Credit crunch? Real estate stagnation? The excuses for Z. Landau's bankruptcy are nonsense

August 21, 2014   

צריך לדעת גם לפשוט רגל. אין ספק, חברת צ. לנדאו עשתה את זה בסטייל. ביום שלישי, אחרי הצהריים, שלח משרד יחסי הציבור של החברה הודעה על כוונתה להגיש לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים "במטרה לארגן עצמה מחדש", וכמובן מתוך דאגה עמוקה ללקוחות ("למסור דירות לדיירים בפרויקטים ולהיערך על מנת לתת כלים לנאמן שימונה להחזיר את חובות החברה ולמזער ללקוחות, ספקי קבלי המשנה של החברה"). ועכשיו הגענו לתירוצים: כמובן, זה לא אנחנו, היזמים המופלאים, אלא "המצב". וכך נוסח כתב האישום על "המצב": "צירוף של אירועים שנכפו על החברה ושאינם תלויים בה הובילו אותה למצב שבו החליטה, לאחר מחשבה רבה, לבקש את ההקפאה וכל זאת על מנת למזער נזקים. התייקרות תשומות הבנייה והשפעת המשבר בתחום הנדל"ן. משבר האשראי בשוק ההון והאירועים הביטחוניים בחודשיים האחרונים תרמו גם הם והביאו אותה לנסיבות הללו". אויש אויש אויש, כמה שטויות והבלים כדי להאשים את "המצב". ראשית, אין שום משבר בשוק הנדל"ן, לפחות לא כרגע, והניסיון של בעלי השליטה בחברה לגלגל את כישלונם לסוג של משבר כזה הוא פאתטי. גם הקיפאון היחסי בעקבות סאגת חוק מע"מ 0% אינו "משבר" למרות שהקבלנים (הכוונה לקבלני הביצוע) מנסים לתאר זאת כך. שנית, הטיעון על "משבר אשראי בשוק ההון" הוא מביך במיוחד: עד כמה שידיעתנו משגת, משבר האשראי בשוקי העולם התרחש ב-2008 ומאז חלף לו (בינתיים), הריביות עדיין אפסיות, הכסף זול והוא גם שוכב על הרצפה, וחברות טובות יכולות לגייס בקלות. האירועים הביטחוניים זה חרטוט גדול והנימוק של תשומות לבנייה תופס לכל הענף. אפשר לצפות מחברה שקיימת יותר מ-30 שנה לתירוצים קצת יותר הגיוניים. The real reasons for the collapse of Z. Landau will, if at all, be found in other documents, not in press releases, not in media briefings, and certainly not in the company's freezing of proceedings document. This is a private company, after all, and therefore the basis for the entire discussion of the company's bankruptcy is the financial statements of Z. Landau over the past 10 years. If the reports are detailed enough, it will be possible to discover how much the controlling shareholders have pocketed over those years, in salaries, management fees, or in interested party transactions, if any, and only after that will it be possible to determine whether they are so poor that they could not afford the conditions of the crisis "situation" they invented. Unfortunately, this will not happen: the company will be dragged into court, the trustees will issue a coupon, the banks and suppliers will write off the debts, some of the tenants will suffer, but the controlling shareholders will continue on a new path as if nothing had happened. בדוח מינהל הכנסות המדינה האחרון יש נתון אחד די מדהים וזועק לשמים: מתוך כ-135 אלף חברות פעילות ב-2009 (הנתון האחרון), פחות מ-40% (!) הן חברות מרוויחות. רק כ-51.5 אלף חברות מרוויחות. בסך הכול, קובע הדוח, בין 50% ל-60% מגביית מס החברות בישראל תלויה בלא יותר מ-500 חברות מתוך סל של כ-130 אלף חברות. האם יכול להיות שיותר מ-60% בישראל לא מרוויחות בגלל כל מיני סיבות וביניהן "המצב"? או שזה אולי בגלל "מצב" אחר? למשל, "מצב" של חשבונאות יצירתית במקרים רבים או תעשיית השחור שמשגשגת אצלנו, מאפסת רווחים והופכת חלק גדול מהחברות ללא רווחיות?