צעקה על ילדה ברציף לפני 77 שנה ובקשת סליחה: האם ‘רופי’ נמצאה?

במדור המכתבים של העיתון ‘יתד נאמן’ בשבוע שעבר התפרסם מכתב, תחת הכותרת ‘בקשת מידע׳, ששיגרה ניצולת שואה, צוריאל קלופפר.

מבהיל: 75% מהנפטרים מנגיף הקורונה עד גיל 60 לא היו מחוסנים

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

וכך כתבה: “אני מנסה להשלים חוב של אחי דב, שנפטר לפני שלוש שנים בגיל 88. במה מדובר? אחי דב הגיע ברכבת ההצלה של קסטנר. הוא סיפר לי שבבודפשט, כשהרכבת עמדה בתחנה, והגרמנים הודיעו שבשעה מסוימת היא תצא, הוא נשלח, בגיל 13 וחצי, יחד עם בת משפחת ריינר, שהכינוי שלה בהונגרית היה ‘רופי’, עם דליים, כדי למלא מים מברז כלשהו בתחנה.

“הם חפשו ברז, וכשמצאו והדליים המלאים בידיהם, פנו שוב לרכבת. והנה שמו לב כי התבלבלו ושכחו מאיזה כיוון הגיעו ולאן עליהם לפנות.

“אחי נעצר והביט סביב, מנסה להיזכר, ובתוך כך החלה ‘רופי’ לבכות בקולי קולות. סיפר אחי: גערתי בה שתפסיק לבכות, כי הבכי הפריע לי לחשוב ולזהות לאן נפנה, אך היא המשיכה לבכות ביתר שאת. לא הייתה לי ברירה והרמתי קול בכעס: ‘שתקי! את מפריע לי לחשוב’. ואז השתתקה מפחד ממני.

“המשכתי להביט סביב, מנסה להיזכר, אך לא עלה בידי. בלית ברירה החלטתי לפנות אל חייל הונגרי (התחנה הייתה מלאה בהם, והם היו לעיתים גרועים כמו הנאצים עצמם) ושאלתי אותו איפה עומדת רכבת קסטנר (הכל ידעו במה מדובר). הוא לקח אותנו אל הרכבת, ושנינו עלינו עם הדליים המלאים, לשמחת ההורים, כש’רופי’ עדיין מייבבת.

“מדי זמן מה, במשך שנים מאז, אני נזכר שהמסכנה בוכה, ואני צועק עליה באין ברירה, שתשתוק ותיתן לי לחשוב, מה לעשות. הייתי רוצה לבקש ממנה סליחה על שצעקתי”.

צוריאל הוסיפה: ״בתקווה שזכית לאריכות ימים, אנא צרי קשר שנדע שסלחת”.

בשיחה מיוחדת עם חרדים 10 מספרת אחותו של דב, צוריאל קלופפר בת ה-80: “גם אני הייתי ברכבת קסטנר, קטנה בת שנתיים וחצי”.

ומדוע בחרת לפרסם את המכתב דווקא עכשיו?

“שנים אני רוצה לעשות את זה, ואחי רצה לחפש. בסוף תפסתי את עצמי ועשיתי את זה. במערות הזמן זה עובר ופתאום נזכרים, ומחליטים שעושים את זה.

״הצלחנו להיכנס לרכבת. אבי היה במועצת העסקנים היהודים בבודפשט, הוא ויתר על סרטיפיקטים ליהודים שברחו פליטים מחוץ לבודפשט, והתחבאו בבתים אחרים, ואנשי ‘צלב החץ’ ההונגרים הוציאו אותם וירו בהם. הוא ויתר על זה. כשהגיעה הרכבת סוף סוף, הוא החליט לשמור את הסרטיפיקטים, וככה הגענו לרכבת. זה היה ב-1944”.

דב ז”ל

מצאתם את אותה ילדה, רופי?

״מצאנו אותה, רחל ריינר. היא נפטרה לפני עשר שנים. דברנו עם הבן שלה. התקשרו ממשפחת ריינר, התקשרו הרבה, בסוף התקשר בן דוד של בעלה ונתן לי את המספר של הבן – שאמר שסלחה בחיוך”.

רחל ע”ה הייתה אם בית ב’אם וילד’ – בית ההחלמה בבני ברק.