המאמר ב’יתד’ מוכיח: זה באמת מה ש(לא) הוחלט באסיפת ‘דגל’

1.

ביום רביעי השבוע התכנסה ישיבת הנהלת ‘דגל התורה’ הארצית בבית דגל התורה בבני ברק. אז נכון שאיש לא ציפה שישוחחו שם על הפילוג הפנימי בין ‘דגל-ראב”ד’ ל’דגל-רשב”ם’, אבל בהחלט הייתה ציפייה לאחדות השורות, לשיח אמיתי על זירות המחלוקת ברחבי הארץ.

ומה קיבלנו? תלוי את מי שואלים.

נתחיל במסרים בהם שררה אחדות שורות, מול המסרים של ‘הפלג הירושלמי’. נדגיש כי הדברים מצוטטים מתוך כתבה ב’יתד נאמן’.

הנה, למשל, דברי יו”ר ועדת הרבנים של ‘דגל’, הגר”נ זוכובסקי: ” נעשה רק מה שיורו לנו מרנן ורבנן גדולי הדור שליט”א לאחר שהנציגים יביאו את הנתונים והאפשרויות”.

בחלק הראשון דובר על חוק הגיוס, וסוקרה “העשייה הברוכה של נציגי ‘דגל’ בכנסת”.

בחלק הזה כולם, כמובן, מאוחדים. “את ההתכנסות הזו אי אפשר שלא לפתוח בדברי ברכה וחיזוק ליו”ר התנועה הרב משה גפני, אשר סופג השמצות והפגנות כמעט מידי יום עקב הפעילות של דגל התורה כפי הוראת גדולי ישראל שליט”א, למגינת ליבם של שוליים. כבר מרן שר התורה שליט”א ומרן ראש הישיבה שליט”א חיזקו אותו במכתבם המיוחד ואי אפשר להוסיף על דבריהם, אבל כשמתכנסת ישיבת הנהלה, צריך להזכיר ולחזק שוב, ואתו את הנציגים הרב מקלב והרב אשר, שעושים הכל על פי גדולי ישראל. המיוחדות של דגל התורה שכך היא פועלת בכל ענין, כאשר רק מרנן גדולי ישראל שליט”א הם אשר קובעים בכל נושא”.

גם הגר”י אפרתי פתח בפרק ה’אחדות’: “בנושא הדיחוי, צד אחד עושה תעמולה כל הזמן כי לא אכפת לו לגרום נזק, וצד אחד שותק מתוך אחריות, כי יש דברים שאי אפשר לדברם והדיבור יזיק. כל הזמן שואלים אותנו למה אנחנו שותקים, אבל יש לנו תפיסה של פעילות מתוך אחריות גם כשזה קשה. לדגל התורה יש צורת התנהלות אחרת, והיא מחויבות מוחלטת לדברי גדולי ישראל. בוודאי שחשוב לנו להצליח מבחינה פוליטית ככל המפלגות, אבל לדגל התורה יש פרמטר תקדימי: האם עשינו מה שגדולי ישראל אמרו לנו, או לא”.

2.

ח”כ משה גפני, יו”ר ועדת הכספים: “באנו לכאן אני וחבריי כדי לדווח בחלק זה של הדיון על מה שעשינו במושב הקיץ. אך ראשית ניגע בנושא החשוב ביותר, מעמד בני הישיבות. כאן אפשר לומר את מה שפחות אפשר לדבר בחוץ כדי שלא תהיה הסתה חלילה”.

בשלב זה נסקרו פרטי החוק והשתלשלות הליך החקיקה והדרכים לקידומו כפי שהורו גדולי ישראל. “בסייעתא דשמיא מרובה, גם כשהחוק הנוכחי יושלם, נוכל לומר שהמטרה שוב הושגה במלואה: אף בחור ואף אברך, לא התגייס, לא מתגייס ולא יתגייס. זו התמונה, חד וחלק.

“גם לגבי חוק הלאום, שהוא בבסיס חוק רע שאומר דברים חמורים – כל מה שהיה בו בעייתי תוקן. חד משמעית הוא לא חוק שיכול לגרום נזק לציבור החרדי. הכל נבדק, כל תרחיש נלקח בחשבון, והכל סודר עד כדי כך שאם כבר יש נזק הוא לגורמים בעייתיים אחרים, שאכן ניסו לטרפד את החוק ולהפעיל עלינו לחץ שקרי ופסול במעטה שווא ובכזבים שונים, משום שהם יודעים שהחוק שהיה רע בתחילה הפך למשהו שלא יכול להזיק לנו, ואולי אף יפגע בהם.

“נכנסנו לחוק הזה לא בגלל שרצינו. התנגדנו בגלל שזה חוק יסוד, בגלל שיש בו התגרות עם אומות העולם והמגזר הערבי, ואף דברי שטות שונים. אבל אנו השקענו עבודה בכל התיקונים כדי שנוכל להצביע עם הקואליציה ולנהוג בלויאליות כלפי ראש הממשלה, שהחוק הזה היה חשוב לו בצורה בלתי רגילה ואנו זקוקים לתמיכתו בדברים שהם ציפור נפשנו.

“גם בנושא זה, יותר מה שאנו יכולים לומר –מחייבת האחריות לשתוק. זה לא קל. צריך להיות עשויים מפלדה כדי לשתוק במקום להגיד אמת ולהעמיד דברים פשוטים ונכונים על מקומם, אבל יש לנו עול אמתי שהדברים יושגו וייעשו כראוי. הכי חשוב שכתמיד וב”ה גם בסיומו של מושב הקיץ הזה, מעידים אנו עלינו שלא זזנו מילימטר בלי גדולי התורה”.

ח”כ  אורי מקלב: “מעבר לנושאים ולחוקים המרכזיים שנידונו במושב הקיץ ועליהם דובר כעת, זכותנו וחובתנו לדווח כי בחודשים הללו התבצעה חקיקה נוספת שמועילה לציבור החרדי ואף לשאר המגזרים בהיקף ניכר. נושאים מרכזיים מאד של אידישקייט טופלו במאמצים בלתי פוסקים, במגוון זירות כמו ענייני כשרות, שבת, בתי הדין ורבנות, מעמד המוהלים, בירורי יהדות בגיור וברישום לנישואין, עגונות ועוד ועוד.

“הח”כים של דגל התורה רצים מדיון לדיון, מוועדה לוועדה, ומעורבים באינספור הליכי חקיקה, תקנות והחלטות שונות. יש בכל הנושאים הללו הישגים בלתי מבוטלים. שום חוק רע לא עובר, כל סעיף נבדק ומתוקן על ידינו”.

“בנושא חוק הדיחוי אנחנו מרגישים אכזבה ודאגה. החוק לא ירד כמן משמים, המון עבודה קשה וסמויה הושקעה בו”.

בשלב זה פורטו הישגי החוק שנוצרו בעמל רב ומדוקדק. “אבל האכזבה שקיימת היא על העיתוי שהוחמץ מהרבה בחינות, ועל כך שאיננו יושבים כאן לאחר שהוא עבר בכל הקריאות. אבל הונחינו לשלם מחיר ומאמץ כדי לשמור על עמדה אחידה כל עוד ניתן”.

ח”כ יעקב אשר: “העול הציבורי הרחב שיש על דגל התורה לבדה, הוא עצום. אני רוצה לומר דבר אחד: אם לא נמצאים שם – לא מבינים את זה. העול הכבד נמצא עלינו. בכל ענייני הדת והציבור החרדי פונים אלינו. דיחוי, לאום, חינוך, תקציבי הישיבות, רווחה ותעסוקה. ב”ה אנו יכולים להסתכל ולראות שורת פעילויות והישגים שהושגו בעבודה מאומצת וקשה מאד, ולא פחות מכך – תוך שמירה על אחדות וכבוד הדדי לשותפים.

“לנו אין זמן לשבת בצד ולתת עצות, לקדם פעולות חד צדדיות או להתעסק בהצהרות פומביות. אנשים שאינם בקיאים ומעורבים בנדרש, מרשים לעצמם לחוות דעה למרות ההשלכות החמורות, בעוד אנו פועלים באחריות, בעמל מתמשך ובמאמץ רב מצליחים לנווט את צרכי הציבור בתוך כל מה שעומד על הפרק.

“לדגל התורה יש רק שלושה חברי כנסת, אבל בעקבות עבודה בלתי פוסקת ב”ה היקף ההשפעה הוא בלתי ניתן לתיאור”. בהמשך דבריו הציג הרב אשר נקודות מרכזיות להתייחסותן של ההנהלה הארצית, ונערך בהן דיון מקיף לצד קבלת החלטות.

3.

עד כאן, הכול יפה, נטול מחלוקת. אבל היה גם חלק שני, זה שהוקדש לבחירות המוניציפליות שייערכו בחודש חשוון. “גם בהחלטות לעיריות שעכשיו על הפרק, אנחנו נעשה רק מה שיורו לנו לאחר שהנציגים יביאו את הנתונים והאפשרויות”, אמר  הגר”נ זוכובסקי.

הגר”י אפרתי הצטרף לדבריו: “לגבי הבחירות לעיריות – איפה שיאמרו לנו להתמודד, נעשה זאת וגם אם נקבל מאה ושתיים קולות בלבד, זה יהיה ניצחון של דגל התורה, כי עשינו מה שאמרו לנו ובזה אנו נבחנים”.

אלא שאז, נפתח דיון על מספר ערים, הממתינות להכרעה באשר לגורלן הפוליטי מבחינת ‘דגל התורה’.

הראשונה שבהן הייתה ירושלים – בשאלה: במי תומכת ‘דגל’ לראשות העיר?

המנכ”ל, מנחם שפירא: “בנוגע להכרעות הצפויות בירושלים, בנוגע לתמיכה במועמד לראשות העיר, יש להתייחס לסוגיה זו באחריות כבדת משקל ובבחינה מדוקדקת של ההיתכנות המעשית והאם יש סיכוי ממשי לבחירתו של מועמד חרדי, לצד החשש מפתחון פה להסתה אנטי-חרדית שתוביל ללכידות במגזר הכללי סביב ראש עיר חילוני. מצב זה יכול להביא לאיבוד הישגים משמעותיים ותפקידים רבי השפעה ומשמעות לציבור החרדי כולו”.

‘יתד’ מדגיש, כי “במהלך הישיבה הובעה העמדה כי אין זו שאלה או עמדה אישית כלפי סיטואציה כזו או אחרת, אלא גישת אחריות מרבית שמטרתה לשמור באופן בטוח ככל האפשר על קדושת העיר, צביון העיר וצרכי המגזר החרדי, ועל כן הדבר מצריך כובד ראש טרם תידון השאלה הפוליטית. נתונים אלה ותפיסה זו יועלו על שלחנם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט”א ויובאו להכרעתם”.

העיר השנייה שעלתה על שולחן ה’ניתוחים’ הייתה בית שמש, שם מתקיים מו”מ מול ראש העיר המכהן משה אבוטבול.

‘יתד’: “אל הליך זה, שטרם הסתיים, נשלחו הנציגים בתחילת הקיץ לאחר הכרעתם של מרנן ורבנן שליט”א, אשר הנחו לנסות ולוודא את האפשרות להבטיח ע”י הנהגת העיר הקיימת את מלוא צרכיהם של בני הישיבות ועולם התורה בבית שמש, במקביל לחלופה האפשרית של הצבת מועמד מטעם דגל התורה.

“בישיבה עלה כי מו”מ זה עבר קשיים, עיכובים וחסמים מיותרים, אלא שבימים האחרונים יש התקדמות מסוימת במשא ומתן הנוגע להבטחת הנדרש לצורכי בני הישיבות ועולם התורה. לאחר שיסתיים התהליך ישובו נציגי דגל התורה עם תוצאות המשא ומתן לגדולי ישראל, יקבלו את הכרעתם וינהגו כפי הוראתם”.

אחת ההחלטות הייתה “לבחון אפשרות להליכה עצמאית של דגל התורה בבחירות לרשויות המקומיות, כדי להגיע למיצוי מקסימלי של הכוח החרדי בערים שונות, לתת ייצוג ראוי לציבור ולצרכיו, ולמנוע מחלוקות, כמובן לאחר שהדבר יובא להכרעת גדולי התורה. ההנהלה פנתה בדבריה לסיעתה השותפה – אגו”י, שבמידה ויוחלט על הליכה עצמאית, למצוא את הדרך שהדבר ייעשה בדרך של כבוד וללא מדנים וכפי שכבר היה בעבר בערים מסויימות”.

חיפה, רק לדוגמה, היא אחת הערים בהן יש אופציה של הליכה בנפרד, תוך המלצה שונה מזו של אגודת ישראל לגבי זהות ראש העיר.

4. 

אבל כרגיל, המעניין יותר מסתתר במה שלא נכתב.

מדוע לא הוזכרה העיר אלעד, העומדת במוקד עימות חריף? ובכן, שתי גרסאות למה שנאמר באסיפה על העיר החרדית שאפילו הדיין הגר”י סילמן לא הצליח להכריע הכרעה ברורה בשאלה מה על ‘דגל’ לעשות.

הגרסה הראשונה – והיא מטבע הדברים גרסת התומכים בהמשך כהונתו של ישראל פרוש –  אנשי ‘דגל-ראב”ד’: הגר”י אפרתי היה היחיד שהתייחס לאלעד, לא היה כל דיון מעמיק ולכן לא הוזכרה העיר בכתבה ב’יתד’. הגר”י אפרתי פתח וציין כי מרוצים מפרוש, אבל לא אמר שבשל כך יש להכריע להמשך כהונתו. הוא רק ציין שמרוצים ממנו.

הגרסה השניה מאשימה גורמים ב’דגל-ראב”ד’ כי חתכו את המשפט הראשון של הגר”י אפרתי, ושכחו לציין את שאר דבריו, בהם ציין כי טרם הוכרע הנושא, וכי הצדדים נשלחו להמשך מו”מ על ידי הדיין הגר”י סילמן. “הם לא רק חטאו בכך שחתכו את דבריו והדליפו אותם חתוכים לתקשורת, כי אם בכך שהשמיטו את כל הקטע מהכתבה ב’יתד'”, הם אומרים.

גורם לא רשמי מצדיק את ההשמטה ב’יתד’: “בירושלים ובית שמש ניתנו הנחיות מעשיות לבדוק דברים. לגבי אלעד אין החלטות כי זה באמצע מו”מ. דיברו על עוד ערים, כשאין החלטות, אין מה לכתוב”.

“זה נשמע מיתמם”, אומר מנגד, גורם הזועם על ההשמטה. “אלעד היא מרכז הכובד של ההכרעות בימים אלו. להתעלם מאזכורה, זו היתממות לא תמימה בעליל”.

לגופם של דברים, בימים אלו מנסים טובי המוחות בש”ס, יחד עם ‘דגל-רשב”ם’, לנסות למצוא מועמד אטרקטיבי שיוכל להביס בקלפי את ישראל פרוש, כהוראת הדיין. עד כה עלו וירדו שמות רבים, כולם נפסלו מחוסר אטרקטיביות מספקת.

עצם ההצנחה של מועמד היא בעייתית מבחינת תושבי אלעד. מועמד אטרקטיבי בעיר עצמה לא נראה באופק – והמבוכה ב’דגל’ גדולה באשר לאלעד.

ובדגל, כמו בדגל, כשיש מבוכה, פשוט לא מספרים עליה לקוראי ‘יתד נאמן’.