מה קורה כאשר לקוח בנק לוחץ על "זמן אמת", רואה נתוני מסחר עדכניים לכאורה, ומקבל החלטת השקעה - אך הנתונים שמוצגים לו בפועל מעוכבים לכאורה בשיהוי מובנה של כ־15 דקות, סותרים נתונים בממשקים אחרים של הבנק, ואינם מאפשרים לו לדעת מהי תמונת השוק האמיתית?
זו השאלה שעומדת במרכז הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בימים אלה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בנק מזרחי־טפחות בע״מ.
Want more news, videos and stories? Join the Haredim 10 WhatsApp channel >>
הבקשה, שהוגשה על ידי עו״ד דרור שרמן וחברת 'דרור שרמן ושות׳ - עורכי דין', מעריכה את היקף הנזק לקבוצת לקוחות הבנק בכ־521.5 מיליון שקלים.
את המבקשים מייצג עו"ד איתן גרובר ממשרד שרמן, לנדאו.
לפי הבקשה, מערכות המסחר הדיגיטליות של הבנק - אתר האינטרנט, אפליקציית ניהול החשבון ואפליקציית שוק ההון - יצרו סביבת מסחר בלתי אמינה, שבה לקוחות נדרשו לקבל החלטות השקעה מבלי לדעת בוודאות אם הנתון שעל המסך הוא עדכני.
"קיפאון פתיחה" - במהלך רבע השעה הראשונה של יום המסחר בארה"ב מופיעים בפלטפורמת המסחר של הבנק נתוני "0% שינוי" - למרות תנודתיות בשוק.
איש לא עדכן את לקוחות הבנק כי "נתוני זמן אמת" של פלטפורמת המסחר בבנק מפגרים בכ־15 דקות אחר נתוני האמת.
המניות הנסחרות בבורסת וולסטריט מוצגות בערכים שונים באתר, באפליקציה ובממשקים שונים של הבנק. בנוסף, הנתונים באנגלית לא תואמים את הנתונים בעברית.
מערכות הבנק חוסמות רכישת מניות זולות [פני-סטוק] למרות שמחירן בזמן אמת מצוי מעל למחיר הסף למסחר, וכך נגרם נזק כבד למשקיעים.
לטענת התובע, בחשבון החברה שלו בוצעו עסקאות רפאים ביותר מ־20 אלף דולר ללא מתן הרשאה מצידו.
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מעריכה את הנזק לציבור לקוחות בנק מזרחי-טפחות בלפחות 521.5 מיליון שקלים.
האם ייתכן מצב שבשנת 2026 פלטפורמת מסחר של בנק בישראל תטעה בצורה עקבית ושיטתית משקיעים, ותציג בפניהם מחירי שוק שגויים תוך גרימת נזקי השקעה עצומים? טענה מפתיעה זו נטענת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בימים אלה נגד בנק מזרחי־טפחות.
התובע, עו"ד דרור שרמן, לקוח פלטפורמת המסחר של בנק מזרחי־טפחות, טוען כי נפל קורבן לשורה של כשלים מערכתיים ובכללם פערים חריגים בין הנתונים שהציג הבנק ללקוחותיו במערכות המסחר הדיגיטליות - לבין המתרחש בפועל בבורסות בארצות הברית, ביניהן הנאסד"ק ו – NYSE.
לטענת עו"ד שרמן, הבקשה אינה עוסקת בסיכון שוק רגיל שהלקוח לקח על עצמו, אלא בסיכון תפעולי במערכות הדיגיטליות של הבנק - סיכון שהלקוח לא בחר בו, לא ידע עליו ולא יכול היה לשלוט בו. בשוק ההון, מידע הוא לא קישוט על המסך; הוא חומר הגלם של ההחלטה.
לטענתו, הבנק מציג ללקוחותיו מצג של נתוני "זמן אמת" שהם לא באמת "זמן אמת". במהלך המסחר הוא החל להבחין באי־התאמה בין נתונים שהוצגו באתר ובאפליקציית הבנק לבין מחירי השוק בפועל. כך למשל, מניות שהציגו תנודתיות חריגה בבורסות האמריקאיות הופיעו לעיתים במערכות הבנק ללא שינוי, או עם נתונים שהתעדכנו באיחור משמעותי.
עו״ד איתן גרובר, המייצג את המבקשים, מסר: "הלקוח לא אמור להיות בקר האיכות של הבנק. לקוח שסוחר דרך מערכת דיגיטלית של בנק לא אמור לנחש אילו נתונים נכונים, לא אמור להשוות בין האתר לאפליקציה ובין עברית לאנגלית, ולא אמור לפעול על בסיס מסכים שסותרים זה את זה. אם הבנק כותב "זמן אמת", הלקוח זכאי לכך שזה באמת יהיה זמן אמת".
לטענת עו"ד שרמן, בכל יום מסחר, במהלך רבע השעה הראשונה מפתיחת המסחר בארצות הברית, מופיעים במערכות הבנק נתונים קפואים של "0% שינוי", אף שבפועל המסחר כבר פעיל ולעיתים תנודתי מאוד - מצב שאותו הוא מכנה "קיפאון פתיחה". עוד נטען כי לעיתים חותמות הזמן המופיעות לצד נתוני המסחר נותרות קפואות במשך שעות, באופן שאינו מאפשר ללקוחות הבנק להבין לאיזה שלב במסחר מתייחסים הנתונים.
לדבריו, מיד עם העלאת האפליקציה מופיעה הודעה על עיכוב של 15 דקות בעדכון נתוני הפלטפורמה, אך לאחר לחיצה על כפתורי "זמן אמת" או "רענון", נעלמת ההודעה ובמקומה מופיע מצג מפורש של נתוני "זמן אמת", בצירוף חותמות זמן של שעה ודקות. לטענת שרמן, חרף זאת, הנתונים ממשיכים לפגר בשיהוי מובנה של כרבע שעה ביחס לנתוני המסחר האמיתי בבורסות הזרות.
בתביעה נטען כי פערים אלה משפיעים ישירות על יכולת הלקוחות להגיב לתנודות בשוק ההון בזמן אמת. כך למשל, כפי שהודגש בחוות דעת מומחה שצורפה לבקשה, מאת פרופסור יגאל נוימן, לקוחות עלולים להחמיץ הזדמנויות השקעה, לקנות מניה שמחירה כבר נסק, או להימנע ממכירה שהייתה מצמצמת הפסדים - ובקיצור, לבצע עסקאות במחירים שהבנק מציג להם אף שאינם תואמים את מחירי השוק בזמן אמת.
לדבריו, ככל שהעמיק לבדוק את פעילות המערכת, כך התגלו לו פערים נוספים בין הנתונים המוצגים בפלטפורמות השונות של הבנק. כך למשל, לעיתים קרובות מופיעים מחירים שונים באתר האינטרנט ובאפליקציה, וכן הבדלים במחירי המניות בין הממשק בעברית לממשק באנגלית. גם נתוני שווי תיק ההשקעות, התשואות והשינויים היומיים מוצגים באופן לא עקבי בין המסכים השונים - מצב שאותו הגדיר עו"ד שרמן כ"אמת כפולה ומשולשת".
עו"ד שרמן טוען כי הלקוחות נאלצים לבצע ריענון ידני שוב ושוב, לעיתים מדי דקה, כדי לנסות לקבל נתונים עדכניים על מצב תיק ההשקעות שלהם. לדבריו, בשל ריבוי הסתירות והפערים הוא נאלץ להפוך ל"בלש פיננסי החוקר את החשבון שלו עצמו", לבצע הצלבות ידניות ולנסות לשחזר באופן עצמאי את נתוני הפעילות, בשל כשלון חוזר ונשנה של מערכות הבנק לייצא נתוני גלם באופן מהימן.
הבעיות, לפי התביעה, לא הסתיימו רק בהצגת הנתונים. כתבי הטענות מפרטים מקרים שבהם מערכת הבנק לוקה בזיהוי שגוי של מחיר המניה ובשל כך חוסמת אפשרות לרכוש מניות שמזוהות בשוגג כ-"פני סטוק" — מניות זרות בעלות שווי נמוך, אף שלתביעה מצורפים צילומי מסך המעידים כי במסך הבנק עצמו מחירן כבר עבר את רף המינימום ואפילו כפול ממנו מה שאמור לאפשר את הרכישה.
עו"ד שרמן מכנה מצב זה "שיתוק פעולה", שבו לקוח מזהה הזדמנות השקעה אך המערכת אינה מאפשרת לו לפעול משום שנתוניה הפנימיים אינם תואמים את מחירי השוק בפועל. במקרים אחרים, כך נטען, נחסמה לחלוטין האפשרות לבצע מסחר בטענה שלא קיימת הרשאה מתאימה לביצוע פעולות בניירות ערך, אף שלדברי שרמן לא ניתנה כל הוראה מצידו כלקוח לביטול הרשאות המסחר.
עו"ד שרמן, שניהל חלק מהמסחר דרך חשבון החברה שלו, טוען כי חרף ניסיונות חוזרים ונשנים הבנק לא הצליח לספק לו נתוני מסחר מסודרים, מדויקים ועדכניים לצורך דיווחי מס ובקרה פיננסית.
לפי הנטען, דוחות מסחר שיוצאו ממערכות הבנק לקו בחסרים של נתונים רבים, שמות חלקיים או שגויים של ניירות ערך, מספרי קוד פנימיים במקום שמות מניות, וחוסר התאמה בין פעולות רכישה ומכירה.
בשל הליקויים הללו נאלץ שרמן לבצע הצלבות ידניות ואף להיעזר ברואה חשבון לצורך שחזור ידני של נתוני הפעילות, ולשלם לו תוספת שכר על כך..
האירוע החמור ביותר, לפי הנטען, התגלה בחשבון החברה. שתי עסקאות לרכישת מניות בהיקף כולל של יותר מ־20 אלף דולר בוצעו ללא הרשאתו וידיעתו של הלקוח. העסקאות התגלו לא בעקבות בקרה יזומה מצד הבנק, אלא עקב בדיקה אקראית שביצע עו"ד שרמן.
רק לאחר פנייה יזומה של שרמן לבנק בוטלו הפעולות. בבקשה נטען כי לא סביר שמדובר במקרה יחיד, וכי ייתכן שלקוחות רבים נוספים חוו "עסקאות רפאים" מבלי שהיו מודעים לכך שבוצעו בחשבונם פעולות לא מאושרות.
בעקבות האירועים פנה שרמן לנציגי הבנק ולמחלקות התמיכה. לפי הנטען, במהלך השיחות המוקלטות אישרו נציגי הבנק כי קיימים פערים בין הנתונים המוצגים ללקוחות לבין נתוני השוק בפועל, ובשיחה נוספת הודה נציג בכיר בבנק כי מדובר במערכת ישנה המצויה בתהליך שינוי והתאמה.
על פי התביעה, בעקבות פניותיו של עו"ד שרמן בחלוף כחצי שנה ביצע הבנק שינוי מסוים בנוסח ההבהרה שהופיע בממשקי המסחר באשר למצג "נתוני זמן אמת של ניירות ערך זרים", אך נוסח זה לא היה ברור, עקבי ומתמשך; ובחלק מן המצבים, לאחר לחיצה על "זמן אמת" או "רענון", נוצר מצג כי הנתונים עדכניים - אף שלטענת המבקש הם נותרו מושהים בכ־15 דקות, כך שלטענת התביעה הוא אינו פותר את מצג השווא של נתוני זמן אמת ומגוון הבעיות שבהן לוקה המערכת נותרו ללא כל תיקון.
לתביעה צורפה חוות דעת של פרופ' יגאל נוימן, מומחה למימון ופינטק מהאוניברסיטה העברית.
לפי חוות הדעת, לקוח פרטי תלוי כמעט לחלוטין במידע שמציג לו הגוף הפיננסי שבאמצעותו הוא סוחר, ולכן עדכניות, עקביות ואמינות הנתונים הן תנאי יסוד למסחר תקין. חוות הדעת מתארת מצב שבו הלקוח סבור שהוא פועל על בסיס "אות" - מידע אמין שניתן להסתמך עליו אך בפועל עלול לפעול על בסיס "רעש"- מידע שנראה אמין אך אינו משקף את מצב השוק.
פרופ' נוימן קובע כי הדבר עלול להוביל להחמצת הזדמנויות השקעה, לקבלת החלטות שגויות ולפגיעה מתמשכת בהתנהלות המשקיע.
בחוות הדעת נטען עוד כי שירותי המסחר שסיפק בנק מזרחי־טפחות היו נחותים ביחס לסטנדרט המקובל בשוק הברוקראז', שבו מצופה ממערכות המסחר להציג נתונים מדויקים, עקביים וברי ביקורת.
המבקשים מיוצגים ע"י עו"ד איתן גרובר ממשרד עוה"ד שרמן, לנדאו, והבקשה הוגשה בשם כלל לקוחות מזרחי־טפחות שביצעו מסחר בניירות ערך באמצעות מערכות המסחר הדיגיטליות של הבנק, ב-7 השנים האחרונות.
בתביעה נטען כי נזקו האישי של עו"ד שרמן הוערך בכ־24 אלף שקלים, בעוד שנזקה של חברת עורכי הדין שבבעלותו הוערך בכ־83 אלף שקלים.
לפי הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, הוערך היקף הנזק לציבור לקוחות הבנק בלפחות 521.5 מיליון שקלים. עם זאת, צוין כי מדובר באומדן ראשוני בלבד, המבוסס על מידע חסר, וכי נתונים נוספים מצויים בידי הבנק, ובהם כמות המשתמשים היומית בפלטפורמה, היקף העסקאות היומי והמועד האחרון שבו בוצע שדרוג טכנולוגי למערכת - נתונים שהבנק יתבקש לגלות.
במסגרת ההליך מבקש עו"ד גרובר מבית המשפט לתת צווים המחייבים את בנק מזרחי־טפחות לתקן את הכשלים המערכתיים כך שיעמיד לרשות לקוחותיו מערכות מסחר אמינות, עקביות ומדויקות, ולפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים הכבדים שנגרמו להם, לטענתו, במהלך שבע שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה.
הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבקשה טרם נדונה, והטענות בה הן טענות המבקשים בלבד. בנק מזרחי־טפחות צפוי להגיש את עמדתו במסגרת ההליך.
