בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה

ישראל יוספי
|
כ' ניסן התשפ"ב / 21.04.2022 13:50
מומחים במגוון רחב של תחומים בחרו את ‘הדבר הגדול הבא’ של חרדים 10 • אלה הכישרונות החרדים שצפויים להוביל בעתיד בעיתונות, שיווק, רדיו, מוזיקה, הייטק ועוד • פרק ה: הסופר והעורך דוד רוטנברג בחר בעיתונאי מנדי קורטס: “יש בו גם שילוב ייחודי שאין להרבה עיתונאים חרדים”

הסופר והעורך דוד רוטנברג, בן 57, תושב מודיעין עלית, עורך באתר ‘חרדים 10’ ובאתר ‘חבד און ליין’, יועץ תוכן לעיתונים ואתרי אינטרנט ועורך ספרים.

לפני 40 שנה, בגיל 17, החל לכתוב בעיתון כפר חב”ד, ובהמשך היה הכתב בניו יורק של העיתון ‘יום השישי’, וכתב וערך בעיתון ‘ישראל שלנו’. בהמשך עבד בעיתונים ‘מעריב’ ו’ידיעות אחרונות’.

לאחר מספר שנים בהם כתב וערך כ-20 ספרים – ספרים היסטוריים, לצד ספרי ילדים וקומיקס – שב אל עולם העיתונות כעורך בעיתון בקהילה. לאחר פרישתו בשנת תשס”ו מ’בקהילה’, מונה לעורך ‘כפר חב”ד’ ושינה את פניו, ועבד גם בעיתון ‘משפחה’.

בשנת תש”ס הקים את אתר ‘חבד און ליין’ שאותו ערך במשך מספר שנים. לפני כשלוש שנים שב לערוך בו. פחות משנתיים אחר כך, בשנת תשס”ב, הקים את ‘פורום בחדרי חרדים’, שבהמשך הפך גם לאתר חדשות.

לפני שמונה שנים, בשנת תשע”ד, לאחר פרישתו מ’בחדרי חרדים’, הקים יחד עם רעייתו שרי רוט, את אתר ‘חרדים 10’.

במהלך השנים גילה וטיפח כישרונות רבים, מהם כמה המשמשים כיום כעורכים ועיתונאים בכירים בתקשורת החרדית והכללית.

מי ‘הדבר הגדול הבא’ בעולם העיתונות החרדית?

מנדי קורטס, כתב עיתון כפר חב”ד, מגזין ‘נשמה’, ועורך באתר ‘כיכר השבת’ ו’חב”ד און ליין’.

מדוע דווקא הוא?

למרות שהוא צעיר מאוד, יש בו שילוב של כותב ועורך. יש לו שיקול דעת שנדרש בעריכה, יודע להבחין בין עיקר לטפל, לצד קליטה מהירה. יש בו גם שילוב שאין להרבה עיתונאים בתקשורת החרדית – יכולת לכתוב כתבות מגזין מושקעות בעיתונות המודפסת, לצד הבנה טובה בתקשורת ה’און ליין’.

כמי שגילה כמה מהכישרונות היותר גדולים שצמחו בתקשורת החרדית, אני בטוח שהוא יגיע רחוק. הוא עולה בכישרונות שלו על כמה מהם.

יש לו רק חיסרון אחד: בעולם שבו כאלה שלא עשו כמעט דבר מסתובבים כמו טווסים, הוא צנוע ועניו מדי. בלי מרפקים.

מנדי קורטס, כבן 24, נולד למשפחה מחסידות חב”ד המתגוררת בשכונת נחלת הר חב”ד (נחל’ה) בקריית מלאכי.

הוא למד ב’חיידר’ חב”ד בשכונה החב”דית, ועבר את המסלול הקלאסי של חסידי חב”ד בישראל: שלוש שנים בישיבה-קטנה ‘תומכי תמימים’ בלוד, שלוש שנים בישיבה גדולה ‘תומכי תמימים’ בכפר חב”ד. לאחר מכן נסע  לשנת ‘קבוצה’ בישיבת חב”ד שבמרכז חב”ד העולמי-770.

את דרכו העיתונאית החל בעיתון ‘כפר חב”ד’ בגיל צעיר מאוד, עוד בימים שלמד בישיבה בכפר חב”ד. בניו יורק התחיל את עבודתו בעיתון בצורה סדירה.

“לאחר הלימודים בניו יורק, כל אחד בוחר את דרכו – היכן ללמוד. אני נסעתי, כשהייתי בן 20, לשנה אחת בישיבה במוסקבה, שם למדתי ‘סמיכה’ לרבנות. אחרי מוסקבה חזרתי לניו יורק לחצי שנה – עד הקורונה. היות ונגמרה לי הוויזה והתחילה הקורונה, החלטתי להישאר בארץ –  ונשאבתי לתוך עולם העיתונות”.

למה דווקא אל התקשורת? 

“האמת? די התגלגלתי. אף פעם לא יזמתי את זה. זו לא הייתה מטרה שחיפשתי אותה. תמיד אהבתי עיתונות, תמיד הייתי בחור סקרן, להיות עיתונאי טוב זה להסתקרן.

“כשלמדתי בישיבה בכפר חב”ד התחלתי לכתוב סיפורים שהתפרסמו בעיתון כפר חב”ד. אבל זה לא היה משהו קבוע, אלא בעיקר בתקופות חגים וכדומה. כך במהלך כמה שנים. באופן קבוע התחלתי לעבוד בעיתון לפני 4 שנים, כשהייתי בניו יורק.

“בהתחלה כתבתי באופן קבוע במוסף החדשות של העיתון. הייתי אחראי על הכתבה הפותחת, בכל שבוע נושא אחר. לאט-לאט עברתי למגזין והיום אני כותב במגזין. בחצי שנה האחרונה הצטרפתי כעורך ב’כיכר השבת’. באתר ‘חב”ד און ליין’ אני עורך מסוף שנת 2017”.

איך משלבים בין מספר עבודות?

“העבודות בעיתון ובאתרי אינטרנט חוסות אומנם תחת אותה מטרייה של ‘תקשורת’, אבל יש הבדל גדול ביניהם. בעיתון זו עבודה שדורשת ומצריכה שימת לב לפרטים. להיות מקיף, עיוני יותר. אתר אינטרנט לעומת זאת זה דבר יותר דינמי. העבודה באתרים דורשת מיומנויות אחרות. טכנית, אני מתעסק יותר באתרי אינטרנט. עיתון זה בשבילי כמה שעות בכל שבוע.

“אתה לומד עם הזמן איך לא לבזבז זמן. אתה יכול לטחון מים, אתה צריך למקד את המרואיין. לאט-לאט אתה לומד לא למרוח זמן על הדברים האלה. לומד לעשות דברים במקביל”.

מה אתה אוהב יותר – און ליין או את הכתיבה בעיתון?

“את שתי העבודות אני אוהב. כל מקום וייחודיותו. במסגרת העיתון נדרש יותר להעמיק, אני נוסע במסגרת העיתון ומכיר אנשים – לומד הרבה. בסוף זו כתיבה, אתה לא מעביר דיווח על אירוע חדשותי פשוט, אלא יותר ארוך, יותר מושקע. יצירה שלי. אתה פותח את העיתון בשבת וזה משהו אחר לגמרי”.

מה הכתבה שבעיניך היא היותר מיוחדת שעשית עד היום? 

“היו הרבה דברים מיוחדים… כתבה על ‘סידור הבעל שם טוב’ שפרסמתי לפני כמה חודשים – מאוד תפסה. זה היה כשספריית חב”ד העולמית העלתה לאתר שלה באינטרנט את הארכיון עם חצי מיליון כתבי יד. ‘סידור הבעל שם טוב’ זה הדבר הכי יקר שקיים בספריה. זה הנכס הכי יקר בספריה. והצילום שלו עלה לראשונה באתר.  יש שם עמוד עם השמות של תלמידי הבעל שם טוב, שרשמו בכתב ידם בשביל שיתפלל עליהם, עם כתמי דם.

“במסגרת שיחה עם הספרן פרסמנו צילומים מהסידור. התגובות שקבלתי היו תגובות אדירות – עשרות תגובות. סידור ששנים דיברו עליו, יש עליו אגדות רבות, ולראות את הצילומים פעם ראשונה זה ריגש הרבה אנשים. אנשים שאלו איפה הסידור נמצא, אם אפשר לראות אותו. התשובה היא – שאי אפשר.

“זאת באמת סיעתא דשמיא ענקית. קשה להסביר איך מוצאים את הרעיונות, איך כל שבוע מוצאים רעיון מעניין. אני אפרגן לעורך העיתון מנחם כהן, שהרבה מגיע בזכותו”.

מה החלום שלך קדימה?

“התגלגלתי לעיתונות, אני מאוד אוהב עיתונות, אבל מבחינת עבודה די התגלגלתי לשם. ככזה, אין לי שאיפות להתקדם. יכול להיות שזה יקרה, אם יעניין אותי. לעבודה בתקשורת יש גם חסרונות, כמו בכל מקצוע. אני אוהב את המקצוע. יחד עם זאת אין לי שאיפות תקשורתיות. אני אתן לזה את הזמן, ונראה איך זה יתבשל.

“רוב העבודה שלי היא בחממה החב”דית. גם העיתון, גם האתר חב”ד און ליין – זה בתוך הקליקה שלי. בסוף יש משהו ייחודי בכך שאתה לא עובד במשהו הכללי, אתה עובד בחסידות שלך, זה סגנון לגמרי אחר של עבודה”.

מה התחושה שלך שדוד רוטנברג  בחר דווקא בך כ’דבר הגדול הבא’ בעולם התקשורת החרדית? 

“כבוד גדול. אני מאוד מוחמא מזה. דוד רוטנברג הוא אחד האגדות בעולם העיתונות. הוא הקים אתרים, ערך את העיתון כפר חב”ד. כבוד גדול מאוד. לא אחת אני תוהה -איך אחרי 40 שנה בתחום הוא לא מרגיש שחיקה מסויימת.

אני ארבע שנים במקצוע, אני מסתכל קדימה ומאוד קשה לי להאמין שעוד 10 שנים יהיה לי עדיין את הדרייב הזה ואת המוטיבציה כמו היום להשקיע בכתבות בעיתון ובאתר. אני עוקב אחרי עבודתו, ורואה את הלהט שנותר בשיאו, ותוהה מהיכן הכוח”.

בעולם ההייטק החרדי: אליהו דינוביץ, מנכ”ל, בן 28 מגבעת זאב

בעולם השיווק החרדי: מוישי לוינגר, מומחה דיגיטל בן 33, מאשדוד

בעולם הרדיו החרדי: ארי המניק, מגיש ושדרן, בן 32 מבית שמש

בעולם המוזיקה: יוחנן בלייך, מעבד ומפיק מוזיקלי, בן 26 מביתר