קרנות זרות בשוק הישראלי – יצחק כהן: “רגע היסטורי עבור שוק ההון הישראלי”
אפיקי השקעה נוספים לאזרחי ישראל - וועדת המשנה לביטוח של ועדת הכספים אישרה הצעת חוק המאפשרת כניסתן של קרנות זרות לשוק הישראלי. היום (א') אושר בוועדת המשנה לביטוח של וועדת הכספים, הצעת חוק המאפשרת את כניסתן של קרנות חוץ זרות לשוק הישראלי כך שהן תוכלנה להציע מוצרי השקעה חדשים למשקיע הישראלי. יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ יצחק כהן (ש"ס): "זהו יום היסטורי עבור שוק ההון בישראל. לראשונה מתאפשרת כניסתם של גופים פיננסיים גדולים מחו"ל, בנקים וקרנות זרות והדבר יתרום להגברת התחרות בשוק לטובת המשקיע הישראלי הממוצע, שמעתה יוכל לבחור מוצרי השקעה רבים יותר וייהנה מהורדת מחירים משמעותית בגין השקעותיו". ח"כ כהן בהסבירו את חשיבות החוק עבור הציבור: "הצעת החוק שאישרנו היום משמעותה היא שכלול שוק ההון הישראלי, זאת בעוד היעדר החשיפה של הציבור בישראל לקרנות זרות כפי שהתקיים עד היום, מנע גיוון של השקעות, הגדיל את הסיכון לנכסיו והקטין את פוטנציאל התשואה על השקעותיו. מעתה, המגמה תשתנה והציבור בארץ ייהנה מאפשרויות השקעה מגוונות באורח דומה לאפשרויות העומדות בפני משקיעים במדינות המתקדמות במערב". הצטרף לברכות על אישור התיקון לחוק, ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו): "כניסתן של קרנות זרות לשוק בישראלי תתרום רבות ליכולתו של האזרח הישראלי לגוון את השקעותיו ולהרוויח תשואות גבוהות יותר בגינן, תוך שהוא ישלם מחיר נמוך יותר. ההשקעות בבורסה ירדו מאוד בשנים האחרונות ומבנה השוק הקיים לא מעודד אפשרויות השקעה רבות. התיקון יאפשר לאזרחים להפיק יותר מהשקעותיהם, זאת כמובן תוך הגברת ההגנה על המשקיע הישראלי בחשיפה לקרנות הזרות". שרה קנדלר מרשות ניירות ערך, הסבירה את יתרונותיו של תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות ואמרה, כי "המהלך של הכנסת קרנות זרות לשוק ההון הישראלי תוביל להפחתת עלויות ללקוח ע"י הגברת התחרות מול הקרנות והבנקים המקומיים ובין כלל הגופים שיציעו אפיקי השקעה בישראל מהיום. שיעורי דמי הניהול עשויים לרדת, המשקיעים יוכלו לגוון את תיקי ההשקעות ולהפחית את רמות הסיכון של השקעותיהם. הפחתת דמי הניהול היא אחת המטרות החשובות של החוק והיא תתאפשר עקב יצירת סביבה תחרותית יותר". קנדלר הוסיפה, כי במקביל להכנסתן של הקרנות הזרות, תקודמנה תקנות שתכליתן הגנה על המשקיעים, בין היתר באמצעות וידוא כי הקרנות שיוצעו בישראל יהיו גופים גדולים מאוד, בעלי ותק ומוניטין, וכי הן אינן ייחודיות לישראל אלא קרנות קיימות ופעילות בהיקפים משמעותיים בחו"ל. בנוסף, השווי הכולל של נכסי הקרנות הוא לפחות 20 מיליארד דולר, בניהולו של מנהל קרן החוץ לפחות חמש קרנות הפועלות עפ"י הדין האמריקאי או האירופאי, שיחידותיהן מוצעות לציבור כבר חמש שנים, והשווי הכולל של הנכסים המוחזקים בכל אחת מהן, בכל עת במשך השנתיים שקדמו ליום שבו הגיש מנהל קרן החוץ בקשה להציע בישראל יחידות השקעה, לא פחת מ- 500 מיליון דולר. מעבר לכך, נקבעו תנאים לפיהם תופקד ערבות בנקאית ופיקדון כספי, הצהרה כי זכויות המשקיעים הישראלים בקרן יהיו זהות לזכויות המשקיעים הזרים, קיומה של נציגות בישראל, הגשת הדיווחים הזרים בישראל, פרסום שוטף של מחירי יחידות הקרן באתר אינטרנט הנגיש לציבור ללא עלות כספית, ויכולת תביעה בבית משפט בישראל". מאידך נשמעה ביקורת חריפה על המהלך כפי שאושר בוועדה: נציגי איגוד הקרנות להשקעות משותפות בנאמנות ואיגוד לשכות המסחר, הביעו חשש מפני היעדר הגנות מספיקות על המשקיע הישראלי. עו"ד עודד אופק: "צריך משהו מעבר לפיקוח במדינת המוצא של הקרנות הזרות". עו"ד אברהם וול מאיגוד לשכות המסחר: "אין כל אחריות למפעיל קרן זרה כלפי המשקיע הישראלי, מפעיל זר - אם מטעה את הציבור אין כנגדו כל סנקציות. האחריות האזרחית מופיעה רק בתקנות ולא בחוק. חשוב לוודא שמשקיע ישראלי לא ייאלץ לתבוע קרנות זרות בבתי משפט בארצות המוצא שלהן".
