Rabbi Steinman: "Hatred of the Haredim - a decree from heaven; Hasbara will not help""

May 22, 2014   

The secularization of the Haredi public is getting worse. The malicious government's appetite to harm every corner is only growing. The disregard for all the needs of a huge public, both quantitative and qualitative, has become blatant, and the attitude is being ignored. The expressions heard in the public domain play jarring tones reminiscent of anti-Semitism. The result is not long in coming. People take to the airwaves and express the need to "dilute the Haredi," in the best tradition of the notorious Nazi newspaper Stirmer. Although not everyone who walks down the street gets to have this kind of poison sprayed, the horrifying atmosphere that has been created throughout the country regarding the treatment of the Haredi gives legitimacy to what nests in the depths of the dark recesses of the soul of many Israelis. The demonization that the leaders of the secular public are doing to the highest quality public here in the country is looking for outlets, and it finds expression in outbursts of hatred. קבוצות שונות בציבור החרדי מחפשות פתרונות בכל מיני כיוונים. רבים מבקשים לבנות סכר למעיין השנאה המתגבר. מתוך דאגה ומתוך פרץ של כוונות טובות, מתעוררות יוזמות שונות של הסברה, חדשים לבקרים. רבים סבורים שאם נשמיע דברים של הגיון על אוזני החילוניים, ים השנאה ישכך מזעפו. מביני דעת קהל טוענים, שיש צורך להתמודד עם הבעיה, על ידי הקמת מערך העברת מסרים, מתוך תקווה שיפלו על אוזנים קשובות, ובכך ימזערו את גובה הלהבות. מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, שב וחוזר לאורך כל התקופה באוזני מקורביו, כי עלייתו של מפלס השנאה בתקופתנו, הוא גזירה משמים. בשעת גזירה יש להרבות בתורה ותפילה, כי זו הדרך היחידה לבטל את רוע הגזירה והדרך היחידה להילחם בגילויי השנאה. לא תועיל שום פעולת שתדלנות והסברה, כי אש מכבים ע"י מים, וה"מים" הנדרשים לכיבוי אש הגזרה זו תורה ותפילה, וכל השאר הם מאמצי סרק! Pathological hatred שנאתם של החילונים לחרדים היא פתולוגית. אין שום סיבה הגיונית לכל מה שנעשה כאן מאז עלייתה לשלטון של ממשלת הזדון. אם מישהו היה מפעיל את בלוטות ההיגיון, זה לא היה יכול להתרחש כאן. המנגנונים שיוצרים את הדינמיקה היא שנאה פתולוגית של עמי ארצות לתלמידי חכמים. בדיוק כמו האנטישמיות שאין לה סיבה, כך גם השנאה ללומדי התורה. לא חשוב מה היהודי יעשה, לעולם ישנאו אותו. סיבותיה של האנטישמיות רבות, וסותרות זו את זו. את היהודי שנאו כי הוא מלוכלך וגורם מחלות, ובאותה מידה שנאו אותו בגלל שהוא נקי ורק בשכונות היהודים אין מחלות, ולכן סימן שהוא המפיץ אותן בכוונה. האשימו אותו שהוא אינו נוטל חלק בכלכלת המדינה בה הוא מתגורר ובאותה נשימה הטיחו בו שהוא מעורב יותר מדי ומשתלט על הכלכלה. המשפט המפורסם ביותר היה: "יש יותר מדי רבינוביצ'ים בכלכלה שלכם ויותר מדי יהודים בין מקבלי פרס נובל". התריסו נגד היהודי שהוא נע ונד בין העמים ואם תהיה לו מדינה משלו ישככו גלי השנאה, עכשיו סונטים בו שהמדינה שהוקמה כבית ליהודים היא המסכסכת בין מדינות ומפירה את שלום העולם. לא חשוב מה היהודי ייעשה, תמיד יטיחו בו דבר והיפוכו. האנטישמיות אינה דעה אלא מצב קיים, עובדה: "בידוע, הלכה, עשו שונא ליעקב"! השנאה ליהודי אינה דעה! שנאה ליהודי היא מצב! עם מצב אי אפשר לנהל דיון, עם מצב אי אפשר לנהל ויכוח. למצב אי אפשר להסביר! The secular suffers from "hardophobia"" סקר האנטישמיות העולמי שערכה הליגה נגד השמצה במאה ושנים מדינות חשף ש-26 אחוז מהבוגרים נגועים באנטישמיות. גם כאן התברר שרוב האנטישמיים מאמצים כמה נתונים סטריאוטיפיים, כמו: "יהודים נאמנים יותר למדינת ישראל מאשר למדינה בה הם מתגוררים", או "ליהודים יש יותר מדי כוח בעולם העסקים". על פי הסקר, 70% מהאנטישמיים לא פגשו מעולם באדם יהודי. זה רק מחזק את העובדה שאנטישמיות אינה דעה אלא מצב, ועם מצב אי אפשר לנהל שום דיון. שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים, נובעת מאותו מקור בדיוק. כמו שהגוי לוקה ב"יודופוביה" - חרדה מיהודים, כך החילוני לוקה ב"חרדופוביה" – חרדת חרדים. החילוני שונא את החרדי כי הוא מתבדל ו"אינו תורם" לחברה, ובאותה נשימה חרד ממעורבותו והשפעתו על החברה. השנאה הזו שייכת למחלקת המצבים, ואין שום הסברה שיכולה להועיל משהו ולשנות. החברה החרדית, למרות הדברים שתמיד גם לנו יש מה לתקן, היא מראה מול העינים של הצבור החילוני. התוצאה של החינוך החרדי, היא לצנינים בעיני הצבור החילוני, כי היא חושפת לעיניהם את השפל שבו נמצא החינוך החילוני הבור, הריק, האלים וחסר הערכים. נסיונות הפיגוע בציבור החרדי, הם נסיונות לנתץ את המראה ממנה נשקפת בבואתם. הם לא שונאים חרדים כי יש להם סיבה לשנוא, אלא כי שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים זו מציאות, זו עובדה, זה מצב – לא דעה. ועם מצב אי אפשר לנהל דיון ולא תועיל לו שום פעולת הסברה. The punching bag mast הנסיונות של החילונים לשנות אותנו הם נסיונות לנתץ את המראה ממנה נשקפת בבואתם הכעורה. בידיו של הצבור החרדי אין את היכולת לשנות את המצב, כי הוא נתון קבוע כמו יום ולילה, זריחה ושקיעה, גאות ושפל. השנאה הזו אינה תלויה ב"מה אנחנו נעשה" ו"איך נתנהג", לעולם נמשיך להיות שק החבטות התורן והקולר שעליו יתלו את כל תחלואי החברה הישראלית. החילונים ימשיכו לא להבין את ההגיון שבאנטישמיות אבל ימשיכו לשנוא חרדים, כי זה מצב ולא דעה. זה מתעצם בשעת גזירה, וגזירה אפשר לשנות רק בהגברת לימוד התורה, העצמת הבידול, ובתפילה שאבינו מלכינו יפר עצת אויבינו שהם גם אחינו. כל עוד אנחנו נהיה אנחנו, כמו שאנחנו, השנאה שלהם לא תחדל. אם השנאה שלהם תרגע, סימן שאנחנו השתנינו לרעה ואיבדנו את מהותנו, ואז זה יגביר את המוטיבציה שלהם, לדרוש מאתנו להשתנות עוד יותר. " אם היית רשאי להפקיר חלק כה רציני מקשריך עם היהדות, מדוע זה ולמה תתעקש להחזיק בכל מחיר בקורטוב השארית? אם היה לך רשיון להתקלף ולהתפשט מכל 'מחלותיך' היהודיות, מפני מה, איפוא, לא תשלים את המלאכה עד תום ותיטוש כליל את היהודי שבך, תזדווג לשכניך ותאפשר ליעקב ועשו כי יושיטו איש לרעהו יד אחים נאמנה הכורתת ברית לאחוות עולם על פני קברה של היהדות? (הגרש"ר מעגלי שנה ח"ב עמ' קפ"ד). כל עוד לא נשתנה, הם ימשיכו לשנוא אותנו. ואם נשתנה אפילו במשהו, הם ידרשו את הכל. לכן לשנאת החילונים, כמו לשנאת הנוכרים, אין פתרון, וחבל על יוזמות הסברה כאלו או אחרות. אנחנו נהיה אנחנו ביתר שאת, והקב"ה ישנה את ה"מצב". • The article was published in Yated Ne'eman.'