בגין שוחד: אפי נוה ושופטת השלום אתי כרייף יועמדו לדין כפוף לשימוע

ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, יואשם כפוף לשימוע בלקיחת שוחד ובמרמה והפרת אמונים. כך הודיעה היום (שלישי) פרקליטות מחוז המרכז.

שופטת בית משפט השלום אסתר כרייף תועמד לדין בעבירות של מתן שוחד והשמדת ראייה, כפוף לשימוע.

פרקליט המדינה שי ניצן אימץ את המלצת פרקליטות המחוז והמשנה שלו.

על פי כתבי החשדות שנשלחו לחשודים, בתקופה הרלוונטית כיהן נוה כיו”ר מחוז ת”א והמרכז של לשכת עוה”ד, ומיוני 2015 כיו”ר לשכת עוה”ד. בתקופה זו כיהנה עו”ד אסתר כרייף כתובעת במשטרת ישראל בשלוחת זבולון, והגישה מועמדות למשרת שופטת בית משפט השלום.

באותה עת חברי הוועדה לבחירת שופטים היו: שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, נשיאת ביהמ”ש העליון מרים נאור, השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג’ובראן, חה”כ נורית קורן ורוברט אילטוב, ונציגי לשכת עוה”ד – עו”ד אילנה סקר ועו”ד חאלד זועבי.

על-פי החשד, במסגרת תפקידיו, ובעיקר כיו”ר לשכת עוה”ד, היה נוה בעל השפעה משמעותית על בחירת שופטים בישראל והיה מעורב במסגרת תפקידו בבחירת שופטים על אף שלא שימש אותה עת חבר בוועדה.

נוה השפיע על בחירת השופטים באמצעות נציגי לשכת עוה”ד בוועדה והתייעצותם עמו מתוקף תפקידו, וכן באמצעות קשריו המקצועיים עם גורמים נוספים בוועדה שאינם נציגי הלשכה.

כמו כן, הוא השתתף במסגרת תפקידו בישיבות מקדימות שקוימו אצל נשיאת ביהמ”ש העליון דאז מרים נאור, בהשתתפות הנשיאה, השרה ונציגי הלשכה, בה בדרך כלל הושגו הסכמות לגבי רוב רובם של המועמדים לשיפוט.

על פי כתבי החשדות, באוגוסט 2013 הגישה עורכת הדין דאז כרייף מועמדות להתמנות כשופטת שלום. לאחר כחודש, פנתה כרייף אל נוה בכנס מקצועי בו השתתפו השניים, הציגה עצמה בפניו ושיתפה אותו בכך שהגישה מועמדות לשיפוט. השניים שוחחו באותו יום מחוץ לכנס והחליפו מספרי טלפון. בהתכתבות מאוחרת ביניהם באותו יום, ביקשה כרייף מנוה לשמור על עניין מועמדותה לשיפוט באופן דיסקרטי.

במהלך מספר שבועות לאחר היכרותם, שמרו השניים על קשר טלפוני והחליפו ביניהם הודעות רבות ואף קיימו מפגש בביתה של כרייף. בהמשך, לאורך תקופה של כשנתיים ועד אוגוסט 2015, שמרו השניים על קשר שהתמצה בהחלפת הודעות ווטסאפ בתדירות של אחת לכחודש-חודשיים.

לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה, ידעה כרייף כי יש ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט מחד גיסא, וכי הוא מעוניין בקשר עימה מאידך גיסא. לפיכך, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר עימו, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כל זאת, בין היתר, כדי להטותו לכאורה למשוא פנים כלפיה ובעד פעולותיו הקשורות לתפקידו או בעד השפעתו על פעולתם של גורמים רשמיים אחרים בהקשר למינוי שופטים.

כפי שעולה באופן ברור ממכלול ההתכתבויות בין השניים, בד בבד עם טיפוח הקשר ביניהם כאמור, ביקשה כרייף מנוה, במספר רב של הזדמנויות, לפעול ולהתערב בעניינה ולקדם את בחירתה לשיפוט, באופן אשר כרך את הדברים זה בזה.

נוה שיתף פעולה והוא חשוד שניצל את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש מהגורמים מולם פעל.

כך, למשל, לאחר שחלפו כשנתיים ממועד הגשת מועמדותה לשיפוט שבמהלכם כרייף לא זומנה ל”ועדת המשנה הראשונה”, שהיא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט, ביקשה כרייף מנוה לברר מדוע טרם זומנה לוועדה. נוה הבטיח לה “לזרז” הנושא, ובמקביל פנה לעו”ד אילנה סקר בעניין. כעבור כשלושה שבועות זומנה כרייף לוועדת המשנה.

בהמשך, בפברואר 2016, כרייף נכשלה בקורס המועמדים לשפיטה לאחר שקיבלה ציון נמוך. ציון “עובר” בקורס מהווה קריטריון משמעותי להמשך תהליך המינוי, אולם אין הוא תנאי הכרחי.

נוה חשוד כי לבקשת כרייף שיקדם בכל זאת את מינויה, הוא פנה מספר פעמים רב לעו”ד אילנה סקר, נציגת הלשכה בוועדה, וביקש ממנה כי תפעל לכך שכרייף תעבור את “ועדת המשנה השנייה”, בה השתתפה עו”ד סקר כנציגת לשכת עוה”ד, יחד עם עוד שני חברי ועדה.

מעבר של ועדת משנה זו הוא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט. נוה ביקש זאת מעו”ד סקר בהמשך לבקשות חוזרות ונשנות של כרייף, ולא אמר לעו”ד סקר כי הוא מצוי בניגוד עניינים חריף לאור הקשר בינו לבין כרייף.

נוה פנה בעניין זה גם לחברת ועדת המשנה הנוספת, ח”כ לשעבר נורית קורן, וסיכם עימה כי היא ועו”ד סקר יעבירו את כרייף ברוב קולות בוועדת המשנה.

בזכות התערבותו והשפעתו של נוה, עברה כרייף את ועדת המשנה השנייה במרץ 2016, למרות כישלונה בקורס, ברוב קולות של עו”ד סקר וח”כ קורן, מול דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין, ונכנסה למאגר המועמדים לשפיטה.

בהמשך, לבקשת כרייף, הורה נוה לעו”ד סקר לדאוג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט שפורסמה באפריל 2016. בעקבות זאת, דאגה עו”ד סקר לכלול אותה ברשימה. נוה עשה כן בהיותו בניגוד עניינים חריף עקב מערכת קשריו עם כרייף.

במאי 2016 לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים, השתתף נוה בישיבה המקדימה שנערכה אצל נשיאת העליון דאז מרים נאור, יחד עם שרת המשפטים ונציגי הלשכה. בישיבה זו, שנועדה לגבש הסכמות לקראת כינוס הוועדה, סוכם כי כל הנוכחים יתמכו במינוי כרייף לשופטת. אף כאן, נוה לא דיווח לאיש על קשריו עימה.

פעולתו של נוה עבור כרייף הצליחה והובילה לבחירתה לשופטת ביום 7.6.16.

לאורך כל התהליך נוה וכרייף התכתבו ושוחחו ביניהם, תוך כריכה בין נושא המינוי לשיפוט לבין הקשר ביניהם.

בגין קשר זה הוחלט, כאמור, לשקול להגיש כתב אישום נגד השניים בעבירות שוחד ונגד נוה גם בעבירת מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע.

עורכי דינו של אפי נוה מסרו בתגובה: “עניין זה לידתו בחטא. כזכור, מכשיר הטלפון הנייד של מר נוה נגנב ונפרץ, והפרקליטות, בהחלטה מפוקפקת, העניקה ‘חסינות’ לפורצים – עת דובר במעשה עבירה חמור וברור. כבר בשל כך, כל הראיות שנגבו בהליך זה דינן להיחשב לבלתי קבילות בבית המשפט.

“לאחר הפגיעה בזכויותיו, וכדי להצדיק את מחדלה הבסיסי, נהגה הפרקליטות כפי שנהגה. עתה הגיע כתב חשדות זה, שכבר בו הוסרו מעל הפרק שלל טענות מופרכות שהושמעו בעניין מר נוה. הניסיון לייחס למערכת יחסים בין בגירים אופי ‘שוחדי’ מעיד על תפיסה לקויה ביותר של סיטואציות אנושיות. ממילא, אין שום יסוד משפטי לטענה זו, המייחסת למר נוה פעולות שבוצעו עת כלל לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, ולכן ברור שלא היה יכול לקבל כל החלטה בעניין כרייף, מטוב ועד רע.

“מכל מקום מינויה של כרייף אושר ברוב מוחלט בוועדה, לרבות על ידי שני שופטים מבית המשפט העליון. עוד יצוין, כי כתב החשדות מציג עמדה נוקשה, שלפיה אין לשוחח עם מי מחברי הוועדה בעניין מועמדים לשיפוט. תזה זו מנוגדת באופן חזיתי לפרקטיקה הנוהגת בוועדה לבחירת שופטים מזה שנים ארוכות”.

עורכי דינה של השופטת אסתר כרייף מסרו בתגובה: “השופטת מכחישה באופן מוחלט ביצוע עבירות כלשהן. היא לא נזקקה לשום מעשה פסול כדי להיבחר, ולא עשתה שום מעשה כזה. אנו מאמינים כי בשימוע נצליח לשכנע את הגורמים המחליטים בכך, והתיק ייסגר”.