At 12:45, Netanyahu said the interesting thing

December 8, 2015   

A few comments after the discussion in the Economics Committee on the gas outline and ahead of what is likely to happen: Prime Minister Netanyahu's signature on circumventing the Antitrust Law through Section 52. 1. Towards the end of the discussion, at approximately 12:45 Netanyahu said את הדבר המעניין, לדעתי. אחרי שהסביר את הטיעונים המדיניים-בטחוניים, ואחרי שאמר כי הוא מאמין במתווה הגז, כפי שנוסח אל מול החברות המסחריות, הוא למעשה הודה שנאלץ להפעיל את השימוש הנדיר בסעיף 52, רק כדרך לעקוף את הסבך שנוצר לו כתוצאה מן ההתנגדות העקרונית של איש המקצוע בתחום, הממונה על ההגבלים העסקיים. הדברים נאמרו בתשובה לשאלה שהפנה אליו ח״כ יוסי יונה. Here is an exact transcription: "בתוך השאלה שלך (שאלתו של יונה - ט״ש) מקופלת הנחה, אקסיומה לא נכונה. ההנחה שלך היא שהביקורת של הממונה על ההגבלים - אני מקבל אותה. זאת אומרת, ההסכם רע, וכיוון שההסכם רע, ויש לי שיקולים אחרים – אני מפעיל את השיקולים האחרים. תכף נדבר על השיקולים האחרים בקיצור. אבל אני לא מקבל את האקסיומה הזו, אני חושב שההסכם הזה… אמרתי שההסכם הוא האופטימלי. וזה שונה… ואני חושב שהיה צריך לקבל אותו. אני חושב שהממונה על ההגבלים היה צריך לקבל אותו. הוא חשב אחרת. וכיוון שחתימתו דרושה לעניין הזה – החוק צפה זאת ואפשר תהליך אחר. אז קודם כל אני רוצה להגיד לך, ההסכם הזה, המתווה הזה איננו אידאלי כי אין דבר כזה, אבל הוא אופטימלי. והוא טוב – הוא חשוב וטוב למדינת ישראל. עכשיו לגבי הדבר השני. אני באמת חושב, אני באמת חושב ואין כאן שום המצאה, ואין כאן שום תכסיס, אני חושב שפיתוח שדות נוספים זה דבר קריטי למדינת ישראל. ויש לזה גם את ההשלכות המדיניות שאני חושב שהחברים כאן ככלל מסכימים איתן. Therefore, this decision to activate this section stemmed primarily from a situation that was created, which was forced upon us, by the resignation of the antitrust commissioner. And not because of the essence of the agreement – ​​the agreement is good. But his resignation created a situation where even a good agreement, an optimal agreement that I want to pass – I can't pass it.. ולכן זה מחייב אותנו ללכת למה שהחוק מאפשר; והחוק מאפשר את זה, Also based on two other things there, which are security and foreign considerations.. (ההדגשות הן שלי -ט״ש). כלומר, יש ממונה, ודעת ראש הממשלה ובמקרה הזה, שר הכלכלה (אחרי The original Minister of Economy לא הצליח להתמודד) היא שונה ולכן נתניהו מפעיל סעיף-אין-ברירה. אמנם אין פה חידוש ענק. כל מי שעקב אחרי הדיווחים הרהוטים של דה-מרקר ושל כלכליסט בחודשים האחרונים, ידע זאת מזמן. החידוש הוא בכך: הודאתו של נתניהו שהשתמש בסעיף הזה כתירוץ להיפטר מתחולה אמיתית ומהותית של חוק ההגבלים העסקיים. טיעוני החוץ והבטחון הם תועלתניים. 2. ח"כ איתן כבל העיר במהלך הדיון שהנושא יובא בפני בג״צ. מכל השיח שהתנהל, לרבות העובדה ששלי יחימוביץ׳ לא היתה שבעת רצון מתוכן התשובות, עושה רושם שדווקא התשובה שנתן נתניהו ליונה בסוף, היא זו שעשויה לבסס טיעון מסוים נגד ההליך של עקיפת חוק ההגבלים העסקיים. ספק אם בג״צ ימצא לנכון להתערב, במיוחד כאשר נתניהו מילא אחר הפרוצדורה הדרושה בחוק (היוועצות עם הוועדה). הנקודה המטרידה, לדעתי, היא הרחבה יותר: הפיכת חוק כלכלי מהותי לפלסתר. אם אי פעם היה צורך בהגנת ההגבלים העסקיים על הצרכן הפשוט, זה המקום. מדוע לא ניסתה המדינה (או חברות נובל-תשובה) לפעול נגד ההחלטה בפני בית הדין להגבלים העסקיים, אלא בדרך העקומה הזו של ריקון החוק מתוכנו? 3. מלוא ההערכה לחברי הכנסת מן האופוזיציה, בראשם ח״כ איתן כבל אשר ניהל את הדיון ושלי יחימוביץ׳ אשר הובילה את השיח בנושא בשנים האחרונות. הדיון היה עירני, מכובד ובעיקר איפשר לציבור הישראלי לצפות בשר הכלכלה-תקשורת-חוץ-ראש מממשלה משיב לשאלות ממושכות ובנושא כלכלי מרכזי. מנסה להיזכר מדוע נתניהו חושש לקיים מסיבות עיתונאים, ולא מצליחה להבין. הוא אחד מראשי הממשלה הרהוטים ביותר אי פעם. מה יש לו להיות מוטרד מקיום כמה עקרונות דמוקרטיים בסיסיים? 4. After long weeks in which the Knesset building became the most powerful source Memes, jokes, shallowness, צחוקים – יכלו הח״כים להחזיר לעצמם את הצבע ללחיים. חברי הכנסת מכל הסיעות הוכיחו העמקה ורצינות. אם יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין דואג למעמד הכנסת בעיני הציבור, הנה דוגמא איך מחזירים לשם מעט רוח דמוקרטית. 5. In one of the previous discussions of the Economics Committee Social activists took pictures The outgoing chairman of the Melal and the incoming head of the Mossad, Yossi Cohen, is walking down the hallway with lobbyist Orly Ben-Shamai, who represents the energy companies. A minor commotion ensues. My colleague Tomer Avital and also the members of the Social Watch, Received a letter of reprimand/warning לפני שלילת כניסה ממנהל מחלקת ההיתרים של הכנסת. לתומי, זכרתי שאיסור הצילום לפי כללי הכנסת חל במזנונים של הכנסת. פניתי לבקש את הכללים מדובר הכנסת וIt turns out that since July 2014 יש כלל נוסף האוסר לצלם במסדרונות. כשלעצמי וכמי שמסתובבת במסדרונות הכנסת הרבה, אציין שלא הייתי מודעת לכך שאסור לצלם במסדרון. יתרה מכך, כמות צילומי המסדרונות המועלים לרשתות החברתיות הנה אינסופית. יש איזה יועץ פרלמנטרי/מבקר בכנסת/פעיל חברתי/לוביסט/עיתונאי – שלא מעלה צילומי מסדרונות? מדוע נטפלים אך ורק לצילומי הלוביסטית עם יוסי כהן? האם אין כאן אכיפה סלקטיבית-פתאומית?  • From Tal Schneider's 'The Plough': www.talschneider.com