
The Pentateuch opens with the command to count the Israelites, hence its nickname "The Pentateuch of the Counts." The process itself is divided into the counting, and then the precise positioning of the tribe around the Tabernacle.
"A man on his banner with the signs of their father's house"
Rashi: "Each flag will have a painted map hanging on it, the color of one is not the same as the color of another, each one is colored according to the shade of its stone fixed on the breastplate, and from this each one will recognize his flag.""
דבר אחר באותות לבית אבותם באות שמסר להם יעקב אביהם כשנשאוהו ממצרים שנאמר (בראשית נ) ויעשו בניו לו כן כאשר צום יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו' כדאיתא בתנחומא בפ' זו.
ידוע הכלל במפרשי התורה שכאשר נאמר ״דבר אחר״ הייתה להם סיבה טובה להביא פירוש שני, כי היה להם קושי הבנתי-הסברי עם הפירוש הראשון.
הצורך לפרשנות בכלל נובע מקושי שעולה מתוך הכתוב או מדברים סותרים שנאמרו במקום אחר. למרות שרבות הפעמים נכתבת רק התשובה ולא השאלה עצמה.
הקושי של רש״י לפי דעתי בפסוק הוא המעבר בין לשון היחיד לרבים, שלכאורה אינו הגיוני. מ״דגלו״ ל״אבותם״ היה צריך לכתוב ״איש על דגלו לבית אביו"?
שמעתי פעם פרשן שטוען שכאשר ישנן שתי דעות בתורה או בגמרא או בהלכה, הסיבה ששתיהן נכתבו ושזאת שלא נכונה לא נגנזה, היא כי שתיהן נכונות ועל הקורא לראות כיצד שתיהן משתלבות - "אין דעות סותרות יש דעות משתלבות".
ההסבר הראשון של רש״י מראה לנו את מיקומו של האדם ביחס ל״דגל״ האישי שלו, העקרונות שלו, ולא ביחס לשאר הדגלים של כל שאר השבטים. ״כך יכיר כל אחד את דגלו״ - היכן האינבדואל עומד ביחס לעצמו. לכן גם ניתנת הדוגמא של החושן, שבו היה מבחר צבעים, וכך לאדם עצמו יש מבחר צבעים ועליו להכיר או לבחור את צבעו. שמתוך מבחר הדגלים הוא בוחר את הדגל שהכי מאפיין אותו בתוכו.
בהסברו השני, רש״י מעמיד את האדם ביחס לדגלים של שאר השבטים ורואים את זה מתוך כך ״יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו״. כאן אנו רואים בחירה הרבה יותר עמוקה של האדם היכן הוא עומד ביחס לבני אדם אחרים.
A person must first examine himself in relation to his flag, to himself, to his personality.
לפי שיטתו של הפרשן מתיישבת שאלתו הנסתרת של רש"י: על האדם קודם לבחון את עצמו ביחס לדגלו, לעצמו לאישיותו. ורק לאחר מכן לבדוק היכן הוא עומד ביחס לחברה "לבית אבותם".
בדורנו והמודרניזציה שבו המסר רק מתחדד ונהיה יותר רלוונטי כאשר האישיות שלנו נתונה ללא הפסקה תחת מתקפה של 'כיצד אנו אמורים לחשוב', מה אנחנו צריכים לקנות, ומה אנחנו צריכים לעשות - אין עלינו ישר לפסול התקדמות, אלא לבחון את עצמנו, את המשכן שבתוכנו, ורק לאחר מכן היכן אנו עומדים ביחס לעולם ולהתקדמות - דבר אשר יעזור לנו להתנהל נכון מול המודרניזציה בלי לפסול אותה על הסף.