
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי הגיע אחר הצהריים (רביעי) למשכן הכנסת והתקבל על ידי ראש הממשלה ויו"ר הכנסת.
ראש ממשלת הודו כתב בספר האורחים של המשכן: "כבוד הוא לי להיות ראש הממשלה ההודי הראשון הנואם בכנסת. הודו וישראל חולקות מחויבות עמוקה לחופש, פלורליזם ושלטון החוק. ערכינו המשותפים הם המסד לשותפות איתנה ועמוקה בין שני העמים. נמשיך לעבוד יחד כדי לקדם שלום, חדשנות ושגשוג, ולתרום לעולם צודק, הוגן ובר קיימא".
פרט למודי, נאמו בישיבה המיוחדת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
מפלגות האופוזיציה החליטו להחרים את מרבית הדיון - למעט נאומו של ראש הממשלה ההודי, בשל ההחלטה של אמיר אוחנה להחרים את שופט העליון יצחק עמית ולא להזמינו לישיבה החגיגית.
חברי האופוזיציה נכחו בתחילת הדיון החגיגי עם ראש ממשלת הודו, ואז נטשו את המליאה בצעד מביך שכולו הצגה לתקשורת.
בניגוד לחבריו באופוזיציה, בני גנץ שבר את החרם חזר למליאה לנאום של ראש הממשלה נתניהו.
האופוזיציה מבזה את ישראל
חברי כנסת לשעבר מילאו את מקומות חברי האופוזיציה שהחרימו את נאום יו"ר הכנסת.
ראש ממשלת הודו אמר בנאומו: "אנחנו מרגישים את הכאב שלכם. הודו ניצבת לצד ישראל איתנה, מתוך אמונה מלאה, ברגע זה וגם בעתיד. התגובה לטרור צריכה להיות אפס סובלנות".
הוא הוסיף: "ישראל היא מעצמת חדשנות. הצוותים שלנו עובדים קשה כדי לנהל משא ומתן על הסכם סחר חופשי שאפתני. ההסכם הזה יפתח את הפוטנציאל העצום הבלתי מנוצל בסחר שלנו". את נאומו חתם בקריאה בעברית "עם ישראל חי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בנאומו:
״אדוני היושב ראש,
חברות וחברי הכנסת,
אתם יודעים, ראשי מדינה, ראשי ממשלה, הם באים לכנסת. אנחנו מקבלים אותם בחום וזה תמיד רגע מרגש עבור כולנו ועבורי. עלי לומר לך, נרנדרה, ידידי היקר, אני נרגש מאוד מאוד מהביקור שלך היום. היות שאני חייב להיות דיפלומטי, לא אדרג אותו, זה יסבך אותי. אך מעולם לא התרגשתי יותר מאשר מהביקור שלך איתנו, ידיד גדול של ישראל, תומך נלהב של הברית בין הודו לישראל ומנהיג דגול בזירה הבין-לאומית.
ידידי היקר, ראש הממשלה נרנדרה מודי, והמשלחת המכובדת שלך, ברוכים הבאים לירושלים.
נרנדרה, ידידי היקר. ואני לא אומר את זה מן השפה ולחוץ. הייתי אומר שאתה אפילו יותר מחבר. אח. במובנים רבים, אנחנו אחים.
כשהיית כאן לאחרונה, היינו שנינו בחוף הים התיכון. הצעתי שנוריד נעליים וניכנס למים, אותם מים שרצינו להתפיל, ואכן עשינו את זה באמצעות טכנולוגיה ישראלית. עם כל הכבוד לידידינו הנוצרים, הם אמרו שלא שכשכנו במים, הלכנו על המים. זה אינו נכון. לא הלכנו על המים, אך כן חוללנו ניסים מאז. הכפלנו את המסחר, שילשנו את שיתוף הפעולה בינינו, ריבענו את ההבנות בינינו בדרכים שאני לא יכול להתחיל לתאר ובדרכים מסוימות שלא כדאי שאתאר. אך זאת חברות נפלאה, הן אישית בין שנינו, בין שתי המדינות שלנו ובין שני העמים שלנו.
מוקדם יותר היום, רעייתי שרה ואני קיבלנו את פניך בנמל התעופה, וכשירדת מהמדרגות, התחבקנו, משום שהחיבוק האישי של ראש הממשלה מודי הוא דבר מיוחד במינו. הוא ידוע ברחבי העולם כ-"כחיבוק מודי". כשאתה מחבק מישהו בחוזקה, באמת, אתה יודע שזאת לא הצגה. זה הדבר האמיתי. הוא נקרא "חיבוק מודי", ואני רוצה להשיב לך חיבוק מכל אחד מחברי הכנסת, וזה מצביע לא רק על החברות האישית האמיצה בינינו. הוא משקף את החום ששורר בין שני העמים שלנו.
הודו היא מעצמה ענקית של מילארד וחצי אנשים. ישראל קצת קטנה יותר. אבל ישראל ענקית גם היא. היא מעצמת ענק. היא ענקית ברוח, היא ענקית במעשים, מסוגלת לחולל ניסים. הברית בינינו היא מכפילה עצומה של החוזקות של כל אחת מהמדינות שלנו. היא מכפילה של הרוח ומכפילה של המעשים והיכולות.
אנחנו שתי תרבויות עתיקות בנות אלפי שנים. אם נסתכל היכן על כדור הארץ צמחה הציוויליזציה האנושית, היא התפתחה בכמה מקומות שהעיקריים בהם הם עמק האינדוס ועמק הירדן. אלה המקומות שבהם התפתחו דברים גדולים, דברים רוחניים גדולים, דברים רעיוניים, עניינים הקשורים ללב, למוח, למוסר.
אנחנו שתי תרבויות עתיקות, והיינו צריכים לעבור במסע הדורות ולהתמודד עם צרות ואתגרים. ובכל זאת לפני כמעט 80 שנה, כמעט באותו זמן, השתחררנו שנינו משלטון הבריטים, קיבלנו עצמאות. יש לנו אינטרסים משותפים רבים כל כך. אנחנו שתי דמוקרטיות. אתם דמוקרטיה ענקית, אך כך גם ישראל. חישבו על הדברים שהיינו צריכים לעשות, הדברים שעברנו, וכיצד שימרנו את הדמוקרטיה שלנו כנגד אתגרים שאני חושב שמעט מאוד מדינות התמודדו איתם.
אנחנו עכשיו מעמיקים את הברית העמוקה בינינו - הברית החזקה, האסטרטגית, הגלויה שיצרנו. יצרנו ברית גלויה.
ולא פחות מזה, שתי המדינות שלנו נמצאות בשיא כוחן. ישראל חזקה מאי-פעם, והודו חזקה מאי-פעם!
אמרתי עכשיו לראש ממשלת הודו. כשישבנו אצלך במשרד אדוני היושב ראש, אמרתי: אני עוקב, באופן אישי אחרי כל הידיעות שמגיעות מהודו.
הודו עכשיו מדורגת במספר כזה וכזה בעולם, גבוה גבוה, הודו עכשיו השיגה יעד נוסף, גבוה-גבוה; הודו עשתה כך והודו עשתה כך. קודם כל, נרנדרה עשה, ויחד איתו העם ההודי. ואני כל כך מרוצה, ואני רק אומר: עוד ועוד ועוד. כי בשתים-עשרה השנים תחת מנהיגותך אתה יזמת רפורמות, אתה השקעת בתשתיות, אתה עשית בתעסוקה, בבריאות, בחקלאות, ברווחה, באיכות-החיים, באנרגיה, בטכנולוגיה, בחדשנות.
השמיים הם הגבול? מה פתאום. הודו היא מעצמת חלל, אחת הגדולות בעולם. השמיים לא הגבול.
אבל האתגרים אף פעם לא נגמרים. אבל הודו בהנהגתך, ידידי, ביססה את מעמדה כאריה אסייאתי שמסתער על היעד: עוד צמיחה, עוד קדמה, עוד שגשוג, עוד שגשוג. ואני רוצה לומר לך, חברי נרנדרה: יש עוד סיבה להערכה העמוקה שאתה זוכה לה פה בבית הזה ומהציבור בישראל: כי מיד אחרי הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, מיד אחרי ההתקפה הרצחנית הזאת, אתה התייצבת בצורה כל כך ברורה, כל כך מוסרית, כל כך חדה, התייצבת לצד ישראל.
אנחנו אף פעם לא נשכח זאת. אנחנו יודעים מול מה אנחנו התייצבנו. אבל רבים בעולם, אולי בסימפטיה רגעית, ראשונית, שכחו מהר מאוד. ישראל מתייצבת, ניצבה ומתייצבת, בחזית של הציביליזציה מול האיסלאם הקיצוני. ובסיס-האם של האסלאם הקיצוני הוא המזרח התיכון – אבל הלבה שפולט הר הגעש של הקנאות הזאת, הלבה מתפשטת במהירות לכל יבשת, לכל מדינה.
הודו, כמו ישראל, ידעה פיגועי-טרור, פיגועי-טרור קשים, שגבו את חייהם של חפים מפשע. כשרעייתי שרה ואני ביקרנו במומבאיי, היינו באותו מלון מפורסם שבו הייתה ההתקפה הרצחנית הזאת, ומשם הלכנו, כמה מטרים, למרכז חב"ד, ושם טרוריסטים מתועבים רצחו את הזוג, שני הורים צעירים של הילד מוישי. ומי הציל את מוישי? מי שהצילה את מוישי הייתה האומנת ההודית שלו. גם את זה לא נשכח אף פעם.
הודו תומכת בישראל, וישראל תומכת בהודו, גם במקרים שהם ידועים, וגם במקרים שהם פחות ידועים. הודו תומכת בישראל, כי היא מבינה שישראל משמשת קיר-מגן מפני הברבריות – ואנחנו עושים זאת קודם כל כדי להגן על עצמנו, אבל גם בשירות העולם התרבותי.
ישראל, כמו הודו, היא מבצר של דמוקרטיה, של חופש ושל זכויות אדם –במרחב פראי, רוחש סכנות.
הטבח של ה-7 באוקטובר הבהיר חד-משמעית: או ש'ציר הרשע' הג'יהאדיסטי ישבור אותנו – או שאנחנו נשבור אותו. ואנחנו שוברים ונשבור אותו! כבר עשינו זאת ואנחנו עושים זאת בזכות הגבורה של לוחמינו, הלוחמים והלוחמות, המפקדים והמפקדות שלנו, איזה גבורה.
ידידי נרנדרה, הייתי רוצה להפגיש אותך אם יהיה זמן, עם כמה מהם, אתה צריך לראות אותם. הייתי רוצה להפגיש אותך עם הפצועים שלנו, חלקם קטועי גפיים. יש אחד מהם, אני אביא את התמונה שלו הערב, אני רוצה להראות לך. קוראים לו ארי, גיבור ישראל.
בזכות הגבורה של לוחמינו, בזכות ההחלטות המחושבות והאמיצות שקיבלה ממשלת ישראל שפרושה פה לפניך;
בזכות העמידה האיתנה של אזרחינו – בזכות כל אלה היכינו את אויבינו שוק על ירך, בשבע חזיתות של מלחמת התקומה.
אבל ידידי היקר, אנחנו שילמנו מחירים יקרים.
ואני רוצה לספר לך, יקירי, שגם לוחמים ולוחמות ממשפחות יוצאות הודו, נפלו בקרבות.
אנו מרכינים ראש לזכרם, יחד עם כל גיבורינו שנפלו.
מלחמת-המגן שלנו היא מלחמה צודקת מאין כמוה. אבל זו לא רק מלחמה בשדה-הקרב.
זו מלחמה על האמת. זו מלחמה על עתיד האנושות. ואני חייב להגיד, שאנחנו רואים שבקרב על עתיד האנושות, גם הפעם האנטישמיות מרימה ראש. היינו שם רק לפני שמונים שנה וראינו את זה. אנטישמיות שמתחילה עם היהודים, ואחרי זה מסכנת את האנושות כולה. אל מול גלי האנטישמיות והשקרים שמוטחים בינינו – לא הרכנו ראש. אבל גם במאבק הזה, נרנדרה, מצאנו בך ובהודו ידידי אמת.
In a world where antisemitism is rising, India stands out. A civilization where Jews were never persecuted by the state, only welcomed.
נרנדנרה ידידי, ראש ממשלת הודו,
מול האסלאם הקיצוני שמאיים על האנושות כולה, ועל המדינות החופשיות, נבנה יחד ברית ברזל. ברית של מדינות שדוגלות במתינות, בקדמה, בכבוד האדם, בכבוד הדדי.
ברית של מדינות שמקדשות את החיים, ושמוכנות להילחם נגד אלה שסוגדות למוות ורוצות להחזיר אותנו אל הברבריות האפלה של ימי-הביניים.
בשבוע הבא, אנחנו נחגוג את חג הפורים, והעם היהודי יקרא את מגילת אסתר מתוך התנ''ך.
הודו מוזכרת שם, כפי שאמרת היושב-ראש, בתיאור ממלכת פרס ומדי הקדומה, שכדברי המגילה השתרעה – "מהודו עד כוש". קהילות יהודיות התקיימו במשך הדורות בהודו. מאז שזכינו בעצמאותנו, רבבות יהודים ילידי הודו באו לישראל.
ולאחרונה החלטנו בממשלה להעלות לארץ חלק מקהילת 'בני המנשה' בהודו – פגשנו את הנציגים שלהם, ילדים חמודים, ואחד ההורים אמר לי: אנחנו לא בני מנשה, אנחנו בני ישראל! נכון מאוד. והם עולים ארצה מתוך רצונם להיקלט במדינתנו.
כי הכמיהה לציון, הכמיהה לארץ-ישראל, עומדת בלב החזון הציוני. את זה הבינו כמה מגדולי הרוח של הודו, שהתייחסו לציונות בראשית דרכה באהדה גדולה.
ביניהם היה המשורר ההודי הדגול, טאגור. טאגור זכה בפרס נובל לספרות עוד לפני מלחמת העולם הראשונה – ובמהלכו, מלחמת העולם הראשונה.
היו מי שהשוו את דמותו עטורת-הזקן-הלבן –לנביאי ישראל. מילים שיצאו מהודו – דיברו אלינו, וכך גם מספרים שיצאו מהודו.
דודי המנוח, פרופ' אלישע נתניהו ז''ל, היה ממקימי הפקולטה למתמטיקה בטכניון.
הדוד אלישע תמיד דיבר איתי בהערצה על המתמטיקאים ההודים. ובייחוד הוא הזכיר את רמנוג'אן. הוא הזכיר אותו הרבה פעמים, כי התגליות הגאוניות של רמנוג'אן בתחילת המאה ה-20, שינו את פני המתמטיקה. רמנוג'אן בא מהעם, גם אתה באת מהעם! אתה צמחת מהעם. אתה עלית מעלה מעלה, כי ידעת מהם השורשים שלך.
ובכן, כל זה קרה בתחילת המאה הקודמת. ולקראת סוף המאה הקודמת, הודו וישראל כוננו יחסים מלאים. ואחת התוצאות של מפנה דיפלומטי זה, היא תנועת המטיילים הישראלים –"אל המזרח". עשרות אלפי ישראלים – צעירים ומבוגרים, מבקרים מדי שנה בהודו. הם מתפעלים מהכל, מהכל. מהכל. ממה שיש היום וגם מהמורשת התרבותית העתיקה.
אחד מאזרחי הודו שואל מטייל מישראל: כמה אתם? והישראלי עונה לו – "עשרה מיליון". וההודי ממשיך – "וכמה בישראל?". לא מיליארד וחצי. אבל רבים רבים שמעריצים את הודו, מחבקים את הודו, ורוצים גם לבוא להודו.
אחד מהם זה אני, וגם רעייתי פה, אנחנו רוצים ביקור חוזר. את זה כבר חילצתי, אני כבר אומר לכם, הישג דיפלומטי ראשון. נביא את הממשלה להודו. לא רק שנביא את ראש ממשלת הודו לממשלה, נביא את ממשלת ישראל להודו לביקור.
בביקור הנוכחי שלך בישראל אנחנו נהדק עוד יותר את הקשרים בינינו. גם האישיים וגם המדיניתיים. כי יחד אנחנו מובילים מהלכים בקנה-מידה היסטורי.
זה קורה בוודאי ביחס לאתגרי הביטחון ולהזדמנויות בביטחון. אבל לא רק בביטחון: אנחנו יוצרים צירי-פעולה חדשניים בכלכלה, ובמסחר, באנרגיה, בטכנולוגיה, בסייבר, בבינה המלאכותית ובחלל. בחלל, גם כן.
שר הביטחון, ישראל, אתה מרבה לדבר על זה, והנה תדע שיש כאן אוזן קשבת.
אנחנו מפתחים יחד את יוזמת IMEC – זה מסדרון ימי ויבשתי שיחבר את הודו, דרך חצי האי ערב, יחבר אותה לנמל חיפה, ומכאן לים התיכון ולאירופה.
IMEC, המסדרון הימי יבשתי הזה, יכול להתקיים ולשגשג רק אם יעבור דרך מדינות יציבות ובטוחות. ואין מדינות חזקות ובטוחות יותר בציר הזה מאשר הודו וישראל.
ולכן אני מברך על המחויבות שלך, לכך שישראל תהיה חוליה מחברת בין אסיה לאירופה דרך נמל חיפה!
בביקור הזה שלך ניישם גם הסכמים בתיירות, בתרבות, בחקלאות, במים, בהתפלה.
וברוח 'הסכמי אברהם' ושלום – אנחנו נמשיך את המהפכה של בריתות חדשות, של הגברת היציבות האזורית, של חיזוק החוסן, הקדמה והשגשוג.
אני רוצה שתשימו לב: אנחנו לא רק מגיבים למציאות. אנחנו מעצבים את המציאות, מתוך קרבה ואמון גדולים מאי-פעם!
ידידי נרנדרה, מאז ביקורך האחרון בישראל. הקודם ב-2017 – מים רבים זרמו בנהר הגנגס בהודו – כמו גם בים התיכון, שם טבלנו שנינו את רגלינו ביום קיץ נפלא.
אבל מאז אני מבקש לעדכן אתכם, שאנחנו שומרים על קשר רצוף. אנחנו מדברים עשרות פעמים בטלפון. שיחות כל כך גלויות, כל כך חבריות. עם חום הלב, חום אמיתי ולא מעושה. אנחנו הוספנו מאז לקדם את היחסים בינינו. אנחנו טיפחנו את הקשרים בין שני העמים, שבכל אחד מהם יש הרבה סקרנות והרבה הרבה כישרון.
אני זוכר היטב את החוויה מרטיטת-הלב, כשביקרנו יחד איתך – במחוז Gujarat.
שם גדלת, שם היית למושל. ושם המושל, מודי, גילה את הגאוניות של החקלאות בישראל והביא אותה להודו, ומשם זה התפשט לכל הודו.
ובכן ביקרנו שם, ושביקרנו ב-Gujarat, מאות אלפים, מאות אלפים של התושבים, עמדו ברחובות והריעו ונופפו בדגלי ישראל והודו.
והיה גם שלט ענק בעברית, ענק, כמו כל הבניין הזה, "ברוכים הבאים", בעברית.
אז היום, מכובדי, אתה שוב בישראל, אתה מתקבל כאן באותה קבלה חמה, באותה קרבת לבבות.
במאה ה-21 אנחנו נביא את הברית בין ישראל להודו לגבהים חסרי-תקדים.
ואני בטוח שיום יבוא, אני בטוח כי כשביקרנו בהודו, אתה הבאת מופע של האומנים הפנטסטיים מבוליווד.
אז אני אומר יבוא יום, ויעשו סרט בהוליווד על סיפור האחווה בין שתי המדינות.
ואני מבטיח לכם, זה יהיה סרט שובר קופות!
ראש הממשלה מודי, ידידי היקר נרנדרה,
אני מברך אותך מעומק ליבי, אותך, ואת פמלייתך.
ברוכים הבאים תהיו כולכם בישראל, בירושלים – בחברות אמת, ובהוקרת אמת. ברוכים הבאים!״.
יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, אמר במליאה בישיבה מיוחדת: "זהו כבוד גדול עבורנו לקבל את פני מנהיג הדמוקרטיה הגדולה בעולם: ראש ממשלת רפובליקת הודו, נרנדרה מודי. נמסטה! עבור ראש הממשלה מודי, מנהיגות אינה רק ניהול של מדינה, אלא השראה של אומה. אומה ענקית. ועל פי אמונה זו, הוא שינה את הודו.
הוא עיצב מחדש את הנוף בהודו בתחומי בריאות הציבור, התעשייה והתשתיות. הוא הניע מהפכה דיגיטלית והביא להתקדמות היסטורית בעוצמתה הכלכלית של הודו. הוא הפך אותה לכלכלה הגדולה הצומחת ביותר על פני כדור הארץ, תוך שיפור חייהם של מאות מיליוני אנשים. בכך, הוא נתן משמעות חדשה למילים 'ג'אי הינד' – תחי הודו!
במשך למעלה מאלפיים שנה, הודו העניקה ליהודים בית, ובזמן השעות האפלות ביותר שלנו – מקלט. הקהילות היהודיות העתיקות של הודו סייעו בבניית הארץ הזו וממשיכות להעשיר אותה בתרבות, במטבח ובחום ההודיים. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו מוקדם, אך היו אלה שני ראשי הממשלה, מודי ונתניהו, שיצרו שותפות אסטרטגית אמיתית.
בשנת 2017 מודי עשה היסטוריה כראש ממשלת הודו הראשון שביקר בישראל. זכיתי, בהזמנתו של ראש הממשלה נתניהו, לפגוש אותו כחבר כנסת צעיר. כיום, זכות גדולה היא לי, כיו"ר הכנסת, לקבל את פניו כראש ממשלת הודו הראשון שנואם בפני הכנסת – ועושה שוב היסטוריה. בין לבין, שיתוף הפעולה העמיק בכל תחום, ובמיוחד בתחומי הביטחון והטכנולוגיה. כפי שאמרת, ראש הממשלה, "טכנולוגיה מניבה את התועלת הגדולה ביותר כאשר היא משותפת".
החברות בין שתי האומות שלנו עמדה במבחן המאבק המשותף שלנו בטרור. לאחר טבח השבעה באוקטובר ראש הממשלה מודי היה מהמנהיגים הראשונים שגינו את זוועות החמאס ועמדו באחווה לצידם של אזרחי ישראל. ממש כפי שאנו עמדנו לצידה של הודו בשעותיה הקשות לאחר פיגוע הטרור במומבאי בשנת 2008 ובפאהלגם בשנה שעברה. שני העמים שלנו נאלצים להילחם בטרור – ושניהם בעזרת השם ימשיכו לנצח.
בשבוע הבא, יחולו חג פורים היהודי וחג ההולי ההודי. צבעים ימלאו את האוויר כאשר שני העמים שלנו יחגגו את ניצחון האור על החושך. שני עמינו יכריזו על אותה אמת נצחית: התקווה תמיד מנצחת.
ההמנון הלאומי שלנו נקרא התקווה. אדוני ראש הממשלה, כינית את מערכת היחסים בין הודו לישראל 'שותפות של תקווה'. תקווה היא סימן ההיכר של הקשר ביננו. מאז אמש בניין הכנסת הואר בצבעי דגל הודו. מי ייתן והאור המאחד את ירושלים וניו דלהי יאיר את עמינו ויהיה מגדלור לעולם".
Leader of the Opposition Yair Lapid עלה לדוכן הנואמים במליאת הכנסת בדיון החגיגי, פנה לנרנדרה מודי וניסה להסביר את ההתנהלות המבזה של האופוזיציה.
"ההיעדרות שלנו מהמליאה אינה קשורה אליך. כל מה שקורה כאן לא קשור אליך. כולנו משני צידי המתרס מצפים לשמוע את נאומך. המדינה כולה בישראל מעריכה את המנהיגות שלך, את החברות שלך, שהיית לצידנו בזמנים קשים. תודה שהגעת לכאן".