“לא לקח אחריות”: 10 חודשי מאסר נגזרו על ניצב בדימוס ניסו שחם
בית משפט השלום בתל אביב גזר הבוקר (שני) עשרה חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי כספי על ניצב בדימוס ניסו שחם, שהורשע בעבירות של מעשה חמור, הפרת אמונים והטרדה.
השופט שמואל מלמד קבע כי למרות הזמן שעבר מביצוע העבירות אין בכך כדי לטשטש מעוצמת העבירות וחומרתן. “הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ויש בכך פגיעה קשה באמון בשוטרים”.
גזר הדין ניתן לאחר שבחודש ספטמבר האחרון קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעור המדינה, הרשיע את ניצב בדימוס ניסו שחם בעבירות של הטרדה והפרת אמונים, ודחה את ערעורו של שחם על הרשעתו בעבירה של מעשה חמור.
בכך קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור הפרקליטות והפך את פסק הדין של בית משפט השלום שזיכה את שחם ממרבית האישומים נגדו.
בהכרעת הדין מתחו שופטי המחוזי ביקורת חריפה על שחם ועל התנהלותו ביחסים עם שוטרות לאורך שנותיו הארוכות במשטרת ישראל.
בהכרעת הדין החריפה כתבו השופטים: “יחסיו של שחם עם שוטרות זוטרות ומבלי שטרח למשוך ידיו בענייניהן מהוות הפרת אמונים ומהווה פגיעה באמון הציבור. אין במישור המשמעתי כדי לתת מענה למעשים. מעשיו מביאים את הדברים מהמרחב האפור למרחב השחור.
“יצירת קשר עם שוטרות זוטרות לצורך מאוויו הפכה לשגרת חייו של שחם. נחשפה תמונה קשה של התנהלות שגרתית, יצירת תנאים לקשרים עם השוטרות תוך ניצול נסיבותיהן האישיות של השוטרות שהיו חשופים לו מתוקף תפקידו”, הוסיפו השופטים.
השופט שמואל מלמד קבע כתב בהחלטתו: “במשמעות הסעיף של הפרת אמונים אין משמעות להסכמת הנשים. הפגיעה היא באמון הציבור. כל עובד ציבור צריך לדעת שהוא מנוע מלטפל בעניינם של אנשים שיש לו קשר איתם מעבר לקשר המקצועי הקורקטי, ומרגע שלא עשה זאת – פגע בערכים המוגנים. הערך אינו הפגיעה בנשים, כפי שתופס אותו הנאשם, אלא באמון הציבור”.
עו”ד רונן יצחק ועו”ד ליאת יונניאן מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הגיבו: “גזר הדין מבטא את ההכרה של בית המשפט בחומרת העבירות שביצע ניסו שחם בתקופה בה שרת בתפקיד בכיר בקצונת משטרת ישראל. בתום הליך משפטי ממושך, נבקש לחזק את ידי השוטרות שהתייצבו על דוכן העדים – למרות הקושי הרב הכרוך בכך, ואנו תקווה כי פסק הדין שניתן בעניינו של ניסו שחם יהווה תמרור אזהרה ואבן דרך משמעותית במאבק ליצירת סביבת עבודה בטוחה, שוויונית ומוגנת לשוטרות בפרט ולנשים בכלל”.
-
מי שהורה “לשבור את העצמות” של המפגינים נגד הגירוש בגוש קטיף, והעמיד את עצמו כראש וראשון להלחם “בהדרת נשים” כהגדרתו (מפקד מחוז ירושלים), נתפס כעבריין ברמות הכי מגעילות שיש.
