52% מהחרדים: תפילות ותורה תורמים יותר למאמץ המלחמה

הדיון בבג”ץ הגיוס: המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (ראשון) דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בציבור החרדי על גיוס בני ישיבות.

איפה אתה? זו הסיבה שכולם רוצים לקבוע פגישה עם הבנק הזה

הדוח בוצע בהובלת עו”ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של הציבור החרדי – 508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35% – במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.

ואלה עיקרי הדוח:

עידוד גיוס צעירים חרדים: כשני שלישים (68%) מהחרדים מתנגדים לעידוד גיוס חלק מהצעירים החרדים במסגרת המאמץ המלחמתי. לעומת זאת, כמעט רבע (23%) סבורים כי יש לעודד את חלקם. לא נצפו הבדלים משמעותיים לפי פילוח לקבוצות משנה – ליטאים, ספרדים וחסידים.

מפילוח לפי ציר שמרני-מודרני, מעל מחצית מהחרדים המודרניים (56%) סבורים שיש לעודד גיוס חלק מהצעירים בעת מלחמה.

לעומת זאת, בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי, רוב גדול (67%) תומכים בגיוס חרדים. מתוכם 32% מסתפקים במכסות גיוס עם סנקציות כלכליות ו-35% דורשים גיוס כולל למעט מספר מצומצם של מצטיינים.

מה תורם יותר – לימוד תורה או צבא: כמחצית מהחרדים (52%) סבורים שתפילות ולימוד תורה תורמים למאמץ המלחמתי של ישראל יותר מגיוס; 41% נוספים סברו שתפילות ושירות צבאי נמצאים באותו מעמד. מפילוח לפי ציר שמרני-מודרני, בקרב החרדים המודרניים, 8% רואים יותר ערך בשירות צבאי.

מוסריות אי-הגיוס: 75.5% מהמרואיינים החרדים אינם מסכימים עם הטענה כי אין זה מוסרי שהחרדים אינם משרתים בצבא ולכן יש ביניהם מעט פצועים וחללים במלחמות ישראל.

בתוך כך, שליש מהחרדים המודרניים סבורים שהטענה על אי-מוסריות באי-גיוס החרדים די מוצדקת או מוצדקת מאד.

גיוס בעקבות שלילת תקציבים ולחץ: נבחן האם במידה ולאחר המלחמה יהיה לחץ גדול על החרדים להתגייס, כולל שלילת תקציבים לישיבות ולתלמידים, לאיזה פתרון יסכימו בחברה החרדית.

רוב (56%) המרואיינים החרדים לא הסכימו לכל שינוי בסוגיית הגיוס גם בהינתן לחץ גדול וסנקציות כלכליות, ושליש (34%) השיבו שהם מוכנים להסדר גיוס או שירות בהינתן תנאים מסוימים. מתוכם, 23% ענו שיסכימו לגיוס חרדים שאינם לומדים, 3% לגיוס נשואים, 3% לגיוס באישור רבנים ו-8% נוספים אמרו שיתמכו בשירות אזרחי-לאומי של חלק ניכר מהחרדים.

מפילוח לפי גילאים, ההתנגדות הנמוכה ביותר לגיוס נמצאה בקרב חרדים מבוגרים מעל גיל 60, אשר שליש מהם מוכנים לגיוס צעירים שאינם לומדים.

ההתנגדות הגבוהה ביותר נמצאה בקרב בני ה-44-30 אשר רק 15.5% מהם נכונים לגיוס צעירים שאינם לומדים.

יחס למתגייסים חרדים בעקבות המלחמה: רוב קטן (54%) יתמכו באנשים מסביבתם הקרובה אם יתגייסו בעקבות המלחמה – מתוכם, 40.5% יתמכו במתגייסים החרדים בכל מקרה, והיתר במידה והם נשואים או אינם לומדים.

לעומת זאת, רק רבע (26%) יתנגדו לגיוס אם מי מסביבתם הקרובה יבחר לעשות זאת.

מפילוח לפי ציר שמרני-מודרני, בקרב החרדים המודרניים, התמיכה בשעת מלחמה במתגייסים גבוהה מאד ועומדת על 77%, והתמיכה יורדת ככל שהנשאל שמרני יותר, עד לצמצומה לכדי 37.5%.

ייצוג ההנהגה הפוליטית: רק 37% מן החרדים חשים כי ההנהגה הפוליטית החרדית מייצגת אותם במידה די רבה או רבה מאוד במהלך המלחמה, בעוד ש-42% אינם מרגישים מיוצגים על ידי ההנהגה וכחמישית (21%) אינם יודעים. מעניין כי הצעירים ביותר (18-29) והמבוגרים ביותר (60+) מרגישים מיוצגים במידה הפחותה ביותר, ומעידים כי הם מיוצגים מעט או בכלל לא (49% ו-44% בהתאמה).