האם חנוך זייברט ימצמץ ראשון, ואיזה ליטאי ינצח בשטעטל בלוד

1.

נפתח עם פתח תקווה.

זוכרים את סאגת התמיכה (או אי תמיכה) בראש העיר (המוצלח, צריך להודות) רמי גרינברג? אז ‘דגל התורה’, תחת ההנהגה הוותיקה של הגאון רבי יגאל רוזן, ראש ישיבת ‘אור ישראל’, רשמה לעצמה סכסוך מתמשך עם גרינברג, שלא יסכים ליישר קו עם נציג מטעמה או מטעם מי שמונה להנהיג פוליטית את הציבור הליטאי בפתח תקווה, הרב מרדכי רבינוביץ (גם הוא מ’אור ישראל’, ויש שיטענו ידא אריכתא).

בואו לגלות גם אתם דברים שלא ידעתם על חלבון וכושר • צפו

כזכור, מתחת לפני השטח מיהרו קהילות בעיר ליישר קו עם ראש העיר, להיפגש איתו, לפתוח בידידות מתמשכת, כולל הכרזה על תמיכה בו בכמה מבתי הכנסת בעיר (‘חברון’, ‘בית אבא’).

כשאליהו ברוכי עבר לזירה הארצית כח”כ, נכנס במקומו שמעון אליהו ברגמן. מאחר ואין לו שאיפות פוליטיות להמשיך בתפקיד, מנסים מזה תקופה למצוא לו מחליף. כך עלה שמו של שמשון פראג – מקורב מאוד למנחם שפירא סגן ראש העיר בני  ברק, ומנהל המחלקה המוניציפלית של ‘דגל’ – ובמקביל נראה שההנהגה הישנה רצתה במועמד בשם הבלין לתפקיד.

בעוד משה גפני מתרוצץ מביתו של הגר”י רוזן לביתו של הרב מרדכי רבינוביץ בניסיון לאתר מועמד שיהיה מקובל עליהם, אבל גם – ואולי בעיקר – על הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת  חברון, לה קהילה לא קטנה בעיר, צף שם חדש: הרב יעקב קזן.

קזן הוא חתנו של הרב מיכאל שוהם, רב קהילת ‘בית אבא’, הנחשבת קהילה מודרנית (בוגרי ‘דרך השם’ ועוד). יהודי חביב, אומרים, אחד שיוכל ליישר קו גם עם ראש העיר וגם עם הליטאיים של פתח תקווה, כאלו שנקעה נפשם ממריבות (“שהופכות אותנו לסוג של בני ברק, ואנחנו לא!”) ורק חפצים בשקט ובשלווה, תוך שראש העיר (שהמדיניות שלו מדירה עסקנים) מספק להם את צרכיהם.

אלא  שפרסום שמו בתקשורת גרם, מטבע הדברים, לכוחות אחרים בעיר למשוך לכיוונים אחרים. מי ינצח? ובכן, המלחמה רק החלה…

חשוב לזכור שני דברים: אחד – רמי גרינברג ממש לא מתעניין בגורל המפלגה, שבמקרה הטוב תכניס למועצת העיר שני מנדטים… בינתיים אין שום התקדמות בחקירות שלו, כך שלא נראה שהם יהוו עננה מבחינתו לקראת הבחירות. שניים – רבים מהתושבים הליטאים מבהירים, בשיחות פרטיות, שלא ממש מעניין אותם מה יוחלט במפלגה – הם יצביעו למי שרב בית הכנסת או ראש הישיבה שלהם יורה.

ומה יכתוב ‘יתד נאמן’? “קודם תבדקי כמה פה בעיר קוראים את העיתון”. וגם אם קוראים, לא ממש מצייתים לכתוב בו. “לכי תסבירי לחרדי מודרני מפתח תקווה, שיש הנהגה ב’דגל’ והיא זו שרוצה במועמד כזה או אחר. זה עובד בבני ברק, במודיעין עילית, לא אצלנו”.

ברור שלא ניתן לעשות הכללה, ועדיין יש קהילות של ‘דגל’ בפתח תקווה, שכן חשוב להם מה יורה המנהיג הרוחני של ‘דגל התורה’, “רק חשוב לזכור שפתח תקווה קצת שונה בהקשר הזה”.

2.

אם חשבתם שבשטעטעלע הקטנה שצמחה בשכונת גני איילון (המכונה גם ‘אחיסמך’) שוררת השלווה, כדאי שתקפצו לביקור. אפילו יאיר רביבו, ראש עיר מוצלח, שהיה בטוח שניצחון גורף מונח בכיסו, מודאג בימים האחרונים (“בטוח בניצחונו”, אומרים בסביבתו).

יד נעלמה ריפדה את לוחות המודעות וקירות השכונה במודעות המהללות את פועלו, אולם לא ברור מי עומד מאחוריהן. כך או כך, כשהניצחון בכיס, אתה לא צריך שהקירות יזעקו. אבל כשיש מי שלוטש עיניים אל הכיסא, גם אם לא יצליח בסופו של יום, זה עדיין מלחיץ ומחייב לפעול.

מבחנת ‘דגל’, השכונה מורכבת משתי קהילות: קהילת הגרא”ח ברוידא (הטוענת להיותה הגדולה. זה נכון, השאלה  בכמה: האם מדובר ביחס של 60-40 לטובתה או כפי שיש המנסים לטעון, 80-20. לדעתי קרוב יותר לדעה הראשונה). מדובר בקהילה של חרדים עובדים, או בני ישיבות היותר מודרניות, כמו חברון ועוד.

הקהילה השניה מורכבת מבוגרי ישיבת סלבודקה, כולל בוגרי רשת ישיבות ‘ארחות תורה’ וכדומה. “במהלך הקדנציה הצליחה קהילת הרב ברוידא לשכנע את ראש העיר שהם הענק ואנחנו הננס, לכן הם קיבלו בית כנסת גדול יותר, הקצאות טובות יותר ועוד. אנחנו קיבלנו הרבה פחות”, טוענים גורמים בקהילת סלבודקה.

בסביבת ראש העיר הודפים את הטענות: ‘כל אחד קיבל את מבוקשו, ללא משוא פנים’. לא ירדתי לפרטים ולא בדקתי, שכן לא זה הנושא כעת.

לקראת הבחירות ניצבים ב’דגל’ זה מול זה אלי דייטש, נציג קהילת הגרא”ח ברוידא, מול נציג קהילת סלבודקה, אברהם פוזן. כשברקע לא ברור – א: האם ‘דגל’ תצניח בעיר נציג מטעמה, כזה שיהיה מקובל על שני הצדדים (יש חיה כזו?). או ב: תציב את שניהם ברשימה אחת עם רוטציה או שכל נציג יחבור למפלגה דתית קיימת.

ועוד צרה, מבחינת ראש העיר, שכל הסכסוך הפנים-ליטאי לא ממש היה אמור לעניין אותו: בקהילת סלבודקה גוברים הקולות הקוראים לתמוך ביורם מרציאנו, מי שמתמודד ראש בראש מול רביבו. זה לא שמאות קולות קהילת סלבודקה הם שיביאו לו את הנצחון, אבל תזכרו, שמנהיגה הרוחני של ‘דגל’, הגר”ד לנדו, עומד בראש ישיבת סלבודקה, והרב יעקב לנדו הוא רב קהילת סלבודקה בשכונה, כולל השליטה בעיתון הבית ‘יתד נאמן’.

עכשיו תארו לעצמכם את ‘יתד’ נרתם למערכה, קורא, בשם גדולי ישראל, להצביע ולתמוך במרציאנו, כשאת רביבו הם מכנים בכינויים שרק ‘יתד’ יודע לייצר –  וקיבלתם כאב ראש לא קטן לראש העיר, גם אם כמעט בטוח שינצח את הבחירות.

3.

נכון שלפעמים בדיחה הופכת למציאות, ועדיין ברוב המקרים ההיגיון מנצח.

אז לחשוב, שח”כ אוריאל בוסו, המועמד שש”ס הצניחה על בני ברק (תושבים, בדרך כלל, לא מתחברים להצנחות) ינצח בחירות בעיר שרק כ-30 אחוז ממנה הם ספרדים, זה לא הגיוני.

ועדיין, לעיתים מתעוררת תנועת מחאה בלתי צפויה שגורפת את כל אותם שנמאס להם מהמצב הקיים. והמצב בבני ברק, לא צריך אפילו להזכיר, נורא.

האם בוסו יצליח לעשות את הבלתי ייאמן? ההיגיון אומר, שההנהגה של העיר בכל מקרה תכלול קואליציה של הכוחות השולטים כבר כיום (ניחוש שלי: מנחם שפירא מצד ‘דגל’ וחנוך זייברט מצד גור, גם במקרה שבוסו שינצח), ואין שום סיבה להניח שהיא תפעל אחרת מכפי שהיא פועלת מזה שנים.

וש”ס, שבראשה עומד אדם חכם, מה ראתה להרפתקאה זו? פשוט: הגיע הזמן להיכנס לתוך ‘דיל’ הרוטציה הישן, המציב בראשות העיר נציג מגור ונציג מדגל. חשבו לעצמם הספרדים, למה שאנחנו, שבכל זאת מונים אחוז נכבד מאוד בעיר, לא נשתתף בחגיגת ההנהגה?

בדקו ומצאו טענה צודקת על קיפוח, גררו עוד קצת כעס מהסאגה של אלעד, הניחו על המשקל עשר טון רצון לנקמה, פלוס עשר טון תחושת אפליה (כנראה אמיתית) – והנה התוצאה: קמפיין בחירות, שרוב הסיכויים שיסתיים רגע לפני הרגע האחרון, עם הסכם טוב ביד (מנוף לחץ, קוראים לזה) או מקסימום בכישלון. , ואם ירצה ה’, אולי גם יקרה הנס, ‘שיטת מצליח’ תעבוד, והבלתי-ייאמן יקרה.

עד אז, תיהנו מקמפיין, ספינים, איומים, הכרזות מתלהמות, ובעיקר שאו תפילה שראש העיר המיועד מטעם יהדות התורה, חנוך זייברט, ימצמץ ראשון ויציע ‘דיל טוב’ להנהגה משותפת של העירייה.

4.

בעוד עליזה בלוך, ראשת העיר המכהנת של בית שמש, מצחצחת את קמפיין הבחירות שלה ומסתובבת בתחושה שהניצחון כבר בכיסה, התעוררו בוקר אחד מצביעי ‘דגל’ בבית שמש לכותרת ב’יתד’ שהכריזה: שמוליק גרינברג הוא מועמד ‘דגל’ בעיר.

נותר רק פרט קטן, ממש שולי: צריך גם לנצח את ראשת העיר. כשברקע, להזכירכם, מניע לנקמה של ש”ס על אלעד (אם ‘דגל’ אכן תתמוך בישראל פרוש), חוצניקים, וגם חרדים מודרנים ש”אף אחד לא יגיד לנו מה לשים בקלפי”.

אבל מדובר בפרט שולי. שכן, את מי מעניין אם מנצחים או לא, ואם עצם העובדה שהחרדים לא מתאחדים סביב מועמד אחד (בלי לערבב נקמות ושנאות מערים אחרות), היא שתמליך מועמדת שאינה חרדית (הגם שהיא ראשת עיר טובה, כפי שסבורים רבים).

מה שמעניין הוא ‘מלחמות היהודים’.

לא תאמינו, אבל בשכונות החרדיות-ליטאיות שיחת היום היא “גרינברג או סילברסטיין”. ו”למה שרבני ‘דגל’ הם שיקבעו מי המועמד ולא הרבנים המקומיים. ואם הרבנים המקומיים. אז מי מהם?”

הנה דעות לכאן ולכאן, שאספתי משיחות רבות עם אנשי ‘דגל’ בבית שמש. “הם לא מבינים, ששמוליק גרינברג מביא איתו הרבה יותר ניסיון, גם בסגנות בבית שמש וגם מניהול אגף החינוך  בעיריית ירושלים. הם, לא מבינים, שהוא כבר בבחירות הקודמות החזיק ביד סקר, שהעניק לו תמיכה מרשימה מצד תושבים חילונים. וזה, זה מה שצריך כדי לנצח בחירות בעיר הזו. לא מספיקה תמיכה חרדית. הם, לא מבינים את זה…”

ומהצד השני: “יופי שהוא מצטלם יפה עם עניבה. הם, לא מבינים שסילברסטיין כיתת רגליים 4 שנים, עבד קשה, עזר לכל פונה, ירק דם על בית שמש, עכשיו, בבוא עת הפרעון, במקום להציג אותו כמועמד, מבריזים לו. הם לא מבינים שזה לא בסדר? ובכלל, אין סיכוי ש’הקנאים’ יתמכו בגרינברג, שמצטייר יותר כמודרני. והמודרנים? והאמריקנים? הם ממילא בכיס של עליזה בלוך. הם, לא מבינים את זה?”

לא נגעתי. רק אומר, שהקולות הללו  מזכירים לי את הסיבוב הקודם. כן או לא מוישה אבוטבול. ו”הם, לא מבינים”.

אותן קולות, מביאים בדרך כלל אל אותה תוצאה – וחזרנו לניצחונה של בלוך.

5.

לא להאמין שדווקא קרית אתא הצפונית מציגה ראשונה בשורה של אחדות היסטורית בין המפלגות החרדיות.

מתברר ש’דגל’, אגו”י וש”ס ירוצו ברשימה אחת למועצת העיר, לצד תמיכה בראש העיר יעקב פרץ, שנדמה כי אין חולק שהוא יזכה בניצחון גורף.

חברי הרשימה המאוחדת יהיו אלקנה ויסנשטרן, יו”ר ‘דגל’ המקומית, ורפי אילוז, כיום יו”ר המועצה הדתית (אל תדאגו, הוא יתפטר), ואיש ש”ס ותיק.

שרשרת אירועים קצת פחות ‘אחדותיים’ הובילה, כך נראה, לאיחוד הדרמטי. ראשית, בתוך קהילת ‘דגל’ המקומית התפתחה בתקופה האחרונה אופוזיציה, שהקימה לעצמה בית כנסת ובעצם מורדת בהנהגה הוותיקה. הגם, שאת הילדים, שולחים אברכים משני הצדדים לחיידר של קהילת האברכים, שהוקם לפני כמה שנים ופועל בהצלחה.

גם בתוך ש”ס המקומית יש כמה זרמים: יש השולחים את ילדיהם לתלמוד תורה אותו הקים עמי אילוז ויש שמעדיפים לשלוח לתלמוד תורה של החינוך העצמאי ובלבד שלא לת”ת הספרדי. גם לגבי הבנות, יש ש”סניקים השולחים את בנותיהם ל’בית יעקב’ הכולל גם אשכנזים וגם ספרדים, תחת קורת גג אחת (ובאחדות מוצלחת, צריך לציין) ויש המעדיפים לשלוח בהסעה עד לרכסים.

תוסיפו לכל זה את העובדה שהנציג הקודם של ‘דגל’, סימון מושיאשוילי, ערק לשורות ש”ס והפך לח”כ (המנסה להביא את רוח האחדות של קרית אתא אל מסדרונות משכן הכנסת, נאחל לו בהצלחה במשימה הלא פשוטה). הוא זה שהצליח להביא רבים מבני הקהילה הגרוזינית בעיר להצביע לג’, וכעת אין מי שיעשה את זה.

כך או כך, התאחדו כולם. נקווה שהמהלך יושלם בהצלחה.