‘ראיתי מבט שנאה, משהו מטורף’: פצועת הפיגוע בכפר סבא משחזרת את האימה

האישה בת ה-62 שנפצעה בפיגוע הדקירה ביום הזיכרון בכפר סבא, שחזרה: "הוא היה באטרף. רצתי לכיוון אמצע הכביש ואני רואה שאנשים מתעדים עם הניידים שלהם. מהצד השמאלי בראש שלי ירד מבול של דם מהדקירות, ומהצד הימני גם ירד דם"
חרדים 10
ט' אייר התש"פ / 03.05.2020 09:34

האישה בת ה-62 שנפצעה בפיגוע הדקירה ביום הזיכרון בכפר סבא, שחזרה הבוקר (ראשון) – בראיון שהעניקה לישי שנרב בגלי צה”ל – את רגעי האימה.

הפצועה, שהשתחררה מבית החולים בסוף השבוע סיפרה: ”חיכיתי בתחנת אוטובוס לכיוון אזור התעשייה של כפר סבא. הוא היה מאחוריי, הגיע עם חולצת טרנינג אדומה וכובע. אני שואלת אותו אם יש אוטובוסים כי המתנתי לבדי די הרבה זמן, ואז הוא מלמל מאחוריי. החזות היתה של בחור ערבי, רק שאלתי שאלה אחת – אם יש אוטובוסים והוא מלמל ‘אוטובוסים יש’.

”אחרי כמה שניות של שקט פתאום אני חוטפת על הראש. אני אפילו לא ראיתי את האגרופים שלו, הוא היה בנאדם שרירי, חטפתי על הראש כמו פטיש באינטנסיביות ובמהירות והרבה, אני מסתובבת לכיוון שלו ומנסה להוריד את הידיים, היה לו רצח בעיניים מבט של טירוף ואטרף.

“ראיתי מבט עם שנאה, משהו מטורף, ועם רצח בעיניים, הוא לא בא לדבר אלא בא להרוג. ראיתי את המוות באותן שניות. האגרופים גרמו לי לירידת דם בראש. ראיתי שאין לי שום סיכוי לעמוד מולו. הוא יכול בשניה להרוג אותי על ידי הדפיקות החזקות מאוד בראש”.

האישה הבינה שהיא חייבת להימלט: ”היו שם מלא מכוניות צפופות והיו עבודות של העירייה בכביש הזה. הגעתי לאמצע הכביש ועצרתי את כל התנועה, ואני צועקת ‘הצילו הצילו’ והוא רדף אחריי, אני לא הרגשתי… היה לו סכין אבל הרגשתי מכות ואגרופים.

”הוא לא אמר כלום, היה באטרף. המשכתי לכיוון אמצע הכביש ואני רואה שאנשים מתעדים עם הניידים שלהם, אבל לא ממהרים. זה היה סרט בזמן אמת. הוא רדף אחריי כדי לרצוח אותי. אני הבנתי שאם לא יוצא עכשיו מישהו מהאנשים – אני איננה. מהצד השמאלי בראש שלי ירד מבול של דם מהדקירות, ומהצד הימני גם ירד דם. ואז אני נופלת.

”הראש הסתובב לראות מה קורה פה. כל הזמן אני מנסה לקלוט כל בדל של אינפורמציה כדי להבין מה קורה ואז יוצא בחור מטנדר בתנועה הנגדית, עם חולצה לבנה ומכנסי ג’ינס.

“עם הרבה אומץ קלט. הוא ירה בו שני כדורים אחרי שנפלתי מתבוססת בדמי, הוא ירה בו ונטרל אותו. שאלתי אותו מה שמו והוא אמר: ‘זה לא משנה’, רציתי להודות לו והוא אמר לי ‘זה בסדר’.

”הוא אמר לי ‘הנה גם הסכין נפלה’, הסתובבתי ואני מסתכלת ורואה סכין גדולה של בשר ועליה היה דם ואז הבנתי שהחשיבה שלי היתה נכונה. הוא גיבור אמיתי. החזיר את הביטחון, לא רק הציל אותי”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות