So who is right, Stav Shaffir or Naftali Bennett?

February 27, 2016   

 Thank you, Naftali Bennett. Thank you, Stav Shapir. The Minister of Education decided that next year in the education system will be the "Year of Jerusalem Unity," but he ignited the most lively educational debate surrounding our capital city already this school year. MK Shaffir wrote to him in response that the people of Israel were formed at Mount Sinai, and despite the protests of the surfers, she did not retract it. This online storm, unlike the nonsense that sometimes stirs us up there, is actually important. It makes us ask the most essential questions about our identity, and also search for answers. This was also the case in the "Palestinian people" storm stirred up by MK Anat Barko (in addition to jokes about the letter P, there was also a fascinating principled discussion about Palestinian nationalism), and also when Netanyahu spoke about the Mufti who gave ideas to Hitler - and caused thousands to open history books and discuss the roots of Nazism and Zionism. אז מי צודק, סתיו או נפתלי? משה רבנו. השבוע, בפרשת 'כי תישא', הוא מלמד אותנו מה הבסיס שלנו. נכון, התחלנו בהר סיני. שם עמדנו לראשונה יחדיו כעם, אבל רגע אחרי אותו מעמד היסטורי, הר סיני כבר לא היה קדוש, אלא סתם עוד הר. מי שנשארה קדושה עבורנו אלפי שנים, כשגרנו בה וגם כשיצאנו לגלות, היא ירושלים. ישראל היא לא ארץ המולדת שלנו, אכן התגבשנו במדבר, אבל היא תמיד הארץ המובטחת. מוזר, דווקא ממפלגה ששמה "המחנה הציוני" אפשר היה לצפות שתתמקד בציון, בירושלים, וממפלגה ששמה "הבית היהודי" אפשר לצפות שתתרכז ביהדות, שמתקיימת גם בגלות. אבל העיקר נשמט מהוויכוח. אין טעם לריב על מקום פיזי בלבד. מה זה משנה, אם לא מדברים על התוכן? צריך לשאול קודם כל לשם מה התכנסנו סביב הר סיני, והתשובה היא: כדי לקבל תורה. ולמה שאפנו כל הדורות לחזור לירושלים? כדי לקיים כאן את אותה תורה בשלמות. זו גם תמצית פרשת השבוע — משה רבנו מקבל בפרשה שוב את לוחות הברית, אחרי ששבר את הלוחות הראשונים בגלל חטא העגל. בהתחלה אלוקים מבטיח לו שהוא ימשיך להנחות את העם לעבר ארץ ישראל, אבל זה לא מספיק. משה מתחנן לקבל שוב גם את לוחות הברית, את הזהות והתרבות המשותפת, את הדי־אן־איי שעליו שמרו מכל משמר כל הדורות, מאב לבן, מהר סיני ועד לטוויטר.  כמה הערות על ענייני השבוע: • לא יקום קזינו באילת. אני מוכנה להתערב על זה. השאלה היא למה נתניהו בכלל העלה את הנושא לדיון כעת. האם זה לא סוג של "יו, הנה ציפור" שמטרתו לתפוס כותרות ראשיות, כדי להסב קצת את תשומת הלב מנושאים אחרים? • לכאורה, הדיונים הטעונים האחרונים עסקו בנושאי ביטחון. זה התחיל בשאלה האם השכול שלנו דומה לשכול שלהם. גם המפכ"ל וגם שר הביטחון ענו לרזי ברקאי שלא. אחר כך הרמטכ"ל והמשפט שלו על "לרוקן מחסנית על נערה עם מספריים" עלו לכותרות, וכל אחד היגג ותמך או תקף, ואז עברנו לשאלה האם חיילים ייצאו הביתה לחופשה עם נשק או בלי נשק. האם מישהו שאל את הרמטכ"ל ושר הביטחון מה בכוונתם לעשות כדי להפסיק את השכול בצד שלנו, כדי לגרום לנערות במספריים להפסיק לדקור חיילים וכדי למנוע מצב שבו חיילים צריכים נשק עליהם בחופשה? האם המטרה היא רק להתנהל בתוך המציאות הביטחונית ולהכיל אותה, או שהם מעוניינים לשנות אותה? • אייל גולן, ענבל אור, דני דנקנר, בר רפאלי. כמה תשומת לב מושקעת בהם ובגרסאותיהם. הקשבתי השבוע לחלק מההספדים על רס"ן אליאב גלמן ז"ל שנהרג בפיגוע ביום רביעי. מדבריהם של כל מכריו עולה כי הוא היה קצין מסור, אבא מסור ולומד תורה מסור. הקרביות השתלבה באבהות) ביישוב שלו סיפרו איך תמיד לקח את הילדים לשחק בגינה, גם כשמסביב רק אמהות (והקריירה הצבאית השתלבה בשקדנות לימודית). אדם עם פרופיל שונה כל כך מכל הדמויות שהוזכרו לעיל, ושממלאות את סדר היום הציבורי. הוא היה צריך להירצח כדי שבין שערורייה לפרשייה ידברו גם על פשטות, ענווה, התנדבות ותרומה.  פייסבוק הודיעה השבוע על השקת פרצופים חדשים, שאינם "לייק". בקרוב הגולשים יוכלו להביע קשת מגוונת יותר של תגובות. שתי ענקיות הסלולר העולמיות הציגו השבוע בתערוכה בברצלונה את הסמרטפונים החדשים שפיתחו. בנוסף, חברת פרטנר הישראלית נפרדה לתמיד מהשם "אורנג'" ומהצבע הכתום ובקול רעש גדול פתחה בקמפיין עם מיתוג חדש לגמרי, כחול־שחור. הסיסמה בקמפיין החילוני היא "יש לי פרטנר לחיים מחוברים". בעיתונות החרדית הלוגו זהה, והסלוגן הוא: "כל ישראל מחוברים זה לזה". אבל כשאתה מחובר, הסביר לי השבוע חוקר הרשתות תמיר ליאון, אתה למעשה מנותק. הדרך לשמור על שפיות סלולרית היא לחנך אנשים לכך שבכל פעם שאתה מתחבר לרשת, אתה בעצם מתנתק מדבר אחר, מהחיים עצמם. במחקרים שלו הוא גילה בני נוער ישראלים שמחוברים יותר מ־24 שעות ביממה. הם פשוט מתקשרים במקביל בכמה מסכים: אייפון, אייפד, מחשב וטלוויזיה ביחד. פעם היינו בודקים כמה שעות בן אדם נמצא און ליין, הוא אומר. היום אנחנו בודקים כמה שעות הוא אוף ליין, וזה קורה כמעט רק כשהוא ישן. כך שהסיסמאות החדשות שגויות. אולי צריך היה לומר: "כל ישראל מתנתקים, כדי להתחבר קצת זה לזה".

Jewish status:

""Remember the event on Mount Sinai, which the Holy One, blessed be He, commanded us to always remember, and also warned us not to forget, and commanded us to teach it to our children so that they may grow up learning it, and it is fitting for you, our brothers, that your children grow up learning about that great event" (Rambam in a letter to Yemenite Jews, 1170) • The column is published in Yedioth Ahronoth Video: The weekly lesson [youtube url="https://www.youtube.com/watch?v=dXH3BTCB0oY" width="600" height="400" responsive="yes" autoplay="yes"]