האם הרש”ר הירש זצ”ל ביטל את תפילת ‘כל נדרי’ ביום הכיפורים?

אחרי פטירתו של הרש”ר הירש זצ”ל – מנהיג יהדות מערב אירופה, ואחד מגדולי האומה היהודית במאות האחרונות – התפרסמה הידיעה כי הרב, בהיותו רב מורביה וניקלשבורג, ביטל את תפילת ‘כל נדרי’ בליל יום הכיפורים.

הסיפור הזה קיבל במשך עשרות שנים הדים רבים, ולא מעט קולמוסים נשתברו עליו: הייתכן כי הלוחם הגדול כנגד הרפורמה יצר שינוי כה משמעותי בתפילת היום הקדוש וביטל את התפילה הכל כך יהודית הזו?

מאמר של הרב פרופסור מרדכי ברוייאר, נינו של הרש”ר הירש, שהתפרסם בגליון ‘המעיין’, שופך אור על התמונה, שכל כך הרבה התחבטו בה.

ברוייאר מצטט את עדותו של גרץ (היסטוריון יהודי ידוע, שבצעירותו שהה מספר שנים בבית הרש”ר) ביומנו על הרב הירש: “היה עלי לעמוד במאבק על אודות כל נדרי שביטל, כמובן על פי יזמתי אני, והרבה אויבים הקים לעצמו בכך”.

גרץ מוסיף שמצא בהמבורג אווירה בלתי ידידותית כלפי הרש”ר הירש בחוגי החרדים, והוא מייחס דבר זה, בין השאר, לכך שבאותו זמן היה ידוע בהמבורג שהרש”ר ביטל את אמירת ‘כל נדרי’ – דבר שהכל התנגדו לו.

דוברי הרפורמה עטו על השמועות הללו כמוצאי שלל רב. הם טענו שהנה, יריבם הקנאי ביותר – הרש”ר נוקט שיטה של תיקונים בדת, ולפיכך אין הבדל עקרוני בין יהדות הריפורמה ובין הניאו-אורטודוקסיה.

באווירת הפולמוס החריף של אותם הימים סביב הרפורמה ביהדות, די היה בשמועות כאלו כדי להצדיק בעיני ראשי תנועת הרפורמה הכללות מעין אלו.

אחד ממקורביו של הרש”ר הירש פרסם בשנת תרכ”א (1861), בעיתון בן חנניות שורת הכחשות לשמעות הזדוניות שעיתון זה הפיץ על הרש”ר וכתב ביחס לכל נדרי: “על כל נדרי לא ידוע לי דבר על בוריו, על כל פנים שקר הוא שהרב אי פעם מאס בכל נדרי”.

גם הרב להמן ממינץ כתב כי הרב הירש לא ביטל את אמירת ‘כל נדרי’.

פשרה אחרת לסיפור מעלה את הקונספציה הבאה: מנהג היה בניקלשבורג שהרב היה נושא דרשה לפני אמירת ‘כל נדרי’, אלא שהרב הירש ביקש לשנות את הסדר – במטרה שהרב ידרוש לאחר כל נדרי.

הסיבה לכך היתה שלפי המנהג הישן קורה היה שנתאחרה אמירת ‘כל נדרי’ עד ללילה, וזאת בניגוד להלכה שאין מתירים נדרים בלילה.

אחד מבעלי הבתים הוותיקים התקומם כנגד הרב, גרם לשערורייה בבית הכנסת והחציף פנים כנגדו. הרש”ר עזב את  בית הכנסת, ואותו בעל בית נקנס במאה זהובים, ונאסר עליו להתפלל בבית הכנסת ההוא במשך שנה תמימה. חלק מסיפור זה הובא גם בביוגרפיה שחובר על ידי הגברת חוה קוסקל ‘מי לה’ אלי’.

אינו מוטל בספק

אלא שאז, לאחר הצגת העדויות, טוען הרב פרופסור ברוייאר, באופן חד משמעי כי הסיפור אכן היה: “אף על פי כן, דבר ביטול אמירת כל נדרי באולדנבורג אינו מוטל בספק”.

מדוע אם כן ביטל הרב הירש את אמירת ‘כל נדרי’?

ברוייאר מסביר כי היו לכך טעמים הלכתיים בלבד. בסיס לדבריו מוצא ברוייאר בעתון היהודי הכללי הישן של פיליספון, שם נכתב בפירוש המשפט הבא: “אף על פי שבשנה שעברה הושמט כל נדרי מטעמים שבהלכה…”

כלומר, כל נדרי אכן בוטל בעיר אולדנבורג לשנה אחת, אלא שהיו אלו טעמים הלכתיים בבסיס הפעולה.

מה היו הטעמים שבהלכה?

אין זו רשימה הלכתית, אבל בקצרה אציין כי ברוייאר מסביר שאמירת ‘כל נדרי’ לא התקבלה בכל קהילות ישראל, מחמת החשש כי עמי הארצות יקלו ראשם לגבי נדריהם ושבועותיהם, בהסתמכם על ביטולם מראש.

ואמנם רבי אהרן הכהן מלוניל מביא בספר ‘ארחות חיים’, כי “חלק גדול מרבותיו היו מבטלים במקומם לגמרי את התפילה הזו, ועמי הארץ היו חושבים שכל נדריהם בטלים ונוהגים קלות ראש בחרמות ובנדרים”.

הרב הירש, כרב העיר אולדנבורג, ביקש לעשות ‘מעשה רב’ ולחנך את בני עדתו שלא יקלו ראש בעוון חמור זה.

הרב הירש ראה ב’כל נדרי’ אקט הלכתי, ולא ‘מנהג ישראל’, וכפעולה הלכתית חזה את תוצאותיה הבעייתיות באותם ימים.

בגלל הרפורמים

אז מה קרה בסופו של יום? מדוע הוחזר ‘כל נדרי’?

יהדות אשכנז בשנת באותן שנים עמדה על סף התלקחות המאבק הציבורי על הרפורמה, וראשי הציבור החרדי בהמבורג ובאמסטרדם התנגדו לצעד הדרסטי של הרש”ר, והוא קיבל זאת. במילים אחרות, ‘כל נדרי’ הושאר בגלל החשש כי הדבר יתפרש כצעד בעד הרפורמה.

4 שנים מאוחר יותר הצטרף הרש”ר לרבנים שהתנגדו לביטולו המוחלט של ‘כל נדרי’ שלא מטעמים של הלכה, אבל רמז ל’פרשיית אולדנבורג’ מוצא ברוייאר בדבריו של הרש”ר לרפורמים: “כמעט הבאשתם ריח כל תרופה וכל תיקון בעיני הולכים בתום, בכל חדש אף כי בקודש יסודתו ימאסו, מדאגת מדבר פן ממקור נרפש כדמות עצתכם נובע”.

מה אומר פה הרש”ר?

גם תיקון שבקודש יסודתו כמו ביטול ‘כל נדרי’ מטעמים שבהלכה, לא צלח בגלל שבמעשיכם הרפורמיסטיים סתמתם את הדרך בפני כל תיקון גם קדוש, שייחשד כאילו הגיע מהפקרותכם.

• פורסם גם באתר איגוד בתי הכנסת