הרבנות בצפת התירה אשה שבעלה מחוסר הכרה שבע שנים

באחד מפסקי הדין החריגים שיצאו בשנים האחרונות מאולמות בתי הדין  הוציא בחודש שעבר בית הדין הרבני בצפת גט לתושבת הצפון, שבעלה מחוסר הכרה לאחר פציעה, והתיר אותה מעגינות הנמשכת זה שש שנים וחצי. לאחר שהתיק הגיע לבכירי הדיינים בישראל ולא נמצא פתרון, נקט בית הדין האזורי באמצעי הלכתי חריג – “גט זיכוי” – שבו הדיינים קובעים כי רצון הבעל הוא להעניק גט לאשתו מבלי להזדקק להסכמתו או למודעות מצדו.

את הסיפור חושף העיתונאי יאיר אטינגר מהארץ.

בעלה של האשה, כיום בת 34, נפצע קשה בתאונת אופנוע בקיץ 2007 ומאז הוא מחוסר הכרה. לזוג ילדה אחת. לפני כשנתיים, משנואשה מהתקווה שבעלה יתעורר, פנתה האשה לבית הדין בבקשה שיסייע לה לפתוח פרק חדש בחייה. תיאורטית, ההלכה מאפשרת לנשים במצבה דרכים להתיר את הנישואים, אך מעשית, לפי דרך הפסיקה בבתי הדין, הן נותרות בעגינותן כל עוד הבעל חי.

מצב זה יכול להימשך עשרות שנים. בראיונות לתקשורת כינתה האשה את מצבה “מאסר עולם”.

עם התנאים הלא מעודדים הללו, החליטה לפנות לבית הדין בצפת ולעו”ד בתיה כהנא־דרור, מנכ”לית ארגון ‘מבוי סתום’ . לדברי עורכת הדין, שארגונה מטפל בעשרות עגונות ומסורבות גט, המקרה הפך לתיק הדגל של הארגון: על הפרק עמד אמצעי הלכתי נועז ונדיר, שהיה המפתח היחיד של האשה לחופש.

התיק נחת בלב המחלוקת הסוערת על העגינות. הגישה השלטת בבתי הדין כיום היא הימנעות מכל פתרון הלכתי שיש לגביו חשד ל”גט מעושה” שלא הושג מרצונם הברור של שני בני הזוג, דבר שעלול להביא למשל לממזרות. מה שסיבך את העניינים עוד יותר בתיק הנוכחי היה מצבו הרפואי הסבוך של הבעל והאפשרות התיאורטית – שנתמכה בחוות דעת רפואית שניתנה לבקשת הדיינים – שייתכן שיתעורר בעתיד.

ב-2012 ערכו הדיינים ביקור בבית החולים שבו הוא מאושפז ולאחריו החליטו לדחות את בקשת האשה לגט: “לפי הנתונים הרפואיים שבידנו, לא ניתן למצוא פתח להתיר לאשה זו להינשא לאחר, כל עוד לא יתאושש הבעל ויגיע להכרה והבנה מלאה בכל הקשור לקשר עם אשתו וליכולת למנות שליח לכתיבת הגט ונתינתו”.

כהנא־דרור לא ערערה לבית הדין הרבני הגדול, ובחרה במסלול לא פורמלי של התכתבות נמרצות עם דיינים בכירים, כולל מי שהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי לשעבר הגאון רבי שלמה עמאר, מחליפו בתפקיד הגאון רבי  יצחק יוסף, וכן הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו והדיין הגאון רבי ציון אלגרבלי. בעקבות ההתכתבות, הוחזר התיק להרכב הדיינים בצפת שממנו פרש בינתיים הרב יועזר אריאל, שכתב את פסק הדין הראשון.

לפני כמה חודשים, לאחר עיון מחודש, פנה ראש ההרכב בצפת, הרב אוריאל לביא, לרב הראשי הגר”י יוסף בבקשה שיתמוך בהחלטה חדשה שתהפוך את פסק הדין הראשון ותתיר את האשה.

“איני מסכים בשום אופן”, כתב הרב הראשי, שהסביר בעל פה כי השימוש באמצעי החריג יכול להביא ל”מדרון חלקלק” של התרת קשרי נישואים במצבים קלים יותר ללא הסכמת הבעל. בלשכת הרב הראשי אומרים כעת: “התנגדותו נגעה לשימוש ב’גט זיכוי’ כאמצעי יחידי, ולא להתרת האשה העגונה באמצעי מקובל אחר, אם יימצא כזה”.

הרב לביא – דיין מוערך, ששמו עלה כמועמד לבית הדין הגדול – פעל באופן עצמאי. ככל הנראה, מה שהביא לפריצת דרך בתיק היתה הסכמתו של הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג מירושלים, שנחשב סמכות־על בעולם הפסיקה, להעניק את חסותו לפסיקה הנועזת.

במארס האחרון ביקרו הדיינים שוב בבית החולים שבו מאושפז הבעל, וכעבור יומיים קיימו דיון בהשתתפות האשה. באותו מעמד הם העניקו לה את הגט.

לביא ושני הדיינים האחרים – הרבנים חיים בזק ויוסף יגודה – לא מסרו עדיין את נימוקיהם, אבל במעמד פסק הדין כתבו כי “נמצאה דרך” להתיר את האשה מעגינותה.

לדבריהם, לאחר ההחלטה הקודמת מינואר 2013, “ולאחר שגם הפנייה בזמנו לנשיא בית הדין הגדול בדימוס (הרב עמאר; י”א) לא סייעה למצוא פתרון לעגינות האשה, בית הדין שב ועיין בסוגיא זו ולאחר התייעצות עם גדולי תורה מהמעלה הראשונה נמצאה הדרך להתירה מעגינותה, ולקבוע את מעמדה האישי כגרושה”, כתבו הדיינים. “בנסיבות המתוארות הוסדר ההליך כאמור וכעת עם השלמתו אנו פוסקים כי מעמדם האישי של כל אחד מהצדדים הוא גרוש, ויינתן להם מעשה בין דין ותעודות גירושין”.

הם מציינים, כי האפוטרופוס של הבעל, שנשאל על כך, לא הביע התנגדות לגירושין.

מהי אותה דרך שנמצאה להתיר את האשה? נראה כי חלק מרכזי בפסק הדין הוא “גט זיכוי”. ההליך מבוסס על העיקרון ההלכתי של “זכין לאדם שלא בפניו”, המתיר לדיינים לבצע פעולה הנוגעת לאדם ללא ידיעתו, כל עוד היא בגדר “זכות” עבורו. במלים אחרות: לפי השערת הדיינים, זהו האינטרס הסובייקטיבי שלו. זהו כלי רדיקלי שמוכר לרוב בדיני ממונות, למשל הקניית רכוש לאדם ללא ידיעתו, אבל קיימת גם האפשרות להשתמש בעיקרון הזה לצורך גט, הניתן כביכול על ידי הבעל באמצעות שליח, כדי להתיר קשר נישואים.

האם אכן מדובר במהפכה שתשנה את מצבן של עגונות בישראל? התשובה כנראה שלילית בטווח המיידי, שכן בבתי הדין הרבניים אין מושג של תקדים מחייב. מה שכבר ניכר הוא, שפסק הדין – שלא פורסם באופן רשמי על ידי המערכת בניסיון להצניע אותו – הוא ומבדיקה מדגמית עולה שלאו דווקא לגנותו.

כך למשל, מקורבי הרב הראשון לציון הגר”י יוסף, נמנעים מלתקוף את הדיין לביא, וכך גם הדיין הגאון רבי אברהם שרמן. בשיחה ל’הארץ’ הוא אמר: “אני לא מכיר תקדים שבו נעשה שימוש בזיכוי גט באופן שעשה זאת הרב לביא, אבל כמו כל הדיינים אני מחכה עדיין לנימוקים. זה נושא הלכתי יסודי ומורכב שיש לו הרבה צדדים”.