
•
חולפים ימים אחדים. מהדורת יום שלישי של יתד נאמן - המחולקת חינם בכל הריכוזים החרדיים - מופיעה, ובמרכזה התחקיר המדובר. לנגד עיניי המופתעות, הכותרת היא: "מוסדות בעלי זהות מגדרית היו היחידים שהסכימו להיכלל ברשת החינוך הממלכית שמקים פירון". בכל הכתבה חזר על עצמו המינוח הזה, והשם חב"ד לא הופיע. חולפות שעתיים. 9 בבוקר. רזי ברקאי פותח את תכניתו בתחנת הרדיו גלי צה"ל עם סנסציה שמביא הכתב לענייני חרדים: "הגזענות של העיתון הליטאי יתד נאמן הגיעה לשיא חדש - הם תוקפים את המוסדות הספרדים. לא יכולים לכתוב ספרדים אז כותבים זהות מגדרית". לשידור עולה מומחה שמסביר את השנאה התהומית המסורתית של הליטאים לספרדים. ויתד נאמן? "במערכת העיתון מסרבים להגיב".•
אני מרים טלפון לבני רבינוביץ ואומר לו: 'אני מכיר אותך מספיק שנים. לכזו דרגה של צדיקות אינך מתקרב. מה הסיפור פה?' והוא מספר לי: היום יש בעל הבית ב'יתד' ואי אפשר לכתוב מה שרוצים. כשהכתבה הייתה מוכנה, עליתי לרב שטיינמן. הוא ישב וקרא בעיון ואז ביקש עט. ישב ומחק כל פעם שהופיעה המילה חב"ד. 'אני רואה את זה ועיניי כלות - ואני צועק: הראש ישיבה! אין כתבה! והוא עונה לי בשלוות נפש: אז שלא יהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת. שאלתי שוב: ומה עם חובת מחאה? והראש ישיבה ענה: אז תמצא הגדרה אחרת. אבל בלי לנקוב בשם. שרק מנהלי המוסדות שעליהם אתה כותב יבינו בלי שאף אחד יבין שזה חב"ד. כמצווה ועושה כך עשיתי. ב-8 בבוקר, כשפנו אליי מגלי צה"ל שהולכים להתגולל עלינו שאנו גזענים, רצתי לבית של הראש ישיבה שהורה לי: 'שווייג. זאג גאר נישט' (-תשתוק). אמרתי: אבל מכפישים אותנו לשווא. והוא ענה: שיכפישו. מוטב שיכפישו ואנו לא נכפיש.