לאה רובשקין בשבוע שעבר: ‘תמיד בהיכון לקבל שיחה על שחרור מיד!’

בשבוע שעבר פורסם במוסף ‘בתוך משפחה’ של עיתון משפחה, ראיון עם לאה רובשקין, רעייתו של הרב שלום מרדכי רובשקין, שהיה כלוא מזה 8 שנים, לאחר שנגזרו עליו 27 שנות מאסר. במהלך הראיון היא ניבאה את השחרור.

חרדים 10 מגיש את המונולוג המרגש ורווי האמונה:

“כמדומני שאינני צריכה להזדהות, את שמנו מכיר כמעט כל יהודי…

היינו משפחה מדהימה שחיה חיים מדהימים. בעלי ניהל משחטה בפוסטוויל שבמדינת אייווה בארה”ב, הכול התנהל על מי מנוחות. אך ביום קודר אחד נגמר הכול – בעלי היקר הורשע, והרשויות האמריקניות החליטו להעמידו לדין וגזרו עליו 27 שנות מאסר…

הקושי הוא יומיומי, הכאב הוא לחם חוקנו, אך אנו יודעים כי אנו חייבים להאמין ולחיות את האמונה בכל רגע ורגע. כאשר אדם עובר ניסיון או מבחן, הדרך היחידה לשרוד היא לחיות את היום יום, ולפעמים אפילו את הרגע, ובעיקר להתחזק באמונה כי ה’ יכול לשנות את המצב כהרף עין.

ההרגשה שלנו משתנה מיום ליום, אין יום הדומה לחברו, אבל כל יום מלא באמונה שהוא יהיה היום האחרון במצב הקשה הזה. האמונה בעצם נוטלת מאיתנו את הדאגות, אבל לא בהכרח את הכאב. אני לא מודאגת מה יהיה, אני יודעת שמה שה’ גזר עלי טוב בשבילי ובעזרת ה’ יהיה אפילו יותר טוב, אבל ברגעים של סעודת שבת, כשאנו יושבים מול הכיסא הריק, ממש לא קל.

למרות זאת אנחנו תמיד משתדלים להישאר אופטימיים. למדתי שמחשבות שליליות עלולות לשתק את האדם!

חלק מהקושי שלנו מתבטא בכך שהיינו משפחה שבאה לעזרת כל עם ישראל תמיד, וכעת המצב של חוסר יכולת לסייע לאחרים ולעצמנו מציק לנו מאוד.

עם זאת עם ישראל נדיב כל כך מכל הבחינות – כלכלית ורגשית. אנשים מספרים לי כי הם זוכרים להתפלל עלינו מדי יום ומקבלים עליהם קבלות טובות לזכותנו.

אנשים מרגישים שזה הסיפור שלהם ומתעניינים בקביעות במצבנו. אנחנו אסירי תודה שגם לאחר שמונה שנים ארוכות, עם ישראל מאחורינו, דוחף אותנו לקו הסיום.

אנחנו חיים את הנס כל יום, ובטוחים שהוא פה. כבר מההתחלה ראינו את ידו של אלוקים! הנס החל כבר מהיום הראשון. אנחנו מרגישים כיצד ה’ שולח אלינו קרני אור לאורך כל הדרך. זוהי המגילה הארוכה ביותר שלנו, וכאשר הקושי יסתיים נוכל להסתכל אחורה ולחבר את הנקודות! אנחנו עוד נשיר ונשבח את השם על כל הניסים.

•

לפני כמה שנים, לקראת הוצאת גיליון ‘משפחה’ באנגלית לפסח, ביקשו אנשים ממערכת העיתון מבעלי לכתוב כיצד הוא רואה את יומו האחרון בכלא. השיתוף שלו נכנס ללבבות ונתן כוח לאנשים רבים. אנחנו כל הזמן מדברים על היום הראשון שלנו כשישתחרר, איך זה יהיה, לאן נלך בתחילה.

במכונית שלנו נמצאים בקביעות פריטי הלבוש של בעלי – כובע, חולצה לבנה וחליפה ארוכה. אני תמיד מוכנה ומזומנה לקבל את השיחה שהוא משתחרר הרגע! אנחנו בכוננות גבוהה ומאמינים שזה יכול לקרות בכל רגע!

ולכן נשות עם ישראל, אני יכולה רק לומר כי אנחנו בשניות האחרונות לפני הגאולה. הקשיים הם חבלים של אמונה שמזדעזעים. עלינו להשתדל להישאר חזקים! הדור שלנו הוא שיזכה ויראה את הגאולה. שימו את ביטחונכם בקדוש ברוך הוא. אנחנו נשמות היהודים שיצאו ממצרים – עשינו את זה אז, אנחנו יכולים לעשות את זה גם עכשיו, יום אחר יום, מצווה אחרי מצווה!!!

וההשתדלות שלנו – מעבר למאמצים בתחומים שונים, המאמץ הגדול והחשוב ביותר שאנחנו מנסים לעשות הוא לשים את מבטחנו בבורא העולם! הוא “אחד” והוא הנושא את המפתח לחופש!