‘החלטתי לצאת למאבק משפטי’: אוחנה הגיש בקשה לפסילת מזוז

שר המשפטים, אמיר אוחנה, הגיש היום (שישי) בקשה לפסלות שופט בית המשפט העליון, מני מזוז – ובקשה לביטול הצו הארעי שהנפיק השופט, המונע למעשה משר המשפטים להאריך את כהונתו של מ”מ פרקליט המדינה, דן אלדד – שמסתיימת היום בחצות.

“החלטתי לצאת למאבק משפטי”, כתב השר אוחנה – שהדגיש כי המאבק הוא “מאבק נגד החלטת בית המשפט העליון, מאבק נגד העותרים, מאבק נגד המניעה שיצר היועץ המשפטי לממשלה ומאבק בעד שלטון החוק (המפורש!), בעד הדמוקרטיה ובעד המשילות”.

השר אוחנה גולל בצהרים, בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו, את משנתו על  האירועים האחרונים, והסביר כי בכוונתו לפעול נגד רצף האירועים שיוצרים “ואקום תפקודי”.

אוחנה כתב: “אתמול, בין יתר ההחלטות השערורייתיות שיצאו תחת ידיו של ביהמ”ש העליון בימים האחרונים, החליט השופט מני מזוז, שביד המקרה כל העתירות נגד החלטותיי במשרד המשפטים הגיעו לידיו, להוציא צו המונע את הארכת מינויו של דן”.

הוא הוסיף: “השופט מזוז הגדיל ועשה, ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים. כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ”ש העליון. בלי דיון, בלי נימוקים”.

השר אוחנה הדגיש כי התנהלותו של השופט מזוז פסולה וכי היה ראוי אם היה פוסל את עצמו לאחר שהתבטא נגד אוחנה בפומבי.

“מדובר בשופט היחיד המכהן בבית המשפט העליון, שהתבטא באופן מפורש נגדי, באמירה פומבית בכנס חיפה למשפט ציבורי לפיה זה בעייתי ששר המשפטים לעומתי למערכת (ואולי הבעיה היא שהמערכת לעומתית לשר המשפטים? אולי זהו הסדר ההיררכי הנכון?)”.

הפוסט המלא של השר:

בחצות הלילה, תפקע כהונתו של מי שמיניתי לפני שלושה חודשים למלא את מקומו של פרקליט המדינה – דן אלדד.

כפי שאמרתי לאחרונה, יש לי הערכה רבה לדן, ועל כן הצעתי לו להאריך את כהונתו – מתוקף סמכותי על פי חוק (סעיף 23א לחוק המינויים המורה כך:

“(ב) נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה – השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ג) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא תעלה על שישה חודשים”.

אני דוחה מכל וכל את הטענות שהעלה כלפיו היועץ המשפטי במכתב המפורסם שאני רואה בו שפיכת דם והלבנת פנים, על לא עוול בכפו.

אתמול, בין יתר ההחלטות השערורייתיות שיצאו תחת ידיו של ביהמ”ש העליון בימים האחרונים, החליט השופט מני מזוז, שביד המקרה כל העתירות נגד החלטותיי במשרד המשפטים הגיעו לידיו, להוציא צו המונע את הארכת מינויו של דן.

השופט מזוז הגדיל ועשה ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים.

כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ”ש העליון.

בלי דיון, בלי נימוקים.

מדובר בשופט היחיד המכהן בבית המשפט העליון שהתבטא באופן מפורש נגדי, באמירה פומבית בכנס חיפה למשפט ציבורי לפיה זה בעייתי ששר המשפטים לעומתי למערכת (ואולי הבעיה היא שהמערכת לעומתית לשר המשפטים? אולי זהו הסדר ההיררכי הנכון?).

זהו גם השופט המכהן היחיד בביהמ”ש העליון שנשא בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

במסגרת תפקידו, התבטא באופן חריף ואף פעל נגד יוזמתו של שר המשפטים (פרופסור פרידמן) להעמיק את המעורבות הממשלתית בבחירת פרקליט מדינה.

טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש, בפומבי ובאופן ברור ומובהק (ומנוגד לחוק האמור).

טוב היה עושה השופט מזוז אם לא היה מתבטא בפומבי נגד שר המשפטים המכהן, ומשעשה זאת – היה פוסל עצמו מלדון בעתירות נגדו.

ולו לשם מראית פני הצדק.

החלטתי לצאת למאבק משפטי.

מאבק נגד החלטת בית המשפט העליון, מאבק נגד העותרים, מאבק נגד המניעה שיצר היועץ המשפטי לממשלה ומאבק בעד שלטון החוק (המפורש!), בעד הדמוקרטיה ובעד המשילות.

לצורך כך שכרתי את שירותיו של עו”ד שמחה רוטמן אליו יש לי הערכה רבה, אידאולוגית ומקצועית.

שמחה הגיש הבוקר בקשה לפסלות שופט.

כולי תקווה שדן אלדד יאבק על שמו הטוב, שהוכתם על ידי היועץ המשפטי לממשלה על לא עוול בכפו, ויקבל על עצמו את הארכת התפקיד.

אתן לו את כל הגיבוי הדרוש לשם כך. משפטית וציבורית.

המשך, מן הסתם – יבוא.

שבת שלום.