כשהשנאה מחפשת סיבות: תמצאו אדם אחד שיודה שהוא שונא חינם?

כבכל שנה, לקראת תשעה באב עולה לשיח הציבורי צמד המילים שנאת חינם, שכדברי חז”ל, זו סיבת החורבן והגלות. שוב ושוב עושים הקבלות בין ימי הבית השני לימינו ומדברים על סכנתה של שנאת חינם.

אך מהי בעצם שנאת חינם? האם תמצאו אדם אחד שיודה כי שנאתו לאדם אחר או לקבוצה כלשהי היא שנאת חינם, היינו שנאה טהורה, בלי סיבה? לא תמצאו אדם כזה, כי כל אחד ואחד יטען בלהט שאין הוא שונא איש, אלא שיש ‘סיבות’ כאלה ואחרות להתקפותיו הבוטות על הזולת.

השנאה מתעטפת תמיד בנימוקים ובטענות למיניהן, אך לא הסיבות והטענות הולידו את השנאה, אלא השנאה מצאה אותן כדי להתכסות בהן. איש אינו רוצה להודות כי הוא שונא את הזולת בשל עצם קיומו, ולכן נוח לו להיתלות בטענות כאלה ואחרות, כדי להפוך את השנאה למוצדקת כביכול.

קשה להתגבר

כזאת הייתה שנאת הגויים לעם ישראל במרוצת ההיסטוריה. פעם אחת טענו האנטישמים כי סיבת עוינותם היא עושרם של היהודים. אחרי שגזלו את כספם והורידו אותם לשפל המדרגה, נימקו את השנאה בהיות היהודים קבצנים עלובים. כשדבקו בדתם – התריסו כלפיהם שהם מתבדלים. כשניסו להתערות בין הגויים – האשימו אותם בחדירה לכל מקום. מאחורי כל הסיבות והטענות עמדה אנטישמיות, שנאת יהודים טהורה.

זוהי למעשה שנאת חינם, שנאה על עצם קיומו של הזולת. לכן קשה כל-כך להתגבר עליה. אם אדם שונא את חברו בשל סיבה מוגדרת, אפשר לפתור את עילת הסכסוך ולסלק את השנאה; אבל כשהשנאה נובעת מעצם קיומו של הזולת, והיא רק נתלית בנימוקים כאלה ואחרים, אין טעם למצוא פתרון לטענה ספציפית, כי תמיד תצוץ טענה חדשה.

למרבה הצער, אנחנו חיים במציאות שבה השנאה ניתזת מכל כיוון אפשרי. נשמעת כיום טענה שבעבר דברים המתפרסמים ברשות הרבים עברו מסננת של עורך, שהיה בולם דברי גנאי ונאצה, ואילו עכשיו הכול יכולים להפיץ את הגיגי ליבם בראש חוצות, וכך האוויר מתמלא ביטויי שנאה קשים ונעשה רווי נאצות וגידופים.

זה נכון, אבל משמיעי טענה זו נזעקו רק כשטעמו את טעמה של השנאה המופנית כלפיהם. במשך שנים נכתבו ביטויי שנאה מזעזעים בעיתונים ה’מכובדים’ ונשמעו דברי נאצה מחרידים בשידורי הרדיו והטלוויזיה – אלא שהם הופנו לעבר קבוצות אחרות באוכלוסייה. עכשיו גם חלקים אחרים בציבור חשים את טעמה הרע של השנאה.

לחפש את החיבור

למרבה הצער, השיח הציבורי מתאפיין בשנאת חינם, והיא המזינה את המחלוקת ואת ההיתלות בתואנות כאלה ואחרות. הדרך להכרית אותה היא על-ידי טיפוח אהבת חינם – אהבה בלי סיבות, אהבה גם כשיש סיבות הפוכות. לחפש את החיבור, את הפיוס, את המכנה המשותף.

חשוב להזכיר לעצמנו שוב ושוב כי כל יהודי הוא אח אהוב, בשר מבשרנו. גם אם הוא חושב אחרת או מתנהג אחרת – אחינו הוא. אהבת חינם תכרית את השנאה, תבטל את סיבת החורבן ותביא את הגאולה