52% From the Haredim: Prayers and Torah contribute more to the war effort

2 June 2024   

The High Court of Justice's discussion on the draft: The Israel Democracy Institute published today (Sunday) a special report on public opinion in Israel regarding positions and perceptions among the Haredi public on the draft of yeshiva students.

Where are you? This is why everyone wants to make an appointment with this bank.

The report was conducted under the leadership of Attorney Shlomit Ravitzky Tor-Paz, Director of the Center for a Shared Society at the Israel Democracy Institute, in collaboration with the Viterbi Center for Public Opinion and Policy Research at the institute, and is based on a broad survey among a representative sample of the ultra-Orthodox public - 508 telephone interviewees, the margin of error is 4.35% - in parallel with a survey among the non-Urdu Jewish public.

These are the main points of the report:

Encouraging the recruitment of young Haredi Jews: כשני שלישים (68%) מהחרדים מתנגדים לעידוד גיוס חלק מהצעירים החרדים במסגרת המאמץ המלחמתי. לעומת זאת, כמעט רבע (23%) סבורים כי יש לעודד את חלקם. לא נצפו הבדלים משמעותיים לפי פילוח לקבוצות משנה - ליטאים, ספרדים וחסידים. מפילוח לפי ציר שמרני-מודרני, מעל מחצית מהחרדים המודרניים (56%) סבורים שיש לעודד גיוס חלק מהצעירים בעת מלחמה. לעומת זאת, בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי, רוב גדול (67%) תומכים בגיוס חרדים. מתוכם 32% מסתפקים במכסות גיוס עם סנקציות כלכליות ו-35% דורשים גיוס כולל למעט מספר מצומצם של מצטיינים. What contributes more - Torah study or the army: About half of the Haredim (52%) believe that prayers and Torah study contribute more to Israel's war effort than conscription; another 41% believed that prayers and military service are on the same level. When broken down by conservative-modern axis, among modern Haredim, 8% see more value in military service. The morality of non-conscription: 75.5% מהמרואיינים החרדים אינם מסכימים עם הטענה כי אין זה מוסרי שהחרדים אינם משרתים בצבא ולכן יש ביניהם מעט פצועים וחללים במלחמות ישראל. בתוך כך, שליש מהחרדים המודרניים סבורים שהטענה על אי-מוסריות באי-גיוס החרדים די מוצדקת או מוצדקת מאד. Recruitment following budget cuts and pressure: נבחן האם במידה ולאחר המלחמה יהיה לחץ גדול על החרדים להתגייס, כולל שלילת תקציבים לישיבות ולתלמידים, לאיזה פתרון יסכימו בחברה החרדית. רוב (56%) המרואיינים החרדים לא הסכימו לכל שינוי בסוגיית הגיוס גם בהינתן לחץ גדול וסנקציות כלכליות, ושליש (34%) השיבו שהם מוכנים להסדר גיוס או שירות בהינתן תנאים מסוימים. מתוכם, 23% ענו שיסכימו לגיוס חרדים שאינם לומדים, 3% לגיוס נשואים, 3% לגיוס באישור רבנים ו-8% נוספים אמרו שיתמכו בשירות אזרחי-לאומי של חלק ניכר מהחרדים. מפילוח לפי גילאים, ההתנגדות הנמוכה ביותר לגיוס נמצאה בקרב חרדים מבוגרים מעל גיל 60, אשר שליש מהם מוכנים לגיוס צעירים שאינם לומדים. ההתנגדות הגבוהה ביותר נמצאה בקרב בני ה-44-30 אשר רק 15.5% מהם נכונים לגיוס צעירים שאינם לומדים. Attitude towards Haredi conscripts following the war: רוב קטן (54%) יתמכו באנשים מסביבתם הקרובה אם יתגייסו בעקבות המלחמה - מתוכם, 40.5% יתמכו במתגייסים החרדים בכל מקרה, והיתר במידה והם נשואים או אינם לומדים. לעומת זאת, רק רבע (26%) יתנגדו לגיוס אם מי מסביבתם הקרובה יבחר לעשות זאת. מפילוח לפי ציר שמרני-מודרני, בקרב החרדים המודרניים, התמיכה בשעת מלחמה במתגייסים גבוהה מאד ועומדת על 77%, והתמיכה יורדת ככל שהנשאל שמרני יותר, עד לצמצומה לכדי 37.5%. Representation of the political leadership: Only 37% of the Haredim feel that the Haredi political leadership represents them to a fairly high or very high degree during the war, while 42% do not feel represented by the leadership and about a fifth (21%) do not know. Interestingly, the youngest (18-29) and oldest (60+) feel least represented, indicating that they are represented little or not at all (49% and 44% respectively).