Connect, not distance: Prof. Roni Gamzo on the incitement article against the ultra-Orthodox

January 26, 2021   

With the delusional words, "How do we disconnect from this sharing because it doesn't hold water," Ram Froman and Dr. Guy Hoshen concluded a column full of inaccuracies that thrives on and rides the trend of division and blaming others in Israeli society. Stop bragging, start making money. Just follow the offers! הוטרדתי מאד מלקרוא אותו גם מכיוון שד"ר חושן עובד ב'איכילוב' כמנהל מחלקת קורונה, הנמצאת בבית החולים אותו אני מנהל, אך בעיקר מכיוון שהשיח התקשורתי בימים האחרונים מעביר אותנו על דעתנו כמו בטור ההוא. ממש כך. הקורונה פגשה ישראל מקוטבת ומפוצלת בין ימין ושמאל, דתי וחילוני, ערבי ויהודי; קיטוב שאף אחד לא טיפל בו ואפילו טופח ודושן בחוסר אחריות על ידי רבים ומנהיגים, כשהוא היה נח מאד לביצור האלקטורט והעצמתו. עד שהקיטוב הזה פגש קורונה. והקורונה שלנו מנצלת היטב את הקיטוב הזה בדרך להגיע לשיעורי תחלואה מהגבוהים בעולם. הפיצול והקיטוב החברתי בישראל מביאים לשיא את חוסר האמון, לשפל של ערבות והקרבה הדדית - ולבסוף לתוצאה נחותה בדמות הסגר השלישי הנוכחי במשימה הלאומית של הקטנת התחלואה. נתוני תחלואה, שיעור בדיקות חיוביות, כמות חולים קשים, נועדו למעקב לניהול מגמות המגיפה ולא נועדו להשוואות אובססיות בין החלקים השונים של הציבור הישראלי ובטח לא מי תופס למי מיטות. כל חובבי החישובים ואלופי ההשוואות ממהרים לכותרות ולטורים מפלגים, מבלי להתעמק לדוגמה באופי ההפניה הקבוע בימים רגילים, מאזורים מרוחקים למרכזי העל. או בנוסף שבגל השני ובתחילת השלישי היה ניתן לכתוב טור שכזה על ערביי הגליל בבתיה"ח בצפון; לזה ודאי היינו קוראים גזענות לשמה.

•

ההגבלות והסגר המתמשך מניעים ציבור רב שנמצא במצוקה לבדוק את הגבולות ואף להסתכן בהפרה אינדיבידואלית, איפה שנראה ש'זה לא נורא' (אף על פי שבדיוק כך נדבקים!). לעומת זאת, ההפרות ברחוב החרדי בולטות ומקוממות במיוחד, מכיוון שיש להן אופי מאורגן ומתריס ויש הכרח לרסנן. בכל מקרה, בתור פרויקטור קורונה שלא ויתר לאף ציבור באמירת האמת, צריך לדעת: היקפי תחלואה לא נקבעים לבד על פי מידת השמירה על הכללים, אלא גם ואולי בעיקר על פי מאפיינים חברתיים ועירוניים, שהם חלק מהקיטוב והפערים שמחייבים אותנו לתוכחה וחשבון נפש לאומי; ועל זה לצערי לא מספיק מדברים. כמנהל מרכז רפואי מוביל, וכמי שרואה בתחום בית החולים את כל קהילות ישראל, אני נוכח לדעת כי רב המשותף על המפריד. במדי בית החולים לא מזהים את השוני, גם לא בשיחות במסדרונות, בחדרי החולים ובהמתנה המשותפת של המשפחות סביב חדרי הניתוח והטיפול הנמרץ. הערבות הדדית ניכרת היטב בבית חולים, והיחד אינו קשה לזיהוי והוא בולט גם ובעיקר בציבור החרדי שמסייע רבות לכל שכבות האוכלוסייה דרך ארגוני חסד הפועלים כל ימות השנה בסיוע לחולים ומשפחותיהם.

•

בכל מקרה, אנא הרחיקו את הרופאים וכלל הצוות המטפל מהשוואות אלו. האתגר שהם נתונים בו קשה גם כך בתקופה שכזו, ומסוכן לסבך אותם בהשוואות המיותרות הללו. בואו ניתן להם להתמקד בשמירה על האמון למול כל המטופלים, ובגאווה שהם גלגל ההצלה של כל ישראלי תוך תמיכה הדדית בין אזורים וקהילות שונות במצוקה המשתנה בין הגלים של הסערה הזו. ואתם צוות רפואי יקר, המבחן שאתם נתונים בו הוא אדיר ממדים, ואתם עומדים בו בגאון, בעוצמה ומופת לכל העמים, בזכות המקצועיות שלכם, אך בעיקר כי אתם שליחי הרפואה, רק הרפואה, ללא צבעים, נטולי צד במורכבות החברתית פוליטית, ונאמנות אחת בלבד: לחולה ולרפואה.