אילו דברים נהוג לעשות בצאת שבת? מנהגים והסברם

האופק הולך ומסמיק לאיטו עד ששוקעת השמש לחלוטין, מושכת אחריה את זמן בין השמשות. לאחריו מגיחים שלושה כוכבים על רקע שמים שחורים המעידים כי הגיע צאת הכוכבים. כ-5 עד 10 דקות לאחר מועד זה פושטים אנו את הנשמה היתירה, ויוצאים מגדר של שבת אל שבוע חולין חדש נוסף.

ישנן מספר הלכות ומנהגים אותם נוהגים בתפוצות ישראל במוצאי שבת, כדי להבדיל בין הקודש ובין החול וכדי ללוות את השבת ביציאתה.

אלו דברים נהוג לעשות במוצאי שבת? מוצ”ש – מנהגים והסברם.

זמני יציאת השבת – השיטות השונות 

איך אנו יודעים שהגיע זמן יציאת השבת? נראה שלרובנו תלוי על המקרר לוח שנה מגנטי, ובו מפורטים זמני כניסת ויציאת השבת. אולם יש לדעת שבזמנים אלו נהוגות שיטות שונות:

1. על פי שיטת הראשונים: השולחן ערוך ורבנו תם, יש לנהוג כי זמן יציאת השבת הוא 72 דקות לאחר השקיעה, רוב שומרי התורה והמצוות נוהגים לפי שיטה זו. בחוץ לארץ מנהג זה הוא הנפוץ, אולם יש מעטים הנוהגים אחרת. לפי שיטות מחמירות יש הנוהגים להוציא את השבת 90 דקות או 120 דקות לאחר השקיעה, כדי לצאת ידי חובת כל השיטות.

2. לפי מנהג החזון איש, זמן יציאת השבת הוא 40-45 דקות לאחר השקיעה. הוא קבע כי תפילת ערבית של מוצאי שבת תהיה בזמן בו מקובצים יחדיו עשרה כוכבים. זמן ממוצע לכך הוא 45 דקות לאחר השקיעה.

ישנו דין של תוספת שבת, להוסיף מן הקודש אל החול, על כן, אלו שנהגו שצאת השבת הינו 40 דקות לאחר השקיעה, נוהגים להוסיף 10-15 דקות לאחר זמן זה, ואילו לנוהגים 72 דקות לאחר השקיעה, מוסיפים רק 2-3 דקות כתוספת שבת.

המבדיל בין קודש לחול

בצאת השבת אנו נוהגים לערוך הבדלה. ישנן שתי שיטות מדוע נקבעה מצווה זו:

• כדי להבדיל את ימות החול מן השבת.

• כדי להבדיל את יום השבת מימי החול.

הפוסקים גזרו כי הטעם להבדלה הוא כדי להבדיל את השבת מימי החול.

צורות ההבדלה

לפני עריכת ההבדלה נהוג לומר: “ברוך המבדיל בין קודש לחול” וכן לומר נוסח הבדלה בתפילת מעריב. מי שאמר פסוקים אלו, רשאי לעשות מלאכה לפני קיום מצוות הבדלה, אולם אסור לאכול ולשתות עד לאחר הבדלה.

מצוות הבדלה מן התורה

מצווה מן התורה: “זכור את יום השבת לקדשו”, לדעת הרמצאת ב”ם לפי פסוק זה נלמד כי יש לזכור אותה בדברים בבואה ובצאתה. בבואה: על ידי קידוש ובצאתה על ידי הבדלה. הרמב”ם מביא שיש להבדיל על היין.

מתי מבדילים?

זמן ההבדלה נהוג במוצאי שבת, אולם אם היה חסר ליהודי יין או שמסיבות שונות לא יכול היה להבדיל, יכול להבדיל עד יום שלישי. במדינות צפוניות שונות, זמן צאת השבת בעונת הקיץ הינו מאוחר מאוד, המנהג שם הוא להבדיל ביום ראשון בבוקר.

כיצד נהוג להבדיל?

כדי להוציא ידי חובת מצוות הבדלה, יש צורך בקביעות מקום, לכן יש הנוהגים לשבת בזמן ההבדלה, אולם רבים נוהגין לברך מעומדים, משום שאין מלווין אלא מעומד, ומצוות הבדלה היא מצווה של ליווי השבת.

סדר ההבדלה

ההבדלה נערכת לפי סדר מסוים קבוע. היא פותחת במספר פסוקי תפילה להצלחת השבוע הבא, לסוגי הקהילות השונות נוסחים שונים.

לאחר מכן נוהגים לברך 4 ברכות:

1. “בורא פרי הגפן” – ברכה זו מברכים על גביע יין או מיץ ענבים. זוהי הברכה הראשונה מבין ברכות ההבדלה, ולאחריה מסודרות שלוש הברכות הנוספות.

יש בקהילות ספרד שנוהגים לצחוק בקול לאחר ברכה זו כסגולה לשבוע מלא שמחה.

“בורא מיני בשמים” – נוהגים לברך לאחר ברכת הגפן על עצי ריח או על שיחים הנותנים ריח טוב. רבים נוהגים להריח ציפורן. נוסח הברכה: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים”, ברכה זו נהוגה כאשר הדבר הריחני אינו מין עץ או עשב. טעם ברכה זו היא כדי להשיב לאדם את נפשו לאחר שהנשמה היתירה עוזבת אותו במוצאי השבת, על ידי הרחת ריח טוב.

2. “בורא מאורי האש” – בתלמוד בבלי, מסכת פסחים דף נ”ד עמוד א’ כתוב: “שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב”ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור”. במוצאי שבת ניתנה דעת לאדם הראשון כיצד ליצור אש. אי לכך אנו נוהגים להצית אש ולברך את ברכת מאורי האש. נהוג גם להסתכל בציפורני הידיים לאור הנר הדולק.

3. “המבדיל בין קודש לחול” – הברכה הרביעית היא ברכת ההבדלה, בברכה זו אנו יוצאים ידי חובת מצוות הבדלה. נוסח ברכת ההבדלה הוא: “ברוך אתה ה’ א-לוהינו מלך העולם, המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה’ המבדיל בין קודש לחול”.

לאחר גמר ההבדלה שותה המבדיל את כוס היין או מיץ הענבים. יש הנוהגים לחלק מיין זה לנוכחים כמו במצוות קידוש אולם רבים אינם נוהגים כך. מנהג לכבות את הנר בשאריות היין, וכן מנהג נוסף הוא לטבול את האצבע ביין ולהעביר על העיניים.

ישנם כמה טעמים לכך: הנר והיין מסמלים את חיבתנו למצווה, כאשר מעסים את העיניים קלות ביין, נהוג לומר את הפסוק: “מצות ה’ ברה מאירת עיניים”. בנוסף, נהוג כי עיסוי זה הינו טוב לבריאות העיניים ולראייה טובה.

יש הנוהגים למרוח משאריות יין ההבדלה על קצות העורף, על המצח ועל הכיסים, כסגולה לפרנסה טובה.

ניתן לשים לב כי סדר ברכות ההבדלה הינו במעלה הראש מברכת הגפן על היין הנכנס לפה, לאחר מכן ברכה על הרחה מהאף, ברכה שלישית היא ברכה על הראייה של האש בעיניים, וברכת ההבדלה נעשית במוח שהוא הגבוה מכולם.

לאחר גמר מצוות ההבדלה נוהגים רבים לשיר את הפיוט: “המבדיל בין קודש לחול” וכן זמירות נוספות למוצאי שבת.

“אתה חוננתנו” – נוסח ההבדלה בתפילה

ברכת “חונן הדעת” הינה הברכה בה אנו מבקשים על החכמה, החכמה והחשיבה הן אלו שמאפשרות לנו להבדיל בין דברים, אי לכך נפסק לפי תנא קמא שיש להבדיל בדברים בברכה זו.

במוצאי שבת נוהגים לומר נוסח המתחיל במילים “אתה חוננתנו”, בתפילה זו אנו מבדילים בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין השבת לששת ימי החול ומתפללים שהשבוע הבא יהיה נקי מכל חטא, עוון פשע ואשמה.

סעודת מלווה מלכה

סעודת מלווה מלכה, היא סעודת הנאכלת במוצאי שבת, בסעודה זו מלווים את השבת בצאתה, במאכל, במשקה ובשירה. סעודה זו מכונה גם: “סעודה רביעית” או “סעודת דוד המלך” – טעם שם זה הוא, מכיוון שגילה ה’ לדוד כי עתיד הוא למות במוצאי שבת, לפיכך, בכל מוצאי שבת היה עורך דוד המלך סעודה לבני הבית כדי להודות ולהלל על שנשאר בחיים.

בתלמוד בבלי כתוב שיש לאכול סעודת מלווה מלכה אף שהוא שבע: “לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאינו צריך אלא לכזית”. מכאן נלמד מנהג זה של אכילת סעודת מלווה מלכה.