• זמרים: מנדי וייס וישראל אדלר
• מקהלות: מקהלת "נרננה"
• עיבוד ותזמור ומיקס: יואלי דיקמן
• סאונד: שלמה דובוב
• וידאו-ארט סקיצה ועיצוב מסכים: שיפטמדיה
• תאורה: מעיין גרוסי
• הפקה טכנית: גדי ויטמן
• צילום: יוגב חגג'
• בימוי ועריכה: הרשי סגל - הרשיס
• הפקה מוזיקאלית: עוזר דרוק
• הפקה: שלומי ליפשיץ
• יח"צ ומדיה - פירסט קלאס

 

השיטה שסחפה להפסקת עישון מגיעה למגזר החרדי. מה הקסם?

הזמר עקיבא תורג'מן שיתף את עוקביו בפייסבוק בסיפור מרגש שקרה לו הבוקר (שני), בעת שהתפלל תפילת שחרית.

"בבית הכנסת בו התפללתי מכרו את העליות לתורה והגבאי הכריז 'עליית שלישי'.

' 18 שקלים', צעק אחד מקצה בית הכנסת, '26 שקלים', קרא למולו אברך צעיר מהקצה השני. אחרי פינג-פונג קצר המכרז הוכרע ב'52' לטובת האברך הצעיר. זה סכום לא מבוטל לבחור שכמותו".

עקיבא כתב כי באופן אישי הוא פחות מתחבר לכך, למרות שברור לו שזו דרך לשרוד את התשלומים השוטפים של חשמל, מזגנים, נקיון וכו', ולכן בדרך כלל הוא פשוט גונב כמה רגעים עם עצמו מתחת לטלית עד קריאת התורה.

עקיבא ממשיך ומספר: "'פסס.. עקיבא...', פתאום מישהו קורא לי מהצד. אני מסיט את הטלית ורואה את האברך הצעיר לפני רגע העליה, ניגש אליי מרוגש ולוחץ את ידי. 'שתדע', הוא אומר לי, 'אין יום שאני לא שומע אותך. השירים שלך מחזקים אותי בטירוף, ואין לי דרך להחזיר לך טובה. אני לא יכול לקנות אלבום כי אין לי איפה לשמוע אותו וללכת להופעה זה לא שייך בעולם שאני חי בו, אז קניתי בשבילך במתנה את העלייה הזו ואשמח שתעלה לתורה במקומי'.

עקיבא ענה לו בגמגום של מבוכה: 'תודה אחי, לא היית צריך'.

ואז המשיך ותיאר: "לרגע חשבתי שדמיינתי דמעה בזווית העין של האברך המתוק הזה, אבל אלה היו העיניים הרטובות שלי.

"וואו כמה דרכים יש בעולם להביע תודה. לקבל אהבה בצורה כזו זה משהו מיוחד במינו. ריגשת איש יקר שאת שמך אפילו איני מכיר, הלוואי שאזכה להיות מכיר טובה כמוך ולהעביר את הטוב הזה הלאה".

הרב אליהו בירנבוים, דני רופ וצוות הסדרה הדוקומנטרית 'יהודי עולמי', אשר חוזרת הערב לעונה שנייה בערוץ 20 - יום רביעי, 20:15 - יצאו למסע בעקבות קהילת אביודאיה, כ- 2000 איש המקיימים את מנהגי היהדות בצורה אדוקה, בלב הג'ונגלים של אפריקה.

המתפללים בבית הכנסת  באוגנדה נרגשים לקראת הביקור של האורחים מישראל ואף מציעים לרופ לעלות לתורה: "יעמוד דן בן אילן לעליית שלישי. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל".

"אני חושב שמאז בר המצווה שלי לא עליתי לתורה", אומר רופ.

הסדרה הדוקומנטרית 'יהודי עולמי' תשודר החל מהשבוע מידי ראשון ורביעי בשעה 20:15.

הסדרה מלווה את מסעותיו של חוקר תפוצות ישראל, הרב אליהו בירנבוים, בעקבות קהילות יהודיות באזורים נידחים ואקזוטיים. בעונה החדשה יתלוו לרב בירנבוים החזאי ואיש הטלוויזיה דני רופ למסע באוגנדה ובאתיופיה, ואילו השחקן גיא לואל יבקר במרכז הודו ובחבל רג'אסטן.

את הסדרה יצר והפיק נתי מלחי.

 

בפניא דמעלי שבתא היה ר' דוד השמש נרגש כמו שלא היה מאז התמנה לפרנס על הציבור.

הולך היה בדחילו ורחימו מביתו שברחוב היהודים אל בית הכנסת, כשתיבת קרטון קטנה מונחת בחיקו והוא שומר עליה כאילו הייתה בבת עינו.

לא מרגליות או אבנים טובות אחז ר' דוד בתיבתו אכולת הימים והשנים, כי אם דפי עץ מצהיבים מעייפות השנים שעברו עליהם. כמעט והיו מתפוררים, אם לא שהשמש הקודם, שהלך לא מכבר לבית עולמו, הידק את קצוותיהן בהמצאה הגאונית החדשה שזה מכבר הגיעה לעיירה - דבק ה'סלוטייפ'.

היודעים אתם מה רשום באותם דפים אכולי עש המעוטרים בכתמי הערינג מוזהבים?

זהו ספר החיים והמוות של בני הקהילה - ובו יכתב מי ל'שישי' ומי ל'שלישי'. מי ל'הוצאה והכנסה' ומי יישפל ל'גלילה'.

ואליו נושאין המתפללים עיניהם באימה.

ויהי ביום השישי, היה השמש נוטל התיבה ממקום היחבאה בארון הספרים שבביתו, מאחורי כרכי הש"ס הגדול של האלמנה והאחים ראם, ובמשנה זהירות היה מעבירה ד' אמות אחר ד' אמות עד למקום משכנה המיוחד לה לשבת - על גבי מדף עץ רעוע שתחת הבימה בבית הכנסת.

ובאותה השבת, אחר שיצאו המתפללים מערבית של לילה, רוח שאינה מצויה שלחה זרוע ארוכה אל תוך בית הכנסת ונטלה התיבה אל קצה העיירה, שם נתבדרו הדפים בתוך היער הגדול שאין איש מהין לשים נפשו בכפו לבוא שם יותר מט' אמות לעומק. שהיו אומרים: אחר ט' אמות אין בני אדם שולטים, ובאין לשם כל הקליפות, שדים רוחין ולילין.

ויהי ממחרת, ושעת קריאת התורה הגיעה. בא ר' דוד להוציא התיבה בהדרת כבוד ממקומה ועיניי כל הקהל הקדוש נשואות אליו ואפשר לחתוך את האוויר בסכין של בצלים בהיות הרגעים הללו חורצין גורלות לשיחת הכל בשאר ימות השבוע הבעל"ט. שהיו הבריות ונשותיהן מספרות זו לזו ברגש; פלוני זכה ל'שלישי' ואשתו מתהלכת בקומה זקופה כל אותו השבוע, ורוכלי השוק היו מוסיפין לה ליטרא אחת במתנה שכך נהגו לכבד את העולים לתורה.

והיה ר' דוד ממשמש מעל גבי המדף וקפאו ידיו.

התיבה איננה והוא אנה הוא בא.

וקול רעש גדול נישא בחלל והמתפללים החלו לזעוק זה לזה וידיים מספרות בתנועה גסה ובהתלהבות יתירה: מי הוא זה ואיזה הוא שהעיז ליבו ליטול התיבה ממקומה. והלא חרם דרבינו טרפון - רבה הראשון של העיירה - שלא יהיו נוגעין בתיבה מי שאינם שמשים.

ומכיוון שלא ידעו למי ליתן 'שלישי' ומי יתכבד ב'שישי' נתמהמהו מלקרות בתורה. שהרי קריאת התורה ללא 'כבוד התורה', כתפילה ללא כוונה וכגוף ללא נשמה וכמקווה ללא מי רותחין.

ונשתהו זמן רב עד שטיפסו שלושה כוכבים לתקרת הרקיע ויצאה שבת ונתעצבו על ליבם כי הפסידו קריאת התורה.

החליטו לטכס עצה ביניהם, למען לא ישנה המקרה הנורא הזה.

ואחר שישבו ימים ולילות קבעו: שמעתה ועד עולם יהיה רב בית הכנסת נוטל את ה'שלישי' ונכבד בית הכנסת נוטל 'שישי', ומעתה לא יצטרכו לדפים צהובים כדי לקרות בתורה ושלום על ישראל עד עולם.

ובתחילה היו העולים ל'שלישי' זוכרים את אשר אירע ומכירים בנפשם, כי לא מפני כבודם הם עולים ל'שלישי' כי אם בגלל הרוח.

כי אם בגלל הרוח.