בר כוכבא ממריא לכוכבים: מטבע יהודי בן כ-1900 שנה יגיע לחלל

החפץ הסמלי שייקח איתו איתן סטיבה לחלל במסגרת משימת ‘רקיע’: מטבע יהודי בן כ-1900 שנה, הנושא את שמו של מנהיג המרד שמעון בר כוכבא.

יש לך כסף בבוידם? רוצה לדעת איפה להשקיע? שאל את המנכ”ל

איפה תרצו לטייל? ריכזנו עבורכם הצעות שוות לנופש רק בישראל

מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, מסר לסטיבה בהשאלה את המטבע בירושלים.

המטבע – משנת שתיים למרד היהודי ברומאים, נחשף לאחרונה ב’מערת האימה’, במבצע סקר מדבר יהודה האתגרי של רשות העתיקות. במסגרת המבצע, נסקרו כמחצית ממערות המדבר בחיפוש אחר ממצאים קדומים.

בשני צידיו של המטבע מופיעים סמלים המאפיינים את האמנות היהודית של תקופת בית שני: בצד הפנים של המטבע, מופיעים עץ התמר והכיתוב שמעון (ניתן לזהות את האותיות מען) ובצד האחורי שלו – עלה גפן, והכיתוב “ש ב לחר ישראל” -שנה ב’ לחירות ישראל.

“מטבעות מרד בר כוכבא נטבעו בארץ על ידי המורדים היהודים בין השנים 132-136 לסה”נ”, אומרת ד”ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות.

“ככל הנראה, הסיבה למרד היתה הכרזתו של הקיסר הדריאנוס על איליה קפיטולינה – לשעבר ירושלים, כקולוניה רומית. מעניין לדעת, שהמורדים השתמשו במטבעות הרומיים הקיימים במחזור והטביעו עליהם מחדש את המסרים שלהם. לפעולה הזו של המורדים משמעות ברורה של קריאת תיגר על השלטון הרומי. מדובר במטבעות בעלי משמעות סמלית, שלא שמשו למסחר אלא לתעמולה יהודית”.

סטיבה ביקר במעבדות מגילות מדבר יהודה בירושלים, שם הוצגו לו קטעים ממגילת חנוך בת ה-2000 שנה, הכתובים בארמית, בהם מתואר מפגש של אבי-סבו של נח, עם מלאכים. לפי הכתוב, אלה הראו לחנוך, שעלה השמיימה, את השמש, הירח, הכוכבים, ואת אוצרות הגשם, השלג, והרוחות.

בסיור הציגו חוקרי רשות העתיקות לסטיבה מצלמה יחידה מסוגה, שפותחה בטכנולוגיה מיוחדת של סוכנות החלל האמריקנית (נאס”א), והותאמה לתיעוד ושימור המגילות. מגילות מדבר יהודה כוללות, בין השאר, את העותקים הקדומים ביותר של ספרי התנ”ך, ונחשבות לממצא החשוב ביותר של המאה ה-20.

רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?

שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור

מצלמה זו, מתעדת כל קטע מגילה ב-12 אורכי גל שונים, חלקם לא נראים לעין. היא מאפשרת צילום מדעי מדויק עם פרמטרים יציבים לחלוטין, וניטור של מצבן לאורך זמן, ברמת הפיקסל.

צילום:  יולי שוורץ רשות העתיקות

משימת רקיע, אותה מובילות בישראל עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נועדה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר, לקדם ולהרחיב את תעשיית החלל הישראלית.

איתן סטיבה: “למשימת ‘רקיע’ בתחנת החלל הבינלאומית אקח איתי תיק אישי עם חפצים בעלי משמעות מיוחדת. היה לי ברור שבין החפצים שאקח, יהיה סמל להיסטוריה היהודית. ראיתי הבוקר את המטבע, שעליו מוטבעים עץ התמר ועלה הגפן שמסמלים עבורי את החיבור לאדמה, אהבת הארץ ושאיפתם של תושבי הארץ בשנים אלו לעצמאות.

“הדקל מיד הרגיש קרוב לליבי, כסמל של המכון לחקר החקלאות – מכון וולקני, שבו חקר אבי במשך כל חייו את אדמת הארץ. משימת רקיע, שמטרתה לקדם טכנולוגיה, חדשנות, מדע, חינוך, אומנות ותרבות, מגלמת בתוכה גם זכות עבורי להביא מטבע בן כ-1900 שנה לתחנת החלל הבינלאומית, מטבע המייצג את ההיסטוריה של העם היהודי”.