הגראי”ל בניחום אבלים: “די בעסטע זאך איז תורה”
השבוע הגיע ראש הישיבה, הגראי"ל שטינמן שליט"א, לנחם את הגאון רבי יעקב סטפנסקי שליט"א ראש ישיבת "תורה בתפארתה".
בין השאר שאלו הרב סטפנסקי מה כדאי לעשות לעילוי נשמת בנו.
השיב לו "דִי בֶּעסטֶע זַאך, איז תורה!" (הדבר הכי טוב זה תורה!), "ותורה יש הרבה ב"ה, אם זה לחיידר, לישיבה קטנה, לישיבה גדולה, לכולל, או לסתם אברכים שיושבים ולומדים, לא חסר, צריך רק... הקב"ה יעזור".
המשיך ושאל, מה יעשו אלו שאין להם כסף לתמוך תורה, כגון אחיו של הנפטר.
השיב לו הגראי"ל, "מעלערנט אַבּלַאט גמרא", (לומדים דף גמרא). בהמשך הרחיב בגודל מעלת ושכר כל תיבה ותיבה של לימוד התורה, שהיא כנגד כל המצות, ובכל דף גמרא יש כ"כ הרבה מצות.
הוסיף ואמר כי החפץ חיים מדד שבדקה אחת אפשר לומר "מאתיים מילים", ובשעה כפול ששים, וביום אחד זה כבר הרבה מאד, ויכול לזכות ביום אחד אלפים אלפים מילים, וכל מילה זה "תלמוד תורה כנגד כולם" איין ווארט תורה איז כנגד כולם...
כאן הביא רה"י מתוך ספר חרדים מעשה שהיה עם רב רבינו יוסף גיקטול"א [שהיה מקובל גדול, וחיבר ספר שערי אורה, שכתב בכתר ראש שזה הפתיחה לחכמת הקבלה], שחלה עד קרוב למיתה, ונים ולא נים, תיר ולא תיר. ראה שני אנשים שוקלין עונותיו וזכיותיו במאזנים, שקולין שוה בשוה, מיד נתעורר ונתחזק ושקל התפילין ושם אותם, מיד התחיל להרפא, ועלה ממות לחיים, כי הכריע כף הזכיות, עכ"ל. ונשאלת השאלה למה היה צריך להניח תפילין, הרי היה יכול לומר תיבה אחת של תורה.
וחידש שתיבה אחת של תורה, זו היא מצוה אחת, אך מיד יכול לחזור הכף ע"י עבירה אחת חלילה, ורצה דבר שיכריע הרבה, ולכן הניח תפילין שיש בהם ארבע פרשיות בשל יד וארבע פרשיות בשל ראש, שזה ביחד כמה מאות תיבות תורה. "וכשמניח תפילין אפילו שזה בכתב אבל זה נחשב כאילו מדבר וקורא בבת אחת את כל התיבות הכתובים בתפילין", ונמצא שמקיים בבת אחת כמה מאות מצות, ובזה הכריע את עצמו ברגע אחד לצד הזכויות.
סיים הגראי"ל ואמר כי "העיקר הוא שבתורה יש עשירות גדולה, העשירות הכי גדולה שיש זה בתורה, כאן חושבים שדולרים מביאים עשירות, אבל דולרים זה אפס... דולרים זה רק כאן, אם אחד יבוא עם דולרים למקום שלא הולך דולרים, לא יקחו ממנו, בעולם הבא לא הולך דולרים".
עוד שאלו הרב סטפנסקי על חולה שהוא רח"ל במצב אנוש, ומרגיש שעומד למות, כשאומר בשבת נשמת, האיך יכול לומר מחליים רעים ונאמנים דיליתנו.
השיב לו כי אדם במשך ימי חייו עובר מספיק מחלות שזוכה להתרפאות מהם, אם זה דלקת ריאות או שפעת וכדו', ויש עוד הרבה מחלות כמובא בבבא מציעא דף ק"ז ע"ב שמונים ושלושה מחלות שתלויין במרה, ולא חסר מחלות רח"ל, ולאחרונה נתווספו עוד מחלות חדשות שלא ידעו מהם. ועל זה מודה להקב"ה שזכה לצאת מכל מיני מחלות שעבר בימי חייו.
וסיים ואמר: "לא חסר להקב"ה דרכים האיך להעניש בן אדם... ואף בעולם הבא זה לא כ"כ פשוט".
בין השאר שאלו הרב סטפנסקי מה כדאי לעשות לעילוי נשמת בנו.
השיב לו "דִי בֶּעסטֶע זַאך, איז תורה!" (הדבר הכי טוב זה תורה!), "ותורה יש הרבה ב"ה, אם זה לחיידר, לישיבה קטנה, לישיבה גדולה, לכולל, או לסתם אברכים שיושבים ולומדים, לא חסר, צריך רק... הקב"ה יעזור".
המשיך ושאל, מה יעשו אלו שאין להם כסף לתמוך תורה, כגון אחיו של הנפטר.
השיב לו הגראי"ל, "מעלערנט אַבּלַאט גמרא", (לומדים דף גמרא). בהמשך הרחיב בגודל מעלת ושכר כל תיבה ותיבה של לימוד התורה, שהיא כנגד כל המצות, ובכל דף גמרא יש כ"כ הרבה מצות.
הוסיף ואמר כי החפץ חיים מדד שבדקה אחת אפשר לומר "מאתיים מילים", ובשעה כפול ששים, וביום אחד זה כבר הרבה מאד, ויכול לזכות ביום אחד אלפים אלפים מילים, וכל מילה זה "תלמוד תורה כנגד כולם" איין ווארט תורה איז כנגד כולם...
כאן הביא רה"י מתוך ספר חרדים מעשה שהיה עם רב רבינו יוסף גיקטול"א [שהיה מקובל גדול, וחיבר ספר שערי אורה, שכתב בכתר ראש שזה הפתיחה לחכמת הקבלה], שחלה עד קרוב למיתה, ונים ולא נים, תיר ולא תיר. ראה שני אנשים שוקלין עונותיו וזכיותיו במאזנים, שקולין שוה בשוה, מיד נתעורר ונתחזק ושקל התפילין ושם אותם, מיד התחיל להרפא, ועלה ממות לחיים, כי הכריע כף הזכיות, עכ"ל. ונשאלת השאלה למה היה צריך להניח תפילין, הרי היה יכול לומר תיבה אחת של תורה.
וחידש שתיבה אחת של תורה, זו היא מצוה אחת, אך מיד יכול לחזור הכף ע"י עבירה אחת חלילה, ורצה דבר שיכריע הרבה, ולכן הניח תפילין שיש בהם ארבע פרשיות בשל יד וארבע פרשיות בשל ראש, שזה ביחד כמה מאות תיבות תורה. "וכשמניח תפילין אפילו שזה בכתב אבל זה נחשב כאילו מדבר וקורא בבת אחת את כל התיבות הכתובים בתפילין", ונמצא שמקיים בבת אחת כמה מאות מצות, ובזה הכריע את עצמו ברגע אחד לצד הזכויות.
סיים הגראי"ל ואמר כי "העיקר הוא שבתורה יש עשירות גדולה, העשירות הכי גדולה שיש זה בתורה, כאן חושבים שדולרים מביאים עשירות, אבל דולרים זה אפס... דולרים זה רק כאן, אם אחד יבוא עם דולרים למקום שלא הולך דולרים, לא יקחו ממנו, בעולם הבא לא הולך דולרים".
עוד שאלו הרב סטפנסקי על חולה שהוא רח"ל במצב אנוש, ומרגיש שעומד למות, כשאומר בשבת נשמת, האיך יכול לומר מחליים רעים ונאמנים דיליתנו.
השיב לו כי אדם במשך ימי חייו עובר מספיק מחלות שזוכה להתרפאות מהם, אם זה דלקת ריאות או שפעת וכדו', ויש עוד הרבה מחלות כמובא בבבא מציעא דף ק"ז ע"ב שמונים ושלושה מחלות שתלויין במרה, ולא חסר מחלות רח"ל, ולאחרונה נתווספו עוד מחלות חדשות שלא ידעו מהם. ועל זה מודה להקב"ה שזכה לצאת מכל מיני מחלות שעבר בימי חייו.
וסיים ואמר: "לא חסר להקב"ה דרכים האיך להעניש בן אדם... ואף בעולם הבא זה לא כ"כ פשוט".
