Woe to us that this is how we choose a rabbi in Israel!

October 22, 2014   

We are back. After 36 kg of beef, 9 fresh salmon fillets, 264 eggs, 14 kg of potatoes, 12 kg of sugar, 10 rolls of toilet paper and 6 packs of cut toilet paper. We returned after countless holidays, Sabbaths, some days between Sabbaths and holidays, and some holidays between weekdays and Sabbaths. In any case, until I began to get used to these normal weekdays, the Jewish Home provided us with a recurring break in the blessed routine, which had developed for us here almost without us noticing. רציתי לקבוע פגישה עם חבר להיום. "לא" הוא קבע. "לא יכול". למה? מה קרה עכשיו? שאלתי. הוא העיף בי מבט שהכריז: 'תגיד, הגעת מחו"ל?!' "בחירות היום", הוא לאט לאוזני. בחירות, שאלתי. איך הצלחתי לפספס?! למי מצביעים? דגל? טוב? ש"ס? הפעם המבט של חברי הטוב כבר לא השאיר מקום לספקות. הוא ניתק מגע והלך. הלכתי והדלקתי רדיו. פתחתי תחנה חרדית בשביל להתעדכן איפה הקלפיות ועד איזה שעה אוכל לקיים את מצוות רבותי. שדרן הרכש החדש בדיוק הכריז בפאתוס על החלפת פנאל היחצ"נים/שדרנים/כתבים/יועצים, ואפילו אחד שראה במו עיניו את הקופסאות של הקלפי. והיה אפילו יחצ"ן אחד שלא גר בירושלים ולא ייחצ"ן אף אחד מהמועמדים. מכל מקום זה היה הישג מרשים, מאחר שהצליחו להכניס אותו לפאנל, וקיבלו עליו בלעדיות. בקיצור, לאחר כמה דקות האזנה הבנתי שיש בחירות לרבנות הראשית לירושלים. שזה פחות או יותר משרות המקבילות למשרה המשותפת לוועד הבניין אצלנו. גם אצלנו בבניין לא היה ועד שתפקד כמעט 11 שנה ואף אחד לא שם לב. גם אצלנו גובים כל חודש אגרה ואין לנו מושג לאיפה הכסף הולך. גם אצלנו לוועד הבית יש כח אדיר בבחירת המנקה, החשמלאי, הגנן, איש התחזוקה כשמנעול דלת הכניסה מתקלקל, ‏וגם יש לו את היכולת לתלות מודעות על הלוח המתפרק בלוב,י ולזמן באופן שרירותי את השכנים לאסיפה דחופה ללא ציון הנושא. רק שמשום מה כשיש לנו בחירות לראשות ועד הבית מעולם, לא חסמו לנו את החניה עם ניידות שידור ומאות סקרנים. ואת ההבדל אני לא מצליח להבין. האמת, אני מיתמם. בטח שיש הבדל. לבעלי התפקיד הנחשק יש כח למנות מעל 100 מנקים, חשמלאים, גננים ואנשי תחזוקה. אתם יודעים בכלל כמה מנעולים יש בכל ירושלים?! • ברוך ה' היום הזה עבר. המפסידים מלקקים את הפצעים והמנצחים הלומי שמפניה מתפזרים בצעדים מתנדנדים חזרה ללובי הבניין שלהם. ואנחנו המפסידים האמתיים. אנחנו אלה שנגררנו אחרי הריק והתהום של המשועממים והאינטרסנטים, שהפכו את הליך הכתרת רב פוסק לכיפופי ידיים, דילים אפלים מתחת לשולחן, חיסולי חשבונות ויריקות בפנים. אוי לנו שככה בוחרים רב בישראל. ואוי לרב שמשתתף במערכה שכזו. ושלא תגידו שלא אמרתי: הבחירות לראשות ועד הבית אצלנו יתקיימו כנראה לפני הקיץ הקרוב. אני רק צריך לסגור את נושא הפריימריז של הקומה שלנו. שלכם כתמיד (רק עם איזה שני ק"ג נוספים) מיכה שולם. תמיכה, קולות צפים ואת קולות הימאים ניתן לשלוח למייל שלי: [email protected] ובעזרת ה' כל הפונים ייענו.