אטימות: ‘המועצה לשימור אתרים’ ארגנה סיור עם אוכל בתשעה באב

חשיפת חרדים 10: ‘המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל’ ארגנה,  בעיצומו של יום תשעה באב, סיור מיוחד לעיתונאים בתל אביב, מקווה ישראל וחולון,  כלל טעימות יין וכיבוד צהרים.

הסיור התקיים ביום הצום, בין השעות 10:00 בבוקר ועד 16:00 אחר הצהרים.

אחרי יציאה מרכבת מרכז הגיעו המשתתפים, לפי הלו”ז, למקווה ישראל, שם התקיים “סיור ביקב וטעימות יין, ביקור במבנה לשימור מבית הספר החקלאי הראשון בארץ שהוקם ב-1870″.

משם יצאו המשתתפים ל”חולון – חוסמסה – סיור במבנה באהוהוס (בינלאומי) משנות ה-30 ששימש כאתר אימונים סודי של ההגנה”, וב-13:30 הגיעו אל מתחם “שרונה- כיבוד צהריים קל, סיור במנהרות הטמפלרים ובמוזיאון”.

‘המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל’, היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת ‘החברה להגנת הטבע’, אך ב-2008 נפרדה ממנה והפכה לגוף עצמאי. העמותה מתוקצבת, כמובן, על ידי מדינת ישראל.

עם קבלת ההזמנה, התקבלה במערכת חרדים 10 פנייה זועמת של עיתונאית, שתהתה כיצד יתכן שמנהלי גוף רשמי מעלים בדעתם לקיים סיור מסוג כזה ביום האבל הלאומי לזכר חורבן הבית, ועוד בתוספת של טעימות יין וכיבוד.

פניתי ביום חמישי אל דוברת האירוע.

ביום שישי התקבלה תגובתה: “הסיור היה אמור להיות מלווה באוכל וכשהיה בתאריכו המקורי ביום שלישי. כשהוזז ליום ראשון, הזמנת הארוחה בוטלה. יתכן שמי שלא צם יביא לעצמו משהו לאכול, אבל אנחנו לא מזמינים ארוחה”.

חשבתי שבכך תם העניין.

אלא שבסיומו של צום תשעה באב קיבלתי עדכון מאחת המשתתפות בסיור – שסיפרה: “היה אוכל”.

פניתי בשנית אל הדוברת.

• היתכן? אני שומעת שהיה כיבוד.

לדבריה, “הסיור אכן התקיים היום כמתוכנן, אך האוכל שתחילה לא תוכנן אורגן באלתור על ידי המוזיאונים השונים בהם סיירנו, משום שהיה עומס חום וכמה מהאורחים בסיור פנו אלינו לשאול אם אפשר לדאוג לכיבוד ושתייה משום שהיו מותשים”.

• כלומר, בהזמנה לסיור הוצהר על כיבוד, הכיבוד בוטל… אך הוחזר למתכונתו לאחר דרישת ה’מותשים מהחום’.

“התנצלותי על כל התקרית ובטח שלא תכננו לפגוע ברגשות המצטרפים, אך משום שכולם אכלו ושתו נראה היה שאף אחד מהמטיילים לא התלונן”.

סיפרתי על שהתרחש לעיתונאית שדיווחה על הסיור כבר ביום חמישי, ולא השתתפה בסיור, כמובן,  והיא זעמה: “מעניין מה הייתה התגובה אם חרדים היו מזלזלים באופן דומה ביום השואה או ביום הזיכרון”.

העיתונאית שהשתתפה, והעידה בפניי על הגשת הכיבוד, הסכימה: “זה היה נראה לחלק מאיתנו לא מתאים, אני מניחה שיש גם מי שלא הגיעה בגלל כל הסיטואציה. היו צריכים לעשות את זה ביום אחר”.