
לקראת הימים הנוראים עולים אדמו"רים ורבנים למעונו של הגר"מ שטרנבוך לברך ולהתברך.
הילדים של גילה גדלים כגויים בכפר ערבי. בא לסייע לחלץ אותם מהתבוללות • מקודם
בין האדמו"רים והרבנים שעלו בשבוע האחרון למעונו היו האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר מראחמסטריווקא, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, האדמו"ר מתולדות אהרן, האדמו"ר מבוהוש, האדמו"ר מסטריקוב, האדמו"ר מפוריסוב, האדמו"ר מזוויעהל-ארה"ב, האדמו"רים מקאשווי וסערדנא, ראשי הישיבה הגר"א סאלים, הגר"י עדס, הגרמ"ש אדלשטיין ועוד.
ביקורו של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק הוא בעל משמעות, משום שהאדמו"ר לא יוצא מביתו לביקורים עקב חולשתו, והביקור התקיים לפי בקשתו האישית, לאחר שביקש להתברך ישירות מפיו של ראש הישיבה לקראת ראש השנה.
עם תחילת הביקור פנה האדמו"ר וביקש לשמוע חיזוק לקראת ראש השנה. הגר"מ השיב: "וכי ממני אפשר לשמוע חיזוק, והרי אני צריך חיזוק" - אך האדמו"ר נענה כי יש לו את כח התורה ואינו צריך חיזוק.
בהמשך בירך האדמו"ר: "כתיבה וחתימה טובה אריכות ימים ושנים, והרב יוכל עוד הרבה להרביץ תורה".
הגר"מ שטרנבוך נענה ובירך את האדמו"ר: "יהי רצון שלא יצא מכשול מתחת ידך, כל מעשיכם יהיו כרצון הבורא ית"ש, כתיבה וחתימה טובה ולקב"ה יהיה ממך נחת".
בהמשך עברו לשוחח על הצפייה למשיח, כאשר ראש הישיבה התבטא כי הרבה יהודים מקווים למשיח אבל לא כולם מחכים למשיח.
האדמו"ר התפלא ושאל: מה ההבדל בין לחכות ולקוות?
הגר"מ הסביר: "אם מישהו אומר לך שיגיע מחר בשעה 9 בבוקר, אז מחכים לו ממש כי יודעים שיבוא, אבל אם מישהו אומר שהוא מקווה שיגיע, לא מחכים לו רק מקווים שיבוא".
האדמו"ר נהנה והפטיר: "יהי רצון שנזכה שיהיה בקרוב".

ראש הישיבה נענה בסיפור: "אני זוכר כשהייתי אצל מרן הגאון מבריסק הגרי"ז זצ"ל, ראיתי אחד שבירך אותו שיזכה בקרוב לביאת המשיח, ומרן הגרי"ז זצ"ל אמר לו, וכי אתה יודע איזה בושות יהיו כשמשיח יבוא, הרי אז נתבייש ממנו, וכי אתה חושב שנאכל אז קוגעל טוב"?
האדמו"ר השיב כי למרות זאת הוא סבור שאחרי כל כך הרבה צרות שעברנו יהיה יותר קל - והגר"מ השיב שאכן בוודאי יהיה יותר קל…
בתום הפגישה בירכו והתברכו ונפרדו לשלום.