שליח חב”ד בז’יטומיר מגולל: כך הצלתי את יהודי הקהילה שלנו

הגאון רבי שלמה וילהלם, שליח חב”ד בז’יטומיר והרב של כל דרום-מערב אוקראינה, ניער ב-30 השנים האחרונות מעפר את היהדות המקומית. הוא הקים רשת של בתי כנסת, בתי ספר, גנים – וכפר חסידי שבמרכזו בית יתומים.

סובלים מבעיה רפואית? ייתכן שמגיע לכם 6,400 ש”ח בכל חודש

היום, לאחר שאירגן ומימן את מילוט בני הקהילה והיתומים מהתופת, הוא יצא עם בני הקהילה האחרונים בדרכו אל מעבר לגבול.  הוא עשה זאת לאחר שירה וריקוד סוחף לרגל ראש חודש אדר עם בני הקהילה שעדיין נותרו בעיר, בבית הכנסת המפואר ששרד את השואה ושוחזר לפני כשנתיים.

בראיון מיוחד לאתר חרדים 10, מגולל השליח את אירועי השבוע האחרון.

במהלך השיחה הוא ממשיך לקבל כל העת שיחות מיהודים, המבקשים את עזרתו לצאת מהמדינה או כאלה שכבר עזבו את אוקראינה בדרכם למקום שיקלוט אותם כפליטים.

•

ביום חמישי לפני שבוע התקיים מבצע בריחה מהעיר המותקפת לעבר מעבר הגבול, והנמלטים השתכנו בתחילה במחוז צ’רנוביץ. לאחר הפצצות על העיר, החליטו לעבור את הגבול בשעות לילה, בדרכם אל העיר קלויזנבורג שברומניה, ממנה יגיעו בהמשך לישראל.

בשיחה כמו, כשהוא נע בדרכים לחילוץ יהודים נוספים – הוא מספר: “לפני כחצי שעה יצאה קבוצה נוספת של פליטים מז’יטומיר לגבול רומניה. ועוד עשרות רכבים עם מאות יהודים מהקהילה היהודית בז’טומיר ועיירות מסביב, שהצלחנו בניסים להוציא אותם מכאן לכיוון גבול”.

בימים האחרונים הועברו ממחוז צ’רנוביץ לרומניה כ-150 יהודים, בהם 100 ילדים שהגיעו מ’בית הילדים’ בכפר ‘אור אבנר’ שליד ז’יטומיר, יחד עם השליחים שמתלווים אליהם.

“בשנות הפעילות שלנו הקמנו מרכז יהודי שנותן מענה יהודי לכל מערב אוקראינה, לכל העיירות”, מספר הרב וילהלם. “בכל עירייה מהעיירות האלה חיים יהודים בודדים, בהם ילדים יהודים. בשביל לתת חינוך יהודי לאותם ילדים, הקמנו מוסדות חינוך, לתת מענה לכל יהודי בכל מצב. גם ליהודים שיש אבא ואמא וצריכים ללמוד יהדות. עברו במוסדות במשך השנים מאות יהודים.

“מה שקרה ביום חמישי, זה שנשמעו אזעקות במחנה צבאי לא רחוק מבית הילדים. הילדים שמעו בזמן שהיו בחיידר אזעקות – הם נכנסו למקלט, אבל היה בכי ופחד מצד הילדים. הגענו להחלטה שחייבים להוציא דבר ראשון את הילדים.

הרב וילהלם על אוטובוס מספר 10 שהוציא אל הגבול

“בקשתי משליח חב”ד בגבול שיזמין מלון, ההנהלה של איחוד הקהילות היהודיות ישר נתנו תקציב, וברוך ה’ בניסים השגנו אוטובוסים שלקחו את כל הילדים וכל הצוות החינוכי והשליחים – וכך כולם נסעו לעבר הגבול ושוכנו במלון. שם היה להם סוף שבוע מעניין, טוב ונוח. כל זאת במחשבה שתוך כמה ימים הם חוזרים חזרה.

“מה שקרה ביום שלישי בלילה זה, שהם שמעו אזעקה. כולם התעוררו באמצע הלילה, ירדו למקלט והילדים היו בטראומה, החלטנו שלא ניתן להישאר בגבול אלא לצאת ממנו לכיוון רומניה. חשבנו שרוסיה לא תרצה להתעסק עם אירופה, זה ממש בגבול, חשבנו ששם יהיה רגוע. אבל אחרי שגם בלבוב היו אזעקות, הבנו שלא יהיה רגוע והחלטנו שנמשיך הלאה.

“ברגע שיש אזעקות, יש סכנה. הילדים, כאשר  הם שמעו שעוזבים את בית הילדים – שעבור חלקם זה הבית שלהם –  הם בכו בצורה קשה. הם החלו לבכות: למה נוסעים? לאן נוסעים? למה צריך את זה? שאלות קשות…

“הבעיה המרכזית שעלתה היא – שלא היו לכל הילדים מסמכים, או אישור מההורים. חלק מהילדים לומדים פה עם אישור ישן של ההורים. האמא שיכורה, איך מוצאים ממנה כעת אישור?

“לא ניתן להוציא באופן חוקי ילד ללא מסמכים, וגם לא להיכנס לישראל –  ויותר מכך להיכנס תחילה בצד הרומני. אמרו לנו שאותם ילדים לא יעברו את הגבול ויחזרו חזרה, שלחנו לציונו של הרבי לבקש ברכה. עשינו הכל מצד דרך הטבע, אבל  אמרו לנו שלא יעזור.

“בסוף, למעלה מדרך הטבע, בלי הגיון, כולם עברו את הגבול עד הילד האחרון. נס משמים, ממש יציאת מצרים”.

איך מתכננים כזאת בריחה?

“לא חלמנו עד לפני שבוע, היינו בהכחשה. לא דמיינו לעצמנו שזה הולך להיות, כי אין סיבה אמיתית. אדם מקבל טירוף בראש ותוקף אנשים תמימים. דיברנו כל הזמן, אבל לא הייתה לנו תוכנית ראשונית. בחמש בבוקר אמרנו מה עושים, ארגנו אוטובוסים. לא תכננו שום דבר, הכל היה מהרגע להרגע.

“הרבנים והצוות נסעו בלי כלום, לקחו מזוודה קטנה, אמרו נוסעים להתאוורר סוף שבוע וחוזרים. נסעו משפחות שלמות עם ילדים. כעת  ממשיכים הלאה. מה יהיה בהמשך? אף אחד לא יודע.

“אבל יש לנו צוות נפלא, והילדים מרגישים אהבה, דואגים להם. צוות של חב”ד  בישראל מארגן את בואם ארצה של כ-150 מהילדים היתומים, אנשי צוות ואנשים מהקהילה.  קרן קיימת לישראל נתנה לקהילה מבנה בנס הרים, בו יכלו לשכן אותם. הילדים יבואו עם הצוות, ושם נקים את המוסדות.

“אני משוחח איתך, ושבוע ימים שלא היה דבר כזה. תוך כדי שיחה עוד שיחת טלפון, שיחת ווטסאפ, הודעות ללא הפסקה. אני מחובר לטלפון לא מתוך התמכרות, אלא מתוך עזרה לאנשים, יש ילד שצריך להציל מהעיירה הזאת, וילד מכפר מרוחק.

“אנשים מכל מערב אוקראינה פונים אלינו, כל הזמן, יש רישום. יש אלפי יהודים שנמצאים בעיירות ואלפים שנמצאים בזוטומיר. אתמול היו הפגזות, יש מאות יהודים שרוצים לנסוע. אם היו אוטובוסים, היינו מוציאים אותם, אבל אין אוטובוסים בכלל. אף אחד לא מוכן לצאת.

“יש אוטובוס אחד שעובד איתנו שמוכן לצאת, אבל זה לוקח רק פעם בשלושה ימים”.

בסוך הוא מנבא: “בקרוב יעלו מאות יהודים מז’יטומיר לישראל”.