Ben-Gurion told the council members: "I know that we will not be saved by the sword.""

July 3, 2015   

Today, the 16th of Tammuz, exactly 62 years ago, the historic meeting took place between representatives of the Council of Torah Scholars, headed by the late Rabbi Isser Zalman Meltzer, and Prime Minister Ben-Gurion regarding the National Service Law. The complete and original minutes of the meeting arrived at the Kedem auction house in recent weeks, and are set to be auctioned next week. In the middle of describing the dramatic and charged meeting, which lasted about an hour and a quarter, the writer of the minutes notes that "the atmosphere is very tense.". Despite the difficult exchange, Ben-Gurion is quoted towards the end of the meeting as saying on his own initiative, in a somewhat conciliatory spirit, that "I want you to know that I also know that we will not be saved by sword and bow.". הפגישה התקיימה בתאריך ט"ז בתמוז התשי"ג (יוני 1953) ערב הבאתו של חוק המחייב בנות דתיות בשירות לאומי. בפגישה השתתפו גם חברי מועצת גדולי התורה הגאון רבי צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, הגאון רבי מאיר קרליץ, גאב"ד לכוביץ', זצ"ל, ח"כ לעתיד מנחם פרוש ז"ל, לצד יבלח"ט הנשיא לעתיד ומזכירו של בן גוריון באותה העת, יצחק נבון. מאחר והפגישה התקיימה כתשעה חודשים לאחר הפגישה המפורסמת בין בן גוריון לבין החזון איש זצ"ל, בפתח הפגישה שאל בן גוריון את הגר"מ קרליץ לשלום אחיו החזון איש. יצויין כי ארבע חודשים בלבד לאחר הפגישה, נפטר החזון איש. כותב הפרוטוקול מציין כי לאחר נימוסי קבלת הפנים, פתח הגרצ"פ פרנק: "על פי ההלכה אסור בכלל לגייס בנות לצבא ולשרות לאומי באיזו צורה שהיא והננו לבקש לבטל את גיוס הבנות בכלל (...) אנו חוששים מאוד שנגיע ח"ו לידי כך שנראה את המצב כאן בבחינת 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר'". בנקודה זו מציין כותב הפרוטוקול כי בן גוריון נעץ "מבט חריף מאוד" וחזר על המילים "לעם אחר". בהמשך דבריו פרץ הגרצ"פ "בבכי חרישי, דממה שררה בבית, דמעות זלגו מעיניו, אנחות עמוקות שוברות-לב נשמעות משני זקני הגאונים הגרא"ז מלצר והגר"מ קרליץ". בהמשך הפגישה מצוטט הגר"מ קרליץ כאומר: "אנו באהבתנו לארצנו הקדושה, הננו חיים בחרדה ובפחד נוקב עד עמקי הנשמה אם כתוצאה מחוק זה של גיוס בנות באיזו צורה שהיא נגיע חלילה לאזהרת התורה 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה'". על כך השיב בן גוריון: "אל תפתח פה לשטן". עם סיום דבריהם של גדולי ישראל, בן גוריון פותח את דבריו בהתנצלות: "אני יושב לפניכם ביראת הכבוד ויודע שעליי להיזהר בדברי כדי שלא אהיה בבחינת מורה הלכה בפני רבו, אני מצטער תמיד על שלא למדתי די תורה, אולם יודע אני לכבד אתכם ואת רמתכם. "יודע אני את עמדתכם ומעמדכם וגם את השפעתכם הגדולה". לאחר פתיחה זו מסביר בן גוריון את עמדתו ומציין: "אני יודע מרבנים שאינם אוסרים גיוס בנות ושרות לאומי והם בעד שרות לאומי". על כך משיבים לו גדולי ישראל בחריפות. הגרצ"פ פרנק מציין כי "זה בלתי אפשרי" - ובהמשך אומר כי "הרי הם בבחינת ירבעם בן נבט" ומוסיף כי "זאת יודעים ויכולים לקבוע רק גדולי התורה". בהמשך בפגישה בן גוריון מתרעם על כך שהגרצ"פ פרנק ציין כי "רוב חברי הכנסת אין להם חלק ונחלה בתורת ישראל". על כך הגרצ"פ פרנק משיב בחריפות: "ודאי שאין להם הסמכות לפסוק נגד ההלכה". הפגישה ההיסטורית הסתיימה בלא הסכמה, כשהתהום הפעורה בין גדולי ישראל לבן גוריון רק הלכה והעמיקה במהלך הפגישה. למרות זאת, בן גוריון, שחש ככל הנראה במצב הלא נוח שנוצר, יוצא לקראת סוף הפגישה בהכרזה המעניינת בדבר ישועת ישראל ומוסיף בהמשך כי "אני יודע היטב כי ניצחנו עד כה ברוח". מרון ארן מבית המכירות הפומביות 'קדם': "לעתים נדמה כי השיח של הפגישה כאילו לקוח מימנו אלה. 62 שנה חלפו ולא השתנה הרבה לצערנו. מדובר בפיסת היסטוריה שעדיין ניצבת חיה בפנינו". Photo of the first page of the protocol • Courtesy of Kedem Auction House, Jerusalem