1.
The current right-wing coalition has 66 members (including Orly Levy). There is no significant change in this figure, but it is impossible to know what the default choice of Lieberman and Kahlon will be, for example, in the event that the results are reversed and Labor receives more than Likud. This is an important parameter, but not an ultimate one.
2.
לראשונה מאז הבחירות, העבודה עוברת את יש עתיד. אלו אותם 10+- מנדטים פריכים של מצביעי שמאל-מרכז שיעניקו את קולם למי שייתן פייט.
ב-2013 זה היה לפיד, ב-2015 זה היה הרצוג. ב-2017 נפתח הקרב מחדש.
השוואה לסקרים שפורסמו לפני שבוע מלמדת שחלק מאותם מנדטים חונים כעת אצל כחלון - מסיבות מעט שונות - ועשויים לחזור שמאלה ברגע האמת.
3.
הסקר של ערוץ 10 מכיל מספר נתונים מוזרים בהשוואה לסקר של אותו סוקר - פרופסור קמיל פוקס - שפורסם באתר וואלה לפני כשבוע.
נתונים שקשה להסביר אותם בבחירה של גבאי. צניחה של הרשימה המשותפת מ-13 ל-8, זינוק של הבית היהודי מ-11 ל-14 ושל הליכוד מ-22 ל-29.
ההסברים האפשריים הם שניים: האחד הוא העובדה שפוקס עבד עבור גבאי במערכת הבחירות הנוכחית. השני הוא עודף מקצועיות. סוקר שמפרסם את הנתונים שהוא רואה ולא עושה בהם מניפולציות, גם כשהם לא תואמים את תמונת המצב כפי שהוא ראה אתמול. בכל מקרה קשה להסתמך, לדעתי, על סקר כזה.
4.
News 2 commentator Amit Segal noted that after two years of the Netanyahu-Lapid battle, the struggle is becoming three-headed. He added something very true: that in the end, the most likely scenario is not a Gabbay-Lapid tie, but a last-minute drift in favor of one of them - the one who will succeed in convincing voters of his ability to win.
5.
13% and 14% matching for the prime ministership is a tremendous achievement for a candidate who was unknown until the day before yesterday, but he still has a very long way to go, because with these numbers, a veteran prime minister with a 30-40 percent matching rate does not win.
6.
אין שום משמעות ליריבות בין כחלון לגבאי לגבי קואליציה עתידית, כמו שאין משמעות ליריבות בין בנט וליברמן לנתניהו (בשני המקרים היא עמוקה פי 10).
טקטית, לגבאי יהיה הרבה יותר נוח מצב של יריבות, כי זה יסייע לבידול ביניהם. חלק מהמנדטים שלהם חופפים ועדיף לגבאי שכחלון יפנה מעט ימינה, ייצמד חזק יותר לנתניהו וינגוס עוד בליכוד.
7.
Two polls published a week ago were bad for Bennett. Now two polls together show the opposite. It's too early to eulogize him.
8.
הפרסונה הטלוויזיונית של גבאי לא טובה. הוא התראיין היום אצל גאולה אבן ונטה להזיע, להתרגז בקלות, להרים את הקול ולקטוע את המראיינת בחדות.
הפרשן דן מרגלית ניסה היום להבחין בין כריזמה "אמתית" כמו של נתניהו ולפיד לבין כריזמה "עממית" כמו של בנט וגבאי. יש משהו בדבריו, אבל במאבק ראש בראש בין שני סוגי הכריזמות יש יתרון מובהק לראשונה. גבאי בעמדת נחיתות מול שני יריביו העיקריים - נתניהו ולפיד.
9.
The bottom line is that a turnaround is simply a shift of about 5 seats from right to left. This is an achievable goal, especially in the days of two strong proxy parties in the center of the map.
10.
בשורה שאחרי התחתונה: סקרים אינם שווים הרבה. כי אם יש דבר אחד עקבי שהם עושים זה לא לנבא את תוצאות הבחירות, בפרט ממרחק כזה.
אבל סקרים שווים לפעמים זהב, כי כשהם מצטברים, הם מאירים מגמות בדעת הקהל, וגם בגלל שבמקרה כמו שלנו, הם יוצרים מציאות. שני הסקרים של היום הם נכס קמפייני עצום לגבאי, והם עשויים בהחלט להגדיל את העניין הציבורי בו ואת הסחף מלפיד אליו.