ליברמן שוב פוער פה על החרדים. הוא רק שכח שלא ‘סופרים’ אותו

כמו אחרי כל תקופה שקטה, פותח יו”ר ‘ישראל ביתנו’ ח”כ אביגדור ליברמן במתקפה חריפה כנגד האלמנטים החשובים לציבור החרדי, כמו גם כנגד נבחריו.

הפעם היה הקרבן יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני שזכה, יחד עם ציבור בוחריו, לקיתון של רותחין, מחבר הכנסת המתוסכל.

 “יש פה קבוצת של מאכערים ועסקנים שכל הזמן אני אומר מבחינתי גם הם לא יהודים. זו כת שמתחפשת ליהודים. אשתי דוסית לגמרי, גם הבת שלי. מה שקורה בשנים האחרונות זה מסחר ביהדות”, אמר ליברמן בראיון לעיתונאי אבישי בן חיים, ובחר בגפני כדוגמא. “אם אני לוקח אחד היום כמו גפני, הוא סוחר ביהדות. כל מיני דילים – עוד כסף ועוד כסף ועוד תקציבים. גפני זה דגם של המתחפשים”.

דבריו של ליברמן נתפסים בשמיעה ראשונה כחריפים, שבירת כל המוסכמות, חציית גבול, או אולי אפילו כאסטרטגיה פוליטית ארוכת-טווח.

רק שלמרבה המבוכה, איש לא מתרגש מהדברים, איש אפילו לא טורח לגנות. מושא המתקפה משה גפני, בהתייחסות נדירה רק אמר כי הוא בוחר ש… “לא להתייחס”.

בריון וורבלי

למה זה קורה? איך במשך תקופה כה ארוכה של האיש בפוליטיקה הישראלית, לא קם חבר כנסת, איש ציבור, או אפילו עיתונאי חרדי שנסער מדבריו של הבריון, ותוקף אותו בחזרה?

למה זה מגיע לו? האם לא ראוי האיש ליחס ככל פוליטיקאי טעון שנאה?

מסתבר כי כולם מבינים שליברמן אינו אלא ‘כלב נובח’.

הוא לא מפחיד איש, ואף אחד גם לא לוקח אותו ברצינות.

מאז שאני זוכר את עצמי עוקב אחרי הפוליטיקה הישראלית, האיש מבטיח לאפשר נישואין אזרחיים, לגייס את בחורי הישיבות, לגרש ערבים, לקדם חלופת שטחים, לשלול אזרחות מבני מיעוטים, ולהוציא להורג מחבלים.

כמובן שהוא לא עשה כלום. נאדה. גורנישט.

ליברמן הוא בריון ורבלי, שמתפרנס במשך עשרות שנים מבחירתו לכנסת על סמך הבטחות שאינן שוות מאומה. להבדיל מיאיר לפיד, איתו ניתן להתווכח, להתעמת, ולהתפלמס האם מעשיו ופעולותיו הינם נגד החרדים או שמא לא – ליברמן מסתבר, לא שווה אפילו עימות.

מה שמפתיע אצלו כן, היא העובדה שבמשך עשרות שנים גורף האיש לכיסו עשרות אלפי שקלים מידי חודש מכספי משלם המיסים, כשהוא מצליח להיבחר שוב ושוב מבלי שיוכל להתהדר ולו ברפורמה, פעולה, או חוק חיובי אחד לזכותו.

ולא מר ליברמן, להגיד לאיימן עודה במבטא רוסי שזו לא מולדתו, ושהוא מחבל וגיס חמישי – זו לא רפורמה.