“אתם לא לבד בסיפור הזה”: הכנסת חיבקה את משפחות ‘השכול האזרחי’

לראשונה מאז קום המדינה התקיים אתמול בכנסת יום ראשון מסוגו – יום המודעות לשכול האזרחי, במסגרתו התקיימה פגישה אישית עם נציגי משפחות שכולות. כמו כן התקיימו דיונים בנושא בוועדות החינוך, הבריאות והרווחה.

את ‘יום המודעות’ קידם ויזם פיני רבינוביץ, אב שכול שאיבד את בתו דסי ע”ה לפני 27 שנים, ומטרתו היתה להציף למודעות הציבורית והממשלתית, את הצורך בתמיכה במשפחות שכולות.

שכן, משפחה שקוברת את אחד מילדיה עוברת טלטלה לא פשוטה – בין אם מדובר בפטירה לאחר תקופה ממושכת של מחלה, ובין אם בפתאומיות. אלו ואלו נגמרים בסוף חד ומצער. סוף שהוא בלתי נתפס.

אתמול, לראשונה, הושמעה הזעקה הזו במשכן הכנסת, תוך שהיא זוכה לקשב רב וחוצה מגזרים.

‘יום המודעות לשכול האזרחי’ קודם במשכן על ידי ח”כ חילי טרופר, ובמהלכו נפגשו ח”כים עם נציגי המשפחות השכולות, שהציגו את הכאב העולה מהשטח. דבריהם נשמעו באהדה, והתגובות העלו רצון כן לסיוע ולקידום צעדים הכרחיים, בדרך למתן מענה בסיסי למשפחות המתמודדות עם שכול אזרחי.

יו”ר ועדת העבודה והרווחה, ח”כ ישראל אייכלר אמר: “המילים ‘שכול אזרחי’ הן שתי מילים שמאגדות בתוכן המון. הדיון היום זו התחלה של מסע. אנחנו כאן כדי להקשיב למשפחות, להבין את הצרכים ובהמשך לפעול לקידום המענים שניתנים להן”.

יצוין, כי השר מרגי נרתם על מנת להוביל להכרה הזו.

בוועדת החינוך הועלתה בנוסף לבעיית האחים השכולים בעיית ה’חברים השכולים’. יו”ר הוועדה ח”כ יוסף טייב, אמר: “נראה כי קיימות תוכניות כאלה אך במציאות בשטח לא התרשמתי שיש די מענה, נפעל כדי להתחיל להטמיע במערכת החינוכית תוכניות מתאימות כבר בשנת הלימודים תשפד”.

סגן השר במשרד התרבות ח”כ יעקב טסלר אמר לנציגי המשפחות: “לצערינו מדובר באלפי הורים המתמודדים עם שכול אזרחי. מעבר לצער והיגון הפרטי איתם הם מתמודדים יום יום, הם מתמודדים לבד ללא שום עזרה וסיוע כמעט. עלינו לעשות ככל הניתן על מנת להקל עליהם במה שאנחנו יכולים”.

ח״כ אוהד טל מהציונות הדתית: “עלינו להשקיע יותר בשכול האזרחי. המסע שההורים הללו עוברים, חייב לקבל את הליווי והתמיכה של המדינה ככל הניתן. שמעתי את כאבן של המשפחות, החוסר מענה שהם מקבלים. נעשה הכל לשפר זאת.”

יו”ר ועדת הפנים, ח”כ יעקב אשר: “תעצומות הנפש הנדרשים מהורי השכול האזרחי היא בלתי נתפסת”. הוא ציין את הטרגדיה האישית שנחשף לה עם פטירת אחיו בפתאומיות לפני ארבע שנים, כשהמשפחה מתמודדת עם הכאב והאובדן עד היום. “ההנצחה הכי טובה היא במעשים, כשאנחנו חברי הכנסת יכולים להנציח ולפעול באמצעות תיקוני חקיקה. אנחנו קשובים להצעות שלכם בעניין הזה, נפעל לקדמם בכל הכוח”.

ח”כ אברהם בצלאל: “בכל שנה נוספות למעגל השכול מאות משפחות שלא זוכות להכרה- משפחות השכול האזרחי. בעזרת השם אפעל במסגרת הכלים הפרלמנטריים כדי לקדם חקיקה ומדיניות לטובת מעטפת סיוע למשפחות השכול האזרחי, להם מגיעה הכרה וסיוע. אנו מחוייבים לכך”.

בכל שנה נפטרים בישראל למעלה מ-700 ילדים, נוער וצעירים בנסיבות שהן אינן תאונות דרכים, אובדנות ומקרי רצח. משפחות אלה אינן זוכות לטיפול רגשי מסובסד וזמני ההמתנה לקבלת לטיפול נפשי בקופות החולים יכולים להגיע לחודשים ארוכים.

בעקבות כך, גם  ועדת הבריאות בראשות ח”כ אוריאל בוסו התכנסה לדיון בנושא סיוע נפשי למשפחות ‘השכול האזרחי’.

ח”כ אוריאל בוסו, יו”ר ועדת הבריאות: “הורים שכולים שאיבדו את בנם או בתם נותרים עם חלל ונכות נפשית לשארית חייהם. בעקבות פטירת הילד נקלעות משפחות רבות למצוקה רגשית וכלכלית קשה, וזקוקות לתמיכה וטיפול במטרה לחזור לתפקוד בסיסי. כיום מוכרות במדינת ישראל רק 3 קטגוריות מתוך השכול האזרחי הזכאיות לטיפול וסיוע המותאם להתמודדות עם שכול. עבירות המתה, תאונות דרכים והתאבדויות. לשאר המשפחות משכול אזרחי אין זכאות. אני מבקש לומר למשפחות השכול האזרחי – יש לכם בית ועוגן בכנסת – אנחנו כאן בוועדת הבריאות זמינים בשבילכם ונסייע בכל מה שנוכל”.

פיני רבינוביץ, יו”ר עמותת “יקיר לי – יד ולב לשכול האזרחי”: “לפי הנתונים שיש בידינו בכל שנה נפטרים בישראל למעלה מ- 700 ילדים, נוער וצעירים בנסיבות שהן אינן תאונות דרכים, אובדנות ומקרי רצח. קופות החולים לא מסוגלות להעניק טיפול מיטיבי למשפחות שחוו אובדן ושכול. מרחב בעלי המקצועות לטיפול הנפשי לא משתקף בטיפולים שקופות החולים מציעות. הטיפולים שכן נמצאים בסל של קופות החולים הם בעלי זמני המתנה ארוכים שיכולים להגיע לחודשים רבים והציבור נאלץ לקחת טיפולים בשוק הפרטי. אנחנו מוכנים לתת ערבונות ולפרסם מכרזים כדי להגדיל את היצע המטפלים הרגשיים בשוק הציבורי”.

היו”ר ח”כ אוריאל בוסו: “חני בריף היא אמא שכולה, אמא של בני ז”ל. בני היה חבר חדר של הבן שלי. ולי זה קשה באופן אישי, הייתי אצלו בבית”.

חני בריף: “תודה על ההזדמנות לדבר, הוא היה חולה ובתקופת המחלה יש הרבה תמיכה וטיפול רגשי ואחרי הפטירה יותר קשה. גם אם זה תורים וכל זה. אני כן קיבלתי את הליווי ואת הטיפול בזמן המחלה, זה היה כשנה לפני שהבן שלי נפטר, והרגשתי שכשקרה האסון הייתי הרבה יותר חזקה להתמודד עם זה. אני באה לחזק שהטיפול עוזר, הוא נחוץ מאד, הוא נחוץ בזמן שהוא קורה, ולא לחכות. זה מאד חשוב, כי מי שיקבלו טיפול יוכלו לחזור לחיים, לחזור למעגל העבודה ולא להיות נזקקים. המדינה תרוויח פעמיים, כי היא לא תצטרך לטפל באנשים אחר כך.

“לגבי החברים של החולה – באמת החברים של בני היו מאד קרובים ויודעת שיש מהם שהיו זקוקים לטיפול והלכו לטיפול פרטי, כי לא היתה להם שום דרך לקבל טיפול מהמדינה. זה באמת מעגל יותר…”

ח”כ בוסו: “אבא של בני, בעלך שוקי, מאז הפטירה עזב את כל עסקיו ומקדיש את חייו ללוות חולים בבית החולים שיבא תל השומר, וגם משפחות, אנקולוגיות בעיקר, לא כל אחד בוחר בדרך הזו…”

יו”ר הוועדה ח”כ בוסו סיכם את הדיון: “ועדת הבריאות מודה ליוזם הדיון ח”כ חילי טרופר ולעמותת ‘יקיר לי’ אשר תרמו להעלאת הנושא החשוב לסדר יומה של הועדה ולסדר היום הציבורי”.