הדודה של איתן בירן: “לא מסתכלים על ‘אמנת האג’, רואים רק טובתו”
אסון הרכבל באיטליה: גלי פלג, אחות אמו של איתן בירן, שנספתה באסון קריסת הרכבל באיטליה, שוחחה היום (ראשון) עם בן כספית וינון מגל בתכניתם ב-103FM על רקע הבאתו של איתן בן ה-6 מאיטליה לישראל.
חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל
מאות אלפים כבר צייתו ל’גדוילים’ והתחסנו חיסון שלישי. ואתם?
איך להבטיח לעצמכם נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית? ככה
“לא חטפנו את איתן, החזרנו אותו הביתה”, אמרה בפתח דבריה. “נאלצנו לעשות את זה כי לא היה לנו שום רקע על המצב הבריאותי והנפשי שלו. הסתירו מאיתנו כל פיסת מידע מהילד הזה, ובעצם החזרנו אותו הביתה, לפי מה שההורים שלו רצו וייחלו.
“אחותי והבעל שלה תכננו לחזור בשנה הזו, בגלל הקורונה הם דחו את זה מעט. לפני חצי שנה הם היו בארץ כמה חודשים, דיברנו על החזרה שלהם. עמית נרשם פה ללימודים באוניברסיטת אריאל והם זכו במחיר למשתכן.
“אנחנו התחלנו את החיים שלנו בישראל, ואיה, הדודה של איתן מצד האב, גרה שם באיטליה, יחסית קרוב לאחותי, אבל זה לא אומר שהיה ביניהם קשר. האפוטרופוסות נלקחה מאיתנו בצורה לא חוקית”, טענה.
גלי הוסיפה: “לאיתן בעצם לא הייתה קרבה לאיה. הוא היה קרוב אלינו הרבה יותר באופן משמעותי. אחותי הייתה האדם הכי קרוב אליי, לא שמעתי שהיא דיברה עם איה, למרות שהיא גרה קרוב אליה ושבתה הייתה בגן עם איתן. לא שמעתי מעולם שהיא אספה את איתן מהגן”.
היא הדגישה: “אנחנו דואגים לאיתן מבחינה נפשית ובריאותית, זה היה הדבר הכי חשוב לנו. קודם כל לקבל את הטיפול הבריאותי והנפשי הכי טוב שהוא יכול לקבל. זה מה שהיה חשוב לנו. כשהיינו רואים אותו הוא היה בוכה בכל פעם ואם הוא עשה משהו לא בסדר שאנחנו באים לכל כך מעט זמן. למה ילד בן 6 שחווה כזו טרגדיה איומה צריך שיגבילו אותו בזמנים ובשעות?”
כשנשאלה מה משפחתה תעשה לגבי ‘אמנת האג’, האוסרת במקרים מסוימים על העברת ילדים ממדינה למדינה – ענתה: “כשתראו איזו התרגשות הייתה בו לראות את המשפחה שלו, חייבים להבין שזה ילד שההורים שלו נקברו פה בישראל. הוא סוף סוף היה עם המשפחה שלו, המשפחה שהוא מכיר ויודע מי היא. אני לא יודעת מבחינה משפטית, אני מתראיינת אך ורק כדי להסביר שרצינו את טובתו של הילד, ואנחנו לא מסתכלים על אמנת האג, רואים רק את טובתו של איתן”.
כשנשאלה מה תעשה משפחתה אם יגידו לה שצריך להחזירו – השיבה: “אני באמת לא יודעת מה יהיה, יש פה ילד בן 6 שלא שואלים אותו מה הוא רוצה. אני מבינה שהוא רק בן 6, אבל בסופו של דבר זה לא הגיוני שיקבעו את הגורל של ילד בן 6 עד גיל 18. קובעים פה את העתיד שלו, מי ייתן את הדין על זה אחר כך? אני הדודה שלו ואני אצטרך לבוא ולהסתכל לו בעיניים.
“הוא ישאל עוד כמה שנים למה לא באנו והיינו איתו. אנחנו נצטרך לתת את הדין על זה מולו, בתי משפט לא מעניינים אותי, רק טובת הילד מעניינת אותי”.
תגובות
אין תגובות