נחשפה טיוטת חוק הגיוס החדש: “הכרה בלימוד תורה כערך יסוד”

לפי טיוטת חוק הגיוס החדש, תהיה הכרה בלימוד תורה כערך יסוד במדינה ומי שלומדים תורה יוכלו לדחות את גיוסם לצה"ל • בימים האחרונים מתקיימות התייעצויות משפטיות האם החוק הוא תשובה הולמת לבג"ץ • דרישה לאשר את החוק יחד עם אישור תקציב המדינה עד סוף המושב
אריה ריבקינד
ט"ז שבט התשע"ח / 01.02.2018 11:39

התשובה לפסילת חוק הגיוס על ידי בג”ץ:  הסיעות החרדיות – ש”ס ויהדות התורה – הגישו טיוטה לחוק יסוד ‘לימוד תורה’, שמטרתו להכיר בלימוד תורה בישיבות ובכוללים כ”ערך יסוד”. כך עולה מטיוטת החוק שפורסמה על ידי יקי אדמקר ב’וואלה’.

ראשי הסיכות החרדיות סבורים, כי החוק החדש יהווה תשובה להחלטת בג”ץ מלפני ארבעה חודשים לפסול את חוק הגיוס, משום ש’הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון’. החלטת בג”ץ התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים, עם דעת מיעוט של השופט נעם סולברג.

מאז פועלת ועדה קואליציונית שמגבשת את חוק הגיוס החדש, והיא ככל הנראה תתכנס פעם נוספת כשהחרדים יביאו לעיונם את נוסח חוק היסוד החדש.

בנוסח הצעת החוק שפרסם וואלה נכתב: “לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי… מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה”.

טיוטת ההצעה גובשה בשבועות האחרונים על ידי השרים יעקב ליצמן, אריה דרעי וחברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב, יחד עם השר לשעבר אריאל אטיאס ומשפטנים בכירים – בהם עורך הדין יצחק מירון.

סעיף נוסף בטיוטה קובע כי בעקבות ההכרה בלימוד התורה כערך, יוכלו אלה שלומדים לתורה לדחות את גיוסם לצה”ל או לשירות לאומי. “יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה למשך תקופה ארוכה כמי שמשרתים את העם היהודי, ותוכר זכותם לדחיית חובות אחרים ובהם שירות ביטחוני או לאומי. הזכות תובטח בחוק או מכוחו”, נכתב.

החרדים מקיימים בימים האחרונים התייעצויות משפטיות האם החוק הוא תשובה הולמת לפסילת בג”ץ את חוק הגיוס, אולם מדברי ההסבר להצעה נראה שהתשובה לכך חיובית.

“מעבר לעובדה שערכים אלה היו ראויים לעיגון בכל מקרה”, נכתב, “הבהרה זו נועדה גם לתת מענה לסוגיה שאותה ביקש בית המשפט העליון מהכנסת להסדיר. חוק היסוד נועד גם על מנת להבהיר את עמדתה של הכנסת, המעגנת בחוק יסוד את מדיניותן של כל ממשלות ישראל, ולפיה לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה וחשיבותו כשירות לעם היהודי – מי שמבקש להקדיש את עצמו ללימוד תורה לתקופה ממושכת יקבל דחייה מחובת שירות הביטחון המוטלת עליו”.

בדברי ההסבר נכתב גם: “כבר מערש הולדתו של העם היהודי היה לימוד התורה אבן היסוד לקיומה של האומה. אפילו בעתות משבר וחורבן היה לימוד התורה מפלט ומקלט לאומה”.

עוד נכתב בהצעת החוק: “מאז ומעולם היו ברורים ערכם וחשיבותם של לימוד התורה ולומדי התורה. חוק היסוד מציע לעגן כראוי בחוק יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים”.

הצעת החוק טרם הונחה על שולחן הכנסת. הסיעות החרדיות ניסו לשמור על חשאיות וטרם הציגו אותה לשותפות הקואליציוניות. בימים האחרונים היא הועברה ללשכה המשפטית בכנסת לקראת הנחתה, וגורם במפלגות החרדיות טען בשיחה עם וואלה, כי “נערכות התייעצויות אחרונות האם זה יהיה הפתרון לסוגיית הגיוס”. לדבריו, “זהו הפתרון הטוב ביותר שהצלחנו לגבש, ומקווים שאם הוא אכן יקודם הוא יתקבל בהבנה על ידי כל סיעות הקואליציה, כפי שמתקבלים אצלנו חוקים אחרים שלהם”.

בשיחות סגורות הבהירו גורמים במפלגות החרדיות, כי ידרשו לאשר את הצעת החוק בכפוף לאישור תקציב המדינה שיאושר עד סוף המושב הנוכחי – בתוך חודש וחצי.

הדפס כתבה

2 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    סחטנים ושוב סחטנים
    01/02/2018 19:43
    אריק
  1. בסוף זה יימאס.

  2. דחיה ולא פטור?
    02/02/2018 06:19
    אפרים
  3. סתירה מיניה וביה. עצם החוק מנחית את ערך לימוד התורה משירות צבאי/לאומי.
    אם לימוד התורה הינו ערך עליון ששוה (או עולה על) לערך שירות המדינה – מדוע הלומד מקבל אך ורק דחיה, ולא תעודת פטור כמו נשים המצהירות על דתיותם?
    ניתן לגייס רוב גם להצעת חוק שכזו, שהרי עבור מה ‘נציגינו’ מתנגדים לחוק המואזין הנחוץ, אם לא בשביל תמיכה ערבית בחוק הגיוס?