שורדת השבי דורון שטיינברכר, ששוחררה לפני כשבועיים משבי החמאס, העבירה מסר מצולם שהוקרן בעצרת המרכזית ב'כיכר החטופים'.
היא אמרה: "הפעם האחרונה שישבתי ככה עם מצלמה מכוונת אליי זה היה בשבי. כל הדבר הזה שולח אותי אחורה לכל הסרטוני שבי שצילמתי ושראיתי. אבל הפעם, אני יושבת בנוח על ספה. עם המשפחה שלי מסתכלת עלי, במקום חמים ונעים.
"ועם כל כמה שזה לא פשוט, היה לי חשוב לצלם את הסרטון הזה, ולהעביר את המסר שלי ואת הבקשה שלי, ושיראו אותי ואני בסדר", דורון מסבירה, "וזה ייקח זמן וזה עוד תהליך, וזה לא נגמר בשבוע ובשבועיים, אבל אני פה בזכותכם - ואני בסדר".
דורון ממשיכה: "תודה, תודה לכל האנשים שעטפו ותמכו את המשפחה שלי, ועוטפים אותי עכשיו. אנשים שאפילו לא מכירים אותי".
"חשוב לי להגיד גם תודה לכל החיילים, ולכוחות הביטחון. אני יושבת לראות קצת ולהשלים את כל מה שהיה פה בשנה ההזויה הזאת, ואני רואה איזה חלק חשוב וענק היה להם גם בשביעי באוקטובר וגם אחרי ואני רוצה להגיד באמת תודה".
דורון מבקשת למסור מסר למשפחות שהיקירים שלהם עדיין נמצאים בשבי: "אתם לא לבד, ואנחנו ממשיכים להיאבק בשבילכם ואנחנו שם ואנחנו נעשה הכל. אני אעשה הכל עד שכולם יחזרו הביתה. ועד שתוכלו לסגור את המעגל, ואנחנו ביחד, עד הסוף. בשניה הראשונה שאני יכולה לצאת מפה אני עם שלט ביד ואני שם.
"אני מבינה שכולם מכירים אותי מההקלטה הנוראית: 'תפסו אותי, תפסו אותי, תפסו אותי', או כבלונדינית שלובשת ורוד, בת 31 מכפר עזה - אבל אני כבר לא בלונדינית, ואני לא אלבש יותר ורוד. אני דורון, בת 31, אני כבר לא בשבי החמאס. ואני בבית שלי".
אמילי דמארי, רומי גונן ודורון שטיינברכר, שלושת החטופות ששוחררו משבי חמאס לפני שבוע במסגרת הפעימה הראשונה של העסקה עם חמאס, שוחררו היום (ראשון) מהאשפוז בבית החולים.
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "שלוש השבות סיימו את תקופת השהייה והבדיקות במתחם השבות והשבים. נמשיך ללוות אותן ואת בני משפחותיהן. אנחנו ממשיכים להיות מוכנים ודרוכים, עד אשר יחזור אחרון החטופים".
יממה לאחר שחרורן, מצבן של אמילי, דורון ורומי דווח כ"יציב וטוב בסך הכול".
עם זאת, גורמי מקצוע העריכו אז שהרוב עדיין לא ידוע - הן בפן הנפשי והן בפן הרפואי.
במהלך 471 ימי שבי, הועברו השלוש ממקום למקום כמה פעמים. בין היתר הן הוחזקו בדירה בעיר עזה - שאובטחה כל הזמן בידי מחבלי חמאס, שימשו כמגן אנושי למחבלים בזמן שנלקחו למתחם הומניטרי ברצועה, ושהו במנהרה ולא נחשפו לאור יום.
החטופות סיפרו כי במהלך השבי למדו לדבר ערבית.
עם השחרור מהשבי משפחתה של אמילי דמארי סיפרה כי היא איבדה שתיים מאצבעותיה ביום חטיפתה ב-7 באוקטובר, כתוצאה מירי מחבלי חמאס.
פרטים חדשים: שלוש החטופות ששוחררו ביום ראשון משבי חמאס - רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר - שיתפו ביממה האחרונה את בני משפחותיהן בתקופת השבי הארוכה והיכן שהו ברצועת עזה.
הן סיפרו כי רק בבוקר יום השחרור עודכנו על ידי מחבלי החמאס כי הן צפויות להשתחרר. "לא האמנו כשסיפרו לנו שאנחנו עוד רגע מגיעות הביתה".
עוד סיפרו, כי במהלך תקופת השבי נחשפו לשידורי חדשות מישראל. לפי חדשות 12, דרך השידורים הן עקבו אחר המאבק של משפחותיהן למען שחרורן. "ראינו את המאבק שלכם, שמענו את המשפחות שלנו נלחמות", סיפרו.
דרך השידורים הן גם נחשפו לזוועות הטבח שהתרחש ב-7 באוקטובר. "הבנו שהמשפחות שלנו שרדו, אבל גילינו שאיבדנו הרבה מאוד חברים וחברות", העידה אחת מהן.
מאז שנחטפו עברו שלוש החטופות בין מספר מקומות מסתור בעזה, בחלק מהזמן ביחד ובחלקו הופרדו. הן הוחזקו בין היתר בתת-קרקע ולא נחשפו לאור יום, ושהו בדירה בעיר עזה - שאובטחה כל הזמן בידי מחבלי חמאס.
אחד מעשרות מקומות המסתור היה מתחם הומניטרי ברצועה, שם שימשו כמגן אנושי למחבלים.
אמילי דמארי סיפרה כי היא ורומי גונן שהו יחד תקופה ממושכת בשבי. דורון שטיינברכר שהתה חלק גדול מתקופת השבי שלה במנהרות.
לחלק מהחטופות סופקו התרופות להן נזקקו, אך חלקן כמעט ולא ראו אור יום והוחזקו רוב הזמן במתקנים תת-קרקעיים. במהלך השבי, הן בישלו ודאגו אחת לשנייה.
החטופות סיפרו כי למדו ערבית בתקופת השבי.
אחת העדויות המזעזעות במיוחד חשפה כי אחת החטופות נאלצה לעבור הליך רפואי ללא הרדמה. "לא חשבתי שאחזור, הייתי בטוחה שאמות בעזה", סיפרה אחת החטופות.
מלבד הפציעה המוכרת בידה של אמילי, בה איבדה שתי אצבעות במהלך טבח 7 באוקטובר, התגלה כי היא נפצעה גם ברגלה. רומי גונן, שהיא בעלת הכשרה כחובשת, סייעה וטיפלה בפציעותיה של אמילי במהלך השבי.
רגעי האימה האחרונים התרחשו דווקא בעת המעבר לידי הצלב האדום. "פחדנו פחד מוות בשלב המעבר מהידיים של המחבלים לצלב האדום", סיפרו, והסבירו כי הפחד נבע הן מנוכחות המחבלים החמושים והן מההמון העזתי שהיה במקום.
ב'כאן חדשות' דווח, כי יממה לאחר השחרור, מצבן של אמילי, דורון ורומי יציב וטוב בסך הכל. עם זאת גורמי מקצוע מעריכים שהרוב עדיין לא ידוע - הן בפן הנפשי הן הרפואי.
חברותיה של אמילי שנפגשו איתה, סיפרו שהיא במצב רוח טוב. עוד אמרו כי עד אתמול לא ידעה בוודאות מה עלה בגורל בני משפחתה מכפר עזה. החברות הוסיפו כי אמילי נחשפה לשידורים של כלי התקשורת בזמן ימי השבי.
דובר צה"ל פרסם הערב (שני) סרטונים מרגעי המפגשים המרגשים של רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר עם אימותיהן, בנקודת הקליטה בישראל.
גונן, דמארי ושטיינברכר שוחררו אתמול משבי חמאס, לאחר 471 יום בגיהינום החמאסי, והועברו לידי צה"ל שהביא אותם למחנה רעים - שם נפגשו לראשונה עם האימהות שלהן.
משם הן המריאו יחד במסוק חיל האוויר, לבית החולים תל השומר כדי לקבל טיפול רפואי ולפגוש את יתר בני המשפחות.
משפחתה של אמילי דמארי סיפרה כי היא איבדה שתיים מאצבעותיה ביום חטיפתה ב-7 באוקטובר כתוצאה מירי מחבלי חמאס.
"שרדתי": המפגש הראשון של אמילי דמארי עם אימה מנדי
חיבוק ודמעות: המפגש הראשון של דורון שטיינברכר עם אימה סימונה
"חזרתי בחיים": המפגש הראשון רומי גונן עם אימה מירב
סימונה שטיינברכר, אמה של דורון בת ה-30 שנחטפה מכפר עזה ב-7 באוקטובר, התייחסה היום (ראשון) בשיחה עם ynet Live לסרטון שחמאס פרסם בערב שבת בו נראית דורון יחד עם קרינה ארייב בת ה-19 ודניאלה גלבוע בת ה-19.
נתקלתם בבעיה ברישום לגן ילדים, בתי ספר וסמינרים? • כל המידע כאן
"היא רזתה, כמו שאנחנו יודעים שכולם רזו שם, אבל העיניים שלה, אני רואה עיניים מתות, עיניים שאין בהן אותות חיים", אמרה האם. "זה נורא, תחשבו שעומדת אמא ורואה את הבת שלה עם אין-כלום בעיניים, אין, העיניים בוהות, זה נורא. זו דורון שרואים עליה שעברה דברים נוראיים ואני רוצה להוציא אותה ואת כולם כמה שיותר מהר משם".
הסרטון שהפיץ חמאס נפתח עם הכיתוב "הזמן אוזל" ומצוין בו שהחטופים מוחזקים כבר מ-107 ימים.
האם הוסיפה: "זה מעודד שסוף-סוף ראינו אותה, כי עד עכשיו היו רק שיחת הטלפון וההקלטה שבה היא אמרה שתפסו אותה. אבל אני מאוד-מאוד מודאגת. ראיתם את הפנים שלה, העיניים שלה שקועות, היא חיוורת. חלק מזה כי היא אמורה לקבל תרופות ש-114 ימים היא לא מקבלת אותן, זאת בנוסף לתנאי רעב וצמא שכל החטופים חווים שם. אני בדרישה, בקשה, תחינה, לא יודעת מה עוד להגיד, לראש הממשלה ולקבינט – תעשו הכל כדי שתהיה עסקה שתשחרר את דורון ואת כולם".
רוני שטיינברכר, אביה של דורון, סיפר בשיחה עם ynet כיצד התרשם מהמראה של בתו בסרטון: "התכוננתי נפשית למשהו יותר קשה, אבל התעודדתי מאוד מהתמונה. בסרטון היא נראית נחושה, היא בסדר, אנחנו רואים פלג גוף עליון, אבל אנחנו לא יודעים מה היה למטה, ומה היא עברה ומה היא לא עברה, היא נראית כחושה, עיניים כבויות, אבל בסדר. היא בחיים ועכשיו כשהיא בחיים אז חובה על מדינת ישראל לעשות הכל כדי להחזיר אותה בשלום".