
משה ביטון ‘שיחק’ אותה. רוצה גם מסלול להצלחה? • כך מצטרפים
בצוואתו ממנה האדמו"ר זצ"ל את בנו השלישי, הרה"צ רבי יצחק יוסף דב רבינוביץ, חתנו של האדמו"ר מקופיטשניץ - למלא את מקומו בהנהגת חצר ביאלה. הצוואה נכתבה בשנת תשע"א - ובה כותב האדמו"ר על ההנהגה: "בעניין ההנהגה. הנה הודות להשם יתברך בני היקרים שליט"א כולם אהובים כולם ברורים ברוכי ה', וכולם שווים לפני לטובה - אבל למינוי ההנהגה צריך עניינים מיוחדים הנצרכים לנהל עדת ישורון. וגם יש בזה עבדות קשה ולא שררה, כמו שמפורש בגמרא הוריות: 'כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם'... ובזה ממנה אני את בני מוהר"ר יצחק יוסף דוב שליט"א להנהיג העדה הקדושה, לאורך ימים ושנים טובות. ו"אני בטוח בעהי"ת, ובזכות אבותי הקדושים, שישפיע לכם ברוחניות ובגשמיות, ובכל העניינים לטובה. ואקווה מאד שבני שיחי' ונכדי שיחי' לא יקפידו עלי שאני עושה זאת, כפי שאני מכירם היטב, לטובתם. שהרי צריכים להעמיד איש על העדה, מי שראוי לזה, ויכול לסבול ייסורים של הנהגה, והוא ב"ה ראוי לזה מכל הבחינות". בשלב זה מבקש האדמו"ר מבנו המשיך שלא יאריך בתפילה, כפי שנוהג להתפלל באריכות: "אך זאת אבקשה מאת בני הנ"ל בסדר ההנהגה, שלא להאריך בתפילה עם הציבור, ושלא להטריח על הציבור. כי אולי בשנים קדמוניות היו מאריכים הרבה בתפילה ובכוונות וכו', אבל בזמנינו זה נופל כטורח גדול על הציבור, וההפסקים הארוכים של הציבור במה שצריכים להמתין על הרבי, עד שגומר תפילתו – מוציא אותם מרצף התפילה, ומחפשים עיסוקים אחרים, ובאים לידי פטפוטים שונים וכו', ומפסידים בזה חשיבות כח הציבור. "וברצוני מאד שתתקיים התפילה בציבור כראוי וכיאות, ושלא ידברו כלל בעת התפילה, כי גדול כח התפילה בציבור עד מאד, שאפילו תפילה פחותה מאד, כשהיא בציבור יש בכוחה לבקוע רקיעים. "עוד אבקש בעניין סדר ההנהגה, להשתדל להקפיד על שמירת הזמנים, ועל זמני התפילה. כי איחור הזמנים מביא את הציבור לביטול תורה, וגורם לשריפת הזמן לריק. ואם בדורות שלפנינו היו מתאחרים בזמן התפילה, הרי הם היו עוסקים הרבה בתורה ובהכנות דרבה לתפילה. אבל בזמנינו זה יביא רק להעביר הזמן בלא כלום. ויש להשתדל מאד להקפיד בשמירת הזמנים, שלא ילך זמן יקר לאיבוד". הרבי מתייחס למחלוקות המתעוררות לאחר הסתלקות אדמו"רים: "השטן מתגבר מאד בעתים הללו, להצית ולהתסיס אש המחלוקת, ובפרט במצבים של הזדמנויות שכאלו, מוצא היצר מקום נרחב להזריע חלילה פירוד ומחלוקת.. על כן אבקשה נא במאוד, שלא להניח בזה שום מקום פתח של פירוד או מחלוקת חלילה וחלילה, אלא יחיו כולם יחדיו באהבה ורעות בשלום ובשלוה והשקט ובנחת, ולא יפריעו חס ושלום בהנהגת בני הנ"ל הנבחר לזה". האדמו"ר מעיד על בנו הממשיך: "ובני הגה"צ הוא ירא אלקים מנעוריו, ותפילתו תקובל בעבורכם לפני השם בעת הצורך. ובטוחני בעזהי"ת שישכיל בהנהגת העדה על דרך האמת הישר והטוב, ולפעול עבורכם כל צרכיכם ברוחניות ובגשמיות לטובה, ולהנחותכם בדרך אמת. "ומי שאינו מרוצה, במקום המחלוקת ילך נא מאנ"ש להיכן שלבו חפץ. וזאת עדיף מאשר יישאר בין אנ"ש ויעורר מחלוקת וטענות ותלונות ואי שביעות רצון. והסטרא אחרא יש לו אנשים בכל עדה שגורמים למחלוקת, ולכן עדיף שאלו ילכו מאיתנו אם אינם מרוצים וכדומה. "ובפרט הנכדים מסיתים את אבותיהם. ואף שבטוח אני שאין זה לטובת שאר בני שיחי', שאין בהם כל הסגולות הנצרכים לזה - אף שכמובן אינני ממעט ח"ו מכבודם כאמור לעיל. וכמו שלא כל אחד יכול להיות 'חזן' וכדומה, ואין בזה חיסרון כלל. "וידוע שיש בכל חבורה אנשים כאלו, שהנאתם ושאיפתם היא למחלוקת. ובזמן כזה היא הזדמנות טובה, באומרם שכוונתם היא הרי לשם שמים. ובאמת בלא ספק, זה נגרם מהסטרא אחרא, וכל הצרות ועגמות נפש נגרמים ממחלוקת, ובהיפך כל השפעות טובות באים מאחדות ואהבת ישראל. ".. על כן יש להיזהר בזה עד מאד, להרחיק ולהתרחק מכל מצה ומריבה ופירוד עד קצה האחרון. והסטרא אחרא מכניס בכל עדה אנשים כאלו שחיותם היא מן הריב ומחלוקת, ובטוחני שאם רוב העולם לא יעזרו להם לא יוכלו לקלקל. ולכן אין להיפרד חלילה, ושלא להפריד העדה בשום אופן, או להתפלג לכמה כיתות כאשר מצוי בזמנינו, כי זה טעות, כאשר רמז בזה זקני הק' שם בצוואתו, שזה ממעשה שטן 'כי הוא בין אחים יפריא' עי"ש. "רק כולם יחדיו יתחברו וייעשו כולם אגודה אחת, בשבט אחד באהבה ואחדות ושלום וריעות כאיש אחד בלב אחד. ואם מי מאנ"ש שיחי' אינו מרוצה, ימצא לו מקום אחר, לא על ידי פילוג המחנה וחלוקת העדה חלילה, ויזהר מאד שלא יתחיל במריבות ומחלוקת בין אנ"ש שיחי'. "ועל כן יש להבליג ולהבליג ולהתגבר מאד בזה, כאשר לימדתי אתכם תמיד. וזה ימנע גם כן מריבות ומחלוקות הגורמים לקלקול ושנאת חינם". [גלריה]