הסיפור שלנו במבט מלמעלה: סערות היום-יום מול הקיום היהודי הנצחי

וכי יש בכוחנו לקלוט את משמעותן של שלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה? ממלכות קמו ונפלו, העולם השתנה פעמים אין-ספור! • לפנינו מצטייר מסע ארוך ומפותל, שמתקדם לעבר נקודת הסיום שלו
הרב מנחם ברוד
י"ד ניסן התשפ"ג / 05.04.2023 09:49

כשאנחנו חוגגים את חג הפסח, בתקופה הסוערת המטלטלת אותנו בחודשים האחרונים, ניתנת לנו האפשרות להתרומם מעל אירועי ההווה ולראות את הדברים בפרספקטיבה היסטורית.

מבט כזה מאיר באור נכון את משקלן של סערות היום-יום מול הקיום היהודי הנצחי.

יהודים חגגו את ליל הסדר וסיפרו את סיפור יציאת מצרים בימי השופטים, כשסבלו ממתקפות בלתי-פוסקות מעמי האזור. הם ערכו את הסדר בתקופה הזוהרת של מלכות שלמה, ובסערות המלחמות בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. מסורת הלילה הזה נשמרה גם בגלויות בבל ופרס, בימי בית המקדש השני ואחרי חורבנו והגליית העם מארץ ישראל.

באלפיים השנים הבאות חגג עם ישראל את הפסח בכל המצבים האפשריים. בתור הזהב בספרד ובימי האינקוויזיציה. במסעי הצלב וברדיפות בארצות ערב. בצל עלילות הדם ובאימי פרעות חמלניצקי. ברוסיה הקומוניסטית ובשואה הנוראה. וכיום מסיבים מיליוני יהודים על פני הגלובוס כולו וחוגגים אותו חג ואותה מסורת – חג יציאתנו מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.

מסע אל נקודת הסיום

אין עוד עם בעולם שחוגג בדבקות כזאת חג בן יותר משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנים. אין עוד אומה ולשון שיש לה זיכרון היסטורי ארוך כל-כך, ומערכת מגובשת של מצוות, הלכות ומנהגים, שבכוחה לחבר המוני בני-אדם החיים בימינו עם אירוע שהתרחש לפני שנים רבות כל-כך.

המבט הזה על הקיום היהודי יש בו לרומם אותנו מעל החולף והרגעי. וכי יש בכוחנו לקלוט את משמעותן של שלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה? ממלכות קמו ונפלו, העולם השתנה פעמים אין-ספור, דברים שהטרידו מאוד בזמן מסוים נהפכו לזיכרון עמום, ובמקומם באו דאגות חדשות.

לפנינו מצטייר מסע ארוך ומפותל, שמתקדם לעבר נקודת הסיום שלו. הגאולה ממצרים הייתה ראשיתו של תהליך הגאולה, שיגיע לשלמותו בגאולה השלמה העומדת לפנינו.

עם היציאה ממצרים זכינו למנה מסוימת של חירות, אבל את החירות האמיתית יביא לנו משיח צדקנו, הגואל האחרון שאנו מצפים לו כל-כך.

לעמוד במבחן

אנו מאמינים בכל ליבנו כי תקופתנו היא עת הגאולה. גדולי ישראל בדורות האחרונים דיברו על כך בצורה המפורשת ביותר. הרבי מליובאוויטש הצהיר בבהירות כי הכול כבר מוכן לגאולה, וכי היא צריכה לבוא בכל רגע ורגע. אבל למרבה הצער הגאולה מתמהמהת, והאתגר העומד לפנינו הוא לעמוד במבחן ולא להרפות מעוצמת האמונה והציפייה.

חג הפסח בכלל הוא חג הגאולה, ובשביעי של פסח מאירה הארת המשיח, כפי שלימד הבעש”ט. זה הזמן לחזק את אמונתנו בגאולה הקרובה ולהתפלל שכבר תבוא תיכף ומייד ממש. נסעד אפוא כולנו את ‘סעודת המשיח’, שמחדירה את האמונה בגאולה הקרובה אל תוך ליבנו ונפשנו ואף אל תוך גופנו הגשמי, ויהי רצון שנזכה לחגוג את החג עם משיח צדקנו, בבית המקדש השלישי, ומתוך שמחה ורוב טוב.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות