנשים עמד מול ביתו של הרב ליטמנוביץ’ ברח’ …. בירושלים וקרא קריאות גנאי בגנותו. אחד המשתתפים שפך מי ביוב על כניסת ביתו של ליטמנוביץ’.

8. במועד סמוך לפני יום 21/9/1, בבית איראם, שלח הנאשם 1 את הנאשם 2 לגזור את זקנו של הרב ליטמנוביץ’ וכן להעביר לו מסר מילולי מאיים להניע את ליטמנוביץ’ לבטל היתר הלכתי שנתן להתקנת מכשיר “מקווה ריין” במקוואות שבאחריותו. הנאשם 1 עשה כן מתוך מניע אידיאולוגי-דתי ובכוונה לגרום לליטמנוביץ’ לסגת מפסיקתו. תמורת פעולה זאת הבטיח הנאשם 1 לנאשם 2 תשלום כסף.

9. ביום 21/9/1 בשעה 10 בבוקר או בסמוך לכך, בהתאם להנחיותיו של הנאשם 1, הגיע הנאשם 2 אל משרדו של הרב ליטמנוביץ’ כשהוא מצויד במספריים וכן בגז-מדמיע, וכשהוא מכסה את פניו על מנת שלא יזוהה. הנאשם 2 נכנס למשרדו של הרב ליטמנוביץ’, התקרב אליו אחז בזקנו וגזר באמצעות מספריים את מחצית אורך זקנו. הנאשם 2 יצא מהמשרד אך מיד כאשר נזכר כי שכח לומר לרב ליטמנוביץ’ את המסר המילולי שהנחה אותו הנאשם 1 להעביר, שב על עקבותיו הגיע לדלת המשרד וצעק לעברו “זה מה שקורה למי שמתעסק עם המקוואות”, ונמלט מהמקום.

10. באותו היום, בשעה 30:12 לערך, פגש הנאשם 2 את הנאשם 1 ומסר לו קווצת שערות שגזר מזקנו של הרב ליטמנוביץ, והנאשם 1 שילם לנאשם 2 בעד ביצוע הפעולה, סך של  2,000  ₪ במזומן.

11. במעשיהם המתוארים לעיל באירוע הראשון, הנאשמים בצוותא חדא, השתמשו שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו וכן תקפו זקן וגרמו לו חבלה של ממש.

אירוע שני – תקיפת ציפורה קנופף

12. אלעזר קנופף הינו מנהל העיתון החרדי “המודיע” מזה כ-10 שנים. “המודיע” תמך במתן חיסונים נגד נגיף הקורונה. ציפורה קנופף היא אשתו של אלעזר ומתגוררת עימו בדירתם …ירושלים (להלן – “הדירה”).

13. במועד סמוך לפני יום 21/9/10, בבית איראם, שלח הנאשם 1 את הנאשם 2 לרסס בגז פלפל את ציפורה קנופף וכן להעביר מסר מילולי מאיים – “זה מה שקורה למי שמתעסק ע ם עם ישראל”, וכן מסר לנאשם 2 את כתובת הדירה וכי יש במקום מצלמה. הנאשם 1 יזם את התקיפה והאיום מתוך מניע אידיאולוגי-דתי והתנגדותו למתן חיסונים נגד הקורונה. תמורת פעולה זאת הבטיח הנאשם 1 לנאשם 2 תשלום כסף.

14. ביום 21/9/10 בשעה 19:00 או בסמוך לכך, בהתאם להנחיותיו של הנאשם 1,הגיע הנאשם 2 אל הדירה כשהוא מצויד בגז-פלפל, וכשהוא מכסה את פניו על מנת שלא יזוהה. הנאשם 2 דפק על דלת הדירה ומשפתחה אחת מנכדותיה של ציפורה, ביקש ממנה שתקרא לסבתא. אל הדלת הגיעה ציפורה, והנאשם 2 ביקש ממנה להתקרב, ומשעשתה כן אמר לה “אמרו לי להגיד לך ש…” והתיז גז פלפל לפניה ונמלט מהמקום. כתוצאה מריסוס הגז נגרמה לציפורה צריבה בעיניה וכן נגרמה צריבה בעיניים ל-א’ נכדתה בת ה-8.5.

15. בסמוך לאחר ביצוע התקיפה בהתאם להוראותיו וכמתואר לעיל, שילם הנאשם 1 לנאשם 2 בעד ביצוע הפעולה, סך של 200 ₪ במזומן.

16. במעשיהם המתוארים לעיל באירוע השני, תקפו הנאשמים בצוותא חדא אדם תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

אירוע שלישי – תקיפת ח”כ מאיר פרוש

17. הרב מאיר פרוש מכהן כחבר כנסת בסיעת יהדות התורה ובעבר כיהן כחבר כנסת במספר כנסות וכן בתפקיד סגן שר במספר ממשלות ישראל (להלן – ח”כ פרוש).

18. במועד סמוך לפני יום 21/9/13, בבית איראם, שלח הנאשם 1 את הנאשם 2 לגזור את זקנו של ח”כ פרוש. הנאשם 1 עשה כן מתוך מניע אידיאולוגי-דתי שכן ראה בח”כ פרוש מי “שמכניס גזרות לציבור החרדי”. הנאשם 1 סיפק לנאשם 2 את המידע הנדרש לצורך ביצוע הפעולה, לרבות כתובת ביתו של ח”כ פרוש. תמורת פעולה זאת הבטיח הנאשם 1 לנאשם 2 תשלום כסף, ושילם לו מקדמה של 1000 שקלים.

19. ביום 21/9/13 בשעה 6:40 בבוקר יצא ח”כ פרוש מביתו אל רח’ תורה מציון בירושלים לכיוון בית הכנסת. הנאשם 2 הגיע למקום באמצעות קורקינט בהסתמך על הנחיותיו של הנאשם 1, וארב לח”כ פרוש, כשהוא מצויד במספריים, וכשהוא מכסה את פניו על מנת שלא יזוהה. משהחל ח”כ פרוש ללכת לכיוון בית הכנסת, הלך הנאשם 2 לפניו, הסתובב אל ח”כ פרוש, שאל אותו “האם אתה חבר הכנסת פרוש?” התקרב אליו, אחז בזקנו וחתך במספרים קצוות שערות מזקנו, וכן גרם לחתך בבד מעילו. ח”כ פרוש הגיב בצעקות רמות – “רשע רשע”, הדף את הנאשם 2 מעל פניו, והנאשם 2 נמלט מהמקום.

20. בסמוך לאחר ביצוע התקיפה שילם הנאשם 1 לנאשם 2 בעד ביצוע הפעולה, 1000 ₪ נוספים – כך שבסך הכל קיבל בעבורה הנאשם 2 מהנאשם 1 סך של 2000 ₪ במזומן.

21.במעשיהם המתוארים לעיל באירוע השלישי, תקפו הנאשמים בצוותא חדא עובד ציבור תקיפה בנסיבות מחמירות הקשורה למילוי תפקידו או חובתו של הנתקף כשהם מזוינים בנשק קר, וכשהם מתכוונים להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו.

אירוע רביעי – השחתת קברו של הרב שטיינמן בבני-ברק

22. הרב אהרון יהודה ליב שטיינמן (להלן: “הרב שטיינמן”) קבור בבית הקברות פוניבז’ בבני ברק.

23. במועד סמוך לפני יום 21/11/26, בבית איראם, שלח הנאשם 1 את הנאשם 2 להשחית את קברו של הרב שטיינמן באמצעות ריסוס צבע שחור על המצבה והדבקת פשקוויל. הנאשם 1 עשה כן מתוך מניע אידיאולוגי-דתי שכן ראה בשטיינמן כמי שהכניס הרבה רפורמות ו”הזיק לכלל ישראל”. הנאשם 1 סיפק לנאשם 2 את המידע הנדרש לצורך ביצוע הפעולה, לרבות מיקום הקבר וביקש מנאשם 2 כי התקיפה תהיה במועד הקרוב ליום פטירתו של הרב שטיינמן בו מתקיימת אזכרה בעלת משתתפים רבים. כמו כן צייד הנאשם 1 את הנאשם 2 בקובץ של “פשקוויל” שאותו הורה לו להדפיס בבית דפוס ולהדביק על גבי הקבר של שטיינמן במסגרת הפעולה וכן מסר לו מצלמה כדי שיתעד את הקבר לפני ולאחר מעשה ההשחתה. הנאשם 1 נתן לנאשם 2 400 ₪ לצורך תשלום ביצוע ההדפסה ורכישת סוללה מתאימה למצלמה.

בנוסף, צייד הנאשם 1 את הנאשם 2 ב-7 מעטפות הממוענות ל–7 רבנים שונים בבני ברק, ובהם מכתבים עם מסר מאיים, והנחה את הנאשם 2 לחלקן לממוענים בביתם. תמורת פעולה זאת הבטיח הנאשם 1 לנאשם 2 תשלום כסף.

24. בשעה 2 לפנות בוקר או בסמוך לכך ביום 21/11/26 הגיע הנאשם 2 אל בית הקברות פוניבז’ על מנת להוציא אל הפועל את השחתת הקבר של הרב שטיינמן. הנאשם 2 התקשה למצוא את הקבר ובסמוך לשעה 4:18 לפנות בוקר התקשר אל הנאשם 1 אשר כיוון אותו טלפונית בעצמו ובאמצעות אדם נוסף שהעלה על הקו כיצד למצוא את הקבר.

משמצא הנאשם 2 את הקבר, ריסס את כיתוב המצבה בצבע ספריי שחור, וכן הדביק את הפשקוויל על הקבר באמצעות דבק. בפשקוויל כלל הנאשם 1 ביטויי בוז ושנאה חריפים כנגד הרב שטיינמן כגון: “פה נטמן א.י.ל (אהרון יהודה ליב) איש השטן”; “קוק הציוני” המנוח פעל בכל כוחו להכניס את טומאת הציונות העמלקית ימש”ו (יימח שמה וזכרה) לתוככי החרדים ע”י הקמת הנח”ל…”; חטא והחטיא את הרבים בערמומיות נוראה”;  לבקשתו של הנאשם 1, צילם הנאשם 2 את הקבר לאחר פעולות ההשחתה והעביר לנאשם 1 את התמונות.

25. בסמוך לאחר ביצוע השחתת הקבר בהתאם להוראותיו של הנאשם 1 וכמתואר לעיל, שילם הנאשם 1 לנאשם 2 בעד ביצוע הפעולה, 500 ₪ במזומן.

26. במעשיהם המתוארים לעיל באירוע הרביעי, הנאשמים בצוותא חדא ציירו והדביקו כתב או שלט על מקרקעין של זולתם שלא כדין וכן נהגו במת שלא בכבוד, בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם, וכשהם יודעים שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו. בנוסף, ניסה נאשם 1 לאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו.

אירוע חמישי – סחיטה באיומים של הרב סילמן (הנאשם 1 בלבד)

27. הרב סילמן (יליד 1944) הנו רב שכונת אלחנן בבני-ברק ואב בית דין בבית הדין של הרב קרליץ. במסגרת תפקידו הרבני והציבורי תמך הרב סילמן במתן החיסונים.

28.במהלך חודש אלול תש”פ (20-8-21 עד 20-9-18) בעת שהרב סילמן יצא מביתו לכיוון בית הכנסת בשעת בוקר מוקדמת לומר סליחות, הנאשם 1 באמצעות אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, תקף את הרב סילמן בכך שאחז בדש חליפתו, שלף מספריים וניסה לגזור את זקנו. בתגובה, הרב סילמן צעק ועובר אורח נחלץ לעזרתו והם הניסו את התוקף.

29. ביום 21-12-9 הנאשם 1 בעצמו או באמצעות אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, הדביק לדלת דירתו של הרב סילמן ברח’ … בבני-ברק, מכתב ובו מסר מאיים בקשר לחיסונים: “ליודא סילמן רצחתם את אחותי בחיסונים! עכשיו אתם באם לרצוח את הילדים. סופך קרב. גואל הדם”, וכן תלה על ידית הדלת שקית ובה חוברת כתובה כנגד חיסוני הקורונה.

30. בלילה שבין 21 ל-22 לדצמבר 2021, הנאשם 1 בעצמו או באמצעות אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, הניח מכתב איומים נוסף בתיבת הדואר של הרב סילמן בנוסח זהה לאמור בפסקה 3 דלעיל, במטרה להניאו מהשתתפות בכנס רבנים בנושא חיסוני הקורונה אשר היה מיועד להתקיים במועד קרוב. אל מכתב האיומים צורף גם פשקוויל בנוסח זהה לזה שניסח הנאשם 1 והודבק על קברו של הרב שטיינמן כמתואר לעיל באירוע הרביעי.

31. הנאשם 1 עשה את שלוש הפעולות המנויות לעיל כנגד הרב סילמן מתוך מניע אידיאולוגי-דתי במטרה להטיל אימה על הרב סילמן ולגרום לו להימנע מלבטא עמדותיו ההלכתיות באופן פומבי לרבות בנושא מתן חיסונים. פעולותיו דלעיל של הנאשם 1 גרמו לרב סילמן פחד ובהלה וכן לחשש לביטחונו כשהוא יוצא את ביתו בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב.

32. במעשיו המתוארים לעיל באירוע החמישי, הנאשם 1 תקף אדם אחר שלא כדין וכן ניסה לתקוף זקן ולגרום לו חבלה של ממש, איים על אדם בכתב בפגיעה שלא כדין בגופו או הטיל אימה על אדם, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.

אירוע שישי – ניסיון לקשירת קשר לרצח (נאשם 1 בלבד)

33.עובר ליום 21/12/01 או בסמוך לכך, על רקע הפעולות המתוארות לעיל באירועים 4-1 , אותן ביצע הנאשם 2 עבור הנאשם 1, במהלך פגישה בבית איראם, ביקש הנאשם 1 להיעזר בנאשם 2 על מנת להוציא אל הפועל רצח. הנאשם 1 פנה אל הנאשם 2 וביקש שיסיע בידו באיתור אדם שיהיה מוכן לבצע עבורו רצח בהתאם להוראותיו תמורת תשלום (להלן – “הקשר לרצח”) .

34. בעקבות פניה זאת, נאשם 2 נרתע מלהמשיך לעבוד עבור הנאשם 1, ומקידום הקשר לרצח. הנאשם 2 התייעץ עם מדריכו בישיבה – מ.פ, על מנת שיסייע בידו לנתק את קשריו עם הנאשם 1.

מ.פ התקשר לנאשם 1,הציג עצמו בפניו כאביו של הנאשם 2 ואמר לו שלא יפנה יותר אל הנאשם 2. בהמשך לכך, החליט הנאשם 2 להקליט את הנאשם 1 בשיחה
ביניהם על קידום כביכול של הקשר לרצח בכדי להעבירה למשטרה. הנאשם 2 הצטייד במכשיר הקלטה ונפגש עם הנאשם 1 בביתו ביום 21/12/15 או בסמוך לכך.

במפגש, על מנת לדובב את הנאשם 1 לשוחח עימו על הקשר הפלילי שביקש הנאשם 1 לרקום לביצוע רצח תמורת תשלום, הציע הנאשם 2 לנאשם 1 בכזב כי הוא נכון לבצע את הרצח בעבור סכום כסף של 40,000 שקלים. הנאשם 1 הבהיר כי מדובר למעשה בשני מעשי רצח, לגבי אחד מהם מסר לנאשם 2 כי על הרצח להראות כ”תאונה”. כמו כן, סיפק הנאשם 1 לנאשם 2 פרטים שונים לגבי הקורבן המיועד הראשון, לרבות לגבי גילה ומקום מגוריה המדויק אך בלא לגלות לו כי מדובר בגרושתו – סימה איראם. הנאשם 1 בירר עם הנאשם 2 פרטים לגבי יכולתו להוציא אל הפועל את הרצח בלא להיחשף וכן לעמוד בחקירת משטרה מבלי להודות.

הנאשם 1 מסר לנאשם 2 כי עליו לבדוק בעצמו עוד כמה דברים בטרם יסכמו סופית על הוצאתו אל הפועל של הרצח תמורת התשלום.

35. במעשיו המתוארים לעיל באירוע השישי ניסה הנאשם 1 לקשור קשר עם נאשם 2 לרצח בנסיבות מחמירות.

כתב האישום מייחס לנאשמים – כל אחד על פי חלקו –  ביצוע עבירות של סחיטה בכוח, תקיפת זקן, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות, השחתת פני מקרקעין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, נוהג במת שלא בכבוד, ולנאשם איראם גם ניסיון לקשירת קשר לרצח בנסיבות מחמירות, ניסיון לתקיפה הגורמת חבלה של ממש, וסחיטה באיומים.