נתניהו על גנץ ואשכנזי: “לא יידעתי אותם כי חששתי שידליפו ההסכם”

ראש הממשלה בראיון מיוחד לאמנון לורד בישראל היום: "המאמץ נגד טהרן קירב אלינו את מדינות ערב, השגנו שלום בלי ויתור על שטחים" • על הריבונות: "רק בהסכמת ארה"ב" • על הפלשתינים: "לא שינו אופן פעילותם מאז הצהרת בלפור" • השותפות עם גנץ: "נעשה הכל שזה לא יתפרק"
יוני גרין
כ"ז אב התש"פ / 17.08.2020 10:01

בוא תהיה רגע פרשן, אדוני רה”מ. תומס פרידמן הגדיר את מהלך השלום הזה כרעידת אדמה גיאופוליטית. למה הוא מתכוון?

“לא יודע למה הוא התכוון, אבל אני יודע למה אני התכוונתי. אני במשך שנים שולל את הרעיון של שטחים תמורת שלום, כלומר שלום שמבוסס על נסיגות ישראליות ועל חולשה ישראלית. אני גורס: שלום תמורת שלום ושלום מתוך עוצמה, לא מתוך חולשה.

זו האוניברסיטה שמאפשרת לכם ללמוד מכל מקום ובכל זמן שנח לכם

ההסכם הבשיל מכיוון שפעלתי לבסס את העוצמה של ישראל – כלכלית, על ידי שוק חופשי ויכולת טכנולוגית, וגם מדינית על ידי שילוב של היכולות הכלכליות והצבאיות שלנו. אני חושב שהשוני הגדול במזרח התיכון של היחס של מדינות ערב, בא כתוצאה מההתייצבות שלי נגד הסכם הגרעין עם איראן. נגד התוקפנות של איראן. מדינות רבות באזור ראו בישראל בהנהגתי מדינה שהופכת מאויבת לבעלת ברית חיונית”.

מה זה אומר, שאם לא היינו מתייצבים נגד הסכם הגרעין – הערבים היו היום בצד של האיראנים?

“אני לא יודע אם הם היו בצד של האיראנים, אבל הם לא היו בצד שלנו. במזה”ת עושים שלום עם החזק, לא עושים אותו עם החלש. טיפחתי את העוצמות של ישראל, במדיניות שלי הפכה את ישראל למאוד חזקה. מבחינה כלכלית, חזקה צבאית וטכנולוגית, מעצמת סייבר ועם מעמד בינלאומי חזק. מדינה שמחוזרת על ידי מדינות בכל היבשות. מדינות ערב שמו לב לזה.

“במיוחד הם שמו לב – ואני יודע את זה מידיעה אישית – להתייצבות התקיפה שלי נגד איראן והנכונות שלי לעמוד מול כל העולם כנגד סכנה שמאיימת גם עליהם”.

האם העמידה התקיפה הזאת כוללת פעולות מסוימות שעשינו במקומות מסוימים? לא רק בסוריה?

“ברור. יודעים שאנחנו פעלנו. שלחתי את אנשי המוסד לליבה של טהרן להוציא את ארכיון הגרעין”.

רק זה, או שהיו עוד פעולות?

“יש עוד פעולות שמעריכים שאנחנו ביצענו”.

תהיה עוד מדינה? מי הבאה בתור?

נתניהו: “היריבים שלי, כולל אהוד אולמרט, אמרו עד לפני כמה ימים ששום מדינה ערבית לא תעשה איתנו שלום רשמי עד שלא נפתור את הסכסוך עם הפלשתינים. בפעם הראשונה מזה רבע מאה, אנחנו עושים שלום שלא על בסיס של ויתורים ישראלים ונסיגות. כפי שהיה מול מצרים וירדן”.

בנוגע להחלת הריבונות, יש כאלה שטוענים כי זה היה בלוף שעזר לך לייצר קלף שבאמצעותו הבאת את איחוד האמירויות לחתימה.

“זה לא היה בלוף. במשך שלוש שנים עבדתי ולא ויתרתי על הריבונות. הכנסתי אותה לתוכנית השלום של הנשיא טראמפ. לפי התוכנית האמריקנית, ישראל תזכה ב-30 אחוז משטחי יו”ש – פי עשרה ממה שהיה בתוכניות אחרות – בלי לעקור אף יישוב ושטחים שנחוצים לביטחון ישראל. זאת התכנית האמריקנית. היא לא השתנתה. אני הבאתי את זה.

“נכון שמיד אחרי ההכרזה על תוכנית טראמפ רציתי להביא את זה לממשלה והם ביקשו שאמתין ושוב חזרו וביקשו שאמתין על מנת לאפשר להם להתקדם עם הסכם השלום עם האמירויות, וייתכן גם עם מדינות אחרות. ההתעקשות על הריבונות והכנסתה לתוכנית רשמית של הנשיא זה שינוי גדול. זה שינה את הקלפים”.

האם יש לכך היתכנות במקרה של מהפך בנובמבר בארה”ב?

“אני חושב שהמושגים השתנו. הרעיון שאנחנו נחזור לקווי 67′, נעקור יישובים – הדברים האלה ירדו הלכה למעשה מהפרק. השינוי הזה, שפעלתי עם הנשיא טראמפ להוריד אותו, לדעתי ישפיע גם בהמשך. כשם שפעלתי להעברת השגרירות לירושלים, כשם שאמרתי שאפעל להכרה בירושלים – וזה קרה. דיברתי על הכרה בריבונותנו ברמת הגולן – וזה קרה. ויש עוד דברים כאלה. זה לוקח זמן. אמרתי שאפעל לעצור את איראן, אנשים גיחכו”.

“זו העוצמה של רעיון. ההסדר שקובע שהישראלים יישארו במקומותיהם ולא נבצע טיהורים אתניים – קידמנו אותו את זה בניגוד למה שהיה מקובל בעבר”.

במסגרת הפוליטיקה הפנימית שלנו, אתה רואה היתכנות בשנה הקרובה להעביר את זה?

“אנשים שהתנגדו להחלת הריבונות באים מהימין ועכשיו אומרים למה ויתרתם. זה אבסורד. זה נובע משיקולים לא ענייניים”.

יש לך שותפים סרבנים בעניין הזה – גנץ ואשכנזי. לא טרחת אפילו ליידע אותם במהלכים שלך מול איחוד האמירויות.

“ליידע אותם? אני עוסק בזה במשך שנים. הם נמצאים פה בסך הכל חודשיים. זה היה הסיכום – לשמור על דיסקרטיות, על מנת שלא לאפשר לאיראן ולאחרים לטרפד את זה”.

האם אתה חושב שאשכנזי וגנץ היו מדליפים לאיראן?

“לא לאיראן. לא אמרתי שהם ידליפו לאיראן. הם יכולים לדבר באופן לא מבוקר עם מקורבים והאינפורמציה הזאת יכולה לצאת החוצה”.

אתה רואה את השותפות עם גנץ לפחות לשלוש שנים?

“אם ינהגו לא כממשלה בתוך ממשלה ולא כאופוזיציה פנימית – אז התשובה היא כן. אם לא, זה יתפרק מאליו. אני מקווה שזה לא יתפרק עכשיו. בתקופת הקורונה הקמנו את הממשלה למאבק בקורונה. נעשה הכל כדי שזה לא יתפרק”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות